לעולם לא מאוחר

ד"ר פנינה בר סלע היא ההוכחה הניצחת שלעולם לא מאוחר מדי. אף פעם לא מאוחר לעשות שינוי בחיים, לעולם לא מאוחר מדי לקחת את הבריאות בידיים, ותמיד אפשר לממש חלומות. השם של ד"ר פנינה בר סלע, אוטוריטה בנושא תזונה בריאה ומשקמת, מוכר לכל מי שמתעניין ועוקב אחרי התחום. פה היא מרצה ומשתתפת בפנל ושם היא מתראיינת וגם מוציאה ספר נוסף.

לתומי סברתי שמדובר בצעירה שאפתנית, המשקיעה את כל מרצה בבניית הקריירה שלה, מה הופתעתי לגלות שמדובר באישה תוססת וצעירה ברוחה, בת 77, שבנחישות ובמרץ, שאינם מצויים אף אצל רבים הצעירים ממנה ביובל שנים, הקימה עסק עצמאי בגיל 75.

בגיל בו רוב האנשים מתרווחים בכורסה ונהנים מהנכדים ומפרי עמלם, היא לא היססה לצאת להרפתקה כלכלית חדשה, שיש בה תעוזה, חזון וגם סיכון. לאחר שבמשך 17 שנה היא קיימה סדנאות לניקוי הגוף והנפש, על פי עקרונות שיטתה של ד"ר אן ויגמור, במקומות שונים בארץ, לפני שנתיים היא העבירה את הסדנאות למשכן קבוע במרכז "התחדשות", במלון בוטיק, בכפר הצמחוני אמירים שבגליל העליון.

התרופות לא הועילו

ד"ר בר סלע לא ייעדה את עצמה מלכתחילה לקריירה בתחום התזונה, אך נסיבות חייה הובילו אותה לתחום. היא נולדה בקובנה שבליטא, ועלתה לארץ בתחילת מלחמת העולם השנייה כשהייתה בת תשע. את ראשית שנות ילדותה בילתה בירושלים ולאחר מכן עברה ללמוד בגימנסיה הרצליה. היא לא הספיקה לסיים את השמינית בשל פרוץ מלחמת השחרור והתגייסה לפלמ"ח.

לאחר השחרור החלה ללמוד בפקולטה לחקלאות. שם הכירה את בעלה והם עברו לקיבוץ צובא בהרי ירושלים ובהמשך לקיבוץ אלונים. לאחר סיום הדוקטורט, עברה בר סלע עם משפחתה (ארבעה ילדים, שניים מהם רופאים) לטבעון ומאז היא חיה במקום.

בר סלע, ד"ר לביולוגיה רפואית, החלה את דרכה המקצועית ברפואה ניסויית ובחקר הסרטן באוניברסיטה העברית בירושלים. היא נמשכה לתחום לאחר שהמחלה הכתה במשפחתה מספר פעמים. בהמשך, פעלה בבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה וגם ניהלה את המעבדה למיקרוסקופ אלקטרוני בבית החולים "העמק" שבעפולה.

אל תחום התזונה הגיעה בגיל מאוחר יחסית, בשנות ה-50 לחייה, מתוך מצוקה אישית קשה. רוב חייה עברו עליה בייסורים פיזיים כאישה חולנית הסובלת משורה ארוכה של סימפטומים שחיבלו באיכות חייה. "מאז ילדותי המוקדמת היו לי בעיות בריאות רבות, בעיקר במערכת העיכול. סבלתי ממחלות קשות כמו דיזנטריה, טיפוס המעיים, אמבות, קוליטיס ומה לא", היא מספרת. ככל שהיא מצליחה לזכור, תמיד סבלה מכאבי בטן וממערכת עיכול בעייתית ולאורך חייה נטלה תרופות רבות. היא זוכרת לרעה בעיקר את הסדרות האינסופיות של הזריקות שקיבלה, שגרמו לה סבל אך לא שיפרו את מצבה.



