גלישה בטוחה!

כשהילדים יושבים מול המחשב וגולשים ברשת – זה נראה כמו הדבר התמים והבטוח ביותר בעולם, אך באינטרנט מסתתרות סכנות לא מעטות. מכיוון שלא נצליח לנתק את הילדים מהמחשב, חשוב להיות מודעים לסכנות וללמד את הילדים (ואת עצמנו) איך להימנע מהן. אילן סגל, מנהל שיווק אינטרנט בבזק, מדגיש כי מעורבות ההורה בהתנהגות הגלישה של הילד צריכה להיעשות מתוך מתן אמון בו ותוך כבוד ושיתוף הילד. בנוסף, הוא מציע למקם את המחשב של הילדים במקום גלוי בבית הנמצא תחת "העין הפקוחה" של ההורים.

"אין טעם להפחיד את הילד, למנוע ממנו את הגלישה באינטרנט, להטיל עליו הגבלות מחמירות או לעקוב אחר מעשיו ללא ידיעתו, מכיוון שהתנהגויות אלה יעוררו בו חשד כלפי ההורים", הוא מסביר. הוא מציין גם כי "הדרכה לשמירה על כללי בטיחות בגלישה באינטרנט ופיתוח חוש אחריות יסייעו לילד להבין את הבעייתיות הרבה יותר מאשר הפחדה. זאת, בנוסף לשימוש בתוכנות המספקות הגנה – כמו מתן סיסמאות למחשבים האחרים בבית שבהם המבוגרים משתמשים ולקביעת הגדרות אבטחה גבוהות לדפדפנים, למנועי חיפוש ולאתרי רשתות חברתיות".

כללי אצבע

אז איך נוכל לשמור ביטחון על ילדינו במרחבים הווירטואליים? ברוך הינוך – יו"ר עמותת אשנ"ב, ושלי זנטקרן – יועצת חינוכית ומטפלת התנהגותית-קוגניטיבית, מסבירים את הכללים.

דואר אלקטרוני: הסכנות שבאי-מייל אמנם אינן רבות, אך הן קיימות. לרוב מדובר על קבלת דואר שעלול להוביל את הילד לפעולה בעייתית. דוגמה לכך היא המיילים המכריזים על זכייה בפרס גדול. לרוב אותן פניות מבקשות להעביר לידיהם פרטים, כולל פרטי כרטיס אשראי, במטרה להפיל אותנו בפח ולגנוב מאיתנו כספים. ואם מבוגרים רבים אכן מאמינים ומוסרים את פרטיהם, ודאי גם ילדים יכולים לחשוב כי מדובר בפעולה כדאית.
מה עושים? הסבירו שבדיוק כמו שיש בעולם ה"רגיל" אנשים שעלולים לנסות לרמות אותו, גם בעולם הווירטואלי הם קיימים. חשוב לקבוע כלל שלפיו בכל פעם שהוא מעוניין לשלוח את פרטיו במייל – הוא צריך לקבל אישור שלכם. כך תוכלו לפקח וגם ללמד אותו על הנושא. גם מבחינה טכנית יש מה לעשות, על ידי הגדרה נכונה של "דואר הזבל". בדקו בשרת המייל שלכם איך אפשר לצמצם מיילים מסוג זה.

