מהפכת הפלאס סייז של אשלי גרהאם

מדגמנת הלבשה תחתונה על המסלול בשבוע האופנה בניו יורק | צילום: GettyImages
מדגמנת הלבשה תחתונה על המסלול בשבוע האופנה בניו יורק | צילום: GettyImages

אחרי שכבשה את "ווג" אשלי גרהאם רוצה שתפסיקו להתייחס אליה כפלאס סייז ותתחילו לחשוב עליה פשוט כעוד דוגמנית מהממת. בריאיון ל"את" היא מספרת מה היא עונה לאלה שקוראים לה צבועה ושולחת אותנו לבדוק למה לא נראה בישראל דוגמנית במידה 44

88 שיתופים | 132 צפיות

 

בינואר האחרון העלתה אשלי גרהאם (29) תמונה של הצלוליט שלה לחשבון האינסטגרם שלה וכתבה: "אני עושה ספורט. אני אוכלת טוב. אני אוהבת את העור שאני נמצאת בו. ואני לא מתביישת בכמה סימני מתיחה או צלוליט. וגם את לא צריכה".

רוב הנשים לא היו מעלות לרשת תמונה שנתפסת כמאוד לא מחמיאה, שלא לדבר על רוב הדוגמניות. אבל גרהאם היא לא דוגמנית רגילה. וגם לא אישה רגילה. מי שנחשבת היום לדוגמנית הפלאס סייז המצליחה בעולם, עם שערים ב"ווג", Elle ו"ספורטס אילוסטרייטד", הגיעה ארצה באפריל האחרון לכנס "30 מתחת ל־30" של מגזין "פורבס". פרט לכלי תקשורת בודדים, לנבחרת מצומצמת של בלוגריות ופעילות למען דימוי גוף חיובי ולהרבה אמריקאים, לא נראה שמישהו בארץ התעניין בביקור של הדוגמנית המפורסמת, מה שהעלה מחשבות נוגות על היחס המזלזל בישראל כלפי תעשיית האופנה וכלפי תחום הפלאס סייז. המחשבות נקטעו מיד עם תחילת הפאנל של גרהאם, שחוץ מיופי מיהרה להפגין חוש הומור בריא ודיברה אל הקהל באופן ישיר ובלתי אמצעי. "כן, פרסמתי תמונה של הצלוליט שלי", סיפרה בגאווה לא מוסתרת. "ואתם יודעים מה? לא אכפת לי. כי זו מי שאני. רק כשהייתי בת 17 ונסעתי לניו יורק גיליתי פתאום שאני לא ב'מידה הנכונה' ואז הבנתי שאני יכולה לתת למשקל שלי לשלוט בי, או שאני יכולה לשלוט במשקל שלי. עד היום כל בוקר אני מזכירה לעצמי כמה אני יפה ואמיצה".

תמונת הצלוליט שאשלי העלתה לחשבון האינטגרם שלה theashleygraham@
תמונת הצלוליט שאשלי העלתה לחשבון האינטגרם שלה theashleygraham@

 

אמירות כאלו היו יכולות להישמע כמו עוד קלישאת דוגמנות, אבל במקרה של גרהאם קשה שלא להשתכנע בכנות שלה. אחרי הכל, היא יצרה את ההאשטאג BeautyBeyondSize# שהיא מקפידה לקדם בין ארבעת מיליון העוקבים שלה באינסטגרם, שם היא גם מעלה תמונות של נשים אחרות שהשתמשו בו. רק נסו לדמיין סלבית בסדר גודל דומה מפרגנת למעריצות אנונימיות מהעולם.

גרהאם מקפידה לפעול למען דימוי גוף חיובי, והחודש אף יצא לאור ספרה הראשון A New Model. "המטרה שלי היא לעזור לנשים להבין שיופי בא בכל המידות, הגדלים, הגילים והדתות", היא נואמת, ואז מוסיפה בחן אופייני למי שיודעת בדיוק מה מצופה ממנה וקצת נמאס לה להגיד: "נו, ובלה בלה ובלה".

