כל חום והזיהום שלו

לתפוס אותן לפני רופא הילדים. על ארבע מחלות זיהומיות

88 שיתופים | 132 צפיות

מחלות זיהומיות הגורמות לחום, כגון דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת גרון ושלשולים, ביחד עם דלקת האוזניים, ההצטננויות והסוגים השונים של שפעת, מהוות סיבה עיקרית לביקורים אצל הרופא בשנותיו הראשונות של הילד. ככל שהילד גדל ובעיקר בגיל בית הספר היסודי והלאה, מצטמצמים מאוד האירועים של מחלות חום אצל ילדים.

ברוב המקרים, נחשבות מחלות אלה למדבקות, כאשר מחלות דרכי הנשימה עוברות מילד לילד באמצעות טיפות רוק שהילד החולה מפיץ בזמן שהוא משתעל או מתעטש, ומחלות דרכי העיכול עוברות מילד לילד על ידי כפות ידיים המזוהמות בגורם המחלה או על ידי כלי אוכל ומזון מזוהמים.

לרוב, נגרמות המחלות הזיהומיות על ידי חיידקים או נגיפים (וירוסים), ולהלן ההבדלים בין שני גורמי מחלות אלו:

החיידק הינו תא אחד זעיר שאיננו נראה לעין, אלא בעזרת מיקרוסקופ בלבד. בטבע קיימים סוגים שונים של חיידקים, כאשר כל סוג גורם למחלה אחרת (קיימים גם סוגי חיידקים שאינם גורמים למחלות ושאינם מזיקים).

לרוב סוגי החיידקים והמחלות הנגרמות על ידם, קיימות תרופות אנטיביוטיות מתאימות, ובעזרת שימוש נכון בתרופות אלה יש לקוות להחלמה מלאה אצל רוב החולים. הנגיף (וירוס) קטן יותר מהחיידק, וניתן לראותו בעזרת מיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה רבה במיוחד. הנגיפים גורמים לסוגים שונים של מחלות, ובדרך כלל פוגעים במספר מערכות בגוף במהלך אותה מחלה.

רוב הנגיפים אינם מסכנים את הילדים הנדבקים בהם, אך גורמים להם אי נעימויות רבות: חום גבוה, דלקות עיניים, כאבי ראש עזים, כאבי בטן, הקאות, שלשולים, כאבי גרון, שיעול, כאבי שרירים ועוד. רוב המחלות הנגיפיות חולפות ללא שימוש בתרופות, כאשר הילד החולה מתגבר על הנגיפים בעצמו.

דלקת שקדים

דלקת השקדים או דלקת הגרון היא מחלה שכיחה מאוד בקרב ילדים. השקדים, הנמצאים משני צדי הלשון (בחלקה האחורי) מתנפחים, צבעם הופך לאדום כהה ובשלב מאוחר יותר מופיעים עליהם כתמים בהירים של מוגלה.

אצל חלק מהילדים השקדים כל כך נפוחים, עד שהם כמעט נוגעים זה בזה במרכז הלוע. במקרים אלו של שקדים "נושקים", הילד מתקשה לנשום בשעת השינה, ובימי המחלה נשימתו נשמעת כבדה ורועשת.

הגורם:
ברוב המקרים, נגרמות דלקות השקדים על ידי חיידקים מקבוצת הסטרפטוקוקים.

הסימנים:
מלבד התנפחות השקדים, מאופיינת המחלה בהרגשה כללית רעה, בחום, בהקאות, בירידה בתיאבון, בכאבי ראש, בכאבי בטן ולעיתים גם ביציאות רכות.