ד"ר פנינה בר סלע. מחויבת לאורח חיים בריא

רעילות לחומרי הדברה

לפני 20 שנה החלה ד"ר בר סלע, שתמיד נהגה לאכול אוכל רגיל, לחשוד שאולי הסיבה לכאב ולחולי הכרוני טמונה במזון שהיא אוכלת. בעקבות המלצה של ד"ר דוד רטנר, שניהל מרפאה לתזונה בבית החולים העמק בעפולה, היא הורידה מתפריטה בשר, דגים וגבינות ואכלה בעיקר ירקות ופירות. מצבה השתפר, אך לא לגמרי. ד"ר רטנר תהה האם הסיבה לכאבים היא רגישות לחומרי הדברה. הוא ערך לה בדיקות ואכן התברר כי ישנה רגישות גבוהה לחומרי הדברה. הגילוי הזה הוביל לשני מהלכים: היא עברה לאכול מזון אורגני בלבד ועשתה דוקטורט נוסף בנושא "רעילות חומרי ההדברה במזון". המסקנה העיקרית שעלתה מהמחקר שלה היא שהמוני אנשים נפגעים מחומרי הדברה שלא בידיעתם.

במהלך חיפושיה אחרי פתרון לבעייתה, פגשה בר סלע שני אנשים שחזרו מסדנאות בארה"ב אצל ד"ר ויגמור. האחד נרפא מסרטן והשני מדלקת פרקים. בעקבות המלצותיהם היא נסעה לארה"ב, למכון היפוקטקס בבוסטון, ונפגשה עם ד"ר ויגמור. היא כל כך התרשמה מדמותה של ויגמור ומשיטתה, עד שהחליטה להתמסר לטיפול.

התוצאה הייתה שהיא עצמה החלימה כליל מכל התחלואים והיא גם החליטה לצאת להשתלמות במכון בבוסטון וכן במכונים נוספים העובדים בשיטה זו, ברחבי ארה"ב. מאז שנת 1987, היא עוסקת בייעוץ בתזונה בקליניקה פרטית, בהוראה בקורסים שונים ובקיום סדנאות בשיטה זו.

לאחר התעמקות בתורתה הרוחנית של ד"ר ויגמור והרבה שנים של מדיטציה, ד"ר בר סלע שמה דגש מרכזי על חשיבותה של הנפש בתהליך הריפוי ועל הקשר בין בעיות פיזיות, תובנות מנטליות ותגובות רגשיות. היא עוסקת בדרך ריפוי הוליסטית אשר רואה את האדם כיחידה אחת. כאשר יש לאדם, למשל, כאב גב הבעיה אינה בהכרח פתולוגיה אורטופדית, אלא עלולה לנבוע גם מאכילת מזון מזיק או ממתח נפשי. קשיי נשימה אינם תמיד נובעים מפגם במערכת הנשימה, אלא לעתים הם נובעים מאלרגיה, רגישות לסוג מסוים של מזון, מחסור במזון או צבירת חומרי פסולת בגוף.

מחשבות הרסניות

הסדנאות של בר סלע נועדו לעזור לאנשים לרפא את עצמם ומטפלות במגוון רחב מאוד של מחלות כגון: סוכרת, סרטן, מחלות עור, מחלות פרקים, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, דיכאונות ועוד. מטרת הסדנאות היא להגיע לניקיון פנימי בעזרת שתיית מיצי ירקות ופירות טריים, אכילת מזון טבעי והשתתפות בסדנאות לדמיון מודרך וחשיבה חיובית, שמטרתן לנקות את הנפש ממחשבות הרסניות, לחצים נפשיים וכעסים, שהינם הגורמים הבולטים להתפתחותן של מחלות גופניות.

במסגרת הניקוי המנטלי לומדים לראות אירועים חיצוניים מזוויות רבות ועוברים תהליכים לחיזוק הביטחון העצמי, האופטימיות ושמחת החיים. מדבריה של בר סלע ניתן להבין כי לדעתה הריפוי הטבעי אינו מהווה אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית, אלא יש לשלב בין שני סוגי הריפוי.

בתהליך הניקוי הפיזי של הגוף עוברים שלושה ימי צום, שבמהלכם שותים רק מיצי ירקות חיים ירוקים – קישואים, סלרי, מלפפונים והרבה תה מצמחי מרפא, להפעלת מערכת הכליות ולעוררה לנקות את הגוף. "חומרי הפסולת שאנחנו קולטים בגוף, בעיקר תוספים כימיים למזון כגון חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח וכו' גורמים למחלות רבות, כמו גם למחסור בויטמינים, במינרלים ובאנזימים שונים, ואף מעוררים מצבי מתח ולחץ. בתום שלושה ימי צום המיצים, אוכלים מזון אורגני טבעוני, הכולל מזון חי לא מבושל ובין הארוחות שותים מיץ עשב חיטה.

