בלי להשאיר עקבות: הסטוקינג יוצא מהארון

מתוך הסרט "ארוחת בוקר בטיפאני'ס" | צילום: GettyImages/Fotos International
מתוך הסרט "ארוחת בוקר בטיפאני'ס" | צילום: GettyImages/Fotos International

היום כבר אי אפשר לבהות בתמונות של האקס בחשאי. האם הפכנו כולנו לסטוקריות או שהתרבות השתנתה עם התקדמות הטכנלוגיה, ומה קורה ליכולות הרגשיות שלנו כשהן לא עומדות בקצב?

88 שיתופים | 132 צפיות

"חבר שלי ואני נפרדנו לפני שנה, אבל אני עדיין מסתכלת על התמונות שלו בפייסבוק ובאינסטגרם", מספרת דנה (25). "לפעמים זה כאילו שאני מכורה. אחרי כמה זמן אני קולטת שזה עושה לי רע ומחליטה להפסיק, אבל אז צצה לי המחשבה שאולי הוא עשה משהו חדש ואני שוב נכנסת לבדוק. מהרגע הזה אני בודקת את הפרופיל שלו באובססיביות עד הפעם הבאה שאני מחליטה להפסיק. זה יישמע נורא אבל כמו שכשמישהו מת יש קבר ולשם הולכים כשרוצים להיזכר, אז גם כאן זה ככה".

אבל חבר שלך לשעבר לא מת.
"נכון, ברור שכאן זה הרבה יותר נגיש וקל וזה החלק ההרסני של העניין. מצד שני, אני יודעת שגם הוא עושה לי סטוקינג".

איך?
"אני רואה שהוא צופה לי בסטורי".

ואת צופה בשלו?
"כן".

למה לא פשוט לחסום או לעשות אנפרנד?
"זה צעד קיצוני, לא נפרדנו ברע. בעיניי לחסום מישהו זה רק אחרי הטרדה או משהו בסגנון. חוץ מזה, אם אני אעשה לו אנפרנד אני לא אוכל לראות מה הוא מעלה".

כמו שכל רווקה שעברה את גיל 15 יודעת, המנהג המוכר והטוב להתאבסס על האקס רחוק מלהיות תופעה חדשה. מה שכן חדש הוא האופן שבו אנחנו מיישמות את האובססיה שלנו. הודות לרשתות החברתיות התרגלנו להתעדכן בחיי מי שעזב אותנו לאנחות גם חודשים רבים אחרי הפרידה. אבל אז בא הסטורי, הפיצ'ר המצליח של אינסטגרם, וטרף את הקלפים. אם פעם יכולנו לבלוש בחשאי אחרי אהוב לבנו, לשעבר או לא, תוך שאנחנו מדקדקות בכל לייק – הסטורי חושף אותנו במערומינו ומגלה לצד השני שצפינו בתכנים שהעלה, בין שביצענו פעולה אקטיבית נוספת ובין שלא. תמיד הרי רצינו לדעת מי צופה לנו בפרופיל? והסטורי הפך את זה לאפשרי. עכשיו רק לכו תתמודדו עם הידיעה שמישהו כל הזמן צופה בכן, ולא תמיד המישהו הזה הוא הקראש האחרון שלכן. לא פעם הוא יהיה הבחור שיצאתן איתו לשלושה או ארבעה דייטים, הכל נראה מבטיח ואז פתאום הוא התפייד. באנגלית קוראים לזה גוסטינג (ghosting, מלשון ghost), ועכשיו יש מושג חדש בשכונה: האנטינג (haunting). הבחור הנעלם מקודם? אחרי כמה חודשים הוא מתחיל לפזר לכן לייק פה לייק שם, צופה בכל סטורי שלכן ובעצם בלי לקיים קשר ממשיך לרדוף אתכן. התנהלות דומה יכולה לבוא גם בעקבות מערכות יחסים עמוקות יותר. אולי את ובן הזוג לשעבר נפרדתם וניתקתם קשר אבל, היי, פתאום את רואה שהוא צופה לך בסטורי, ושרידי מערכת היחסים שלכם שבים לרדוף אותך.

"פרידה היא לא רק דבר פיזי", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית אורה ברקן. "זה קודם כל עניין פנימי, עד כמה אני מצליחה להיפרד מהבן אדם השני מבפנים. במובן הזה, לא כל אחת שמסתכלת על תמונות של האקס בפייסבוק או באינסטגרם היא מישהי שיש לה בעיות ולא משחררת. רק למי שמתקשה להשלים עם האובדן זה יעניק איזו אשליה שיש לה עדיין אחיזה בצד השני. אני חושבת שגם פעם הדברים האלה היו קיימים, נערות היו מסתובבות מתחת לבית של מי שהן דלוקות עליו. בכולם קיים איזשהו יצר של מציצנות והרשת פשוט מאפשרת לממש את היצר בסביבה יחסית בטוחה. זה מקל לפתח אובססיה כשהבן אדם השני נמצא לך כל הזמן מול העיניים. פעם בן אדם פשוט היה מפסיק להתקשר, היום הנוכחות שלו עדיין רודפת אותך. אם את בסופו של דבר רואה שהדבר הזה מקשה עלייך בחיים ומערער אותך, תמיד אפשר לחסום. אני חושבת שבאופן כללי נשים פחות חוסמות ברשת כי הן מרגישות שהן יוצאות 'לא נחמדות'. גברים עושים בלוק הרבה יותר בקלות. אולי גם ממקום אחר, נקמני, כאילו כדי להראות 'הנה, כבר לא אכפת לי ממך. יאללה ביי'".