הנגיף קטן יותר מהחיידק, וניתן לראותו בעזרת מיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה רבה במיוחד <br /> אלוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/955/12955/380×144.jpg?1171475276" />                             </p>
<div>הנגיף קטן יותר מהחיידק, וניתן לראותו בעזרת מיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה רבה במיוחד <br /> אלוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p><strong>הטיפול:</strong><br />הטיפול בדלקות שקדים מוכר לכל: עשרה ימים של טיפול אנטיביוטי מאפשרים החלמה מהירה ללא כל סיבוכים. חשוב מאוד לטפל בדלקות גרון בצורה מסודרת ומלאה, זאת כדי לאפשר החלמה מהירה, למנוע הישנות התופעה והדבקת בני הבית האחרים וכן למנוע את הסיבוכים שחיידק זה עלול לגרום להם במקרה של טיפול לא מסודר, כגון דלקת פרקים, הפרעות בפעילות הלב ודלקות בכליות.</p>
<p><strong>דלקות חוזרות:</strong><br />במקרים של אירועים חוזרים ונשנים של דלקות גרון אצל אותו ילד, יש לבדוק מי מבני המשפחה או מחבריו של הילד מדביקים אותו שוב ושוב בחיידקים. כאשר ניתן לזהות את נושא החיידק שמדביק את האחרים, חשוב מאוד לטפל גם בו.</p>
<p><strong>טיפול מונע:</strong><br />לעיתים ילד מקבל טיפול תרופתי "מונע" ממושך שתפקידו, כמובן, למנוע אירועים חוזרים של דלקות גרון. טיפול זה הינו יעיל ברוב המקרים, ומביא לצמצום ניכר מאוד של מספר דלקות הגרון.</p>
<p>במקרים נדירים מאוד, כאשר אצל ילד מסויים הטיפול המונע אינו מאפשר מניעה יעילה של דלקות, יש צורך לכרות את השקדים בעזרת ניתוח קטן.</p>
<h2>דלקת ריאות</h2>
<p>דלקת הריאות נחשבת בעיני הורים רבים כמחלה מדאיגה. אולם, בכל המקרים בהם הטיפול נעשה היטב ובזמן, אין מקום לדאגה, והילד יחלים ללא כל סיבוכים. </p>
<p><strong>הגורם:</strong><br />דלקת הריאות יכולה להיגרם על ידי חיידקים או נגיפים, או על ידי גורמי מחלה מסוג מיקופלסמה, השייכים לקבוצת ביניים שבין החיידקים לנגיפים.</p>
<p><strong>הסימנים:</strong><br />במקרים רבים נראית תחילה המחלה כהצטננות רגילה. בהמשך מופיע חום גבוה והשיעול מחמיר. מדי פעם כרוך השיעול במאמצים משמעותיים ובכאבים בבית החזה ובבטן. במקרים אחרים מלווה השיעול בהקאת כמויות משמעותיות של ליחה.</p>
<p><strong>האבחון:</strong><br />האבחון של דלקת ריאות יכול להיעשות באמצעות בדיקת הילד והקשבה לקולות הנשימה שלו. אצל תינוקות קטנים וילדים שאינם שקטים בזמן הבדיקה, קשה לפעמים לאבחן את המחלה בעזרת הקשבה, לכן הרופא נעזר בחלק מהמקרים בצילום חזה.</p>
<p><strong>הטיפול:</strong><br />הטיפול בדלקת ריאות אפשרי ברוב המקרים בבית, בעזרת תכשירים אנטיביוטיים הניתנים בשתייה. כאשר מצבו הכללי של הילד אינו טוב, או כאשר הילד לא מצליח לשתות את התרופות, לא נותרת ברירה אלא לאשפזו ולטפל בו באמצעות תרופות הניתנות בעירוי. חשוב מאוד לזכור שרוב הילדים מטופלים בבית ללא כל סיבוכים.</p>
