מה עושים כשהילד צופה בפורנו?

צילום מתוך הסרט "פריץ החתול"
צילום מתוך הסרט "פריץ החתול"

הנה עובדה שתעדיפו להדחיק: ילדים מתחילים לצפות בפורנו בגיל 10. אם אתם מתנחמים בחוק הפורנו החדש, צר לנו לבשר שמומחים בתחום לא תולים בו תקוות. אז מה כן לעשות כשתגלו שהילד שלכם צופה בפורנו? להצטרף אליו. כן כן

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"בפורנו אני יכול לאבד את עצמי", אומר גיבור הסרט "דון ג'ון", שמגלם ג'וזף גורדון־לוויט, לדמות שמגלמת ג'וליאן מור. "לאבד את עצמך זה רק באדם אחר", היא עונה לו, ומובילה אותו להארה משמעותית. הסרט משנת 2013 מותג כקומדיה סקסית אך הוא למעשה מסמך על זהות גברית עכשווית ומסתיים בהפי אנד. דון נגמל מפורנו, ומתחיל לחיות. במציאות, גברים שירצו לעבור תהליך דומה, יגלו שזה לוקח יותר מ־90 דקות. בדרך לשם הם יצטרכו לפגוש את הילד שבתוכם, מכיוון שמחקרים מלמדים כי רוב הגברים מתחילים לצפות בפורנו בגיל 10, ויש להניח כי הגיל רק ירד עוד ועוד, למורת רוחם של ההורים. "חוק סינון האתרים" שהציעה לאחרונה חברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי אמור לעזור להורים למנוע מילדיהם גישה לחומרים קשים באינטרנט, ובכללם פורנו. בהצעה המקורית לחוק נקבע כי אתרים פוגעניים ייחסמו אוטומטית על ידי ספקיות האינטרנט והלקוח יוכל להתחבר אליהם רק בפעולה מיוחדת. הצעה זו רוככה, ועל פי הצעת החוק הנוכחית ספקיות האינטרנט יחויבו לפנות ללקוחות וליידע אותם ללא תשלום בדבר האפשרות לסנן אתרים ותכנים פוגעניים. לקוח שירצה יוכל לחסום את האתרים הללו באופן גורף. עם זאת, מלשכתה של ח"כ מועלם נמסר כי היא לא ויתרה על החוק המקורי ומתכוננת להעלות אותו לדיון נוסף בהקדם האפשרי.

הממשלה הודיעה כי תתמוך בחוק בגרסתו הנוכחית, והוא עבר בקריאה טרומית בתחילת נובמבר. באופוזיציה לא נרשמה התלהבות, גם לא מהאגף הפמיניסטי. ח"כ מיכל רוזין ממרצ התנגדה לחוק בנימוק כי הוא כלי ליצירת רשימות שחורות ולפגיעה לא עניינית בחופש הביטוי.

כמו לשים פלסטר על סרטן

גם ד"ר רונית אלוני, מומחית לטיפול ולשיקום מיני ולטראומה מינית, משוכנעת כי המפתח לא טמון באיכות חבילת האינטרנט אלא בחינוך. "החוק הזה פופוליסטי", היא פוסקת. "זה בסדר לנסות לצמצם את הצפייה בפורנו. אם נרוויח מהחוק שני ילדים שלא יצפו בפורנו, אני לא מזלזלת בזה. אבל צריך להבין שזה כמו לשים פלסטר על סרטן ולהגיד שלום וביי. הפתרון צריך להיות בחינוך".

