דליה, פאולין ושניר במטבח

יום צילומים, שעות הבוקר; צוות הפקה מורחב מתברבר בדרך לסטודיו של הצלם רונן אקרמן. דליה כבר מחכה בכניסה לבניין עם עגלת קניות מלאה קופסאות, צנצנות וקרש חיתוך דקורטיבי. במכנסיים צמודים ומגפי עקב היא נראית אלגנטית ורזה בהרבה מאשר על המסך.

בקצה שולחן עבודה ארוך טורחת פאולין בהרכבת המנה שלה, רצועות פסטה צבעוניות שמתאימה בול להגדרה פנטזיה, נושא ההפקה. בתה סטפני, בובה בלונדינית בת חמש וחצי, מתרוצצת מסביב ומדי פעם גונבת לאמה פלפל אדום ומכרסמת בכיף. אחרון מגיע שניר, דק גזרה וכולו תנועות ריחוף מעודנות של רקדנים. הוא מצלחת בזריזות את המנה שלו, מתלבש וניגש להצטלם בנונשלנטיות, כאילו היה דוגמן מיומן.

בינתיים שני השלישים הנשיים בהפקה עסוקות במדידות, איפור ושיער. דליה מחליקה לשמלה אוורירית בגוון שמנת, ופאולין נראית כאלה רומית בשמלת מקסי לבנה וסנדלים זהובים ("הבאתי מהבית כי אני מידה 43"). הפרגון מורגש באוויר כמו אצל בוגרי מסלול בצבא. דליה ופאולין מחלקות אחת לשנייה מחמאות מהלב, ושניר הוא מעין בן או אח צעיר ששתיהן מעריכות ואוהבות.

ההפקה מתחילה להתחמם. מוזיקה קצבית ממלאת את החלל והעבודה מתנהלת בשיטת הסרט הנע: אחד עולה להצטלם, השני מתארגן והשלישי מתראיין. הם השתפשפו היטב במאסטר שף וכבר רגילים לזרקורים ולמצלמה, אך ההתרגשות עדיין ניכרת. בשלב צילום השער המשותף שניר ודליה מתקשים להפסיק לצחוק ולא מפסיקים להסתכל זה על זו.

פאולין מפגינה מקצוענות של דוגמנית מנוסה ועוקבת אחר ההוראות בדייקנות. השלושה נכנסים לקצב וחשמל ממלא את האוויר. שוט ועוד שוט, סידור קווצת שיער סוררת וכוונון עדשה ולפתע נשמעת הקריאה "יש לנו את זה!". מחיאות כפיים, חיבוקים ונשיקות כי אי אפשר שלא לאהוב את האנשים האלה. מאסטר שף גילתה לעולם שהם יודעים לבשל, וכעת אנו מגלים את האישיות שמאחורי הפנים והסירים.

דליה אלחדף

גיל: 53
מקום מגורים: רמת השרון
דיי ג'וב: עקרת בית
מבשלת מגיל: 18, אם כי חברה מספרת שהכנתי לה סנדוויצ'ים מושקעים כבר בגיל 8
סגנון בישול: ונצואלי אני-קריבי
מנת דגל: ארפה, לחם מקמח תירס שאתו התקבלתי באודישנים

איך הגעת לתחרות?
"אני לא אוהבת תחרויות, ממש בן אדם אנטי תחרותי לחלוטין. קיבלתי טלפון מרביבה אפל מרביבה וסיליה ששאלה אם אני רוצה להירשם. יש לנו קשר הדוק כי בני הוא אחד המנהלים במסעדה, וכשהזמנתי את הצוות הבכיר לארוחה גם היא באה. אמרתי שלא והיא התעקשה שאחשוב על כך. התייעצתי עם המשפחה וכולם תמכו, אז נתתי תשובה חיובית. תוך שעתיים התקשרו מההפקה ותוך שבוע כבר הייתי באודישנים, עוד לפני שהספקתי להבין מה זה בכלל מאסטר שף. כמובן שצפיתי בעונות הקודמות אבל להיות במקום כזה? ממש לא חשבתי על זה".

מהי המנה שהיית הכי שלמה אתה מול השופטים?
"פיש צ'אודר, מפני שאני אוהבת מאוד מרקים. מבחינתי זה קודם כל מרק ואחר כך שאר האוכל. המנה יצאה בדיוק כמו שציפיתי ורציתי, והתאימה לנושא התחרות שהיה אוכל מנחם. אני מפנקת ותומכת בעזרת אוכל, ואם יש מרק בדרך אז זה בכלל טוב".