קשה שלא להישאב לאג'נדה הסופר חיובית שלה, ומפתיע לגלות שהיא בכלל לא מגדירה את עצמה כמהפכנית, כפי שסיפרה בריאיון ל"את".

שער "ספורטס אילוסטרייטד" הראשון של גרהאם מ-2016
שער "ספורטס אילוסטרייטד" הראשון של גרהאם מ-2016

 

את נחשבת לדוגמנית פלאס סייז אבל אני מסתכלת עלייך ורואה פשוט דוגמנית יפהפייה. אז מה העניין עם התווית הזו?

"אני בכלל לא מגדירה את עצמי כפלאס סייז אלא כדוגמנית. אני חושבת שכשאת נותנת לאנשים להגדיר אותך – זה מה שבסופו של דבר קורה, ואני לא מנסה להתאים לאיזשהו סטנדרט שתעשיית האופנה קבעה שהוא מושלם. אני פשוט אני".

מצד שני, קשה להתעלם מהמגמה של באדי פוזיטיבי בעולם האופנה. את חושבת שזו התחלה של שינוי או עוד טרנד שיחלוף?

"כרגע זה טרנד אבל זה ישרוד לנצח. תמיד תהיה דוגמנית קצת יותר שמנה בקמפיין, במסלולים של שבוע האופנה תהיה דוגמנית פלאס סייז ובכלל לא ידברו על זה. רק אז נדע שמשהו באמת השתנה".

צילום: Andrew Toth /GettyImages
צילום: Andrew Toth /GettyImages

 

לפני כשנה נפלה אייקון המידות הגדולות קורבן למתקפת אינסטגרם אחרי שהעלתה תמונות שבהן נראתה רזה מהרגיל. תגובות שתוקפות אותה על כך שהיא צבועה ושקרנית לא איחרו להגיע.

גם לינה דנהאם ("בנות") ירדה במשקל וקיבלה תגובות דומות שטוענות שהיא צבועה ותוהות איך היא מעזה לרזות אחרי שטענה שהיא פועלת למען דימוי גוף חיובי. התחושה היא שבתור אישה את פשוט לא יכולה לנצח.

"אני תמיד אומרת שאני יותר מדי רועשת, יותר מדי שמנה, יותר מדי גבוהה. אני תמיד אהיה יותר מדי למישהו. אבל בסוף אני מנסה להיות שמחה ובריאה בשביל עצמי ואני יודעת שלינה מנסה לעשות בדיוק אותו הדבר".

מיני שערורייה אופנתית נוספת פרצה במרץ האחרון כשגרהאם הופיעה על שער "ווג" יחד עם שש הדוגמניות הרותחות של הרגע, כולל ג'יג'י חדיד וקנדל ג'נר. בזמן שכולן החזיקו את הידיים שלהן על המותניים, גרהאם הייתה היחידה שהניחה את היד על הרגל. מצד אחד, הצילום היה ניצחון קטן לגרהאם וצעד ענקי לנשים בכלל: דוגמנית פלאס סייז על שער מגזין האופנה הגדול בעולם, בלי כותרות ובלי הכרזות. מצד שני – טעם לוואי נשאר בעקבות העובדה שהיא הייתה המכוסה מכולן.

"כל מה שאומרים על השער שלי ב'ווג' זה בולשיט", מבהירה גרהאם. "שמתי את הידיים שלי למטה כי ראיתי שקנדל והדוגמנית ליו ון (Liu Wen) שעמדו לידי היו עם הידיים על המותניים ולא רציתי להיראות כמותן. בתור דוגמנית את רוצה לבלוט, במיוחד בשער קבוצתי של 'ווג'. אז עשיתי את זה והנה, עובדה שכולם מדברים על זה".

גרהאם בצילום קבוצתי על שער מגזין "ווג", מרץ 2017
גרהאם בצילום קבוצתי על שער מגזין "ווג", מרץ 2017

 

לך קל לבלוט ולהיות עצמך. אבל מה את אומרת לבחורה צעירה שיושבת עכשיו בבית ולא אוהבת את עצמה?

"מה שחשוב זה למצוא רול מודלס, והיום יש הרבה כאלה. נשים כמו אלישיה קיז, לינה דנהאם, איימי שומר ופשוט כל מי שמייצגת את הגישה של 'אני מי שאני'".

מי הרול מודל שלך?

"אימא שלי. וגם קתי איירלנד, כי היא דוגמנית אבל גם בעלת חברה משל עצמה. יש סטריאוטיפ שדוגמניות לא יכולות להצליח בעסקים, אז בתור מישהי שגם מקדמת את עצמה בעולם העסקי אני ממש מעריצה אותה".

ומה את מגדירה כסקסי?

"סקסיות באה בכל מיני צורות ומשקלים ומידות. אני לא חושבת שבן אדם אחד יכול להגדיר את זה".

אז אין מישהו שהוא האדם הסקסי בעולם לדעתך?

"לא, ממש לא. אולי בעלי".

והגילטי פלז'ר האהוב?

"בינג' בנטפליקס עם מק אנד צ'יז".

צילום: Pascal Le Segretain /GettyImages
צילום: Pascal Le Segretain /GettyImages

 

ובינתיים בארץ

נכון, אשלי גרהאם יש רק אחת. אבל בעוד שבחו"ל היא ודוגמניות נוספות כמו רובין לאוולי וקנדיס האפין סודקות את תקרת הזכוכית של התעשייה, בישראל המצב רחוק שנות אור. "בארץ הכל בדיליי, אבל בסוף זה יגיע לפה כי זו באמת סוג של מהפכה", אומרת סוכנת הדוגמניות הוותיקה בטי רוקאווי מסוכנות New Image. "בארץ כל מי שנכנסת לסטייליסטים – הם הופכים אותה לאנורקטית. הקהל צמא לזה אבל לא מקבלים את זה כמו שלא מקבלים דוגמניות אתיופיות. אבל בסוף זה יקרה. אני אופטימית".

כמי שהייתה אחראית לעיצוב מודל היופי הישראלי בשנות ה־90 את מרגישה אחריות למצב שנוצר?

"זה מה שהיה. לא ידענו שזה ייצור כזאת מגפה של אנורקסיה ובולמיה. לא אני ולא מוטי רייף. והיום כולנו מכים על חטא".

רוקאווי מספרת שהיא רוצה לפתוח מחלקה של פלאס סייז אצלה בסוכנות:

"אבל אני לא רוצה בנות מלאות סתם, אלא מישהי כמו אשלי שהיא מתאמנת והיא בכושר. לא שיהיה לה דלדלה וגוף נוזלי. סתם שמנות זה לא מעניין".

היום, שלא כמו בעבר, לא צריך סוכנת צמודה כדי להצליח. כפי שמוכיחה ירדן חי, דוגמנית פלאס סייז בת 24 עם יותר מ־77 אלף עוקבים באינסטגרם ושלל קמפיינים. "כל העבודות שלי הן מהאינסטגרם ומהפייסבוק. אני לא אומרת 'תראו, אני פלאס סייז', אלא פשוט חיה את החיים שלי, מעלה לוקים ומתלבשת כמו שאני אוהבת וכן, אני גם פלאס סייז. על הדרך אני גם עושה איזושהי הבניית מציאות. אני לא מציגה את זה כבעיה או כאנדרדוג. להפך, אני כמו כולן".

נכון, רוב הנשים הן לא מידה 36 וגם לא 38. אבל אנחנו עדיין לא רואות פה את טרנד הפלאס סייז בקמפיינים.

"יש טענה שנשים שהן פלאס סייז לא משקיעות בעצמן ולא קונות. וזה ממש לא נכון. הנשים בישראל מאוד מתחברות לסטייל, פשוט התעשייה לא משגשגת. אם בשלוש השנים האחרונות השוק בארצות הברית עלה ב־17 אחוז, בישראל הייתה עלייה רק בשבעה אחוזים. יש פער עצום בין מה שחברות האופנה חושבות שהן יודעות לבין מה שקורה בשטח".

את מציינת שהשוק קטן והשיווק מיושן, אבל מה לגבי הטענה שיש בארץ שמנופוביה? גזענות נגד שמנות ושמנים?

"אני לא רוצה להגיד את המילה הזו אבל כן, אנשים פה שמרנים ופחות מקבלים מה שלא בנורמה. הקטע הוא ששמנים זו הנורמה. המידה הממוצעת היא 44 אז למה בכלל אני נחשבת חריגה?"

ירדן חי עם אשלי גרהאם בביקור בארץ | מתוך חשבון האינסטגרם YardenHay@
ירדן חי עם אשלי גרהאם בביקור בארץ | מתוך חשבון האינסטגרם YardenHay@

 

אני שמנה ומהממת

לירז אסייג, דוגמנית פלאס סייז, כיכבה בסדרה "שמנופוביה" ששודרה בחודש האחרון בערוץ 8. "תראי מה עשו לקרין גורן", מזדעקת אסייג, "צלבו אותה. לקחו את המילה שמנה והפכו אותה למילת גנאי. לפני כמה זמן התראיינתי למגזין גדול וכל הריאיון המראיינת יושבת מולי ואומרת לי 'אבל את לא שמנה, את מלאה'. שאלתי אותה למה לא נוח לה לקרוא לי שמנה? אני שמנה ומהממת".

אז התיוג של טרנד הפלאס סייז לא מעצבן אותך?

"זה לא טרנד, זו מהפכה. לפנינו היו כאלה שלהבדיל עשו מהלכים גדולים ועצומים והביאו לנו את היכולת להשמיע את קולנו וללכת להצביע. עכשיו תורנו".

אז את רואה את העניין הזה כמאבק פמיניסטי? אפילו שגבולות הגזרה שלך הם עדיין תעשייה עם הרבה שוביניזם וסקסיזם.

"נכון. למטבע יש שני צדדים אבל זו לא איזו דמות בלתי הגיונית שתגרום לנו לשנוא את עצמנו. זה לקחת את המודל השפוי והבריא ולהשתמש בו לא ממקום ציני או מחפיץ".

מצד שני, הרבה מעצבי אופנה טוענים שדוגמנית היא בסך הכל פנטזיה.

"אבל כשהפנטזיה גורמת לבן אדם להתמרמר אין בזה שום דבר יפה".

לירז אסייג | צילום: נעמי סוף
לירז אסייג | צילום: נעמי סוף

 

בזמן שחי ואסייג שומרות על אופטימיות, השחקנית ודוגמנית הפלאס סייז לין לאור (רוני קנטור, המשביר לצרכן) עדיין ספקנית. "השאלה אם זו אשלי גרהאם שהצליחה או כל הפלאסיות בעולם. הרי בכל שבועות האופנה – כמה דוגמניות פלאס סייז יש? אולי זו התחלה של שינוי אבל נוכל לדעת את זה רק במבחן הזמן".

ביחס לניסיון להבין את כשל השוק שבו הקהל צמא לפלאס סייז אבל אין לכך ביטוי, היא אומרת: "אני לא מבינה את קסטרו או רנואר. לדעתי דוגמניות פלאס סייז מוכרות יותר מדוגמניות רזות. חוץ מזה, אנחנו בכלל לא פלאס סייז אלא נורמל סייז. לדוגמניות של מידה 34 צריך לקרוא מינוס סייז. אבל אני פונה גם אליכן, 'את', 'לאשה', איפה השערים שלנו? ראיתן איזה דיבור מטורף היה על אשלי גרהאם. אנחנו יכולות להחזיק אופנה בצורה מהממת. דוגמניות פלאס סייז עדיין יפות בצורה קיצונית. צריך לשאול את המגזינים והחברות שממדרים אותנו למה זה קורה. אני, באופן אישי, לא הצלחתי להשיג תשובות אמיתיות עד היום".

לין לאור | צילום: אלה אוזן ל-onchiq
לין לאור | צילום: אלה אוזן ל-onchiq