חינוך מיני, לדבריה, הוא משהו שצריך להיות בתודעתנו כבר כשהילדים מגיעים לגיל הגן. "אנחנו צריכים להכין את הילדים למה שיקרה כשהם ייתקלו בפורנו. הם צריכים הכוונה איך להתמודד עם החשיפה הזו – שהיא מרגשת, מבהילה, מוזרה, מגעילה. צריך ללמד אותם להסתכל על כל מה שהם רואים באופן ביקורתי, ללמוד את הגוף שלהם, להבין מה זה נעים ומה לא נעים, לתרגל משחקים שעובדים על בניית מערכות יחסים ואינטימיות. אנחנו צריכים לדבר איתם על היגיינת הגוף שלהם, כך שיבינו שיש להם הפרשות, וזה טבעי. הכל כדי ליצור אצלם דימוי של גוף שהוא מערכת פעילה שאין בה שום דבר מפחיד. ילד שעובר את כל התהליך הזה בגיל צעיר, לא יתעניין בפורנו בגיל 10".

ואם בכל זאת זה קורה, איך אני מתמודדת עם ילד שגיליתי שצופה בפורנו?

"את יושבת ומדברת איתו על זה. הטעות הגדולה של רוב ההורים היא קודם כל לסגור, לשים מנעולים שאי אפשר יהיה להיכנס, אבל אז הילד ילך לחבר ויראה שם את הפורנו. בגלל זה החוק איננו פרקטי – הם תמיד ימצאו דרך. מה שנכון זה לשבת ולצפות ביחד בסרט שגילינו שהילד ראה. להגיד לו, 'אוקיי, ראית סרט, עכשיו בוא נראה אותו יחד כדי שאסביר לך דברים שלא הבנת לבד. אני רוצה להסביר לך איך עשו את הסרט הזה'".

ואם הילד לא רוצה לראות יחד?

"לא לוותר. אפשר לתת לו לבחור מתי, ואולי לא עם אימא אלא אבא, אבל חשוב להתעקש על זה. כשנצפה בסרט ביחד, נראה לילד איך הפורנו מעוות את הגוף האמיתי של בני אדם, שהם לא נראים ככה באמת. נגיד לו שהעובדה שהאנשים בסרט לא מדברים אחד עם השני, לא מסתכלים אחד על השני, לא משקפת את המציאות. נראה לו איך הם מצטלמים באופן שהמצלמה תתפוס אותם, ולא כפי שבאמת קורה כששני אנשים מקיימים יחסי מין".

אלוני מציעה שנכיל את הסקרנות והמיניות של ילדינו ונציע להם דרכים אחרות להתגרות. "אפשר להציע להם לדמיין או להיעזר בדברים שקראו בספרים, ולראות מה זה עושה להם. לא חייבים פורנו כדי לאונן".

לדבר עם ילד על הפנטזיות המיניות שלו נשמע לי מביך נורא.

"אנחנו כבר באיזור המבוכה. אין ברירה".

בדיאלוג עם הילד חשוב להזכיר גם את הפן הנצלני של עשיית פורנו. "נספר לילד שהשחקנים עושים את זה בהשפעת סמים, שהם לא באמת רוצים לעבוד בזה למחייתם", אומרת אלוני. "אני יכולה לחיות עם פורנו שלא נגרם בו סבל לבני אדם, כמו פורנו האנימציה שפורח ביפן. בעתיד האנושות תלך לרובוטים עם בינה מלאכותית, וגם זה סוג של פתרון. אני יכולה לחיות בשלום עם סרטים כאלה כצרכן מודע, ולא מכור".

ד"ר רונית אלוני | צילום: ליה צ'סנוקוב
ד"ר רונית אלוני | צילום: ליה צ'סנוקוב

 

גם פורנו אנימציה מזיק

רן גבריאלי, מרצה למין מוגן גופנית ונפשית, מציע שניזהר גם בפתרונות האלה. לתפיסתו, צריכה של פורנו שלא נפגעו בו בני אדם אינה שקולה לאכילת גבינה טבעונית – זה לא פוטר אותנו מההשלכות. "אנחנו רואים בסרטי האנימה דמויות נשיות עם מבנה לא הגיוני של שדיים ענקיים, גוף קטן ופנים סובלות. המין תמיד אגרסיבי, ואפילו מגיע למקומות יותר קיצוניים, כשתמיד יחסי הכוח הם שהגבר משפיל והאישה סובלת", הוא אומר. "בסוף זה עדיין הילד מול לבד המחשב, מקבל מושגים מעוותים של מיניות".