מה היה הרגע הכי טוב שלך בתכנית?
"לא היה רגע מסוים כי התייחסתי לכל החוויה כלמידה וכמשהו חיובי. עצם העובדה שהצלחתי להתקבל כבר עושה אותי הכי מאושרת בעולם. אפילו שהייתי לחוצה שמחתי להיות חלק מהדבר הגדול הזה שנקרא מאסטר שף".

והרגע הכי רע?
"לא רע אלא מתסכל – במשימת המנה ההודית של רושפלד. אני יכולה בדרך כלל לפרק טעמים אבל היה לי קשה מאוד לבנות את המנה מחדש. לקח לי חצי שעה רק לרשום את כל המרכיבים. הלכתי למזווה שוב ושוב כדי לבדוק כל מרכיב וניתחתי את שלוש המנות ממש כמו רופא מנתח. למרות זאת לא הצלחתי לשחזר אותן והרגשתי תסכול עמוק, כי כפרפקציוניסטית אם משהו לא יוצא לי מדויק אני מתאכזבת. לכן כל כך הופתעתי ושמחתי כשרושפלד אמר שהצלחתי במאה אחוז. הייתי בשוק".

היה שלב ששקלת לפרוש?
"ממש לא. הייתי מאושרת לאורך כל התהליך".

איזו משימה הייתה הכי קשה?
"משימת האטלס הייתה מבהילה, לא קשה. אני בכלל לא אדם של בצקים ושוקולד, ולמרות שאני אופה בראוניז כבר 18 שנה אני עדיין מסתכלת כל פעם במתכון. עבורי עדיף להכין ארוחת ערב ל-20 איש תוך שעתיים ולא לאפות עוגה אחת. מצד שני, עצם העובדה שפאולין הייתה לידי נסכה בי ביטחון, כי היא יודעת להכין עוגות בצורה מדהימה. אמרתי לעצמי 'יאללה, תקפצי למים'. אני יכולה להילחץ אבל בחיים צריך לדעת מה נכון ומה לא נכון, וברגע שמקבלים החלטה – ללכת איתה עד הסוף".

יש משהו שהיית עושה אחרת?
"בגלל הלחץ וההתרגשות עבדתי לפי אינסטינקט ולא תמיד הקשבתי לקול הפנימי שלי שהיה מוביל אותי למקום הנכון. במשימה של טעם ילדות הלכתי למקום לגמרי לא נכון. הכנתי כדור אורז עם שוקולד במקום ללכת לקציצות עוף של סבתא שלי שזכורות לי כילדה".

"בגלל הלחץ וההתרגשות עבדתי לפי אינסטינקט ולא תמיד הקשבתי לקול הפנימי שלי". דליה אלחדף

מה את לוקחת איתך הביתה?
"קודם כל למדתי להכין פסטה. עד לתחרות הכנתי רק מנות שאני מכירה וזה היה חדש לי".

מה בחרת להכין היום?
"המבורגר דליה סטייל או Dalia's Burger. קילפתי וטיגנתי פלנטיין, סוג של בננה, ויצרתי מעין דיסקית שמשמשת בסיס ותחליף ללחמנייה. ההמבורגר עשוי מבשר בקר בתוספת צ'יפוטלה ומוגש כמו כל דבר בוונצואלה – עם המון רטבים. במקום תפוחי אדמה הכנתי צ'יפס משורש יוקה".

איך המנה מתחברת אצלך לפנטזיה?
"המבורגר שעשוי מבננה? אין משהו יותר הזוי מזה. בנוסף הפנטזיה שלי היא שכל אחד יוכל לטעום את המנה הזו".

* הקליקו כאן למתכון של דליה אלחד להמבורגר

פאולין שובל

גיל: 36
מקום מגורים: כוכב יאיר
דיי ג'וב: עורכת חדשות בערוץ טלוויזיה חדש בצרפתית
מבשלת מגיל: 26 בערך
סגנון בישול: צרפתי מודרני
מנת דגל: פסטות

איך הגעת לתחרות?
"פשוט נרשמתי. נראה לי שאני המתמודדת היחידה שאף אחד לא דחף או רשם אותה. בכלל לא חשבתי שאתקבל, כמו שממלאים לוטו ולא מאמינים שאפשר לזכות. כנראה שהיה לי בדיוק רגע משעמם אז נכנסתי לאתר ועניתי על כל השאלות".

מהי המנה שהיית הכי שלמה אתה מול השופטים?
"עם כולן הייתי שלמה ורק אחר כך התברר שלא תמיד צדקתי. אהבתי מאוד את הזפולה, סופגנייה איטלקית שהכנתי במשימת אוכל רחוב. זו מנה שמחה מאוד ואינטראקטיבית עם קטע סביב ההגשה בשקית, שצריך לנער כדי לצפות את הסופגניות בסוכר".

מה היה הרגע הכי טוב שלך בתכנית?
"כשנודע לי שרושפלד הכניס לתפריט המסעדה שלו מנה שהכנתי, את הברלינגו, הרביולי הירוק. הוא עשה את זה בגרסה אחרת עם עדשים שחורות אבל המחווה עדיין מרגשת".

והרגע הכי רע?
"הייתה לנו משימת הדחה קשה שלא התחברתי לחומר הגלם בה בשום צורה. הוא היה לי לא טעים וזה יצר המון בלבול ותסכול. כמבשלים משהו צריך לאהוב את חומר הגלם כדי ליצור ממנו משהו, ופה זה לא קרה".

שקלת לפרוש?
"אף פעם לא. ציפיתי להיות מודחת כל דקה (צוחקת), אבל אף פעם לא עברה לי בראש המחשבה לפרוש. אני לא אדם שפורש".

איזו משימה הייתה הכי קשה?
"היו הרבה רגעים קשים. כמעט כל משימה הייתה מתחילה ברגע גדול של ייאוש. פעם כמעט טבעתי בים וכמו בסרטים ראיתי את המוות מול העיניים. זה בערך מה שחוויתי כל העונה – את הרגע שזהו – המשימה הלכה והכול אבוד. ואז הייתי אומרת לעצמי 'בשביל זה הגעתי? עכשיו לוותר?', מגייסת כוחות וקדימה לעבודה".

יש משהו שהיית עושה אחרת?
"את משימת הפתיתים, למרות שהמנה הייתה טעימה מאוד. הייתי משנה את הבצק או מוותרת עליו לגמרי".

"התחרות עזרה לי לגלות שהכיוון שלי הוא לקחת מנות קלאסיות מהמטבח הצרפתי-אירופאי ולתת להן מראה חדש". פאולין שובל

מה את לוקחת אתך הביתה?
"באתי לתחרות עם בקשה לעזור לי להבין מה הכיוון שלי בבישול ובמה אני הכי טובה. לא התעסקתי בבישול באופן מקצועי ובשבילי אוכל הוא אמצעי להשיג שמחה. אף פעם לא חשבתי איך אני מבשלת. כולם תמיד אומרים שהאוכל שלי טעים, אבל לא ידעתי מה הסגנון שלי. התחרות עזרה לי לגלות שהכיוון שלי הוא לקחת מנות קלאסיות מהמטבח הצרפתי-אירופאי ולתת להן מראה חדש. אמרו לי ששם נמצא הכישרון שלי. בפן המעשי למדתי להעריך כלי מטבח מקצועיים שחוסכים עבודה ועושים חיים קלים יותר, למשל סיר לחץ. ראיתי את שלי משתמשת בו בהמון מתכונים והפעם הראשונה שהתנסיתי בו הייתה במאסטר שף".

מה בחרת להכין?
"פסטה שמורכבת משלושה עלים שונים – ירוק עם בזיליקום, אדום עם עגבניות ולבן. הוספתי ירקות עונתיים ובעיקר ארטישוק, שזה ירק נפלא שאני אוהבת מאוד. אני מאמינה שצריך לאכול פירות וירקות בזמן שבו הם גדלים".

איך זה מתחבר אצלך לפנטזיה?
"הצורה של הפסטה לא שגרתית והיא עשויה מרצועות מחוברות יחד. זו מנה שכל אחד יכול לעשות בתנאי שהוא שיחק לגו בילדותו – מרדדים, חותכים ומחברים. פנטזיה בעיניי היא עולם שלא פוגשים כל יום. הפסטה הזו היא לא מנה שאוכלים כל יום בצהריים אך בהחלט אפשר להרשים אתה אורחים או בן זוג. היא מלאת צבע ורגש, בדיוק כמו פנטזיה".

* הקליקו כאן למתכון של פאולין שובל לפסטה צבעונית עם ירקות חורף

שניר נקר

גיל: 28
מקום מגורים: תל אביב
דיי ג'וב: רקדן
מבשל מגיל: ממש צעיר, שנתיים-שלוש, ברמת משחק בבצק והפעלת המיקסר
סגנון הבישול שלך: גורמה
מנת דגל: ניוקי ממולאים במוצרלה או זיתים ברוטב עגבניות ובזיליקום עם צנוברים קלויים

איך הגעת לתחרות?
"מאז הילדות אני מבשל עם אלה, סבתא שלי, שהיא גם חברה טובה. בשנים האחרונות היא חלתה והפכה לצמח. חסרה לי מאוד חוויית הבישול המשותפת שלנו, שקירבה אותי לאוכל. מהמקום הזה החלטתי שאני רוצה לפתח את התחום, לגדול איתו ולחקור אותו, ולכן נרשמתי לתחרות. היו לי המון חששות אבל אני מאמין שאוכל להגיע רחוק".

