"כשאין פניצילין נותנים נפטלין" – ב'
דבר האלטרנטיבה
גם אם לדעת מומחי הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא קיימות חלופות לאנטיביוטיקה, מטפלים מתחום הרפואה המשלימה סבורים כי מומלץ בהחלט להסתייע בדרך הטבע, לפחות כדי לצמצם את הנזקים שהאנטיביוטיקה משאירה לנו. "מילות המפתח לחיזוק הגוף הן תזונה, פעילות גופנית ובעת הצורך גם תוספי מזון", אומרת אתי שטוסר, נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה.
"במקרים בהם הילד נוטל אנטיביוטיקה, חשוב לתת לו תוספי מזון פרוביוטיים כמו אצידופילוס, באבקה. תוסף זה מחזק, מאזן ותומך בפלורה של המעיים. במקרים בהם ישנן בעיות שחוזרות על עצמן, כמו בעיות נשימה, חולשה, חום, התקררויות וכו', מומלץ לתת לילד טיפול מונע המורכב מתזונה מתאימה ומצמחים. לילדים מעל גיל שלוש ניתן לתת גם תוספי מזון, כמו ויטמין סי לחיזוק דרכי הנשימה העליונות.
בנוסף, חשוב להקפיד על תזונה נכונה הכוללת אורז מלא, פסטה, דגנים, קטניות, כמה שיותר פירות וירקות כתחליף לחטיפים, וכן להמעיט במוצרי חלב במקרים של בעיות נשימה".
כאשר הילד נוטל אנטיביוטיקה לעתים קרובות, שטוסר ממליצה להיעזר בצמחים כגון פרופוליס ואכיניצאה האנטי דלקתיים, מרווה וסמבוק שחור, ותוספי מזון כמו פרוטק, חיזוקית, סמבוכל, או תערובת צמחים בהכנת נטורופת, "בהתאם לתופעות הספציפיות מהן סובל הילד".
הרפואה ההומיאופתית מציעה אף היא פתרונות לחיזוק הגוף, במקרה של נטייה לזיהומים. לדברי כלנית קלו, הומיאופתית קלאסית, "הגישה ההומיאופתית רואה באדם שלם ומטפלת באדם, ולא בחיידק או בגורם מחלה אחר". לדבריה, ההומיאופתיה שואפת לחזק את המערכת החיסונית ולזרז את תהליך ההחלמה, כדי שהגוף יוכל להתגבר בעצמו על כל פולש חיצוני, כמו וירוסים, פטריות, חיידקים והשפעות סביבתיות שונות.
וד"ר הרמן מפרטת: "כאשר הילד מתגונן בכוחות עצמו אנו נראה זאת באמצעות תופעות של מנגנון ההגנה המגיעות לידי ביטוי בחום, ברעידות, אודם ועוד, תלוי כמובן היכן הזיהום נמצא. במקרה של דלקת גרון, לדוגמה, נוכל לראות בנוסף לאודם ולחום גם שקד מוגדל.
"במקרה כזה, אם לא מטפלים בחיידק הרי שזה עלול ליצור דלקת מקומית, ואם לא מטפלים בה הרי שהחיידק עלול לעבור לזרם הדם וליצור זיהום כללי או להתמקד במקום אחר בגוף. כמו כן, החיידק מפריש גם חומר העונה לשם טוקסין (רעלן) שנכנס לגוף ומפעיל את כל מנגנוני הגוף, או מעורר תגובות ונזקים שונים בגוף, כגון: תגובות אימונולוגיות. כך לדוגמה יכולה להתפתח בגוף דלקת פרקים או מחלה כליתית. לכן חייבים לטפל בחיידק כאשר הוא עדיין מקומי".
ונניח ונוטלים אנטיביוטיקה מדוע חשוב לסיים את הטיפול האנטיביוטי?
"במקרים בהם קיים חיידק בגוף ונוטלים אנטיביוטיקה הרי שהגוף מפחית בהגנה הטבעית מכיוון שניתן לו נשק מבחוץ", מסבירה ד"ר הרמן, "ולכן במקרה בו מפסיקים ליטול אנטיביוטיקה ויש חיידק בגוף, הרי שהחיידק יישאר בגוף ולא תמיד נדע זאת, הוא עלול להיות רדום. ואז הגוף לא ידע להתגונן מפניו ויגרם נזק".
מה נהוג לעשות במקרים בהם הרופא אינו בטוח אם קיים בגוף חיידק או שמא מדובר בווירוס?
"על פי רוב הרופא ישאיר את הילד למעקב ל24 שעות או ל48 שעות", מסבירה ד"ר הרמן, "ואם במהלך המעקב הילד יעלה חום, יגלה אי שקט או כל תופעה אחרת הרי שעל ההורים לחזור למרפאה".
קיימים מקרים בהם הרופא אינו בטוח אם מדובר בחיידק או בווירוס ולכן הוא נותן לילד אנטיביוטיקה, לאחר יומיים מתגלה כי מדובר בווירוס והרופא מורה להורים להפסיק את הטיפול. ישנו מיתוס האומר כי אסור להפסיק טיפול באמצע, האם הוא מוצדק וכיצד פועלים במקרה כזה?
"לכל זיהום חיידקי קיים משך זמן מסוים בו מקובל לתת אנטיביוטיקה על מנת למנוע חזרת הזיהום או סיבוכים", מסבירה ד"ר גריסרו, "ולכן, אם למשל, בטיפול בדלקת ריאות מצבו של הילד השתפר אך הטיפול הופסק באמצע, הרי שקיים סיכוי שהמחלה תתפרץ מחדש. ומצד שני, אם הילד קיבל אנטיביוטיקה אבל אין אינדיקציה לטיפול, הרי שהפסקת הטיפול אינה פוגעת בו".
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)