רשתות חברתיות: כאמור, הרשתות החברתיות הן כיום אחד השימושים העיקריים של הילדים ובני הנוער ברשת, וישנו מגוון סכנות, נפשיות ופיזיות, שעלולות להיגרם מהשימוש בהן:
• חברים: ילדים אוהבים לאשר כמה שיותר "חברים" בפייסבוק, לאו דווקא כאלה שהם מכירים באופן אישי. אך חלק מאותם "חברים" עלולים להיות פדופילים או אנשים מסוכנים שמטרתם שלילית. מה עושים? חשוב לדון עם הילדים באילו תנאים מצרפים חברים בפייסבוק ולקבוע כי הם לא מאשרים חברות למישהו לא מוכר, גם אם על פניו הוא נראה "נחמד" ושולח לנו מתנה ברשת. אחת הדרכים שיעזרו לכם לוודא כי ההתנהלות של הילדים בפייסבוק אינה בעייתית, היא פשוטה למדי: קבעו שהם מחויבים לצרף אתכם (או אח הגדול/ הדוד) כחברים. הבטיחו כי לא תעשו להם "פאדיחות" (כלומר לא תכתבו להם הודעות מביכות) ושבאופן כללי לא תתערבו בנעשה, אלא במקרים בעייתיים – ועימדו בהתחייבות.
• מסירת פרטים אישיים: הפייסבוק הוא דרך מצוינת "להוציא" מהילדים פרטים אישיים או תמונות, כשהשימוש בהם עלול להיות כמובן למטרות בעייתיות. מה עושים? קובעים עם הילדים כי הם אינם מוסרים, בשום מצב, כתובת מייל, כתובת בבית, מספר טלפון, פרטי כרטיסי אשראי, ואף זמני נסיעות, מיקום בית ספר, פרטים על חברים, וכו'. חשוב מאוד להסביר להם את המשמעות של העלאת תמונות חושפניות לרשת. ייתכן שזה נתפס אצלם כשעשוע, "אמנות" או "הפקת אופנה" – אבל התמונות חשופות לעיני כל, גם לאנשים שלא היינו רוצים שיראו אותן.
• מסרים שאינם הולמים: כשאיננו רואים את פניו של הצד השני, היד על המקלדת עלולה להיות קלה מאוד. ילדים רבים כותבים בפייסבוק דברים שלא יעזו להגיד פנים אל פנים, וכך הופכת הרשת החברתית לזירה של הצקות וחרמות. מה עושים? חשוב להדגים לילד שיח הולם גם ברשת. כמו כן, חשוב להבהיר לו שכשאנו כותבים משהו ב"קיר" של חבר או עושים "לייק" על תמונה, המסר נשאר ברשת ואינו נמחק, ולכן יש לשקול היטב את המילים. במקרה שמתנהלת שיחה ברשת ומתחילים ניבולי פה (בין אם כלפי הילד שלנו או כלפי ילדים אחרים) נבקש מהילד להתנתק ולדווח לנו על כך באופן מיידי.
• מתנות ומפגשים: כאמור, הילדים עלולים לקבל הצעות להיפגש עם "חברים" מהפייסבוק או לקבל מהם מתנות, אך במקרים רבים אותן הצעות עלולות להסתיים באסון. כולנו זוכרים את הטרגדיה של הנער אופיר נחום ז"ל, שחשב שהוא נפגש עם נערה בגילו ובסוף נרצח על ידי מחבלת. מה עושים? מסבירים לילדים בגלוי עד כמה גדולה הסכנה במפגשים או בקבלת מתנות מאנשים שהיכרנו רק ברשת. קובעים כלל ברזל שעל פיו לא נפגשים ולא מקבלים מתנות מאדם שנוצר עימו קשר בפייסבוק ללא ידיעתכם ואישורכם. אם חשוב להם לפגוש את אותו אדם – המפגש הראשוני ייעשה בנוכחותכם, כך שתוכלו לפקח שאכן לא מדובר במצב שעלול להוביל לסכנה.
• התמכרות: יש סיבות רבות לכך שילדים נשארים בפייסבוק ולא מקיימים קשרים מחוץ למסך: ביישנות, חרם כיתתי, דימוי עצמי נמוך (כאשר בפייסבוק אני יכול להציג את עצמי אחרת) וגם התמכרות. לא סתם הפייסבוק מופיע במקום החמישי ברשימת הגורמים הממכרים שפרסם ארגון הבריאות הלאומי של הולנד. מה עושים? אם הילד גולש שעות ארוכות מדי בפייסבוק (יותר משלוש שעות ביום), שוחחו עימו, בדקו את הסיבה לגלישה המוגזמת ומצאו פתרון למצב.

צ'אטים ופורומים: אף יותר מבפייסבוק, כאן אי אפשר לדעת מי האדם שעימו אתה משוחח. מאוד יכול להיות ש"דנה בת 12" היא אכן דנה בת 12, אך יכול להיות גם שמדובר בגבר בן 50 שמחפש ריגושים, או במקרה הגרוע יותר – קורבנות. יש לעיתים אף אפשרות לערוך שיחת וידיאו, מה שעלול להכניס את גורם הסכנה אליכם הביתה, מבלי שהילד ייצא מהבית. לצערנו, כבר היו אינספור מקרים של הטרדות מיניות בצ'אטים מסוג זה. נקודה נוספת היא בחירת הכינויים. ילדים וילדות אוהבים לקרוא לעצמם בכינויים מפתים, וחשוב להבין שמי שקוראת לעצמה "כוסית בת 15" עלולה למשוך אליה גורמים לא רצויים.
מה עושים? גם כאן הכלל הוא שלא נפגשים או מוסרים פרטים לאדם שלא מכירים במציאות. הילדים רוצים להיפגש, לשוחח בצ'אט בווידיאו או לדבר בטלפון? הכלל דומה: לא מדברים עם מי שלא מכירים. הם רוצים בכל זאת לדבר או להיפגש? חובה שאתם תהיו נוכחים במפגש הראשון או בתחילת שיחת הווידיאו כדי לוודא שאכן אין סכנה. לגבי הכינויים, חשוב להסביר לילדים שהכינוי שהם בוחרים לעצמם יעיד על היחס שיקבלו.

