סופרגירלז זה אופי: לקראת מירוץ הנשים הגדול בעולם
קבוצת הפייסבוק "סופרגירלז זה אופי" הפכה תוך שנה לתופעה עם יותר מ־50 אלף חברות וחיים מחוץ למקלדת. מנהלות הקבוצה, מריה גרין פוברצ'יק ורעות ראובני מספרות על מירוץ הנשים הגדול בעולם שהן מארגנות ליום האישה, שלא ממש צריך לרוץ בו
המנהלות של קבוצת הפייסבוק "Supergirls זה אופי", מריה גרין פוברצ'יק (30) ורעות ראובני (37), מודיעות לי שאם אני רוצה לראיין את שתיהן זה חייב לקרות בשמונה בבוקר. הלו"ז שלהן מפוצץ: הן מצטלמות לקמפיין רשת, נפגשות עם נשים שרוצות להתנדב בקבוצה, מארגנות אירועים. על הדרך הן גם צריכות להתפרנס, לתחזק בעלים וילדים, לעשות ספורט ולהרגיש מעולה לגבי עצמן. אני מתייצבת בבית הקפה הקבוע שלהן טרוטת עיניים. הן, בניגוד אליי, מצויות באנרגיות שיא.
סופרגירלז נועדה להעצים נשים, אבל עכשיו, מולן, עוד לפני הקפה הראשון, אני לא מרגישה מועצמת במיוחד. "אני ערה מחמש בבוקר", אומרת ראובני. "יש זמן לכל דבר אם מתעדפים", ממשיכה גרין פוברצ'יק. אני חושבת שאולי זה מה שמבדיל בין הסופרגירל הטיפוסית לנשים רגילות: בניגוד אליי, הן לא זקוקות לקפאין או לשינה כדי לתפקד. אחרת איך בדיוק הן מצליחות לנהל קריירה ענפה, בית מתוקתק, ילדים מחונכים, סטייל מוקפד וארסנל חברות לכל צרה ומכאוב? אני מרפרפת בקבוצה כדי למצוא הוכחה לתחושת הבטן שלי, אבל הן חוזרות ואומרות לי, מספיק לחשוב שאת סופר, ואת סופר.
אלו ימים סוערים ומסעירים עבור הסופריות. מה שהתחיל כקבוצה סגורה הפך תוך שנה בלבד לתופעת רשת עם לא פחות מ־56 אלף חברות. חוץ מחיפושים אחרי צלמת סופרית לחתונה, עגיבה קבוצתית על חתיך כלשהו או עצומה למען הארכת חופשת הלידה תמצאו כאן פוסטים על הטרדות מיניות, אונס, מחלה, יחסים מורכבים עם אימא והפוסט הנפיץ של החודש האחרון – יחסים מורכבים, על גבול השנאה, עם הילדים. השיח, כל עוד הוא חיובי ומכיל, פתוח בצורה יוצאת דופן, ונשים שמורידות או משתמשות בשפה אגרסיבית מוצאות את דרכן החוצה במהירות. כולן פה רהוטות, גיבורות, מִתגברות – וכולן זוכות לחיבוקים וירטואליים, ל"מדהימה", "סופרית אמיתית" והצעות קונקרטיות לעזרה.
ביום האישה הבינלאומי הקרוב הן יוציאו את עצמן לרחוב, יחד עם כל קבוצות הנשים האחרות בארץ, בהן אתנה, הנשים של we work, קבוצות השוות, מאמאגורו, מאמזון, מאמאנט, סלונה, סופרסונס, Roco Runs, she.codes ועוד, עניין של 1.3 מיליון נשים. פרויקט My Start Line יגיע לסיומו במירוץ הנשים הגדול בעולם, שבו אמורות נשים לגמוע יחד – גם אם באופן מטפורי – 40 אלף קילומטר. הריצה הזאת, הן מסבירות, היא לא עניין של ספורט. מי שרוצה יכולה לעשות את הצעד שלה בהליכה, מי שרוצה יכולה לרוץ עשרה קילומטרים, והצעד הראשון יכול להיות מחשבתי בלבד. "אנחנו רוצות לעודד נשים להתחיל את המסע שלהן, לחגוג התחלות, לא רק את קו הסיום", מנסה ראובני להדביק בהתלהבות. בדרך היא מבקשת מכל הנשים לשרטט את הקו שלהן, להעלות לרשת ולעבור אותו. אירוע הסיום יתקיים ב-WMN בנמל תל אביב, ב־8 במרץ.
