שבוע האופנה תל אביב רוצה לייצר שינוי אבל עדיין מתייחס לנשים במידה 44 כמחזה נדיר
דרור קונטנטו, מי שהתפרסם כמעצב של מירי רגב, היה היחיד עד כה שהוכיח לנו שאופנה לא עוצרת במידה 36. אז למה דווקא הקהל התעקש להרוס את המסיבה, והאם יכול להיות שהמעצבת טובה'לה סוף סוף נרגעה? סיכום החלק השני של היום הראשון של שבוע האופנה תל אביב 2018
את החלק השני של היום הראשון של שבוע האופנה פתחה התצוגה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר שהתקיימה בשיתוף עם ניו באלאנס והמחלק לעיצוב תכשיטים בבית הספר. בהתאם לקונספט אידיאל היופי המשתנה שעטף, או לפחות ניסה לעטוף, את שבוע האופנה כולו צעדו על המסלול אנשי ונשות שנקר עצמם: מרצות, סטודנטיות ואפילו יח"צנית המחלקה לצד דוגמנים סטנדרטיים.
כמצופה מסטודנטים שלא עוסקים בהישרדות יומיומית הדגמים על המסלול היו קונספטואלים ונשקו בחלקם למחוזות פנטסטיים, אך חלקם בכל זאת הצליחו לתקשר עם הטרנדים החמים מעבר לים. כך למשל בעבודתה של אלמוג טורנר שהציגה טוניקה עם הלוגו האייקוני של מכון התקנים הישראלי, במה שנראה כמו התכתבות ברורה עם השימוש של קולקטיב המעצבים Vetements בלוגו של חברת השליחויות HDL. גם נושא האופנה הירוקה והמצפון האקולוגי הטרנדיים באו לידי ביטוי על המסלול, למשל דרך שימוש בשאריות בדים שהתקבלו מצה"ל בעבודתה של ליה פתאל או בדגם של חנא חמאם, שהורכב מחליפות אדידס שפורקו והורכבו מחדש.
שבוע האופנה תל אביב 2018 – כל העדכונים
מי המתלבשת המצטיינת של השטיח האדום?
שורדת הזנות שהפכה למעצבת ריגשה את כל שבוע האופנה
דרור קונטנטו
התצוגה של המעצב הצעיר סיפקה רגעי נחת לצד רגעים של אכזבה ומבוכה. ככלל, זו היתה תצוגה שהראתה מערכות לבוש רפטטיביות שסבלו מבעיית עריכה – כולן נתפרו בשחור, רובן מבד רקום בחרוזים בשילוב בדים שקופים שיצרו מקטעים של עירום מדומה, ועל חלקן אפשר היה לוותר מבלי שיחסרו.
קונטנטו (31) שעלה לכותרות בעקבות השמלה שעיצב למירי רגב לפסיבל קאן (שישבה בקהל), הפגין יד בטוחה ויכולת מרשימה מאוד לגזור דגמים עבור סוגים שונים של מבני גוף. עד כה היתה זו התצוגה ששילבה את המספר המקסימלי (אך עם זאת זעום) של דוגמניות במידות גדולות – ארבע במספר, שנראו נהדר במערכות הלבוש המהוקצעות שנתפרו עבורן. בתפקיד מחרבי המסיבה כיכבו התשואות המוגזמות מצד הקהל והטלפונים שנשלפו בכל פעם שאחת מהן יצאה אל המסלול, שעוררו תחושה של מחזה ספקטקולרי ועמדו בניגוד מוחלט למה שקברניטי שבוע האופנה מבקשים לייצר. נשים במידה 44 הן מציאות סטנדרטית, וההתייחסות המופרזת לכל צעד שהן עושות חוטאת לנסיון לנרמל אותן בתעשיית האופנה, ומעלה תהיה האם הקהל בכלל בשל לשינוי.
טובה'לה
לא היה יכול להיות סיום שמח ומרענן יותר ליום הראשון מאשר התצוגה של טובה'לה. חסין, שמעצבת בשנים האחרונות לצד בתה נעמה, עברה שיעור בשחרור ונתנה לה את המושכות לגבש קולקציה בעצמה, כשהיא, לדבריה, מתפקדת על תקן הארט דירקטור ומשקיפה מהצד. בהתאם, היא העבירה את התצוגה מהשורה הראשונה, תוך שהיא פוקדת על הדוגמניות לחייך. "התלמידה בפירוש עלתה על רבה", מסרה חסין וספק אם יהיה מי שיחלוק עליה.
מערכות הלבוש שנראו על המסלול, (והוצגו על דוגמניות פר-אקסלנס) סיפרו סיפור מהודק שהיה ערוך היטב, ועמד בניגוד לבליל הסגנונות המבלבל של העבר. אם קולקציות העבר דיברו בשפה שרק טובה'לה וקהל הלקוחות המסור שלה מבינים, הרי שזו קולקציה שתהיה שגורה בפיו של קהל רחב בהרבה. בעוד חלק ממערכות הלבוש התרחקו מהאיזורים המזוהים עם טובה'לה, היו כאלה שקשה היה לטעות לגביהם. ברוח התקופה, היו בה שמלות אתניות שזכו לעידון וניקיון, פרפרזות למכנסי התעמלות שצוותו לז'קט בומבר וטישרט ממשי, שורטס משי מודפסים שחברה לחולצה חושפת כתף ומוטיבים ילדותיים איקוניים כמו סמיילי ודמות הנסיך הקטן, שנשזרו הפעם בחכמה ובמשורה ולא עייפו את העיניים.
ועוד מהיום השני של שבוע האופנה: התצוגה הכי מרגשת הזכירה לנו את החיים עצמם