למה לינה דנהאם מתעקשת לעשות שיימיניג לגוף שלה עצמה?

| מאת: אדר ריכטר

לינה דנאהם חשפה שהיא סובלת מכאב כרוני וגרמה לעיתונאית אדר ריכטר להשתכנע סופית שהאישה הפכה מ"קול של דור" לפנים המטורללות של כל מה שרע בתנועת metoo# והפמיניזם החדש. אזהרת טריגר: מדובר בטקסט שיעצבן אתכן מאוד

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2018/10/sizes/H-6_wo_680_382.jpg
לינה דנהאם | צילום: Gettyimages

 

אפתח באזהרת מסע. לפניכן כתבה שאינה פוליטיקלי קורקט, שלא לומר שוחטת פרה קדושה. לינה דנהאם, ״הקול של דורה״, אשה סוחפת ומעוררת השראה, העלתה לפני ארבעה ימים פוסט לאינסטגרם שלה שגרם לי לתהות באשר ליציבותה הנפשית. ״זהו פוסט אודות כאב כרוני״ – כבר התחלה מסקרנת עבור כל מי שעוקב אחרי דנהאם ויודע שלא מכבר התעקשה לעבור כריתת רחם כדי לפתור את בעיית האנדומטריוזיס שלה. הפתעה כפולה: הדבר הבא שטוענת דנהאם הוא שהיא עדיין ולמרות הכל סובלת מכאב כרוני. ואז מגיעה אנלוגיה הזויה בין השפעתו של כאב כרוני על החיים של מי שסובל ממנו, לבין טראומה הנובעת מהטרדות מיניות.

 

הפוסט של לנה דנהאם | צילום מסך מתוך האינסטגרם lenadunham@

הפוסט של לינה דנהאם | צילום מסך מתוך האינסטגרם lenadunham@

 

ד״ר דנהאם ממשיכה וטוענת שנמצא קשר מוכח בין כאב כרוני לטראומה ולפיכך הכאב של הרבה מאוד א-נשים מתגבר בשל ארועי השבועות האחרונים. מכאן ואילך מפליגה דנהאם בתאורים על כאב גופני באיברים שונים, שחשה יום לאחר עדותה של ד״ר פורד (הטוענת כי המועמד למשרת שופט בית המשפט העליון בארה"ב, ברט קבאנו, תקף אותה מינית) – דנהאם התעוררה בשלוש לפנות בוקר בכאבים עזים. גבירותיי ורבותיי יש לה פיברומיאלגיה. סטגדוש! הלך הרחם, בא משהו כלל מערכתי. ו״לא! אני לא משוגעת״, היא טורחת לציין כדי להסיר ספקנותם של אנשים כמוני,ומסיימת בהצהרה: ״אני מאמינה לכן כשאתן טוענות שנפגעתן, הכאב – ולא משנה מה הצורה שהוא מקבל – הוא שלכן ולפיכך הוא אמיתי… למדתי שוב ושוב כמה זה חשוב להאמין״.
וואו גברת דנהאם. איזה סלט קצוץ דק ומתובל היטב של רעיונות אקטואליים ומצב נפשי וגופני רופף.

בואו נעשה רגע סדר רעיוני. נתחיל בעובדה שדנהאם שימשה לכאורה במשך שנים כמודל לאשה צעירה ובריאה שמאוהבת בגוף שלה ושלמה איתו למרות חוסר התאמתו למודל היופי המערבי, אבל ככל שעובר הזמן מתקבל הרושם שההפך הוא הנכון. למעשה היא עשתה ועודנה עושה לגוף שלה שיימינג, לא חיה איתו בשלום, ומעדיפה לטפול עליו את כל צרות הנפש. תחת מעטה מסוכן של הירואיות היא נוהגת כמי שמקריבה את גופה על מזבח הפמיניזם למען קידומו, אך למעשה דנהאם מנהלת מתחת לאפכן מערכת יחסים מסוכסכת במיוחד עם הגוף שלה ומביעה בו פעם אחר פעם חוסר אמון מוחלט. אחרי שהתעקשה לחשוף אותו בבוטות מכוונות בפני מיליוני עיניים ברחבי העולם, היא עברה להשחית אותו על ידי הוצאת הרחם שלה, כאילו מדובר בגימיק פמיניסטי.