בנות מזיעות ביחד
לגרין פוברצ'יק יש היום הרבה כוח בידיים. "כל דקה עולה פוסט בקבוצה, אפילו שניים, חלקם מגיעים ל־5,000 לייקים, ויש אלפי תגובות״, היא אומרת. "בטבע שלי אני אדם שמאמין באנשים. כל המיתוסים של אישה לאישה זאב, אני לא מאמינה בהם".
היא הקימה את הקבוצה כשבתה אמילי הייתה בת שנה, אחרי שגילתה שחסר משהו בקריירה הרגילה שלה כמנהלת קהילות לסטארטאפים. "כשהפכתי לאימא פתאום הייתי צריכה להתמודד עם משהו גדול בחיים, ורציתי להיות בחברת נשים שעושות הכל. בא לי ללמוד מנשים שעושות דברים מדהימים, לאגד אותן. זה התחיל ממאתיים חברות, נשים שאני מכירה אישית, אבל אז גם הן צירפו חברות שלהן, ואת רואה שיש עוד אחת מגניבה, ועוד אחת, עד שזה פשוט התפוצץ".
אחרי חודש באוויר הגיעה הקבוצה לאלף חברות וגרין פוברצ'יק הודיעה על המפגש הראשון. "הגיעו מאה בנות, וארבע דוברות, שכל אחת מהן נותנת השראה לאחרות".
מהקמת הקבוצה שאפה גרין פוברצ'יק להעביר את ההיכרויות הווירטואליות לעולם האמיתי. "במהלך השנים הייתי חברה בהמון קהילות, אבל לפני סופרגירלז לא היה לי מקום שבו הרגשתי שאני באמת מכירה את הנפשות הפועלות, שיש לי צורך לראות מעבר למה שיש בקהילה, שלא לדבר על מפגשים פיזיים. רציתי שכאן זה יהיה שונה".
לאירוע הראשון הזמינה גרין פוברצ'יק את ראובני, גם היא חיית רשת: בעבר הייתה מנהלת התקשורת של נייקי ולמדה לאתר ולתפעל מובילי דעה ברשת לצרכים מסחריים. "מריה ואני ישבנו על קפה אחרי האירוע, ונוצר בינינו קליק רציני״, מספרת ראובני. ״היא לא ידעה איך לאכול את הטירוף הזה סביב הקבוצה, וזה הגיע לפגישות שבועיות של מנטורינג, שתינו רצינו שזה יגדל ויצליח".
גרין פוברצ'יק וראובני – שהפכה לשותפתה בניהול הכללי של הקבוצה – התחילו להבין יותר ויותר את צורכי הקהילה. "בנות רוצות לעשות ספורט ביחד״, מדגימה ראובני, ״אז ייסדנו את ה'סופרגירלסווט' כשהמאמנות הן נשים מהקהילה".
בשיחה עם ראובני וגרין פוברצ'יק מתבהר לי שסופרגירלז היא לא סיפור סינדרלה. הן זיהו את הפוטנציאל האדיר של הקבוצה וניתבו אותה לשיאים שאליהם הגיעה. ההשקפה שלהן לגמרי מקצועית, מה שאולי מסביר את הצלחת הקבוצה אבל גם מעורר תהיות. פרסומים מסחריים אסורים בקבוצה אבל ראובני וגרין פוברצ'יק החלו לרתום חברות מסחריות כדי להעניק חסות לאירועים של סופרגירלז, ובמיוחד לאירוע יום הולדת שנה בינואר האחרון, חגיגה מתוקשרת שאליה הגיעו 550 נשים ששילמו על כרטיס. העלות, אמרו המנהלות, הייתה לכיסוי ההוצאות, וכשהשאלה האם הן מתכננות לעשות כסף עולה, הן זהירות: "אי אפשר לדעת מה יהיה", אומרת גרין פוברצ'יק שמשתתפת בימים אלו בקמפיין "האנשים מאחורי האינטרנט" של חברת בזק. "זה עובד הכי נכון וטוב כשזה ככה ולא מונע מלכתחילה מאינטרסים כלכליים. באנו ממקום של רגש ונתינה".
בפרויקט של ״בזק״ את מפרסמת מוצר, לא?
״הקמפיין מתרכז באנשים שחייהם השתנו בעקבות הרשת. אני מספרת על התהליך שעברתי. אני לא מדברת על בזק, אלא על הסיפור שלי. אני לא רואה את זה כפרסומת״.
חתרנות נשית
יש מי שרואות בסופרגירלז מחליפה חצופה וחתרנית ל"מאמאזון", קבוצת האימהות הוותיקה, אבל גרין פוברצ'יק מדגישה שהקבוצה לא מיועדת רק לאימהות, "זה גם לרווקות וגם לאל־הוריות", היא מצהירה ומזכירה שרשור שידוכים יעיל, שבעקבותיו נרקמו כמה מערכות יחסים.
הנושאים שנידונים בקבוצה מוכרים, אך לסופרגירלז שפה ייחודית, שנדמה שכל הזמן נעה במישור שמשלב בין רגש לכוח. ככל שנשים בקבוצה נחשפות יותר, כך הן מקבלות פידבקים יותר מפרגנים, והתוצאה היא התערטלות המונית. אך תחושת הביטחון של קבוצה סגורה, שאסור להוציא מתוכה חומרים החוצה, מתעתעת. "יש חברות ששוכחות שזה לא באמת סגור", אומרת ראובני, "הן חושבות שלא רואים אותן, אבל הן מדברות מול 50 אלף נשים".
שיא החשיפה מגיע ב"פוסט היכרות", מונח שהפך לסימן היכר של הקבוצה. בדרך כלל הוא מגיע עם תמונה של הדוברת ומלווה בטקסט ארוך שיכול לתאר מערכות יחסים, מסלול מקצועי, הפלות, מחלות, דיכאונות, ומתכון לעוגת קוקוס – והכל לפעמים במשפט אחד. "זה כלל שהטמענו", מסבירה גרין פוברצ'יק, "פה זה לא עוד קבוצה שאת באה וצורכת תוכן, את מגיעה לבית של מישהו וצריכה להגדיר את עצמך".
אילו פוסטים נגעו בך במיוחד?
גרין פוברצ'יק: "אני אוהבת פוסטים על נשים שעושות שינוי בחיים, כמו אישה שמספרת על האומץ שלה לטייל עם ארבעה ילדים, נשים שמספרות על התמודדות עם פרידה, בגידה, מחלה. יש גם הירתמות גדולה לעזרה. מישהי סיפרה על אימא שלה שבגיל 50 מחפשת עבודה ומתקשה למצוא, וקיבלה המון פניות שתשלח קורות חיים".
איך אתן מסבירות את זה?
"יש היום חזרה לשבטיות. אומרים שהרשתות וכל המכשירים שמקיפים אותנו מנתקים אותנו זה מזה, אבל יש בנו צורך בסיסי להיות חלק משבט. זה משהו בטבע. נשים חיו בשבטים, כשכולן במחזור הן היו יושבות ביחד באוהל. אנחנו צריכות את הביחד הזה".
אזכור המחזור גורם לשתיהן לחייך בחגיגיות ולספר כי הן כבר הסתנכרנו הורמונלית. אנחנו מהרהרות בתנועת ענק של נשים שיקבלו מחזור באותו הזמן. האם כך נוכל להשתלט יחד על העולם, או להשמיד אותו? הרעיון משעשע אותנו – אבל מוביל גם לשאלה אם הכוח הזה לא גובר על התוכן. בפורומים מצומצמים כבר התחילו לקרוא לסופרגירלז "כת" ולהתייחס לגרין פוברצ'יק כאל "גורו", ויש גם ביקורת על שיח ההעצמה. "מי שמבקרים אותנו זה קמצוץ״, אומרת גרין פוברצ׳יק. ״יש כאלה שאומרות שסופרגירלז זה סחי, אבל בסוף הן אלה שהופכות למשתתפות הכי פעילות. זו לא כת ואני לא גורו. המקום שלי כחברה בקבוצה כמעט ולא מורגש. אני מעדיפה להיות קצת מאחורה בשיח, להתבונן על כולן מרחוק ולהתערב רק כשצריך".
ראובני: "אני בכלל לא כותבת בקבוצה".
על מה יש ויכוחים ומתיחויות?
גרין פוברצ'יק: "יש דעות שונות בנושאים של הנקה, טבעונות, הטרדות מיניות. אנחנו נותנות לזה לקרות ושומרות על רמת השיח, אם הוא מידרדר אנחנו מטפלות בזה באופן פרטני. קהילות נופלות על ניהול לא נכון. כל יום צריך להוציא מישהי אחת לפחות – על ניסיון לפרסם משהו מסחרי, שימוש בלשון לא נאותה, נשים שמנסות להשתמש בכוח של הקבוצה לדברים אישיים שלהן".
