טירוף מאמאנט: הנשים מאחורי ליגת הכדורשת שכבשה את ישראל

| מאת: הדס בשן

הן כבר הצליחו לחדור ללבן של כ־16 אלף נשים ברחבי הארץ וללב הפריים טיים בסדרה של אדיר מילר, אבל מבחינת נשות מאמאנט זו רק ההתחלה. עכשיו הן חולמות להקים ליגת כדורשת גם באפריקה ומספרות למה השחקניות אצלן נהנות מסקס משודרג

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2018/08/sizes/לחתוך-להדר-וטיזר_h_wo_680_382.jpg
הנשים של מאמאנט: ד"ר מרים הרמן, ד"ר ריקי טסלר ו עפרה אברמוביץ' | צילום: מיכאל טופיול

 

 

"זיינת לי את הפוקר", מכריז בייאוש אדיר מילר בפני אשתו. "יש לנו מחנה אימונים", היא משיבה לבן זוגה לאחר שביקשה ממנו להישאר בבית לשמור על הילדות. "מה מחנה אימונים? מה אתן, ברצלונה?", הוא נסער. "אדיר, זה ספורט מקצועי", היא מנמקת. "בלי המחנה אימונים אין סיכוי שנעלה לאליפות מאמאנט בקופנגן". כך נפתח הפרק השישי בעונה השנייה של "צומת מילר" (קשת). אפילו שמו של הפרק הוקדש למאמאנט, עמותת כדורשת נשית ללא מטרות רווח, שהפכה ללהיט בקרב אימהות ברחבי הארץ. נכון להיום מאמאנט מונה כ־16 אלף שחקניות שפזורות בין כ־1,400 קבוצות הפועלות ב־137 ישובים ברחבי הארץ. האימונים מתקיימים אחת לשבוע והמשחקים אחת לשבועיים. הילדים, כמובן, מוזמנים לבוא ולעודד.

מאמאנט

תכירו את מאמאנט! הקבוצה ששינתה לאדיר את החיים 😳שימו לב! צומת מילר מחר (ראשון) ב-21:00 קשת 12

Gepostet von ‎צומת מילר‎ am Samstag, 21. April 2018

עוד כתבות מעניינות
10 שנים בלי לקרוא ספר: עורכת "את" מסכמת עשור של אימהות
מארינה מקסימיליאן סוגרת חשבון עם גברים בטלנים
מגי טביבי מ"האח הגדול" היא האיט גירל החדשה של הביצה

מה לאדיר מילר ולמאמאנט, תהיתן? ובכן, שלי מילר, אשתו במציאות (שגם תרמה לנו מתובונותיה כיועצת הורים), היא חברת קבוצת מאמאנט גבעתיים. את 15 דקות התהילה שלה אולי קטפה השנה העמותה בזכות הפריים טיים, אבל אם תשאלו את הנשים שאוחזות בכדור, הדבר שהסעיר אותן באמת התחולל הרחק מהמסך. במאי האחרון נסעה עפרה אברמוביץ', מייסדת מאמאנט, לאפריקה. היא הוזמנה לקחת חלק בכנס העולמי של נשים בספורט (IWG) בבוטסואנה. חברה אליה למסע ד"ר מרים הרמן, חברת מאמאנט טרייה שהצטרפה לליגה רק השנה. לדבריהן, האפשרות שתוקם ליגת מאמאנט באפריקה, עוררה תגובות נלהבות בקרב הקהל. אחרי הכול, החיים שם רחוקים שנות אור מהחיים הנוחים של אדיר מילר.

"יש פער גדול בין מה שהממשלה בבוטסואנה ניסתה להראות לבין מה שקורה בשטח", משתפת הרמן בחוויה. "רצו שנראה את החיים הטובים אז שיכנו אותנו בקאנטרי קלאב מפואר שמעסיק אלפי עובדים – ילדים שהולבשו בחליפות אבל בטח הגיעו ישר מהג'ונגל. כשלקחו אותנו לסיור בספארי, כל מה שיכולנו לראות הוא את העוני הגדול ברחובות. הנשים לרוב נמצאות בבית, רובן הופכות לאימהות עוד לפני גיל 13 כתוצאה מאונס".