לנה דנהאם | צילום מסך מתוך הסדרה "בנות"

לינה דנהאם | צילום מסך מתוך הסדרה "בנות"

 

אין לי שום יכולת או כוונה לשפוט את רמות הכאב והסבל שהובילו אותה למעשה הזה, אבל מעברי כאחות מוסמכת, מהזמנים בהם פגשתי חולות רבות מדי המתארות את חייהן כגיהנום, אני יכולה להעיד שגם הן מבינות ויודעות שכריתת רחם הוא פתרון המוצע על ידי הרפואה המערבית במקרים נדירים בלבד. לא בקלות מוותר האדם הסביר על איבר גופו, במיוחד מכזה שיש לו משמעויות נפשיות והשפעות גופניות רבות כל כך. נוסיף ונאמר שבמקרה של דנהאם הפתרון כלל לא הוצע לה. כפי שהעידה בגיליון ווג של חודש מרץ, ללא כל אבחנה רפואית רשמית ועם אולטרסאונד תקין היא פשוט הרגישה ש״הרחם שלה פגום״. (ומזל שלא כל אחד מחליט להוריד לעצמו אברים על סמך אינטואיציה שהרי ״כל אחד אחראי על הגוף שלו״ כמו שטוענת בתי בת ה-4 במרץ). משהו ״אוכל אותה מבפנים״ היא מודה. וכך ״הקול של דורה״ – דור מוטרד נפשית ועסוק בעצמו, אם תרצו, מאשפזת את עצמה מרצון ומכריזה שלא תצא משם עד להוצאת האיבר המטריד. בקשה ״הגיונית״ למדי כשאין לכך אינדיקציה רפואית. אבל לצערה של דנהאם גם אחרי שנעתרו הרופאים לבקשתה השלום והשלווה לא הגיעו. אתמול רחם, היום זה הפיברומיאלגיה– כאב כרוני במקומות שונים בגוף.

בחלקו השני של הפוסט כאמור, טוענת דנהאם שאם אתה אומר שכואב לך אז כנראה שאתה יודע על מה אתה מדבר ולפיכך נאמין לך. ומבלי לפקפק באמינותן של אף אחת מהמתלוננות על הטרדה מינית, תנועת metoo# הביאה אותנו למצב מסוכן מאוד בו כל אחד הוא בעל דין ודיין, ואין הנאשם חף מפשע עד שהוכח אחרת. כל בעל, אח ובן יכול לאבד את כל עולמו במחי העלאת שתי שורות מאשימות בטוויטר. ככר העיר של ימי הביניים חזרה לחרוץ גורלות במקום משפט צדק מסודר. כל מואשם הופך באופן אוטומטי לעבריין פלילי שאיבד את זכות הקיום שלו וכל אשה מתלוננת הופכת לצודקת באופן אוטומטי בשל היותה אשה, כפי שאומרת דנהאם כי היא מאמינה לה. כך שלמעשה דנהאם מציעה בפוסט הזה: היו הרופאות של עצמכן והשופטות הבלתי מעורערות של המציאות. ואני שואלת האם זה הפמיניזם החדש? האם העתיד שלו ורוד? כולנו צריכות לזכור שכבר היינו בעבר הקרוב במצב הזה, בו האמינו לגברים באופן אוטומטי רק משום היותם גברים, לא בטוח שאנחנו צריכות להגיע לקצה השני כדי להיות צודקות ולזכות בדרך האמצע.

לנה דנהאם על סט הצילומים של הסדרה "קמפינג" | צילום: יח"צ

לינה דנהאם על סט הצילומים של הסדרה "קמפינג" | צילום: יח"צ

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 877ee3d at 08:20:18