סופריות מחוץ לאזור הנוחות
כאמור, גרין פוברצ'יק וראובני לא זנחו את העבודות שלהן – גרין פוברצ'יק מובילה את תחום הקהילות ב־Aleph, קרן הון סיכון, ומנהלת את קורס ניהול הקהילות של Elevation Academy. לאחרונה נכנסה לרשימת הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 של "פורבס" ישראל. ראובני עצמאית בשיווק וקריאייטיב. שתיהן תל אביביות מעודכנות, מרקע שונה. ראובני ירושלמית במקור, נשואה לחבר שלה מהתיכון, ויש להם שני ילדים. גרין פוברצ'יק נולדה במולדובה ועלתה בגיל 3. "קשה לי לומר מאיפה אני, כי עברנו בין עפולה, חיפה וקריית גת. אף פעם גם לא הייתה לי חבורת בנות אחת, תמיד אספתי מכל מקום. לפני שפגשתי את רועי, בעלי, הייתי נשואה והתגרשתי".
ראובני: "גם למריה וגם לי יש בבית גברים מכילים ומדהימים ולא היינו יכולות לעשות את זה בלעדיהם. אז משחקים בבאלאנס. היום אמרתי לבת שלי, 'אימא עובדת קשה החודש, אני מצטערת אם אני לא איתך כמו פעם'. יש הקרבה, לא אגיד שלא. יש תקופות שאני פחות עם הילדים, אין מה לעשות".
מה ההבדל בין קבוצות גברים לנשים?
גרין פוברצ'יק: "אצלנו מדברים על הדברים כמו שהם, שם הם רוצים לצאת הכי גבר שיש. אימא תעלה פוסט על הקושי עם הילד כשהוא חולה, ובעלה יכול באותו זמן להעלות פוסט על כמה אשתי מנג'סת. הוא צריך לצאת לא אכפתי, למרות שזה לא בהכרח נכון".
אולי לנשים קשה להגיד שמגיע להן?
גרין פוברצ'יק: "זה נושא שעולה שוב ושוב בסופרגירלז. מדברות שם הרבה על הצורך לקבל אישורים מבחוץ. אני רואה בקהילה כמה נשים נטועות בהססנות, פחד אמיתי לזוז מאזור הנוחות שלהן, חשש ממה יגידו. הקהילה נותנת להן מקום לפרוק את זה, ולהבין שהן לא לבד. שההתמודדות שלהן אנושית, נורמטיבית, שהן בסדר. יחד עם זאת, הקהילה יודעת לדרבן, לעזור לסופריות לגרום לדברים לקרות. בקבוצה נתקלתי בהמון נשים שמחכות לזמן הנכון, שהילדים יגדלו – ואני אומרת, למה את מחכה? את מפספסת את עצמך. אני אחרי חודש בבית עם תינוקת כבר השתגעתי, הייתי חייבת לצאת החוצה".
וזו סופרגירל? מישהי שלא נחה לרגע?
גרין פוברצ'יק: "סופריות הן גטריות, שלא מוותרות לעצמן, שלא משנה באיזו קבוצה הן בחיים הן ימשיכו להעז ולהגשים את החלומות שלהן. הן בתנועה מתמדת ולא שמות את עצמן בצד. כל השפה הזו של מי היא סופרית, זה סופרי וזה לא סופרי, זה שיח מגניב שנהיה בקבוצה".
ראובני: "כל אחת שמאמינה שהיא סופר, היא סופר. זה אישי, וזה קשור לציפיות של כל אחת מעצמה, אם היא התגברה על מכשול, הגשימה חלום. מספיק שהיא האמינה והיא עשתה, וזה הופך אותה לסופרגירל".
שיאניות הפוסטים של סופרגירלז
1. אני שונאת את הגוף שלי
כשהאימא הזו פרסמה תמונה שלה בלבוש תחתון עם הווידוי עד כמה קשה לה עם השינויים בגופה אחרי הלידה, היא לא ידעה שהיא עומדת להיות שיאנית הלייקים והתגובות של סופרגירלז, עם 4,123 לייקים ויותר מ־100 תגובות. "האומץ לחשוף נושא כזה ולדבר עליו בפתיחות גרם לנשים להתחבר אליה", אומרת גרין פוברצ'יק. "הקהילה מאפשרת שיח פתוח על דימוי גוף ולכן פוסט כזה מתקבל באמפתיה".
2. נמאס לי להיות רופאה
רופאה בת 34, אם לילדה, פרסמה תמונה של עצמה אחרי משמרת של 26 שעות רצוף. הפוסט זכה ל־3,566 לייקים ו־450 תגובות דווקא על שום ניפוץ הפרה הקדושה, שרפואה היא הגשמת חלום.
3. מתי הכאב נפסק?