האימהות האלה הן ילדות בעצמן, שלא לדבר על הטראומות שהן חוות. מה להן ולכדורשת?
הרמן: "זה נכון. סיפרו לנו שם שברוב המקרים האימהות האלה מתות או סובלות מסיבוכים בלידה, הן צעירות כל כך שקשה לחלץ מהגוף שלהן תינוק. ב־90 אחוז מהמקרים התינוקות לא שורדים כי רוב האימהות מתקשות להניק – ובכל זאת, כשסיפרנו בכנס על הנשים במגרש, העיניים שלהן התמלאו אור".

יש להן בכלל את היכולת הפיזית לכך?
הרמן: "הנשים באפריקה סובלות כיום מבעיית השמנה. הממשלות לא מספקות להן אוכל בריא אלא בעיקר קמח ומים. הן רחוקות מלהיות הנשים האפריקאיות הרזות והגוועות ברעב אבל גם רחוקות מלהיות בריאות. במובן הזה מאמאנט היא משהו שיכול לעזור להן".

אז מה הלאה?
אברמוביץ': "בעקבות הכנס התחילה התעניינות מצד מדינות נוספות באפריקה כמו טנזניה, קונגו, קניה וניגריה. ברגע שהמדינות האלה יהיו ערוכות לכך, נגיע עם צוות הקמה, רשתות וכדורים ונלמד את הנשים האפריקאיות לשחק. בכנס הבנו עד כמה מצב הספורט באפריקה שונה מאצלנו. שחקנית כדורגל מקומית סיפרה במהלך הכנס על תנאי השטח המאתגרים, למשל על כך שאין חדרי הלבשה לנשים ואין תאורה במגרשים".

איפה הדברים עומדים עכשיו?
אברמוביץ': "יצרנו כמה קשרים חזקים. הקשר הכי הדוק שנוצר הוא עם ג'וליאנה, סגנית מנהל מחלקת הפיתוח במשרד הספורט של טנזניה. היא מאוד התלהבה ממאמאנט. בעיניה, דבר כזה יכול לעזור לשנות את מעמד הנשים בטנזניה ואפילו לחזק אותן גופנית – זה ממש להציל אותן ביומיום נוכח ריבוי המקרים של תקיפה מינית".

הרמן: "נוצר גם קשר עם רות, יו"ר איגוד כדוריד נשים בקייפטאון, דרום אפריקה. היא סיפרה לנו שהרתה לראשונה בגיל 13 אבל לקחו לה את הילדה. אחר כך הרתה שוב, והיום יש לה ילדה בת 8. לילדה אין אבא. רות התאהבה במודל שלנו ורוצה לאמץ אותו. היא טוענת שהרחובות בקייפטאון כל כך צפופים שהיא יכולה להקים לכל רחוב קבוצה משלו".

עבור נשות מאמאנט, אפריקה היא רק זרוע אחת מני רבות בעולם. נכון לשעה זו, 19 מדינות כבר אימצו את הרעיון, בהן ארצות הברית, מקסיקו, קנדה, אוסטריה, איטליה, קפריסין, ליטא ואפילו הודו. "בשנה שעברה הגענו לדלהי ב־47 מעלות חום, עם רשת וכדור, ופשוט הקמנו מגרש כדורשת באמצע השכונה. אנחנו יכולות להגיע לכל מקום בעולם. אין לנו לא צורך בתשתיות או במבנים, רק בשני עמודים ובאימהות", אומרת אברמוביץ' ולא שוכחת לספר על הפליטות הסוריות שהצטרפו לאימונים בקפריסין ועל המתאמנת שלא הסכימה לעשות רילוקיישן עם בעלה לפני שווידאה שהיא יכולה להקים ליגת מאמאנט בניו ג'רזי.