מהי המנה שהיית הכי שלמה אתה מול השופטים?
"לזניית ראגו, מתכון מקורי שלי. אני אוהב את שילובי הטעמים בה – ציר סלק, בשמל סמיך וראגו מבשר בקר טחון, כבדי עוף וחזה אווז מעושן. ברגע שקיבלנו את משימת השכבות חשבתי מה אני יכול לעשות שבאמת יבליט את הנושא ואיך להביא את הטעמים מכל מיני כיוונים. גם במשימת האטלס הייתי גאה. זו פעם ראשונה שטמפררתי שוקולד, וכשהכדור נוצר פתאום וקרצתי ממנו את העיגולים הייתי מאושר".

מה היה הרגע הכי טוב שלך בתכנית?
"זו כזו מערבולת… אני חושב שהרגע שבו השופטים אמרו שהלזניה טעימה מאוד גרם לי הרבה אושר. הרגשתי שהצלחתי להביא את עצמי, דבר שלא תמיד קורה, ובמנה הזו זה היה מאוד מדויק וברור".

והרגע הכי רע?
"כשהשופטים לא היו מרוצים מעוגת התפוחים של אלה, סבתא שלי. המשימה הייתה אוכל מנחם, ואני מכיר את העוגה הזו כבר שנים רבות. ככה אלה לימדה אותי להכין אותה וזה מתכון שעובר שנים במשפחה ושילדותי נשענת עליו. דעות השופטים היו חלוקות. מיכל אמרה שזו כמו עוגת חרוסת עם טעמים עמוקים של תפוחים ושזיפים, והשאר אמרו שזה לא מספיק מתוק. אני דווקא אוהב אותה ככה והיה חבל לי שהם לא נהנו ממנה יותר".

שקלת לפרוש?
"אני רקדן ובחיים המקצועיים שלי שמעתי 'לא' בהרבה אודישנים ולמדתי לחיות עם זה. גם אם אומרים לי לא, הוא מתייחס לנקודה ספציפית בחיים. התחרות אינטנסיבית מאוד, ואחד הדברים הכי קשים בה הוא לעמוד מול עצמך בלחץ ובמשימות שקורעות את הנשמה".

"למדתי לטעום כל דבר לפני שמגישים אותו". שניר נקר

איזו משימה הייתה הכי קשה?
"ללא ספק משימת השאריות. לא הצלחתי להתחבר לחומר הגלם. הבנתי שאני אמור להוציא ממנו מנה ובדיעבד כנראה שהייתי צריך למלא או לעשות פעולה יצירתית אחרת, אבל באותו רגע הלחץ היה כל כך קשה והאווירה כל כך מלחיצה ששום דבר לא עלה לי בראש. ראיתי את הבשר וקיבלתי בלקאאוט".

יש משהו שהיית עושה אחרת?
"פחות נלחץ ולוקח את החוויה יותר בכיף ובפאן. זו סיטואציה מלחיצה מאוד שנשארת גם אחרי שהמצלמות כבות ומלווה לאורך זמן. גיליתי שקשה לי לבשל כי הייתי צריך לעכל את מה שעברתי, וזה לקח לי זמן".

מה אתה לוקח אתך הביתה?
"למדתי לטעום כל דבר לפני שמגישים אותו ולתת לכל חומר גלם את הטיפול האינדיבידואלי שהוא צריך. היו גם הערות טכניות שהפילו לי אסימון, למשל כשרושפלד אמר שבמשימת השכבות אפשר לערבב את הראגו והבשמל ולא סתם לשים שליכטות, או שחזה אווז הוא חומר גלם טעים אבל צריך להשתמש בו בעדינות ולא לחתוך לקוביות גדולות מדי".

מה בחרת להכין היום?
"לברק פריך עם סלט חם של פלפלים, קישואים, גזר ושומר. הדג מפולט משני הצדדים בחיתוך פרפר ומתובל במלח, בפלפל ובזרעי כוסברה בצד של העור. לקראת סוף הטיגון הוספתי חתיכת חמאה ועשיתי ברסטינג, מעין צלייה מלמעלה בעזרת השומן. זו טכניקה שלמדתי בקורס בישול בבית ספר בישולים".

איך זה מתחבר אצלך לפנטזיה?
"אני אוהב קיץ וזו מנה עם המון רעננות וחום, שמזכירה לי את חופי תאילנד שאני מפנטז עליהם. בנוסף, עד לא מזמן שנאתי שומר וטעמי אניס ובפנטזיה הכי פרועה שלי לא האמנתי שאוכל את זה, וכשטעמתי שומר מאודה הופתעתי מאוד ואהבתי את הטעם".

* הקליקו כאן למתכון של שניר נקר לדג לברק פריך עם תבשיל ירקות