ריס ויתרספון שקועה | צילום: GettyImages
ריס ויתרספון שקועה | צילום: GettyImages

כולנו סטוקרים מוזרים

העובדה שכולנו צופים באובססיביות כל הזמן זה בתמונות של זה מעלה את השאלה אם עדיין מדובר בסטוקינג, שנתפס כפעילות מאיימת שכרוכה בהטרדה, או שמדובר בפרקטיקה תרבותית־חברתית אחרת לגמרי? מי שניסה לענות על השאלות האלה הוא השחקן אוהד ובר שערך ערב שהוקדש כולו לנושא. "עשינו ערב שנקרא 'שירת הסטוקר'. היה לו גם מוטו – "אני הולכת לעבודה דרך הבית שלך למרות שזה לא בדרך'", הוא מסביר.

מה זה בעצם סטוקינג – להסתכל על תמונות של בחור שאת דלוקה עליו זה סטוקינג? כי אם כן, כולנו סטוקריות.
"במובן מסוים גם רומיאו עשה ליוליה סטוקינג. הוא עקב אחריה וראה מתי היא יוצאת למרפסת, אבל היו גבולות ברורים לעניין הזה. היום הטכנולוגיה גורמת לנו לאבד אותם. כשהתעסקתי בערב הזה הגיעו אליי כל מיני סיפורים מכל מיני אנשים. מישהו למשל סיפר לי שהוא נכנס לפרופיל פייסבוק של החברה שלו ושולח הודעות לאנשים שמתחילים איתה כדי שיפסיקו. אז באמת הבנתי שאנחנו בראשית העניין הזה שנע על ציר שבין אנשים שאין להם מושג מה זה לבין אנשים שנמצאים בתוך זה בצורה מאוד מתקדמת.

"ניסינו לחלק את זה לסוגים. יש סטוקינג שהוא יותר בידורי. הרשת מאפשרת לי להציץ לחיים של מי שאני דלוק עליו וזה מרגש וכיף – זה מין משחק והכל בסדר כל עוד לא עוברים את הגבול. יש סטוקינג שהוא פחות כיף ויותר כמו תרפיה – אנשים שמתגעגעים או לא מצליחים לעבור הלאה אחרי פרידה. בגלל שהיום את יכולה לדעת ממש עד לרמות של מתי הבן אדם היה מול מחשב לפעמים זה ההפך מתרפיה ומשמר את האובססיה. ויש את הסוג האחרון – סטוקינג של אנשים שלא מבינים את הגבול, וזה כבר מטריד. זה דבר מאוד אישי. יכול להיות מישהו שהחיזור יחמיא לו ויכול להיות מישהו שרק יידע שמישהי עוקבת אחריו וזה יטריף אותו. בקיצור, צריך טאקט.

"בסוף הערב עשינו תחרות על אליפות הסטוקינג. מי שזכה היה בחור די מוזר, שעלה לבמה וסיפר: 'פעם הייתי דלוק על מישהי והתחלתי לשלוח לה הודעות וכתבתי לה בהודעות: זוהר, זוהר, זוהר, זוהר, זוהר', ככה שעה הוא אמר זוהר. 'והיא אף פעם לא ענתה לי עד שפעם אחת היא ענתה לי ואז שאלתי אותה למה את עונה לי, והיא אמרה, כי יש לך היום יום הולדת ואני לא רוצה שתיעלב. אז כתבתי לה, טוב, אז את יכולה להפסיק לענות לי מעכשיו, זה בסדר. ואז לקחתי תמונה שלה מהפייסבוק ואיירתי את התמונה הזאת ושמתי בתור תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק ושאלתי אנשים אם היא ראתה את זה והם אמרו לי שהיא ראתה את זה ועשתה סמיילי עצוב'. הסיפור שלו טרף את הקלפים. זה בן אדם שלא התבייש בסטוקינג שלו".

אולי הדבר היחיד שהשתנה הוא שאיבדנו את הבושה?
"אני רוצה שיאבדו את הבושה. כל הפואנטה היא שאין במה להתבייש. כולנו יצורים, כולנו מוזרים".

דמי לובטו נפעמת | צילום: GettyImages
דמי לובטו נפעמת | צילום: GettyImages