הנשים של מאמאנט | צילום: מיכאל טופיול

הנשים של מאמאנט (מימין לשמאל): טסלר לובשת ז'קט של סטרדיווריוס, מכנסיים – מנגו, נעליים – ניין ווסט; אברמוביץ' לובשת חולצה ומכנסיים ממגנו, נעליים – ניין ווסט; הרמן לובשת ז'קט מזארה, מכנסיים – סטרדיווריוס, טי שירט – מנגו, תכשיטים – פדני | צילום: מיכאל טופיול

 

הכדור הוא הכול

כשאברמוביץ' בת ה־53 הגתה את הקונספט לפני 13 שנה, סדר היום שלה סבב בעיקר סביב גידול שתי בנותיה. "יש לי תואר בפסיכולוגיה אבל באותן שנים החלטתי להישאר עם הבנות בבית ולא לצאת לעבוד", היא מספרת. "ההשקעה בהן לא השאירה לי זמן לדברים אחרים". לכדורשת היא נחשפה במקרה בעקבות חברה ששכנעה אותה להצטרף אליה לחוג. "הרגשתי כזה סיפוק", היא נזכרת, "פתאום חשבתי לעצמי, אם יש ליגה לילדים, לילדות ולגברים – אז למה שלא תהיה גם ליגה של אימהות?".

הרמן בת ה־57, ילידת פרגוואי, גרושה לוהטת פלוס ילדים גדולים, גילתה את מאמאנט בזכות מטופלת ונפלה ברשת כבר באימון הראשון. למחרת האימון היא הוכתרה כקפטן של הקבוצה. אל השיחה עם השתיים מצטרפות מנכ"לית העמותה גלית אבשלום וד"ר ריקי טסלר, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת אריאל, שחוקרת יחד עם פרופ' ארנה בראון אפל, את מאמאנט כ"מודל להון חברתי בקרב אימהות ומשפחותיהן בישראל". המחקר נערך בתמיכת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. אבשלום (47), אימא לשניים, הגיעה בגלל הכדור ונשארה בשביל הקריירה.

בואו נחזור רגע ל"צומת מילר". עד כמה הנשים זוכות לפרגון בבית?
אברמוביץ': "בעלי אומר שהוא מרגיש כאילו התחתן לא רק איתי, אלא עם עוד 16 אלף נשים אבל בסך הכול הוא לא מתלונן. עם זאת, ברור שכשנשים משנות את סדר העדיפויות לא כולם מרוצים מזה".

אבשלום: "אני מתארת לעצמי שהיו אימהות שהפסיקו להגיע למגרש בגלל הבעל, אבל רובן הגיעו אלינו אחרי שהבעלים עודדו אותן ללכת על זה. יש במאמאנט אישה חרדית שהגיעה לאימונים רק אחרי שקיבלה אישור מהרב שלה – הוא אמר שאם זה יגרום לה להגיע הביתה שקטה ומאושרת – הוא מאשר. מנגד, נתקלנו באשת קריירה מצליחה במגזר העסקי שהחליטה לעזוב את העבודה הנוחה עם המכונית והטלפון בשביל מאמאנט. כיום היא מעבירה הרצאות למגזר השלישי בנושא מנהיגות בספורט. סיפור נוסף הוא של חממי מג'סר א־זרקא שהייתה שחקנית כדורגל בעברה אבל נאלצה לפרוש וללכת לעבוד בדיג בשביל לפרנס את המשפחה. הצענו לה לבוא לקורס מאמנות אצלנו, והיום היא מאמנת במאמאנט".

לעומת השלוש האחרות בחבורה, טסלר היא היחידה שלא משחקת משחקים. אסור לה להתערב במושא המחקר שלה, אבל במהרה היא מצאה את עצמה הופכת למעריצת מאמאנט מושבעת. "יש אנשים שחושבים שמדובר בתחביב לאימהות שמשחקות בכדור ובקבוצות מלאות בקצ'קעס – אבל זה משהו גדול בהרבה", היא אומרת.