באשר לתהליכים הנפשיים-רוחניים, בר סלע משלבת בתורתה של ויגמור את שיטת קריון – ישות רוחנית שמסריה מתוקשרים ע"י לי קרול האמריקאי – המחברת בין האדם לבין מדריכיו הרוחניים, זאת בשילוב תרגילי מדיטציה, דמיון מודרך ומעגלי אנרגיה, לניקוי מנטלי, לשינוי ולבניה רוחנית.



שיקום הגוף באמצעות מזון אורגני חי

ד"ר ויגמור לא הייתה רופאה קונבציונלית

יש קווי שדמיון רבים בין חייה של ד"ר פנינה בר סלע לאלו של ד"ר אן ויגמור. שתיהן ילידות ליטא, שהיו היו חולניות בילדותן ובחייהן הבוגרים ושתיהן ערכו את ההיכרות עם הנושא של תזונה טבעית כשיטת ריפוי בגיל מבוגר יחסית. שתיהן מצאו בכך את ייעודן, הקדישו את חייהן לחינוך הציבור לחיים בריאים ושתיהן פתחו עסקים חדשים כשהן עמוק בתוך גיל הזהב.

ד"ר אן ויגמור פיתחה במשך 40 שנה שיטת ריפוי טבעית. היא לא הייתה רופאה קונבנציונלית, אלא הילרית הרואה את האדם כשלמות רוחנית, פיזית ונפשית. היא נולדה בכפר קטן בליטא כילדה לא רצויה. סבתה, מרפאה עממית, גידלה אותה לאחר שהוריה נטשו אותה והיגרו לארה"ב. השתיים היו יוצאות ביחד לטיולים ארוכים לטבע כדי ללקט עשבים וצמחי מרפא. אחת מחוויות הילדות החזקות שלה היו ההמונים שעלו לרגל לבית הסבתא הדל כדי לחפש מרפא למיני תחלואים. הסבתא, שהייתה אישה פשוטה וחסרת השכלה פורמלית, היא זו שלמדה אותה שרוב התחלואים הם תוצאה של חוסר עשייה נכונה וזלזול בחוקי הטבע.

בגיל 18 היגרה ד"ר ויגמור והצטרפה להוריה ושם עברה תאונה קשה. הרופאים החליטו לקטוע את רגליה שלא התאחו והחלו לעלות נמק. אך ויגמור סירבה לחתום על הרשאה ושחררה את עצמה. כאשר בני משפחתה יצאו לעבודתם, הם הניחו אותה בחצר מתחת לעץ עם מים ולחם. בשוכבה במצב עגום בשדה הבחינה בצמחים שהכירה ממולדתה. היא זחלה על גחונה, ליקטה מהצמחים אכלה מהם והרכיבה לעצמה חבישות ובדרך נס רגליה נרפאו. בהמשך נאלצה להתמודד עם שורה של מחלות כרוניות כגון קוליטיס, ארטריטיס ומיגרנות. היא החליטה לקחת את בריאותה בידיה שלה ושינתה הן את תזונתה והן את גישתה המנטלית לחיים. כשחלתה, בגיל 40, בגידול במעיים, שוב סירבה לטיפולים הקונבנציונליים וריפאה את עצמה בעזרת מיץ נבט החיטה. בשלב זה הבינה ששליחותה בחיים היא ללמד אנשים לרפא את עצמם בעזרת כוחות הריפוי של הטבע.

ב-1963 היא יסדה את מכון היפוקרטס, שהיווה מקום ריפוי והשראה לאנשים מכל העולם. בגיל 80 היא פתחה מכון נוסף בפורטו ריקו. היא מצאה את מותה באופן טרגי בדליקה, בהיותה בת 84.

בחלק השני של הכתבה: כיצד השפיעה הסדנה לניקוי רעלים מהגוף על כתבתנו?»

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה