תפסיקו להקשיב ליועצות ותתחילו להקשיב לעצמכן

איור: נעם וינר
איור: נעם וינר

טיפת חלב מתה? קבלו את "יועצת התינוקות". דיאטנית? פחח, יש "יועץ תזונה". לינוי בר גפן לא מבינה איך היועצים הפכו לגורואים החדשים ולמה אנחנו מסתמכים על אנשים שזכו בטייטל בעיקר תמורת סכום מתאים, ולא בזכות הכשרה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

עתידנים נוהגים להסביר לנו שמקצועות רבים ייכחדו בעתיד. כשם שהטכנולוגיה העבירה מהעולם את החלבנים, מוכרי הקרח והשעונים המעוררים האנושיים, כך בעתיד יתייתרו רואי החשבון, הנהגים, ויש הטוענים שגם כמה סוגים של כירורגים. האיום שלפיו ללא יכולת להסתגל לעולם החדש ולהתנייד כל כמה שנים למקצוע אחר נתקשה לשרוד, הוא די מבהיל. אבל הפאניקה האישית שלי לאט לאט שוככת: האנושות לא תכנע לקשיי הפרנסה, היא פשוט עוברת להתפרנס משטויות. כדי לשווק אותן היטב, היא מכנה אותן: "ייעוץ".

החוק לא מחייב את רוב העוסקים במקצועות הייעוץ באיזושהי הסמכה רשמית. דיאטנית צריכה הכשרה אקדמית כדי לכנות את עצמה "דיאטנית", "יועץ תזונה" – לא. "יועצת הנקה" צריכה ללמוד את התחום במוסדות רלוונטיים, בעוד ש"יועצת שינה" צריכה רק כמה חוויות מוצלחות בהשכבת ילדיה כדי להציע את שירותיה תמורת אלפי שקלים פר ילד. חוקי לגמרי. לפני כשנתיים, כשעשינו תחקיר בנושא ב"עושות חשבון", שלחנו תחקירנית ללמוד את מקצועות הייעוץ לתינוקות באחד מעשרות בתי הספר שהוקמו כדי לתפוס טרמפ על הטרנד החדש. גילינו שתמורת כמה אלפי שקלים ושלושה ימי הרצאות מקוונות את מקבלת תעודה יפה שתוכלי לנפנף בה לאימא־לקוחה, שעייפה מספיק כדי לא להתחיל לחקור מה היא שווה בדיוק. טיפת חלב מתה? ברוכות הבאות "יועצות התינוקות". מקצוע השדכנות נפטר? על קברו פורחות "יועצות האהבה".

עוד דברים שמטרידים את מנוחתה של לינוי בר גפן:

כך תשחררי את החברה שמיצתה את עצמה
איך זה באמת מרגיש לחיות עם בן זוג נכה?

 

יועצת האהבה לא צריכה תואר או תעודת הסמכה. כיום היא אפילו לא צריכה להוכיח שמישהו אוהב אותה או שהיא מצליחה לנהל מערכות יחסים מוצלחות. היא רק צריכה לאהוב נורא את מה שיוצא לה מהמקלדת ומהפה. האהבה העצמית מדבקת, מתברר.

הראשונה שבה נתקלתי, לפני כ־15 שנה, הלכה על הגישה הסקסית. רוצה גבר? צודי אותו בחיוך מפתה, מחמאות ונענוע. היה בזה משהו מרתיע עבור נשים שלא איתרו בתוכן חתולה פנימית. ישראל היא גם חברה די שמרנית, כך שלהציע לבחורה להשתרלל את דרכה לחופה לא עובר כשיטה נורמטיבית.

בשיטה החלופית שמצאו יועצות אהבה מהזן המתפרסם תדיר בפייסבוק יש חיבור הדוק לעידן הנרקיסיסטי־ניו־אייג'י־בשנקל, וניתן לסכם אותה ב"חפשי את האישה הקטנה שבתוכך". זה כמובן לא מוגדר ככה, אלא במסרים פסאודו־מעצימים, שמסבירים לרווקה שבתוכה נמצאת עקרת הבית המאושרת, אבל היא מכוסה בשכבות של ביקורתיות ושתלטנות. "הסדנה מזכירה לנו איך לחזור למגנטיות הטבעית שלנו, זו שפשוט מביאה אלינו את כל מה שאנו כמהות לו", מבטיחה אחת היועצות. "מצאי את הנשיות שלך מחדש והגבר כבר יגיע", מבטיחה אחרת. ויש גם גבר־יועץ שמחניף את דרכך חזרה אל הכניעות: "שדרי לו שהוא יכול! שהוא אלפא!".

בוודאי יהיה לך קל יותר למצוא בעל אם תחזרי למודל שבו הגבר הוא הבעלים. רוב הגברים מעדיפים אישה שתגרום להם להרגיש שהם מממשים את מודל הגבריות הקלאסי, כי בעוד שהפמיניזם יצר סוג חדש של נשים – הגבריות לא השתנתה יותר מדי, רק הוגבלה בצדדים היותר אלימים שלה כלפי נשים. יועצות הזוגיות מבקשות ממך לטייל בין שני העולמות: מותר לך להיות בעלת קריירה והכנסה עצמאית, שהרי את לא רוצה להעיק על הבחור במימונך, אנחנו לא פרימיטיביות חלילה, אבל אנא אפסני בבוידעם את מה שהצלחה בקריירה דורשת בעולם שמנוהל על ידי גברים: את האגרסיביות, היוזמה, ההטרדות והעייפות. לביאה בצאתך – חתלתולה בבואו. איך לא עלינו על זה קודם? מי הייתה מאמינה שכל מה שאישה צריכה כדי לצאת מהעולם הישן שבו רווקות היא אות קין זה פשוט לא לצאת ממנו ולסגל לעצמה את מה שאחרות נלחמו כדי להשאיר מאחור? אני מניחה שלאחר שהפציינטית של היועצת תתחתן כדת וכדין, היא תועבר ל"יועצת למשפחות מאושרות" שתפציר בה "להתחבר לאווזה הפנימית ולתת לה להפיץ אור מבורך", קרי: שבי בבית ותעשי צהריים.