אנחנו שומעות לא מעט על דיכאון אחרי לידה ורבות מאיתנו מכירות אותו מקרוב, אבל חשיפה עם שם ותמונה היא עדיין אירוע נדיר. הפוסט של האימא הזו על דיכאון עמוק אחרי לידה וההחלמה הקשה זכה ל־3,343 לייקים ו־674 תגובות.
4. מה אני עושה בגיל 31 עם ילד בן 22?
הסיפור של האימא הזו לתאומות, שיצאה משנים של רווקות, הכירה את אהבת חייה ועשתה הסבה מקצועית יכול היה להיחשב כמעט שגרתי, אם לא היה מלווה בהפרש גילים סקסי. הסיפור המשמח זכה ל־2,980 לייקים ו־670 תגובות.
5. מצעד האימהות הגרועות
שרשור שנפתח בהשראת הסרט ״אימהות גרועות״ – שבו צפו רבות מחברות הקבוצה ביחד. בשרשור חשפו אימהות חטאים שיכלו להיכנס לתסריט. "הפוסט עשה 987 לייקים ו־430 תגובות, אבל אני בטוחה שעוד אלפי אימהות קראו אותו והזדהו", אומרת גרין פוברצ'יק.
6. נשים, בואו לדירקטוריון!
אחת שיודעת פרסמה בקבוצה את הנתון הבא: מתוך 1,600 טפסים של מועמדים לכהונה בנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות רק 272 הוגשו על ידי נשים. היא הזכירה לקוראות שהחברות הממשלתיות שריינו 50 אחוז מהמקומות בנבחרת לנשים אבל צריך להגיש מועמדות כדי להפוך את השריון למציאות. היא הזמינה את חברות הקבוצה להגיש מועמדות ולהמליץ על חברות שלהן, מה שעשו ב־680 תגובות.
*בסופרגירלז לא מוציאים פוסטים החוצה, ולכן הכותרות כאן אינן ציטוטים מדויקים מתוך הפוסטים.
נשים אוהבות לצעוק ביחד: קהילות הנשים הגדולות בישראל
מילת הבאזז בפמיניזם העכשווי היא "קהילה" – קבוצות סגורות ונשיות, שבמובנים מסוימים הגיעו כדי לפצות על הפער שנפתח מול גברים, שלהם היו לאורך השנים מועדונים סגורים. אז הקמנו קהילות מקוונות, שאליהן אין כניסה לבנים.
האם המייסדת: מאמאזון
קבוצת הפייסבוק הראשונה שסימנה את תחילת הטרנד בישראל, וסחפה אחריה כבר 119 אלף נשים. הקבוצה, שייסדה אור אלתרמן ברנע, היא המקום להתייעץ על הנקה וחיתולים, אבל גם לנהל כל דיון הרלוונטי לאימהות של ימינו.
המקומיות: השוות
אסופת קבוצות פייסבוק סודיות (כדי להיכנס את צריכה לקבל הזמנה), שמטרתן חיבור בין נשים על בסיס מיקום גיאוגרפי, עזרה במינוף עסקים קטנים, תמיכה רגשית ומפגשים שיוצאים מהמחשב אל העולם האמיתי.
הקרייריסטית: סופרסונה
קהילה עצמאית, שייסדה הפרסומאית חנה רדו, המזמינה נשים להצטרף ולהיחשף לקבוצות עבודה ייעודיות, שיח רלוונטי והזדמנויות לשיתופי פעולה, קידום מקצועי ונוכחות ציבורית.
האקטיביסטית: שיח פמיניסטי
קבוצת הפייסבוק החשובה ביותר היום בעולם הפמיניסטי. שם תוכלי להתווכח על סוגיות עם נשים מכל מנעד הדעות, לקבל עדכונים על הפגנות ופעילויות ולחזק – וירטואלית או ממשית – נשים שנפגעו וזקוקות לתמיכה.
הספורטיבית: מאמאנט
ליגת האימהות הישראלית בכדורשת – לא רשת שזקוקה לחיבור ויי־פיי, אלא רשת אמיתית, שמעליה נזרק כדור ומוגרת הרבה זיעה. הקבוצות של מאמאנט פזורות ברחבי הארץ, ומשלבות פעילות גופנית עם חיבור רגשי וחברתי.
הצרכנית: מאמא גורו
אתר שוקק המגובה בעמוד פייסבוק פעיל המהווים מועדון צרכנות לאימהות שמרכז המלצות אותנטיות של אלפי אימהות ואפשרות לרכוש מוצרים במחירים מוזלים.