כל המדינה צפתה איך מאשימים אותה ברצח תאיר ראדה. עכשיו א"ק מחזירה מלחמה. ריאיון בלעדי

| מאת: רילי ווילו

איך מרגישים כשכל המדינה מדברת על הפרעות הנפש, הטראומות וחיי המין שלך? א', שבן זוגה לשעבר האשים אותה האשמת שווא ברצח תאיר ראדה בסדרה "צל של אמת", יוצאת למאבק נגד האנשים שהכפישו את שמה

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2017/03/sizes/111111-02-16-PHOTO-00020727_h_wo_680_382.jpg
דיוקן עצמי | צילום: א׳

 

"איך היית קוראת למצב שבו אישה אומרת 'לא' ואז חודרים ולוקחים לה בכוח?", עונה לי א' בשאלה כשאני שואלת איך היא מגדירה את השנה האחרונה בחייה. עוד לפני שאני עונה היא מציעה תשובה: "אונס. קבוצתי, תקשורתי וחברתי. תקפו אותי וחדרו לי לפרטיות ולנשמה בניגוד לרצוני. מחללים אותך מול כולם, ועוד זוכים לרייטינג. וכיוון שאני יודעת מה זה אונס אמיתי, אני לא ממעיטה בערך המילה. הרגשתי את זה קורה בשני המקרים, ואני עדיין מרגישה את זה בהרבה מובנים בחיים שלי, אבל גם מברכת על היכולת לקום ולעמוד מול זה. השנה הזאת התחילה אחרת ותיגמר אחרת. אני אתגבר על הטראומות במקום לתת לאנשים לייצר אצלי חדשות".

אתם מכירים את א' בתור א"ק, ראשי תיבות שקיבלה בעל כורחה ב"צל של אמת", הסדרה הדוקומנטרית שעסקה ברצח תאיר ראדה ז"ל. הפרק המסכם של הסדרה הביא את סיפורו של א"ח, בן זוגה לשעבר של א', שהאשים אותה ברצח תאיר. אבל א' לא מוכנה יותר להיות ראשי תיבות. "אני לא מוכנה להיות יותר הקורבן של מי שמכנה אותי ככה. שמי מתחיל באות א', וכרגע אסור לומר אותו בקול רם לצערי, כי יש צו איסור פרסום. ביומיום ומול אהוביי אני נושאת את שמי בגאווה וללא שום צווים, כי אני יודעת עם מה התמודדתי עד היום וכמה אני חזקה, למרות הכל".

בראש השנה האזרחית רדפה חבורה של נערים אחרי א' עם סכין. "היה חושך", היא מספרת. "הלכתי לבית של אימא שלי ועברתי ליד החבורה הזאת, פתאום מישהו צעק 'הנה, זאת א' מתאיר ראדה'. כשלא הגבתי אחד מהם יצא מהחבורה עם אולר והתחיל ממש להתקרב, הוצאתי את הטלפון וחייגתי 100 ואז פשוט רצתי משם ובכיתי. באותו יום החלטתי שאני לא מוכנה לחיות בפחדים האלה יותר".

בתחילת פברואר ניגשה א' למשטרה, מלווה בעורך דינה דניאל חקלאי ובחברתה לימור נחמיאס, והגישה ארבע תלונות: נגד א"ח – על אונס, פרסום תמונות עירום, סחיטה באיומים, עבירות אלימות והפללת שווא; נגד עובדת לשעבר בבית החולים מזור, שהדליפה מידע חסוי הקשור בה; נגד מזור; ונגד יוצרי הסדרה יותם גנדלמן, ארי פינס והמפיקה מיקה תימור.

א׳ מגישה את התלונה במשטרה | צילום: לימור נחמיאס

א׳ מגישה את התלונה במשטרה | צילום: לימור נחמיאס

התלונות, היא מסבירה, קשורות זו בזו. לדברי א', בית החולים מזור, שבו היתה מאושפזת שלוש שנים, קיבל עובדת שניהלה תחקיר עליה, ואף שיתפה פעולה עם יוצרי הסדרה "צל של אמת" והעבירה להם פרטים חסויים. "באחת החופשות שלי מבית החולים, יצרה איתי קשר בחורה שאמרה שהיא חוקרת את רצח תאיר ראדה ז"ל, שדיברה עם בן זוגי לשעבר, ושהיא רוצה לשמוע את הצד שלי", אומרת א'. "היא הייתה מאוד נחמדה וגם מצחיקה לפעמים, דיברה איתי גם על עצמה, ונפתחתי אליה עד לכדי חברות מסוימת. היו ימים שחשדתי פה ושם, שהיא יודעת יותר מדי פרטים על החיים שלי באשפוז.