גבריאלי הוא שם מוכר במאבק החברתי נגד תעשיית המין. הרצאה שנתן בכנס טד בשם "מדוע הפסקתי לראות פורנו" הגיעה ל־13 מיליון צפיות ברחבי העולם, והפכה אותו למרצה מבוקש. הוא מסכים עם אלוני שחינוך היא הדרך העיקרית להתמודדות עם פורנו. הוא מרצה בפני תלמידי בית ספר וחיילים, ומעלה סוגיות שונות של נזקי הפורנו, אך מספר שאין מסגרת רשמית לתכנים שהוא מעביר. "הייתי רוצה שתהיה תוכנית של אוריינות תקשורת, שתלמד ילדים איך לצרוך את המדיה שמסביבם בצורה ביקורתית", הוא אומר. "אבל כל מה שנעשה היום הוא בצורה ספורדית, לא שיטתית. שמעתי על מורה שהראה לילדים קליפים של בן אל תבורי וסטטיק כדי להדגים את האופנים השונים שמציגים בהם גברים ונשים. צריך יותר כאלה. פורנו הוא האקסטרים, אבל צריך לדבר על הזליגה של פורנו לכל היבט בתרבות. זה בפרסומות, בקליפים של ביונסה ומיילי סיירוס. אפילו מותגים כמו דורה וסמי הכבאי עוברים 'טיפול פורנוגרפי' באופן שבו חברות משפצות אותם. דורה וסמי של היום נראים הרבה יותר מיניים מכפי שנראו בהתחלה. דורה כבר קרובה לבראץ".

אם החוק יאושר, תצטער?

"לא בהכרח. אהיה מרוצה שהוא עבר, כי יש כאן אמירה על מה לגיטימי ומה לא לגיטימי בחברה. אבל הייתי מעדיף שזה יעשה בדרך אחרת. פורנו זו זנות מצולמת, אז אפשר לתקוף אותו דרך חוק הפללת הלקוח, אבל לצערנו זה חוק שתקוע הרבה שנים".

מלשכתה של ח"כ שולי מועלם נמסר: "החוק המקורי שהוצע מבוסס על המודל הבריטי שבו החסימה נעשית כברירת מחדל אלא אם הלקוח מבקש אחרת. מודל זה קיים כבר בארץ אצל חברות הכבלים והלוויין. הערוצים הפורנוגרפיים חסומים אלא אם הלקוח מבקש אחרת. והחוק אושר בקריאה טרומית בגרסה מרוככת, אך אנו מקווים שהחוק המקורי עוד יעבור. הממוצע לחשיפה לתכנים פורנוגרפיים נעשית לראשונה בגיל 9, ובגיל 12 מדובר כבר על צריכה קבועה. ישנה הזדעקות גדולה כנגד החוק המקורי, שבא לחסום פורנוגרפיה. משום מה, נימה אחת של ביקורת לא מתייחסת לכך שהחוק ביקש לחסום גם תוכני אלימות קשה. הוויכוח פה הוא לא שצריך למנוע מילדים לראות איך בסוריה עורפים ראשים. כאן משום מה יש קונצנזוס. הוויכוח פה הוא על זה שאנשים לא רוצים שייקחו מהם את הפורנו. המחקרים הרבים שנעשו בנוגע להשפעה של צריכת פורנוגרפיה על מבוגרים ובעיקר על ילדים מוכיחים נזקים עצומים המשליכים בין היתר על דימוי גוף, מיניות בריאה וזוגיות. חינוך והסברה לילדים ולהורים בנושא חשובים מאוד, אולם אלו לא יספיקו כל עוד לילד קל יותר לצרוך פורנוגרפיה מאשר לקנות ארטיק בקיוסק".

עוד מסרו מלשכת ח"כ מועלם, כי "ח"כ מועלם פועלת בכנסת זו גם לקידום חוק הפללת הלקוח, ואנו צופים שהוא יעבור במושב החורף".