בלוגים: הבלוגים הם דרך מצוינת לתת ביטוי למחשבות ולתחביבים, אך פעמים רבות הילדים לא מבינים כי הבלוג, שאת הלינק אליו העבירו רק לחמישה חברים, חשוף לעיני כל, וגם אורחים לא רצויים עלולים לקרוא אותו. מה למשל? פוסטים מרושעים על מורים או על ילדים אחרים, תמונות מביכות (שלהם או של אחרים), ואפילו פרטים מזהים, שבאמצעותם יכול כל מי שרק מעוניין להגיע אליהם.
מה עושים? כשהילד פותח את הבלוג, בדקו שאינו מוסר פרטים אישיים שדרכם ניתן לזהותו – בלי שם מלא, גיל ותמונה מזהה. בנוסף, קבעו כללי התנהלות כך שגם בפוסטים שהוא כותב הוא לא יציין פרטים אישיים או מזהים.

גלישה בטוחה – 10 הדיברות של עמותת אשנ"ב לשימוש נכון של ילדים באינטרנט

1. אזהר בתקשורת עם זרים ובגלישה באתרים לא מוכרים ולא אתן פרטים אישיים או מזהים לאנשים שאיני מכיר.
2. לא אתקין תוכנות ולא אאפשר לתוכנות לגשת למידע אישי שלי בלי שאבין מה הן עושות.
3. אשתמש בסיסמאות מורכבות ובסיסמה שונה בכל אתר אינטרנט, ואדאג להחליף סיסמאות מדי תקופה.
4. לא אתן לאחרים את הסיסמה שלי אפילו אם הם טוענים שהם צריכים אותה כדי לעזור לי.
5. לא אתן גישה למחשב האישי שלי לאנשים זרים.
6. לא אוריד או אפתח קבצים חשודים או כאלה שקיבלתי ממקור שאיני סומך עליו.
7. לא אטריד אחרים ואדווח כאשר מטרידים אותי.
8. לפני שאפרסם מידע ברשת אבדוק אם מישהו יוכל להשתמש במידע הזה לרעתי.
9. לפני שאקבע פגישה עם אדם שהכרתי ברשת אשוחח על זה עם אחד מהוריי או מוריי.
10. לא אפגש עם זרים לבד או במקומות פרטיים ולא אתן להם פרטים על מקום מגוריי.

צילום אילוסטרציה: shutterstock

עזרים טכניים

סרגל הכלים של אשנ"ב: עמותת אשנב פיתחה כאפליקציה לאינטרנט ולרשתות החברתיות סרגל כלים מיוחד, המהווה לחצן חירום למצבים של סיכון, התעללות, ביריונות או הצקה ברשת. הסרגל מיועד לתת מענה מיידי, ועשוי, במקרים קיצוניים, אפילו להציל חיים. ניתן להוריד את סרגל הכלים ללא תשלום בכתובת: www.eshnav.ourtoolbar.com/

שירות גלישה בטוחה של בזק: שירות לסינון אתרים מתקדם וניטור צ'טים ושיחות באינטרנט. השירות מאפשר לחסום את הצפייה באתרים המציגים תכנים לא רצויים (סקס, אלימות, הימורים וכו'), ולנטר את השיחות ברשת באמצעות התראה על התקשורת חשודה. ניטור השיחות מבוסס על תוכנה השומרת את ההקלדות ומאפשרת לצפות בדברים שנכתבו (בצ'אטים, בפורומים, במיילים וברשתות חברתיות). בנוסף, אפשר להגדיר מילים מסוימות שעצם כתיבתן יספק התראה של המערכת. ההורים יוכלו לקבל התראות במייל ובסמס על כל פעילות חשודה ברשתות החברתיות, במסנג'רים, בפורומים ובגלישה הרגילה, בהתאם לרשימת ביטויים מוגדרת. השירות בעלות של 14.90 שקלים בחודש (עד לשלושה מחשבים).