מיסטר גאגא: אוהד נהרין מתמסר

להקת בת שבע | צילום: גדי דגון
להקת בת שבע | צילום: גדי דגון

הסרט הדוקומנטרי "מיסטר גאגא" מנסה ללכוד את עולמו של אוהד נהרין – מילדותו, דרך הלהקה הצבאית, 25 שנות ניהול להקת בת שבע ושפת הגאגא. ריאיון עם כוריאוגרף טוטאלי

88 שיתופים | 132 צפיות

אם תבקשו מעוברים ושבים, בסקר רחוב אקראי, לנקוב בשם של רקדן ישראלי – סביר להניח שרובם יאמרו: אוהד נהרין, להקת בת שבע. במוצאי שבת היה לב, אולם הקולנוע שבו הוקרן "מיסטר גאגא" (שביים תומר הימן, האחראי על למעלה מעשרה סרטים וסדרות, כולם דוקומנטרים ורובם עוסקים בדמויות משולי החברה הישראלית), מלא. לא מובן מאליו שקהל יצטופף לצפות בסרט דוקומנטרי על כוריאוגרף ולהקת מחול. "אני שמח בזה. בשבילי להפיץ לכמה שיותר אנשים את הגאגא זו שליחות", אומר אוהד נהרין (62). יותר מזה, אפשר אולי לומר, בזהירות, שלהקת בת שבע ואוהד נהרין הנגישו את המחול המודרני לציבור הרחב, עם קומוניקציה טובה ועבודת שטח ארוכת שנים. "בת שבע פגשה הכי הרבה קהל בפריפריה", אומר נהרין, "האנסמבל עושה מאות הופעות מול קהל צעיר בכל הארץ".

לצד עבודתו של נהרין עם רקדנים, ובעקבות פציעה שחווה, פיתח את גאגא "דרך עבודה גופנית המתאימה לכל אחד", לדבריו. גאגא, אומר נהרין, מציעה דרך לחזק את הגוף, לשכלל את הגמישות, הזריזות והיעילות, להעיר את החושים והדמיון. ההתנסות בה מפתחת מודעות לחולשות גופניות, מעירה מקומות מנוונים, חושפת את הקיבועים הפיזיים ומציעה דרכים לביטולם. העבודה משכללת את התנועה האינסטינקטיבית, מחברת את החלטות התנועה המודעת עם הבלתי מודעת ומעניקה חוויה של חופש ותענוג.

מאז עלה הסרט שביים תומר הימן, לפני כחודש, התפרסמו כמה כתבות על הסרט וכמעט כולן התייחסו לסצנת הפתיחה שבה רקדנית נופלת וקמה, ואתה אינך מרוצה מהנפילה ומנסה להנחות אותה שוב ושוב לדייק את התנועה. "תרפי", אתה אומר לה, כשבסרט נראה שאתה בעצמך לא ממש מרפה, הנפש מוחזקת, בקונטרול.

"נתחיל בזה שאני לא חושב שיש דבר כזה נפש. זו המצאה. מלאכותי בעיניי להפריד נפש מגוף. כשיש חסימות, מתחים, טראומות, פציעות שיש בתוכנו, כל אלה דברים שקשורים למצב פסיכולוגי ויש נטייה ליחס את זה למצב נפשי. נפש זו המצאה, בדיוק כמו אלוהים".

באדיבות האחים היימן
באדיבות האחים היימן

ובכל זאת, נראה שההתמסרות שלך לא הייתה מוחלטת.

"זו שמועה. התמסרות היא אחד הדברים הכי חשובים לי. אי אפשר לרקוד בלי להתמסר, אי אפשר לאהוב. מבחינת העבודה עם תומר, אני מודה שאני לא מתחרמן מלדבר על עצמי. הסרט הוא מגרש המשחקים שתומר יצר, ואני זרמתי איתו ונתתי לו את כל ערמת הווידיאו שהייתה לי. הקודים מבחינתי היו ברורים: אני מתערב לו רק במחול. קטעי המחול הם בחירה שלי".

למה?

"כי אני יודע לעשות את זה טוב ממנו. השקעתי הרבה מזמני בבחירת הפריימים הריקודיים לסרט".

ומה נשאר בחוץ?

"מסיבות טכניות, נכנסו יותר צילומים מהתקופה האחרונה שהאיכות שלהם טובה יותר, וזה מקרב לעושר החוויה של מופע בלייב. הקריטריון הוא 'כל מה שנכון ועובד מבחינה קולנועית'. כשמדובר בביטוי האמנותי שלנו, באיך אנחנו נראים ונשמעים, אני רוצה להיות חלק מזה, ובטח לא להיות מובך".

כשמסתכלים על גוף העבודה שלך נראה כי אתה אוהב תמונות קבוצתיות גדולות, פטיטטיביות, פחות עבודה על סולו מינורי.

"אני מתעסק בפרט, אוהב פסלים קטנים בחלל גדול, אני אוהב גם מסגרות רחבות. אני אוהב קבוצה, יחידים, זוגות, שקט, המולה, הגזמה והפחתה ועדינות. מתרגש מאוד מרקדן בודד על במה, כמו ב'שדה 21' שמתחיל בסולו. יש בלהקה 18 רקדנים, וזה נתון שהופך לקוד עבודה. למשל בחור, החלוקה לבנים ובנות מעניקה תחושה של קבוצה קטנה יותר, וזה מאפשר לי ללכת מהפרט אל הכלל ולהפך".

להקת בת שבע | צילום: גדי דגון
להקת בת שבע | צילום: גדי דגון

מה מדליק ריקוד? באיזו נקודה הוא נובט?

"אין מרשם קבוע. יש משהו שחוזר על עצמו, אני יוצר חוקים וקודים ומעביר אותם לרקדנים, וביחד אנחנו צובעים את התהליך. הרקדנים הם שותפים משמעותיים בתהליך, והם מלמדים אותי לפחות את מה שאני מלמד אותם. מרגש אותי לראות רקדן טוב שמוציא נרטיב שלא אני כתבתי, וזה מלמד אותי משהו חדש על העבודה והופך את הכל למעניין יותר. רקדנים הם לא חיילים".

יצרת שפה?

"אני מנסה להיעדר מסגנון, לא רוצה להיות מזוהה עם סגנון. החופש הזה הוא בתחום המוגבלויות שלי, לא היתרונות".

לפעמים אתה נוקט בגוף יחיד, לפעמים מדבר ב"אנחנו". עד כמה יש זהות בין הפרסונה שלך ללהקה?

"אני לא משתמש במילים 'הלהקה שלי'. הלהקה זה לא אני, וזה מאפשר לי פרספקטיבה בכל ההחלטות שאני לוקח. הלהקה היא השבט שלי, מקום העבודה שאני אוהב. זה אואזיס קטן במקום לא שפוי, ואני חלק ממנו".

תומר הימן, הבמאי, וברק הימן המפיק התקשו להשלים את הסרט ופנו לגיוס המון. איך הרגשת עם זה?

"קיוויתי שילך להם, מבחינתי זו שליחות להפיץ את הגאגא לכמה שיותר אנשים, ואני שמח על הסרט".

באדיבות האחים היימן
באדיבות האחים היימן

אני מנסה להבין איך דבק בלהקה דימוי מתנשא. אולי זה קשור בזה שיש הרבה רקדנים זרים?

"זה קשור לטבעו של המחול. חזרתי לא מזמן מעבודה בברלין עם להקה של 60 רקדנים שרק שניים מהם היו גרמנים. זה היופי. המרקם האנושי, דווקא בבת שבע יש אחוז גבוה של ישראלים. בעיניי, רייצ'ל אוסבורן, רקדנית בחסד מאוסטרליה שרוקדת כאן, צריך להתייחס אליה כאל אוצר לאומי, ולצערי מערימים קשיים במשרד הפנים".

"מיסטר גאגא" מנסה ללכוד את כל עולמו של אוהד נהרין – מהילדות בקיבוץ, עם סרטי שמונה מ"מ משפחתיים, שיותר ממרמזים שהילד הזה נועד לרקוד, דרך השירות בלהקה הצבאית בימי מלחמת כיפור ב־73, הלימוד אצל מרתה גרהם, רגעים אינטימיים בניו יורק ו־25 שנות ניהול להקת בת שבע, וכל הפאזל הזה עוטף את הבמה של נהרין. כוריאוגרף טוטאלי, רהוט ומנוסח. קטעי הריקוד נפלאים, ואני אומרת לנהרין שרציתי עוד מהם. "זו תגובה שחוזרת על עצמה. לא כביקורת, כמשאלה".

הישראליות שזורה בתוך הקריירה הבינלאומית. לעתים על רקע קונפליקטים (כמו הסירוב לקבל תכתיבי לבוש במופע פעמוני היובל), לעתים בחירה מוזיקלית (כמו "אחד מי יודע" של נקמת הטרקטור). "בסוף זה ישראל. בתא המשפחתי, בחברים, באישי. לא בגיאוגרפיה. ויש גם את האוניברסלי – וישראל היא חלק מהדבר הגדול הזה, אנחנו חלק מהעולם. ואני הכי מתרגש להיות פה וליצור פה".

האישי, יודע כל אחד, הכי מעניין. ונהרין התמסר כאן (כמיטב יכולותו). הוא מדבר על נישואיו המאושרים למארי קאג'יווארה (רקדנית אמריקאית ממוצא יפני שרקדה בלהקה של אלווין איילי, הגיעה בעקבות האהבה לישראל ונפטרה כעבור שנים מסרטן), על נישואיו לרקדנית ארי נקמורה, שלה נישא לאחר מות אשתו הראשונה מארי (שלה אגב מוקדש הסרט "מיסטר גאגא") ועל לידת בתו היחידה נגה (6). הילדה מגיעה עם אמה לחזרה בסטודיו, נהרין רגע קשוח, רגע נמס.

אוהד נהרין | צילום: גדי דגון
אוהד נהרין | צילום: גדי דגון

יש המציינים את לידתה של נגה כקו פרשת מים באופן שבו אתה מנהל את הלהקה. התרככת?

"אני מניח שהילדה ריככה את התהליך. יש קשר. הרבה דברים רוככו, יש לי ארגז כלים חדש עם הרבה הבנות שלא היו לי. למשל שרקדן צריך רשת ביטחון, שאפשר לראות בטעויות שלו חלק מהדיאלוג. זה לא תמיד היה לי. גם הגאגא זו שפה שמאפשרת לי לתקשר עם רקדנים על בסיס יומיומי, וזה כלי שאני עושה בו שימוש".

לכבוד חגיגות חצי היובל להנהגתו את בת שבע יוצא בימים אלה קטלוג מהודר שמרכז את עבודתו (ויימכר לקהל ברשתות הספרים). לצד זה תעלה בדצמבר העבודהBill" " של שרון אייל, ודניאלה אגמי תציג יצירה חדשה עם האנסמבל. נהרין לא מפסיק ליצור ועדיין רחוק מסיכומים. אל תשאלו אותו מתי הוא עוזב. זה יכול להיות מחר או אף פעם. "אני כל יום שואל את עצמי למה אני פה והאם אני רוצה להיות במקום אחר", הוא אומר.

צילום: גדי דגון
צילום: גדי דגון

5 עובדות שכדאי לדעת על אוהד נהרין

1. אוהד נהרין נולד ב־1952 בקיבוץ מזרע, הוא ניגן בגיטרה ושירת בלהקת פיקוד צפון, רק בגיל 22 החל לרקוד.

2. נהרין התמנה למנהל האמנותי של להקת בת שבע לאחר שובו מניו יורק ב־1990.

3. הוא נחשב לאחד מיוצרי המחול המוערכים בעולם.

4. לנהרין הוענקו פרסים רבים בהם ב־2005 פרס ישראל, ב־2009 פרס א.מ.ת, ב־2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מג'וליארד.

5. ב־2010 נולדה לו ולאשתו ארי נקמורה בת.