למה אין אפילו נערה אחת באולימפיאדת המדעים?

צילום מסך מתוך הסרט הארי פוטר
צילום מסך מתוך הסרט הארי פוטר

הזוכה הישראלית הבאה בפרס נובל מסתתרת באחד מבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ, אז למה במשרד החינוך עושים הכל כדי לא לטפח אותה?

88 שיתופים | 132 צפיות

 

שנת הלימודים נפתחה בהישג משמח: נבחרת ישראל באולימפיאדת המדעים הבינלאומית, שבה ממוסקבה עם לא פחות משש מדליות ארד. חמד"ע, המרכז לחינוך מדעי בתל אביב, פרסם בעמוד הפייסבוק תמונה של בני הנוער הזוכים: כולם חייכנים, כולם חכמים – כולם בנים. "לצערנו לא היו תלמידות במשלחת מהסיבה הפשוטה שלא הייתה אף תלמידה שהביעה רצון להשתתף", הגיבו בחמד"ע נוכח סימני השאלה שצפו בפיד. "בשנה שעברה השתתפו שתי תלמידות מוכשרות מאוד, ואנו מקווים שבשנים הבאות התלמידות המצוינות שלנו תבענה רצון להשתתף, כי הן ללא ספק מוכשרות ומסוגלות להתחרות".
את אילאיל קופלר, אשת חינוך בחינוך הדמוקרטי מבית הספר "קהילה" בתל אביב, התשובה הזאת לא מספקת. "הם באמת עושים מאמצים לשלב בנות, אבל זה צריך להיעשות אחרת – להחליט על מכסה שווה, ולעשות הכול כדי למלא את המכסה הזו".

אולימפיאדת המדעים, המשלחת הישראלית | צילום מסך מתוך הפייסבוק של חמד"ע
אולימפיאדת המדעים, המשלחת הישראלית | צילום מסך מתוך הפייסבוק של חמד"ע

 

עוד כתבות מעניינות:
הנשים מאחורי ליגת הכדורשת שכבשה את הרשת
מחסלת הדושבגים: ג'ניפר לורנס יוצאת למלחמה

שיטת שריונים? כמו במפלגות?
"לגמרי. אם לא תייצרי את זה מלאכותית, זה לא יקרה באופן טבעי. צריך לעבוד על נראות של בנות בתחומים האלה – הבנות לא רואות את האימהות או את המורות שלהן באולימפיאדות מדעים. הן לא רואות חוקרות, פרופסוריות, לא שומעות על נשים שמפרנסות את המשפחה במדעים ובהייטק, וזה משפיע".

הנושא מעסיק גם את ד"ר אורני מרבאום־סלנט, מנהלת תוכניות המחוננים והמצטיינים במכון דוידסון לחינוך מדעי. עם זאת, היא לא חושבת ששריונים הם התשובה. "מיעוט בנות באולימפיאדות נובע מהתייחסות מגדרית שונה שגורמת לבנות להיות פחות תחרותיות ולבחור פחות בלימודי הטכנולוגיה והמדעים". הדרך לשנות את המציאות, לדבריה, היא שינוי הטרמינולוגיה. "מזה 14 שנים אנחנו מקיימים כנס ארצי לעבודות גמר במדעים, כשבקרב המשתתפים 60 אחוז הן בנות ו־40 אחוז הם בנים. לו היינו קוראים לכנס 'תחרות', אני בטוחה שמספר המשתתפות היה נמוך משמעותית".

שילוב בנות במקצועות הריאלים הוא אחד הנושאים הבוערים בשיח הפמיניסטי העכשווי. העובדות מדברות בעד עצמן, השתלבות במקצועות אלו מקנה אפשרויות תעסוקה גבוהות יותר וצמצום פערי שכר בין גברים ונשים. מחקרים מראים שוב ושוב שאין פערים בין בנים ובנות בלימודי מדעים בבית הספר היסודי – רק אחר כך.
"כל מי שלמדה מדעי המחשב יודעת – ככל שאת מתקדמת בלימודים, ייצוג הנשים יורד ביחס לגברים. כך גם בעולם ההייטק עצמו", אומרת ד"ר מרבאום־סלנט. "זה מתחיל מגן הילדים – אם ניכנס ונשאל מה תרצו להיות כשתהיו גדולים, לרוב לא נקבל תשובות כמו מתכנתת או מהנדסת אווירונאוטיקה".

 "התייחסות מגדרית שונה שגורמת לבנות להיות פחות תחרותיות ולבחור פחות בלימודי הטכנולוגיה והמדעים" | צילום מסך מהסרט "הארי פוטר"
"התייחסות מגדרית שונה שגורמת לבנות להיות פחות תחרותיות ולבחור פחות בלימודי הטכנולוגיה והמדעים" | צילום מסך מהסרט "הארי פוטר"


כאשר פנינו למשרד החינוך בעניין, נמסר בשמו ומ"מרכז מדעני העתיד", כי במסגרת המיזם המשותף החדש להכשרת נבחרות ישראל, נקבעה כאחד היעדים החשובים סוגיית קידום התלמידות המצטיינות. מלבד זאת מצביעים במשרד החינוך על שיפור נוסף ומספרים כי בנות היוו 49 אחוז מכלל הניגשים לבחינת הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה בשנה שעברה. לדבריהם, השינוי נעשה הודות למאמץ מכוון לקידום הנושא, החל מהצפת הבעיה בהשתלמויות מורים, דרך הדגשת הוראה מותאמת מגדר בעת הכשרת מורים ועד הזמנת מהנדסות להרצאות בבתי הספר לשם נטיעת מוטיבציה.
"זה עדיין לא מספיק", מגיבה קופלר, "השינוי צריך להיות חברתי. אנחנו צריכות לשאול את עצמנו מה הם הערכים שמשדרים לבנות. אם משדרים להן שהן לא יצטרכו להביא את משכורת ההייטק הביתה אז מלכתחילה מאפשרים את הפער הזה".