״למשל ביום הזוי במיוחד היא אמרה לי שהיא הלכה למתקשרת לשאול אותה עליי, ופשוט ציטטה דברים שהיו כתובים בדוח הדיאגנוסטי הרפואי שלי, וגם אמרה דברים על חברות שלי. היא תמיד התחמקה ואני לא הרחקתי לכת במחשבות. הייתי חולה מאוד ועל טיפול תרופתי במינון גבוה, וגם לא יכולתי לתאר לעצמי שמישהו מבית חולים ייתן לעובדים שלו להפר זכויות של מטופלים. זה משהו כל כך לא חוקי או מוסרי, שפשוט אי אפשר לדמיין שהוא בכלל אפשרי. אחרי שיצאה הסדרה גיליתי שהיא עבדה בבית החולים, והייתה לה הרשאה לכל התיקים הרפואיים שלי. היא גם פרסמה שיחות אישיות שלנו בפייסבוק, וגם את האבחנות שלי, ועוד פרטים שנאמרו לה באופן פרטי מפי, אפילו על חיי המין שלי. נגדה הגשתי תלונה ואני גם פועלת כדי שתיתן את הדין על דיבה וחדירה לפרטיות במישור האזרחי".

ובית החולים?

"הגעתי להודאה מבית החולים, שעבדה שם אישה שהדליפה פרטים, והם מודעים לזה. מבחינתי זה שיתוף פעולה עם פשע. בית החולים היה צריך לדווח על זה למשטרה ואז אולי היו נעשים צעדים לפני שהיה מאוחר מדי, אבל הם בחרו להתעלם ולהפקיר אותי ועוד חולים, ואני רוצה שתהיה חקירה כדי שלא יופרו עוד זכויות של עוד חולים. לאחרונה קיבלתי מכתב מנציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים, ד"ר בעז לב, לפיו הם פתחו בבירור התלונה".

הגשת תלונה במשטרה נגד יוצרי הסדרה.

"מה שהם עשו זה לא חוקי. הם טוענים שמעולם לא נחשפו לפרטים רפואיים שלי, שזאת אמירה מגוחכת לאור העדויות שנאספו אצלי. חברים התקשרו לומר לי שפנו אליהם כדי לראיין אותם. אותה אישה, שעבדה במזור, שיתפה איתם פעולה, וגם העבירה להם הקלטות של שיחות שלנו, שבהן הייתי תחת השפעת תרופות חזקות. בירורים שעשיתי מול עורך דין העלו שאסור לקבל מידע בצורה פלילית. חיטוט בחיי ולקבל פרטים חסויים ורפואיים שלי זה פלילי, ושלא לומר לא מוסרי. אני פועלת גם במישור האזרחי כנגד כל מי שהיה שותף לעוול".

דניאל חקלאי, עורך דינה של א', שמלווה אותה בהתנדבות בתלונות במישור הפלילי, מסביר: "א' התלוננה שבן זוגה לשעבר התעלל בה וביצע בה מעשי אלימות ועבירות מין, כולל מעשי אונס וסדום, סחט אותה באיומים, פרסם תמונות אינטימיות באתרי פורנו, וקינח בהודאה כוזבת וניסיון הפללת שווא. זה בעצם חידוש תלונה שהיא הגישה לפני מספר שנים. זה מחדל צורם שהוא לא הואשם עד היום. לגבי בית החולים מזור, יוצרי הסדרה ואותה אישה שעבדה בבית החולים, המשטרה חייבת לחקור אם אותה אישה ועוד גורמים בבית החולים, ויוצרי הסדרה, הפרו את חוק הגנת הפרטיות וחוק זכויות החולה. מבחינת בית החולים יש פה פגיעה רצינית באמון, במקום שאמור להיות הכי בטוח ומרגיע לאנשים בנקודה הכי פגיעה וחשופה ומרוסקת בחייהם, ואני לוחץ על חקירה רצינית בנושא" (ראו תגובות בסוף הכתבה).

דניאל חקלאי | צילום עצמי

דניאל חקלאי עורך דינה של א' | צילום עצמי

להסתיר כשכואב

א' כבר בת 34. היא נולדה באודסה, בת שנייה לזוג אמנים. כשהייתה בת 3 אביה נמצא מת ביער, וסבה נרצח זמן קצר לאחר מכן. בגיל 5 אובחנה כנמצאת על הספקטרום האוטיסטי, ושנתיים אחר כך עלתה עם משפחתה לישראל. כשהייתה בת 19 פגשה את א"ח, ובין השניים התפתחה זוגיות סוערת, אלימה, מכלה. בזמן שגרו בתל אביב א' נאנסה, מה שעורר עליה את זעמו של א"ח, שלטענתה התייחס לאונס כבגידה. א' מתארת שנים שבהן חשה אבודה וכואבת, עם בריחה מהמציאות לדמיונות ואובדנות, כולל שני ניסיונות אובדניים.

בפברואר 2012 הם נפרדו. חודשיים אחר כך הוא ניגש למשטרה ומסר עדות ולפיה א' היא זאת שרצחה את תאיר ראדה ז"ל. צוות המשטרה פתח בחקירה ובמהלכה נלקחו מא' דנ"א וטביעות אצבעות, נערך חיפוש בביתה והותקן ציטוט לטלפון שלה, אך לא נמצא קשר למקרה הרצח. לאחר שבוע החקירה עברה א' התמוטטות נפשית, ותקפה את בן זוגה לשעבר. היא נעצרה, נמצא שאינה כשירה לעמוד לדין והיא נשלחה לאשפוז פסיכיאטרי. לאחר החלמה ארוכה ושיקום יצאה והתחילה ללמוד אמנות. הסדרה, שיצאה בשנה שעברה, חשפה אותה לציבור ותיארה אותה כאדם מסוכן ומפחיד. מאז היא נתונה תחת לחץ ואיומים.

בסביבתה הקרובה של א' מברכים על התלונות והתביעות שבדרך. ט', אימא של א', אומרת בריאיון ראשון: "עד היום לא הגבתי לאף אחד. הייתי חייבת לשמור את הכוחות והאהבה כדי לתת לילדה שלי. את הסדרה לא הצלחתי לראות. האיש הזה, שהרס את חייה של בתי, הוא אדם אכזרי במיוחד. היא תמיד הייתה נתונה לשליטה שלו. הוא השפיע עליה בכל דבר, והכניס לה המון דברים לראש. שיחק לה על כל רגש אפשרי. אני אף פעם לא קניתי מילה שלו".

ציורים שציירה א׳. ״באמנות שלי אני מוציאה את כל מה שיש לי, לטוב ולרע״

ציורים שציירה א׳. ״באמנות שלי אני מוציאה את כל מה שיש לי, לטוב ולרע״

גם כשהם היו בני זוג?

"ברגע שראיתי אותו לא האמנתי למילה שלו. לאלימות שלו אני ראיתי סימנים די מוקדם, ושאלתי אותה מאיפה המכות. היא אמרה שהיא נפלה וכל פעם תירוץ אחר. כשהוא ממש נתן לה מכות היא נעלמה לנו לתקופה. היא רצתה להסתיר את זה ממני שלא אדאג, אבל אני ראיתי איך היא רזה, עור ועצמות, ועובדת כל הזמן קשה ומפרנסת את שניהם. היא לא רצתה לשמוע מילה נגדו. אני לא אשכח את היום שבו היא עזבה אותו והגיעה הביתה. ירד ממנה הכובד הזה, והיא זרחה ואמרה לי, 'אימא טוב לי, יצאתי לעולם והוא לא יכול לעשות לי יותר שום דבר'".

הוא הביא למעצרה.

"בחמש בבוקר דפקו בדלת, הגיעו חמישה גברים ולקחו אותה לחקירה. נסעתי לתחנת המשטרה ושם ממש התחלתי להתעלף, פתאום באים ולוקחים את הילדה שלי לחקירות, אבל כבר כשדפקו בדלת הבנתי שזה הוא. היא עזבה אותו והוא איים עליה שיגמור לה את החיים, והוא שרף לה דברים ובגדים ותמונות. במשך שבוע היא נסעה כל יום למשטרה ונחקרה, והשוטרים באו אליי גם הביתה לעשות חיפוש. כל מה שקרה איתו הביא אותה לקריסה, והיא איבדה אחיזה במציאות. היה לה אשפוז קשה וזו הייתה תקופה נוראית".

אחד התיאורים המצמררים ב"צל של אמת" הוא על סבא של א'. נאמר שם שהוא הכניס אותה לגופת חיה בשדה קרב. זה אמיתי?

"סבא של א' מת כשהייתה בת 3. הוא לא ממש בילה איתה זמן ביחד ובוודאי שלא לבד. הסבא היה קשה, היה איש צבא, היו לו דברים בעייתיים באישיות, אבל הם בכלל גרו באודסה ואנחנו בסנט פטרסבורג, כלומר שהיו ביניהם אלפי קילומטרים, כך שהסיפור הזה לא אפשרי אפילו ברמה הטכנית. הסיפור שלנו הוא סיפור של קושי וכאב אבל לא כזה מזעזע כמו שאומרים. נשארתי בגיל 24 לבד, עם שתי תינוקות והרבה כאבים. אני חושבת שא' הרגישה את הכאב שלי, גם כשהסתרתי. אולי ככה היא למדה להסתיר כשכואב".

בגיל מאוד צעיר א' אובחנה על הספקטרום האוטיסטי. זה השפיע על מהלך החיים שלה?

"גם בתור ילדה וגם בתור בוגרת היא מכונה על ידי 'גוש של אהבה'. היא גוש אהבה יפה ומוזר קצת לפעמים. היא הייתה הכי חמודה וכולם אהבו אותה. כבר ברוסיה אבחנו שהיא קצת מנותקת. היא הייתה כזאת שלא תופסת את הילדים או את הסיטואציות. לי זה לא היה כזה דרמטי ולא ראיתי בזה הפרעה, כי בעלי, אבא שלה, גם היה אדם רגיש וכשהוא היה מצייר הוא היה נכנס לעולם שלו, וחייב להתנתק. והוא היה אדם שכולם אהבו אותו, אמרו שהוא יהיה אחד האמנים הגדולים בעולם. הוא היה מופנם ורגיש בצורה טוטאלית, וא' מאוד דומה לו בהרבה מובנים. היא לקחה ממנו הרבה, בעיקר בכישרון הענק שלה.

״האהבה שלי אליה היא לא רק אהבה של אימא לבת. אני אוהבת את האדם שהיא, את הייחוד שבה. אני רק שמחה שהיא מפתחת רוח לחימה, כי הסבל שלה קשה לכל המשפחה. אני מנסה כל הזמן להתעסק בטוב ולא בכַתָבים או בשמועות מרושעות, כי אני חייבת לשמור את כל הכוח שלי בשביל לתת אהבה לילדה שלי. וכל מי שמכיר אותה באמת לא קושר אותה לסיפור הזה. יש לה עכשיו אנשים בחיים שאוהבים ותומכים בה ואני מאמינה בה לאורך כל הדרך. מי שצריך לתת את הדין ייתן".

מחפשים מכשפה

בדיוק לפני שנה כתבתי על א"ק וא"ח באתר "המקום הכי חם בגיהנום", שבו פרסמתי טור בענייני בריאות הנפש. סימסתי לא' לבקש תגובה על דבריו של א"ח. הייתי הראשונה שא' הגיבה לה. כבר אז הבעתי באוזניה את הזעזוע שלי מכך שמצבה הרפואי ובעיותיה הם עניין לדיון ציבורי, התחלנו קצת לדבר בטלפון, והיא הבינה את עמדתי לגבי זכויות חולי הנפש. כחולת נפש בעצמי, שמלווה מקרים במאבק על זכויות אדם, א' ביקשה ממני שאתלווה אליה לייעוץ משפטי. פנינו גם לארגון "בזכות", שלוחם עבור זכויות האדם של החולים. מה שהחל כעבודה ואקטיביזם הפך לחברות עם אישה מיוחדת, שתורמת לחיי אהבה ושמחה.