אז למה דווקא אימהות? ולמה דווקא כדורשת?
על פי חברות מאמאנט התשובות ברורות מאליהן. "אימא היא לא סתם אישה, אלא אישה פלוס ילדים ובעל וחמות ועבודה", מנמקת אברמוביץ'. "הרעיון היה ליצור משהו שבאווירה שלו הוא כמו המקבילה הנשית למילואים, ולא שתבוא מישהי בת 22 ותפוצץ לך כדור בפנים".

הבנתי. אבל למה לא כדורסל או כדורגל?
הרמן: "כדורשת הוא משחק שלא מצריך כושר מיוחד, את לא צריכה להיות מסוגלת לקפוץ גבוה או להיות רזה וחטובה".

הנשים של מאמאנט | צילום: מיכאל טופיול

הנשים של מאמאנט | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור: אור יאיר ביטון במוצרי איל מקיאג', שיער: נועה מלכה לסולו

 

פחות כאבי גב, יותר סקס

ההצטיינות הספורטיבית אינה באה לידי ביטוי רק על המגרש, מספרת טסלר על בסיס המחקר שלה, אלא הופכת את המאמא למצטיינת בתחומים נוספים. "ראינו שנשות מאמאנט מגלות יותר מעורבות בקהילה ושברמה האישית הן מדווחות על ירידה בסימפטומים גופניים כמו כאבי ראש, כאבי גב וכאבי בטן".

"הן גם עושות יותר סקס עם בן הזוג", מוסיפה הרמן. "זה פחות מבוסס", מתקנת טסלר וצוחקת, "אבל בני הזוג אכן מעידים שנשותיהם אנרגטיות וקשובות יותר ושאורח חייהן קיבל תפנית בריאה".

יתרה מזאת, נשות מאמאנט גם מקיימות אירועי התנדבות, עוזרות לנערות בסיכון ואפילו מכשירות מאמנות בכלא נווה תרצה כחלק מתהליך שיקומי, וכן, גם שם הן הקימו ליגה. בתוך כל זה מקבלות השכר היחידות הן אבשלום והמזכירה שלה. אברמוביץ', שזהו מפעל חייה, מתפרנסת מעבודה בחברת טכנולוגיה לצד בן זוגה. מאמאנט מבחינתה היא בגדר אידיאולוגיה.

"קיבלתי הצעות ללכת לפוליטיקה, לרשויות מקומיות, אבל אני לא רוצה. שום דבר אחר לא מעניין אותי", אומרת אברמוביץ', "מבחינתי זה סטארטאפ לכל דבר, וכמו כל סטארטאפ בתחילת הדרך אנחנו זקוקות למימון. אין אף ארגון ממשלתי שתומך בנו. באוסטריה, למשל, הממשלה מוכנה להשקיע בכך מיליון וחצי יורו. זה מתסכל".

אז איך אתן בעצם מתקיימות?
אברמוביץ': "מהספונסרים שלנו. אנחנו לא קוראות להם נותני חסויות אלא שותפים. לא פשוט להשיג כאלה. השותפים העיקריים שלנו הם סופרפארם, סמסונג, מרכז הפועל וקופת חולים מאוחדת".

איך השותפות הזאת באה לידי ביטוי?
אברמוביץ': "אנחנו עושים יחד פרויקטים חברתיים. עם סופרפארם הגינו לאחרונה את 'מאמאנט גולד', ליגה לנשים מבוגרות יותר, ועם קופת חולים מאוחדת יזמנו פרויקט להעלאת המודעות לדיכאון אחרי לידה".

לסיום, אני חייבת להתוודות שהמחשבה על אימהות מקפצות ורצות על המגרש מיד גורמת לי לחשוב על רצפת האגן. לא בורח להן, במחילה, פיפי?
הרמן: "אם יש לך פיפי תלכי לעשות ותחזרי למגרש. מגיעות למגרש נשים שהחלימו מסרטן השד, אז מה זה רצפת האגן בשבילנו? גם אם בורח קצת, זה לא אסון".  

הנשים של מאמאנט | צילום: מיכאל טופיול

הנשים של מאמאנט | צילום: מיכאל טופיול

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 19:03:57