<p><strong>דלקות חוזרות:</strong><br />אצל ילדים בודדים חוזרת המחלה על עצמה מספר פעמים בכל חורף. הישנות המחלה מעוררת את השאלות הברורות: האם המערכת החיסונית של הילד תקינה, או שאולי הילד שאף גוף זר אל תוך הריאות. הרופא המטפל יוכל לענות על שאלות אלה, ובמידת הצורך – לתת את הפתרונות המתאימים.</p>
<h2>שלשולים</h2>
<p>מחלות זיהומיות מלוות בשלשולים הן אחת התופעות הנפוצות ביותר ברפואת ילדים. הרופאים, ההורים והמטפלות פוגשים תופעה זו בתדירות גבוהה מאוד, מאחר ושלשולים קיימים הן כסימן קבוע במחלות דרכי העיכול והן כתופעה המתלווה למחלות של מערכות אחרות.</p>
<p><strong>הגורם: </strong><br />זיהומי מערכת העיכול נגרמים בדרך כלל על ידי חיידקים, נגיפים (וירוסים) או טפילים. בתקופת החורף נפוצים יותר זיהומי מעיים על ידי נגיפים הגורמים בו-זמנית גם להצטננות, לחום, לשיעול, להקאות, לכאבי בטן ולהרגשה כללית רעה. תופעות אלה אופייניות יותר אצל תינוקות עד גיל שנתיים, אך עלולות, כמובן, להופיע גם אצל בני המשפחה האחרים (כולל ההורים) הנדבקים מהפעוט החולה.</p>
<p>בשאר עונות השנה נפוצים יותר שלשולים הנגרמים על ידי חיידקים או טפילי מעיים, אך גם הנגיפים ממשיכים להוות גורם למחלה אצל חלק מהילדים.</p>
<p></p>
<div class= שתיית נוזלים בכמות נאותה חשובה לטיפול בילד המשלשל <br /> אלוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/956/12956/380×225.jpg?1171475815" />                             </p>
<div>שתיית נוזלים בכמות נאותה חשובה לטיפול בילד המשלשל <br /> אלוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p><strong>הסימנים:</strong><br />השלשולים מאופיינים בעלייה בתדירות היציאות שהן, בנוסף לכך, מימיות ובעלות נפח גדול מהמקובל. תופעה זו נמשכת בדרך כלל כ72- שעות, ומשתפרת לאחר מתן נוזלים וכלכלה מתאימה.</p>
<p><strong>האבחון: </strong><br />את גורם המחלה מזהים בעזרת תרביות צואה ובדיקות פרזיטים בצואה. לבדיקות אלה חשיבות רבה מאחר שיש לתוצאותיהן השפעה משמעותית על דרך הטיפול.</p>
<p><strong>הטיפול:</strong><br />הטיפול בילד המשלשל מתבסס על <em>שלושה עקרונות:</em><br />● שתיית נוזלים בכמות נאותה, זאת כדי להשיב את הנוזלים שהוא מאבד;</p>
<p>● צמצום המזון ומתן כלכלה "עוצרת": דייסת אורז, מחית תפוחי אדמה וגזר, תפוחי עץ ובננות.</p>
<p>● הורדת החום. אצל ילד משלשל עדיף להוריד את החום בעזרת סירופ ולא בעזרת נרות. </p>
<p>הורים רבים דואגים שמא ילדם המשלשל והמקיא יאבד נוזלים ו"יתייבש". מצב זה בהחלט אפשרי, אולם יש לזכור כי כמויות מופרזות של מזון ושתייה מכבידות על הילד ומגרות את מערכת העיכול שלו להקאות מרובות יותר. לכן, כדי שהחזרת הנוזלים בשתייה תהיה יעילה, היא חייבת להיות הדרגתית.</p>