"ההיסטוריה מלמדת שבזמני אסונות ומשבר, במיוחד כאלו שאינם מוסברים או מפוענחים, הפכו אנשים עם תחלואת הנפש לשעיר לעזאזל", אומרת שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון בזכות. "ילדה נרצחת בצורה אכזרית בקצרין. אין מניע, אין הסבר, ויש אומרים שגם אין עדיין נאשם. מי יכול לרצוח בצורה כה לא אנושית? גם הפעם נמצא הנאשם – אדם עם מוגבלות נפשית. אינני יודעת מי אשם ברצח, אך מה שברור הוא שהפחד, הייאוש ואובדן הביטחון דוחפים גם הפעם אנשים רציונליים לחפש את המכשפה, להיפטר ממנה ולהשיב את הסדר על כנו. החובה למנוע את שריפתה הפומבי של א' מוטלת עלינו בזמן אמת. זאת לא רק חובה מוסרית, אלא גם משפטית ואתית.

"לפני 300 שנה חוקרי מכשפות קיבלו היתרים לערוך חיפושים בבתים של החשודות כדי למצוא ראיות לכישוף. אם יתברר כי הדבר נעשה גם בתיק האישי של א' בבית החולים, תוך פגיעה בפרטיותה ובחובת הסודיות הרפואית, תגובת רשויות האכיפה חייבת להיות קשה ונחרצת. החובה להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות ועל נגישותם לצדק, אינה רק הצהרה".

השנה האחרונה, מלבד היותה קשה בצורה בלתי נסבלת, הייתה הזדמנות לא' לגלות את החברים התומכים בסביבתה, אנשים שמאז הסדרה והפרסום שאחריה למדו לגונן עליה. "אני לא מרגישה כבר בבידוד. למדתי לבחור חברים טובים. וקרו דברים מרגשים כמו חזרה של חברים טובים לחיים שלי".

"אחרי שיצאה הסדרה, נזכרתי בדברים שהיו קורים אצל א' וא"ח בבית, ופניתי אליה", מספרת אריאל, חברה שחזרה השנה לחייה של א' אחרי שנות נתק. "השווינו גרסאות וגילינו שא"ח עשה לנו הפרד ומשול. אני עד היום מצרה על כך שלא הבנתי שהיא זקוקה לעזרה. זה לקח לחיים, וזכיתי בחברה טובה בחזרה".

"נוצר מין כוח כזה סביבי של אנשים טובים ובעיקר נשים טובות, שראו אותי מבעד לכל הצל הזה שניסו ליצור", ממשיכה א', "אנשים שהלכו לבדוק מי האדם שעומד מאחורי השמועות והסיפורים האפלים. אני לא חיה באשליות שאנשים יבינו אותי או מה עברתי בחיים, אבל אני גם מבינה שאני לא צריכה להגיב לכל אחד שכותב לי בפייסבוק ושואל שאלות מטעם עצמו. ניסו לומר לי שאני חייבת תשובות לציבור, ולנקות את השם שלי, אבל חשוב לי להדגיש: השם שלי נקי מבחינתי, מבחינת חבריי ואהוביי ומבחינת מערכת החוק של מדינת ישראל. המשטרה הפכה כל אבן ובדקה. אני לא הולכת לבלות את חיי בלהילחם לנקות שם שמישהו אחר לכלך. הידיים שלי נקיות".

ובכל זאת, שלחת מכתב לפרקליטות כדי שישוו דנ"א שלך וטביעות אצבעות לכל הממצאים בזירת הרצח. למה לעשות כזה דבר אם לא כדי לנקות את שמך?

"כמובן שיש בזה מרכיב של רצון להוכיח לכולם את האמת, כדי לחיות את חיי ללא הטרדות ואיומים. אבל המרכיב העיקרי מבחינתי הוא בשביל אילנה ראדה, אימא של תאיר ז"ל. אני לא יכולה לתאר את הכאב שהיא עוברת, היא איבדה ילדה וחיה בתחושה שהיא לא יודעת מה קרה בדיוק. היא חיה בכאבים ובספק, וזה נורא. בעל כורחי, הפכתי להיות חלק מהספקות והשאלות שלה. אם בדיקת כל הנתונים שלי והשוואה לזירה תיתן תשובה לפחות לגביי, זה קטן אבל משמעותי. לכולנו. ואני עדיין מחכה לתשובות מהפרקליטות ומקווה שיגיעו מהר".

דיברת פעם עם אילנה ראדה?

"לא. אם היא תרצה לדבר איתי לא תהיה לי בעיה לענות לה על כל שאלה, להביע השתתפות בצער על הטרגדיה שהיא עוברת כל יום. אין לי מילים שאפשר באמת להגיד פה. אבל לפחות בנקודה שלי אני רוצה שהיא תדע שלווה".

אילנה ראדה בבית המשפט | צילום: פלאש 90

אילנה ראדה בבית המשפט | צילום: פלאש 90

 

גם א' מחפשת שלווה – בטיפול, בחברות, בכתיבה ובלימודים. "באמנות שלי אני מוציאה את כל מה שיש לי לטוב ולרע. אני מנסה לעשות אמנות שלא קשורה לחרא שעברתי, אלא לתת לה מקום טהור ומקום בטוח לעצמי, אבל הדברים קשורים תמיד זה לזה, זה מה שעושה את זה שלם".

מתעסקים הרבה במחלת נפש שלך. זה מפריע לך?

"מפריע לי שמתעסקים במצבי הרפואי ללא רשותי. אבל אני לא מתביישת ולא מסתירה את זה שאני מתמודדת עם מחלת נפש. להפך, זה משהו שאני חושבת שהציבור צריך לדעת, לקבל ולהבין, ואם לא ילמדו על זה יותר, בעלי מוגבלויות לנצח יהיו מחוץ לחברה. מחלת הנפש שלי מטופלת, ואני נותנת לה להיות חלק ממני. הסטיגמה שנוצרה כלפינו קשורה גם בבושה והסתרה. אם אנשים יראו שאפשר לחיות עם טיפול נכון, זה רק יעזור להם לבקש עזרה ולטפל בעצמם. היה לי פחד נוראי שאחרי הסדרה שמם של חולי הנפש הוכפש בגללי, כי עשו מאיתנו קרקס כזה, ושעכשיו אנשים יפחדו מהם יותר.

אחרי שגיליתי שגם חפרו לי במידע הרפואי, ובלשו אחרינו בבית החולים, הבנתי שכל התפיסה של האנשים לגבי חולים היא מזעזעת. מותר לעשות להם הכל, לקשור, להתעלל, לחטט, לבלוש. זה משהו שחייבים להתקומם נגדו גם בתפיסה החברתית. במחלקות הסגורות האדם החולה יושב משועמם ומסומם עם צוות עייף, הכל מפורר ומוזנח. אנשים חיים בחושך במקום שהחברה תשלב אותם בחוץ. אין פיקוח ואיש לא יודע מה קורה. זה משהו שאני בהחלט אנסה לתרום לו בעתיד".

איך היחסים שלך עם גברים עכשיו?

"יש לי אהבה עכשיו. איש נהדר ואמיתי. זוגיות עדינה ואוהבת באמת. ללא אלימות. למדתי שיש הבדל עצום בין אהבה לרכושנות, שבאהבה אמיתית מכבדים ומשחררים כשמתבקש, שיש נתינה הדדית. אימא שלי מספרת שאבא שלי גם היה איש עדין ומקסים. אני חושבת שאולי אם הייתי גדלה עם אבא שמתייחס לאשתו יפה, הייתי מחפשת גבר אמיתי וישר. אני ממליצה לנשים להיזהר מרכושנות, ואפשר לזהות אלימות כבר בהתחלה. חבל שלא הייתי מספיק אמיצה לספר לאנשים שיעזרו לי לצאת משם".

מה השלב הבא מבחינתך?

"לצייר כמובן, וגם לכתוב. אני כותבת את כל הזיכרונות עכשיו של מה שקרה, והמון שירים. אני רוצה לחסוך כסף כי הוא השאיר אותי עם המון חובות, וגם לטייל בעולם. כמובן שיש את התביעות שיוגשו והוגשו. אני רוצה ללכת עם השם שלי בחוץ, ולהיות גאה בעצמי ולא להיות קורבן יותר. לתת ולקבל אהבה כמו שתמיד רציתי. מגיע לי".

