לינוי בר גפן תוהה איך היה נראה העולם ללא השאלה "מה היה קורה לו הייתי בוחרת אחרת"

| מאת: לינוי בר גפן

מִטָפּטים לסלון ועד הבאת ילדים לעולם, הבינה המלאכותית עומדת לשים קץ לימים שבהם נאלצנו לקבל החלטות בכוחות עצמנו. אבל האם לחיות חיים נטולי החלטות שגויות זה דבר מומלץ? לינוי בר גפן עוד לא הצליחה להחליט

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2018/12/sizes/Flat-בחירה_h_wo_680_382.jpg
האם לחיות חיים נטולי החלטות שגויות זה דבר מומלץ? הטור של לינוי בר גפן | איור: סתיו רוזנטל

 

לרגל השקת ספרה "האחרות", התראיינה הסופרת שהרה בלאו באחד העיתונים וסיפרה שלא בחרה לא להיות אימא, אלא השתהתה עם ההחלטה עד שהמציאות כבר החליטה בשבילה. כנראה נדרשת סופרת מבריקה כדי לגרום לי להרהר בחיבה במשהו שכל כך מנוגד לי.

אני אדם מחליט. מחליטה מהר, מחליטה חד־משמעית. על פניו, הייתי אמורה להיות המודל של נפוליאון היל, האבא של ספרי העזרה העצמית. היל כתב את "חשוב והתעשר", רב המכר המשפיע ביותר בנושא, שהתפרסם ב־1937. היל ביקש לשווק לאדם הפשוט כלי אפקטיבי להצלחה החשובה ביותר בעולם הפטריארכלי – ההצלחה הכלכלית. אחרי ששוחח עם 500 גברים מצליחים, אחת ממסקנותיו הייתה: "אנשים מצליחים מקבלים החלטות מהר ומשנים אותן לאט, אם בכלל, כל השאר מקבלים החלטות לאט אם בכלל, ומשנים אותן מהר". נו – בול אני! אלא שבפועל, המרחק ביני לבין 500 העשירים האמריקאים, אפעס, די פנומנלי.

עשור לאחר מכן, ב־1947, קבע החוקר הרברט סיימון שלהחליט זאת מהות העבודה של המנהל בעידן המודרני. הוא טען שבניגוד למודלים שמאמינים שהאדם הוא יצור רציונלי וכך גם החלטותיו, המציאות אחרת: אנחנו מחליטים על סמך מידע מוגבל וראיות חלקיות, בלי להקשיב, בלי לחקור לעומק, ברגש. כל אלה מכונים "הטיות קוגניטיביות".

עברתי בימים האחרונים על רשימה של עשרות הטיות קוגניטיביות כדי לבדוק כמה מהן שיחקו תפקיד בהחלטות שקיבלתי בעבר. היה מפחיד ומגוחך לגלות שכולן.

למשל, "היוריסטיקת האפקט" – קיצור מנטלי שמאפשר לקבל החלטה על בסיס "תחושת בטן"- יש לי. "אפקט העוגן"- הנטייה לסמוך באופן לא פרופורציונלי על פיסת המידע הראשונה, שמוגדרת כ"עוגן"- יש לי. "הטיית האישור"- הנטייה לחפש אינפורציה שמאששת את אמונתנו הקיימת – בוודאי שיש לי. אז איך אני עונה גם על המודל של היל, שמנבא הצלחה גדולה, אבל גם יש לי את כל שלל ההטיות שמנבאות כישלון? כי למרות השאיפה הגברית הבלתי פוסקת לנסות לייצר מודל שיניב הצלחה מובטחת – בני אדם נוטים להיות בלתי מושלמים. אז בואו נוותר על העניין הזה של להיות אנושיים, כי להצליח, מתברר, חשוב יותר.

80 שנה אחרי שנפוליאון היל ביקש לעזור לאדם הפשוט להחליט טוב יותר, אחרי אלפי חוקרים, מרצים וקואצ'רים שביקשו לשכלל את שיטותיו או למצוא חדשות, אנחנו נכנסים לעידן הבינה המלאכותית. אם תרצו, העידן שמסיים את הפרק הזה בהיסטוריה שבו אנחנו מחליטים בעצמנו. תם עידן ההטיות הקוגניטיביות. אנחנו עוברים לתקופה שבה הבינה המלאכותית תסייע לנו להכריע בכל בחירה – החל מאילו טפטים לרכוש כדי ליצור את ההרמוניה המושלמת בסלון, דרך התאמת טיפול רפואי על סמך נתונינו הביולוגיים והכלכליים ועד סוגיות הקשורות להבאת ילדים לעולם – כמו בספרה של שהרה בלאו. אני בעד. אשמח לנסות פעם אחת חיים נטולי בחירות שגויות. הבעיה היחידה שלי היא שאז איאלץ לחיות עם בחירות נכונות, וזה גבירותיי, עלול להיות אפילו קשה יותר מלחיות עם בחירות שגויות. כי הבחירה השגויה עוד משאירה לנו פתח להאמין שיכול להיות טוב יותר, שפשוט עלינו על נתיב לא נכון ואם רק היינו עולות על הנתיב השני יכולנו להיות מאושרות.

בגיל 25 או 30 המחשב שלנו ידע להגיד לנו אם אנחנו צריכות להיות אימהות, ואם כן לכמה ילדים. אנחנו גם נדע איך הם יראו פחות או יותר, ונדע שהבאנו אותם לעולם שבו הם לא יכולים לטעות. אז היו שלום הטיות קוגניטיביות, יצאנו בזכותכן להרפתקאות מרתקות, אבל הן כנראה לא היו מוצלחות מספיק כדי שנימנע מלנסות בכל כוחנו לפתח אמצעים שיחסלו את השאלה "מה היה קורה לו הייתי בוחרת אחרת".  

האם לחיות חיים נטולי החלטות שגויות זה דבר מומלץ? הטור של לינוי בר גפן | איור: סתיו רוזנטל

האם לחיות חיים נטולי החלטות שגויות זה דבר מומלץ? הטור של לינוי בר גפן | איור: סתיו רוזנטל

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 877ee3d at 08:12:48