<p>אצל רוב הילדים המשלשלים לא נדרש טיפול אנטיביוטי מאחר שגורם המחלה הינו נגיף או חיידק, החולפים ללא שימוש בתרופות. טיפול כזה נדרש במקרים מעטים, כאשר מתגלים בתרבית הצואה חיידקים מזנים מסוימים או טפילי מעיים.</p>
<h2>דלקת קרום המוח</h2>
<p>דלקת קרום המוח הדאיגה בעבר הן את ההורים והן את הצוותים הרפואיים. עיקר הדאגה נבע מהזכרון הלא-נעים של סיבוכים חמורים, אשר נצפו אצל ילדים שחלו במחלה. כיום, דרכי האיבחון והטיפול יעילות מאוד, ואצל רוב הילדים נצפית החלמה טובה ומהירה, כאשר האיבחון והטיפול נעשים בשלבים הראשונים של המחלה.</p>
<p><strong>הגורם:</strong><br />דלקת קרום המוח נגרמת על ידי חיידקים או נגיפים. מובן מאליו שסוג החיידק או הנגיף משפיעים על חומרת המחלה ועל סוג הטיפול שהילד מקבל, כפי שיתואר בהמשך.</p>
<p><strong>הסימנים:</strong><br />סימני המחלה הראשונים יכולים להיות תחילה דמויי הצטננות או דמויי מחלת שלשולים, אך אין זה אומר שכל ילד מצונן או משלשל מפתח דלקת קרום המוח. למזלנו, רוב המצוננים והמשלשלים סובלים מתופעות קלות (יחסית) ומחלימים ללא כל קשר לדלקת קרום המוח. בהמשך מופיע אי-שקט, הילד נוטה לבכות בקלות ומסרב לאכול. ברוב המקרים קיים גם חום גבוה, אך אין זה סימן הכרחי של המחלה.</p>
<p>בשיא המחלה קיימות בחילות, הקאות, חוסר תיאבון קיצוני, כאבי ראש, כאבי גב וקשיים בהזזת שרירי הצוואר ("קישיון עורף"). </p>
<p>במקרים נדירים יכולים להופיע בימים הראשונים למחלה גם פירכוסים. יש לזכור כי הופעת הפירכוסים אינה סימן להחמרה ואינה מפריעה לילד להחלים לגמרי לאחר הטיפול המתאים.</p>
<p><strong>האבחון:</strong><br />האבחון של דלקת קרום המוח נעשה במסגרת אישפוז במחלקת ילדים. כאשר קיים חשד כי המחלה מתפתחת, חובה לבצע בעדינות ניקור של נוזל עמוד השידרה, למרות אי-הנעימות הרבה, על מנת לאבחן בבירור כי אכן מדובר בדלקת קרום המוח, וכן כדי להבחין בין הסוג החיידקי לבין הסוג הנגיפי. </p>
<p>הניקור מעניק לילד גם יתרון טיפולי מיידי: בעקבותיו פוחתים כאבי הראש, כאבי הצוואר וההקאות.</p>
<p><strong>הטיפול:</strong><br />במקביל לניקור נוזל השידרה, מקבל הילד עירוי נוזלים כדי להחזיר לו את הנוזלים שאבדו עקב ההקאות וחוסר הרצון לשתות. במידת הצורך, ניתן טיפול אנטיביוטי ישירות לווריד, באמצעות העירוי. </p>
<p>הניקור והטיפול בנוזלים ובתכשירים אנטיביוטיים מתאימים מביאים להקלה משמעותית בסבלו של הילד החולה, וברוב המקרים תוך ימים אחדים נצפית החלמה מלאה, ללא סיבוכים כלשהם.</p>
<p><strong>חיסונים:</strong><br />כידוע, בישראל מקובל לחסן ילדים בשנת חייהם הראשונה נגד דלקת קרום המוח מסוג המופילוס. חיסון זה חשוב במיוחד מאחר שאינו כרוך בתופעות לוואי, ובו-זמנית מחסן את הילד בפני מחלה מסוכנת מאוד.</p>
<p>חשוב לזכור כי חיסון זה אינו כולל את כל סוגי החיידקים והנגיפים הקשורים בדלקת קרום המוח, אלא סוג אחד, שהוא בין המסוכנים ביותר. בינתיים אין בארץ חיסון נגד שאר סוגי דלקת קרום המוח.</p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה