למה אף אחד לא מדבר על אלימות כלכלית?

| מאת: טלי ליברמן

היא לא משאירה סימנים כחולים והנשים שנפגעות ממנה אפילו לא יודעת שהן קורבן אבל אלימות כלכלית יכולה להיות לא פחות גרועה מאלימות פיזית. אז למה אף אחד לא מתייחס לבעיה שפוגעת באלפי נשים בישראל ומתי בדיוק קמצנות הופכת להיות התנהגות אלימה?

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2018/02/sizes/H-1-8_wo_680_382.jpg
בטי דרייפר | צילום מסך מתוך הסדרה "מד מן"

 

אחרי 22 שנות נישואין, צופית גרנט עזבה את בעלה אברם בלונדון וחזרה לארץ עם שני ילדיה. "חזרתי מלונדון עם תובנות מאוד קשות", היא סיפרה לנו בריאיון חשוף. "ראיתי שאני תלויה באברם. הוא אמר 'תגידי תודה, תראי איזו רמת חיים יש לך'. אלימות כלכלית היא הכי קשה שיש. הכי רווחת. המון נשים לא מסוגלות להגדיר את זה לעצמן. הכרתי מיליארדריות שלא יכולות לחתום על צ'ק בלי אישור מהבעל, היא משועבדת לעולם שלו, באמתלה של נוחיות וזוהר. אברם טוען שלא סבלתי מזה, שפשוט הוא היה זה שהרוויח את רוב הכסף ומבחינתו זה בסדר שככה החיים התנהלו. ואני מאמינה לו שהוא חשב שזה בסדר".

גם הדוגמנית קרן מיכאלי, שהייתה נשואה לאיש העסקים אילן בן דב, העידה שהייתה קורבן לאלימות כלכלית. בעדותה בבית המשפט בעקבות האשמות על העסקת עובדת זרה בביתם, אמרה "מעמדי בבית היה מעמד של או־פר. לא הייתי רשאית לצאת כל כך הרבה. היתה אלימות כלכלית בבית… לא הייתה לי חירות בלתי מוגבלת, הכול היה מותנה בגחמותיו של אילן… השימוש בכרטיס האשראי היה תמיד מלווה בחרדה, לא ידעתי איך זה יסתיים: בטענות על הגזמה או בזריקת החפצים שקניתי… היה פחד רחב היקף".

גולף Mars Turtleneck לוורנר | צילום: רון קדמי

צופית גרנט | צילום: רון קדמי


״אלימות כלכלית לא קשורה דווקא למצב הכלכלי", מסבירה החוקרת והמשפטנית פרופ' אנג'לה ליטווין המלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת טקסס ומי שנחשבת לאחת המומחיות הגדולות בעולם בתחום האלימות הכלכלית. "יש זוגות שנראים כלפי חוץ מושלמים ויש להם בית מפואר ורכב נוצץ אבל בפנים מסתבר שהכול רקוב".

על פי הנתונים של עמותת "רוח נשית" הפועלת לקידום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות, כ־200 אלף נשים בישראל מוכרות כנפגעות אלימות במשפחה כשההערכה היא שהמספר האמיתי גדול פי ארבעה. רבות לא מדווחות על האלימות שהן חוות בגלל בושה או פחד, או גרוע מכך, בגלל שהן כלל לא מבינות שהן קורבן של אלימות. "אני רואה נשים מכל המעמדות, ארכיטקטיות, מרצות באוניברסיטה, עורכות דין, שלא מבינות שהן קורבן", מסבירה את רוחב התופעה תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה "רוח נשית" ועובדת סוציאלית בהכשרתה, "הבעיה היא שאם לא מעורב עניין פיזי, מיני או מילולי, רוב הנשים בכלל לא מבינות שהן קורבן של אלימות".

תמר שוורץ, מנכלית עמותת רוח נשית | צילום: אורן שלו

תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית | צילום: אורן שלו

 

שוורץ מפרטת מהם שני הסוגים של המתעללים: "יש מתעללים שמסתירים את הבעיות הכלכליות ואז האישה מגלה את החובות רק אחרי שהיא מתגרשת, ויש את השתלטנים ששולטים בכל האמצעים הכלכליים באישה ובבית". "במקרים רבים הקורבנות הן נשים עובדות ומשכילות מהמעמד הבינוני", מוסיפה פרופ' ליטווין. "על פי הנתונים שאספתי במחקר, אחת מתוך כל ארבע נשים תחווה מידה מסוימת של אלימות כלכלית שהיא חוצת מעמדות, מגזרים וגזע. זאת תופעה שקורת לנשים לבנות, היספניות ושחורות באחוזים פחות או יותר שווים, כשהמאפיין העיקרי של האלימות הוא הטלת אימה, כפייה, שלילת העצמאות של הקורבן ואלימות כלכלית".

איך מבחינים בין קמצנות של בן הזוג לבין התנהגות אלימה? מהם תמרורי האזהרה?
ליטווין: ״אלימות כלכלית היא למעשה מנגנון שליטה מתוחכם וסמוי ללא סימנים חיצוניים ברורים. בדרך כלל כשיש מאבקי כוח בין בני הזוג, ולא רק במקרי גירושין מכוערים, הגבר מנסה לשלוט בכל תחומי החיים של בת הזוג, החל ממה מותר לה ומה אסור לה ללבוש, עם מי מותר לה להיפגש ועם מי לא, ועד לחסימת הגישה לשימוש בכרטיסי אשראי ובמזומן. זה מחזיר אותנו לימים שבהם הגברים היו אלה שפרנסו את המשפחה באופן בלעדי. אני מגדירה אישה שיוצאת ממערכת יחסים מתעללת כזו כלוחמת, גיבורה. למעשה, אישה הסובלת מאלימות כלכלית היא קורבן השבוי בתוך הבית שאמור לספק לה הגנה וביטחון. וכן, ברוב המוחלט של המקרים הגברים הם המתעללים ולא להפך".

איך זה משפיע על הילדים?
"לא מדובר רק בפיגור בתשלומי דמי המזונות. במקרים של אלימות כלכלית הילדים חיים בעוני גם אם הם מגיעים ממשפחה אמידה. יש מקרים שבהם האבא הוציא כרטיסי אשראי על שם הילדים וצבר חובות כבדים בשמם. לפעמים התמכרות לסמים או להימורים עלולה להדרדר למצב כזה. במקרים כאלה הגבר מבצע הונאה בידיעה שהוא מסבך בכך את אשתו ואת הילדים לטווח ארוך, לאם המשפחה יהיה קשה לתמוך בילדים כי יש לה חובות שלא מאפשרים לה להתקיים ובעקיפין היא גם תיקלע לבידוד חברתי. מדובר בניצול, שליטה והפעלת כוח על הפרטנר. האישה והילדים חשופים לאיומים, סחיטה, נישול, פשיטת רגל, עיקולים והוצאה לפועל".

איזה סוג אלימות מצלקת יותר, פיזית או כלכלית?
"אני חושבת שכל אלימות המופעלת כלפי נשים, בין אם זאת אלימות מילולית, מינית, פיזית או כלכלית, מצלקת. אלה הם רבדים שונים של אותה הבעיה".

קרן מיכאלי ואילן בן דב | צילום: אביב חופי

קרן מיכאלי ואילן בן דב | צילום: אביב חופי


אלימות כלכלית לא מוגדרת בחוק כעבירה. "יש חוק ישן משנת 1988 לגבי אלימות במשפחה לפיו בעל מכה הוא עבריין. אחת המטרות של 'רוח נשית' היא להביא לשינוי מדיניות באמצעות חקיקה", מסבירה שוורץ. העמותה הציעה תיקון לחוק המבקש להגדיר שאלימות כלכלית הנעשית בתוך המשפחה תוכר כעבירה ואין לראות את כל בני המשפחה כבעלי משק בית משותף אחד. "אנחנו מבקשות שלעבירה הזאת יהיה שם והעובר על החוק ישא בסנקציות", היא מוסיפה. "ישנה אלימות שנכפית בגלל חובות. למשל, אם לי ולבעלי יש עסק והוא ביצע הונאה ביודעין ובכוונה, האישה תהיה מוגנת, היא לא תישא בתוצאות של העבירות הללו מתוקף היותה בת זוגו של העבריין".

מתי אפשר להגדיר שליטה באמצעים כלכליים כאלימות כלכלית?
"ברגע שיש דפוס של שליטה זאת אלימות, יש תוקפן ויש קורבן. יש הרי מיתוסים שהאישה בזבזנית וזו ש"מגהצת כרטיסים" ולכן הגבר הוא זה שצריך כביכול לשמור על הכסף. ב־99.9 אחוז מהמקרים אלה הם הגברים שאלימים כלכלית ו־50 אחוז מהנשים שיוצאות ממקלט לנשים מוכות חוזרות לזרועות בן הזוג האלים בגלל התלות הכלכלית בו".

התיקון לחוק שהציעה "רוח נשית" הונח על שולחנה של השרה לשוויון מגדרי, גילה גמליאל, כבר לפני שנתיים, "הדיון נדחה בעבר מספר פעמים בשל קשיים ביורוקרטיים מול משרד הרווחה", מספרת שוורץ בתסכול.

"כשליחת ציבור, נחשפתי פעמים רבות למקרים קשים של אלימות כלכלית בין בני זוג", מספרת השרה גמליאל, "אין לי ספק שהצעת החוק תביא לחשיפת הנושא בציבור וגם תגן בעתיד על הנפגעים והנפגעות. הגדרת האלימות הכלכלית כאלימות היא מהפכה תפיסתית חשובה וככזו נתקלנו בלא מעט חסמים בשנה האחרונה אבל אני יכולה לומר שהסרנו את רובם המוחלט ואנחנו בדרך להעביר את החוק, והוא יובא לאישור הממשלה וייושם הלכה למעשה עוד בקדנציה הנוכחית. מוכרחים להבין, אלימות היא כל מציאות שבה מפרים את הזכות של האדם על גופו, חייו ושליטתו בהם. בין אם היא גופנית, מילולית או כלכלית".

למרות סחיבת הרגליים בהעברת החוק, ישראל נחשבת כסלחנית יותר בנושא החובות ביחס לארה"ב ולמקרים שליטווין נתקלה בהם במחקרה. "בארה״ב יש חשיבות עליונה ל'קרדיט היסטורי', זאת אומרת לכל הפעולות הפיננסיות ולהיסטוריית התשלומים שנעשו בשמך", מסבירה פרופ' ליטווין. "ללא קרדיט כזה, או אם הציון של הקרדיט נפגע, לא ניתן לשכור דירה, לקנות רכב, או אפילו להתקבל לעבודה מפני שלבוס יש גישה לאינפורמציה הזאת. בארה"ב, בלי 'קרדיט היסטורי' את פשוט לא קיימת. זה שלטון קפיטליסטי והחוק לא נוטה לטובת הקורבן".

האם להערכתך קמפיין metoo# ישפיע גם בנושא המודעות לאלימות כלכלית?
״יש קשר ישיר בין חשיפת ההטרדות המיניות לבין העלאת המודעות לנושא האלימות הכלכלית. נשים כבר לא מפחדות לדבר ולבקש תמיכה מהסביבה והסיפורים מתחילים לצוף. זו לא אשמתן והן לא צריכות להסתתר ולהתבייש".  

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 19:32:46