דיוקן עצמי | צילום: א׳

דיוקן עצמי | צילום: א׳

 

תגובות

תגובת ארי פינס, בשם יוצרי "צל של אמת": "לא קיבלנו הודעה רשמית בעניין תלונה שהוגשה נגדנו. אם וכאשר נקבלה, נלמד אותה ונגיב. התחקיר העיתונאי שנערך לסדרה בוצע לפי הדין, ולא נעשה כל מעשה פלילי או לא חוקי.

"בניגוד לטענה משוללת היסוד (גם אם א"ק מאמינה בכך) – בסדרה לא נעשה שימוש במידע רפואי מסווג על אודותיה שמסרה כביכול אישה שעבדה בבית החולים שבו אושפזה. הטענות שפורסמו בסדרה על אודות א"ק – טענות שיש בהן עניין ציבורי – נלקחו מתוך החלטות שיפוטיות פומביות נגישות במאגרים משפטיים. מידע על א"ק מצא ביטויו בהחלטות הנוגעות למעצרה והליכים שניהלה נגדה מדינת ישראל בחשד לעבירות של ניסיון לפציעה של אדם וניסיון לתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

ההקלטה היחידה של א"ק שבה השתמשנו, ושאיתה חתמנו את הסדרה, היא זו שבה א"ק מכחישה את ההאשמות המיוחסות לה וטוענת כי א״ח טפל עליה עלילה נקמנית. פרסמנו את ההקלטה שבוצעה באופן חוקי לשם האיזון ודווקא לטובתה של א"ק.

"הפרק בסדרה הנוגע לא"ק שיקף את אחת מהטענות המרכזיות של סנגורי זדורוב בערעורו לבית המשפט העליון בפרשה המורכבת של רצח תאיר ראדה ז"ל. בסדרה הובהר לצופים כי בקשת סנגורי זדורוב לקבל ראיות הנוגעות לא"ק נדחתה על ידי בית המשפט. בד בבד לא ניתן לצפות כי עצם קיומן של הטענות יועלם מהציבור בישראל. חבל שיש מי שמנסה להשכיח שהסדרה שיקפה טענות קיימות נגד א"ק, ולא יצרה אותן יש מאין".

תגובת ירון פורר, עורך דינו של א"ח: "תלונתה של א' נבדקה על ידי משטרת ישראל ולא נמצא בה ממש. לראיה לא הוגש כתב אישום נגד מרשי. א' מנסה לפגוע במרשי באמצעות התקשורת ולהשחיר את שמו כמסע נקמה על כך שפנה למשטרה וכאזרח נורמטיבי סיפר מה נאמר לו על ידי א'".

ממשרד הבריאות נמסר: "מפאת סודיות רפואית אין אפשרות להתייחס למקרה הספציפי. העברנו בקשה לבית החולים שיבדקו כמיטב יכולתם ומובן שבית החולים ישתף פעולה באופן מלא עם גורמי החוק תוך שקיפות מלאה. החקירה מוגבלת בעקבות פניית המלינה למשטרה, ככל שהמשטרה תמצא ראיות ולאחר סיום חקירתה ניתן יהיה לבדוק בהיבט המשמעתי".

מפרופ' אילנה קרמר, מנהלת בית החולים מזור, נמסר בתגובה לשאלותינו: "ככל הידוע לי הייתה פנייה במקביל לאגף לבריאות הנפש והם משיבים. לא תהיה תגובה נוספת".

תגובת הפרקליטות: "הפרקליטות השיבה לעורכי דינה של א"ק. עורכי דינה התבקשו למקד את הבקשה ולהפנות למוצגים ולדגימות ספציפיות שנלקחו מהזירה, תוך הנמקה מדוע ההשוואה מתבקשת. כן נמסר לה כי בעבר נערכה השוואה בין טביעות האצבע של א"ק לבין מעתקי טביעות האצבע שנלקחו מהזירה ולא נמצאה התאמה".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פתחה בחקירה וכן נגבו עדויות בהתאם. בימים האחרונים הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות. מטבע הדברים בשלב זה לא נוכל למסור פרטים נוספים".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1f069ee9e277ce7f9c8 at 04:44:21