"למה רווקה לא יכולה לאמץ? זו זכות בסיסית להיות אימא"

אוה מדז'יבוז' לובשת ז'קט ומכנסיים: מאיה נגרי, חולצה: גליתה, נעליים: אלדו | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג נטלי צ'יזיק
אוה מדז'יבוז' לובשת ז'קט ומכנסיים: מאיה נגרי, חולצה: גליתה, נעליים: אלדו | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג נטלי צ'יזיק

אוה מדז'יבוז' מסתערת על התפקיד הטעון של מנ"כלית הרשות לקידום מעמד האישה ומבטיחה להילחם כדי שכולן יוכלו להפוך לאימהות

88 שיתופים | 132 צפיות

בחודש ינואר השנה, אחרי ארבעה חודשים בתפקיד מנכ״לית הרשות לקידום מעמד האישה, הוזמנה אוה מדז׳יבוז׳ למועצת זכויות האדם במטה האו״ם בז׳נבה כדי לדבר על מצבן של נשים בישראל. ״התכוננתי לזה כמו לנאום חיי. היה לי חשוב לספר את הסיפור האישי שלי, אם חד־הורית קרייריסטית שאימצה ילד עם צרכים מיוחדים", סיפרה מדז׳יבוז׳. ״תכננתי את הנסיעה לפרטי פרטים כדי שאספיק להוריד את אריאל בגן, להיפרד ממנו, לטוס בטיסת קישור לשווייץ ותוך 24 שעות כבר לחזור הביתה לנוהל השכבות ולילה טוב״, היא מוסיפה. ״במהלך הטיסה התחלתי להרגיש רע, כאבי גרון וחום. לאולם הגעתי באפיסת כוחות. הנאום שלי תוכנן להיות נאום הנעילה של משלחת ישראל, וכשהגיע תורי לדבר, הקול פשוט לא יצא״, היא מתארת את רגעי המתח וההתרגשות. ״אפילו להתנצל לא הצלחתי. הייתי כל כך נחושה להעביר את המסר שהחלטתי פשוט ללחוש את הנאום כולו״. במשך כעשר דקות שנדמו לה כמו נצח סיפרה מדז׳יבוז׳ על כך שהיא בת למהגרים, על ישראל הדמוקרטית והשוויונית ועל הדרך הארוכה שעוד יש לנו לעבור, ואז היא ריגשה את הנוכחים באולם כשסיפרה: "לפני כשנתיים אימצתי את בני אריאל. המסע להבאתו היה מאתגר וקשה. אני חולמת להפוך את המסע הזה לקל יותר עבור נשים אחרות״.

הקשיבו לך?
״בדרך כלל מטה האו״ם זה לא מקום שאוהד את ישראל. שמתי לב שכשהתחלתי לדבר בלחש פתאום כל הראשים באולם הסתובבו. היו גם הערות של נציגים מאנגולה, תאילנד ופולין ולכולן הגבתי. כל מילה שהוצאתי מהפה הרגישה כמו סכין. בסוף הנאום נשיא הוועדה אמר לי שהוא מעריך את המאמץ הווקלי וגם את הסיפור האישי. ואז איבדתי את הקול לחלוטין״.

אוה מדז'יבוז | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: נטלי צ'יזיק
אוה מדז'יבוז | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: נטלי צ'יזיק

בלי צורך בשיבוט גנטי

מדז׳יבוז׳ (46) עונה להגדרה המילונית של "אם קרייריסטית". את שעות הבוקר שבהן אריאל (4) בגן היא מנהלת בלו״ז צפוף, עוברת בין פגישות עבודה וישיבות דירקטוריון בארגונים שונים. את שעות אחר הצוהריים היא מבלה בזמן איכות עם בנה, הכולל גם טיפולים המותאמים למצבו. בביתם הנעים בשכונה יוקרתית בתל אביב מפוזרים אביזרים של סמי הכבאי, ולצידם מתפנקות שתי כלבות שאומצו מצער בעלי חיים. ״לקחתי משכנתה בגיל 27. תכננתי את הבית הזה לבד, ההורים שלי נלחצו שלא אצליח לעמוד בתשלומים״, היא מספרת. אחרי המסע המפרך שעברה מדז׳יבוז׳ כדי לאמץ את בנה אריאל, היא קעקעה את שמו על פרק כף ידה, הוכחה לכך שאף על פי שאין ביניהם קשר ביולוגי, הוא בשר מבשרה. כשהיא מראה סרטונים ותמונות של הילד המלאכי והחייכן, היא נמסה.

״אריאל לא בחר אותי, אני בחרתי אותו, ולכן אני כל כך מחויבת לגידול שלו. לקח לי זמן להיות אימא. אני רווקה בת 46. כשהייתי ילדה לא חלמתי על שמלת כלה. מעולם לא הרגשתי מחויבת לתבניות ול׳מה יגידו׳. רוב האנשים מגיעים לתהליך האימוץ כי זו ברירת מחדל, אבל אני בחרתי בזה".

איך הגעת לתהליך האימוץ?
"רציתי להיות אימא, בלי צורך בשיבוט גנטי. העדפתי לשנות גורל של ילד שכבר נמצא בעולם הזה. חשבתי על תרומת זרע, אבל משהו לא הסתדר לי עם הקונספט. בגיל 42 שאלתי את עצמי מה קורה עם אימהוּת וזוגיות ואז גיליתי לתדהמתי שאני לא יכולה לאמץ כי על פי סעיף 3 לחוק האימוץ, רק גבר ואישה נשואים יכולים לאמץ. רווקה יכולה לאמץ ילד מעל גיל 7 עם צרכים מיוחדים. זאת אומרת, 'בואי, נקשה עלייך יותר את החיים'. נרשמתי לתהליך האימוץ דרך עמותה והבנתי שאוכל לקבל רק ילד מחו״ל. עברתי אבחון פסיכולוגי ובדיקה של מצב סוציו־אקונומי, ועד שקיבלתי את אריאל נסעתי ארבע פעמים לרוסיה במסע קשה ומטלטל. אישה רווקה במדינת ישראל שאינה יכולה ללדת, אין לה אופציה לאמץ ולהפוך לאימא. איך הסטטוס המשפחתי קשור לטובת הילד? נשבעתי שיבוא יום ואני אגיע לטפל באבסורד הזה. זה בדמי, זו זכות בסיסית של כל אישה להיות אימא, והמטרה שלי היא לאפשר את זה. זה שוויון מגדרי אמיתי״.

"אריאל לא בחר בי אני בחרתי בו", אוה מדז'יבוז' ובנה אריאל, צילום עצמי
"אריאל לא בחר בי אני בחרתי בו", אוה מדז'יבוז' ובנה אריאל, צילום עצמי

תעשייה סקסית וממכרת

מדז׳יבוז׳ נולדה באוקראינה. כשהייתה בת שנתיים וחצי עלתה משפחתה לישראל והתיישבה בדירה צנועה בראשון לציון. ״ההורים שלי היו מאוד גלותיים, עם מבטא כבד, אבל תמיד עודדו אותי ללמוד ולהצליח. אבא שלי היה הנדסאי רכבות ברוסיה, ובארץ הוא עבד בתור אח במחלקה פסיכיאטרית. לא היה פשוט לשאת את שם המשפחה שלי בראשון לציון של שנות ה־70. אבל זה שם שיש מאחוריו סיפור, ככה נקראה העיירה של הבעל שם טוב, שאנחנו כנראה מצאצאיו. רוב המשפחה נספתה בשואה. אני שמחה שאריאל ימשיך את השושלת עם השם הזה״.

מדז׳יבוז' הוסמכה להיות רואת חשבון ואף למדה מִנהל ציבורי ומִנהל עסקים. לאחר כמה שנים בהן שימשה כראש חוליה באגף מס ההכנסה עברה להיות סמנכ"לית כספים ברדיו תל אביב, ואחר כך מנכ"לית. היא הצליחה להפוך את התחנה לרווחית ולעטורת כוכבים, וב־2006 עברה לטלוויזיה ושימשה סמנכ"לית הפיננסים והפיתוח העסקי ב"קשת". היא פיקחה על הקמת אתר "מאקו" ומחלקת ״קשת פורמטס״ וסגרה את עסקת מכירת הפורמט הראשון לחו״ל. משם המשיכה לעיתונות הכתובה, בתור מנכ"לית קבוצת מעריב, שם היא הובילה את תוכנית הקיצוצים הנרחבת, וב־2014 מונתה ליושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

איך הפכת מרואת חשבון במס הכנסה לאישה החזקה בברנז׳ה?
״בחרתי ללמוד ראיית חשבון כי ההורים שלי דחפו אותי ללמוד מקצוע יציב. נכון שהעיסוק במספרים ובדוחות נשמע אפרורי, אבל כשהתחלתי בגיל 23 לעבוד במס הכנסה והגעתי להיות ראש החוליה הצעירה ביותר בארגון, הרגשתי שאני משרתת את המדינה. בלי ציניות! הייתי ממש מורעלת. חלמתי להיות נציבת המס הראשונה ואז הבנתי שהקידום שלי די מוגבל בגלל פוליטיקות של ועד. סיפרו לי שמחפשים סמנכ"לית כספים ב'רדיו תל אביב', ויהלומה לוי, שהייתה אז המנכ״לית, קיבלה אותי לעבודה. כשהיא בחרה לא לחזור מחופשת הלידה, מוניתי להיות מנכ״לית קבועה".

קידום משמעותי.
"יש משהו סקסי וממכר בתעשייה הזאת, אבל כשזה מגיע לתחום קבלת ההחלטות הכספיות, אין ייצוג לנשים. ככל שעליתי בפירמידה, התחלתי להרגיש את פערי השכר ואת היחס המגדרי המפלה. כשדיברתי על שיפור תנאי השכר הרגשתי כאילו עושים לי טובה. בגיל 38 מוניתי למנכ״לית 'מעריב', כשעוד עבדו בו 2,300 איש. בוועדת האיתור למנכ״ל ישבו נציגי ציבור, וכשסיפרתי על עצמי מישהו זרק לי: 'את נורא מלאה בעצמך'. הרי אם זה היה גבר, היו אומרים עליו שהוא אסרטיבי. אני מודה שעם כל הביטחון העצמי שיש לי, פשוט השתנקתי. לקח לי כמה שניות להתאפס. מקובל לחשוב שאישה בעמדת מפתח היא ביצ׳ית״.

אוה מדז'יבוז – ז'קט עור: מאיה נגרי, חולצה ומכנסיים: גולברי, עגילים ושרשרת: מנגו טרי | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: נטלי צ'יזיק
אוה מדז'יבוז – ז'קט עור: מאיה נגרי, חולצה ומכנסיים: גולברי, עגילים ושרשרת: מנגו טרי | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: נטלי צ'יזיק

אין מקום לכולם

את הניסיון שצברה כאישה חזקה ומשפיעה בעולם עסקים גברי רווי יצרים ואגו היא מביאה איתה עכשיו לתפקיד החדש כמנכ״לית הרשות לקידום מעמד האישה. ״נכון שיש לנו ארבע מנכ״ליות של בנקים ואפילו נגידה, אבל אנחנו רק באמצע המהפכה. ישראל מדורגת במקום הרביעי מלמטה במדד ה־OECD בפערי השכר בין גברים ונשים״.

מדז׳יבוז׳ מונתה לתפקיד אחרי שנתיים שבהן הרשות למעשה לא פעלה. ורד סוויד, שכיהנה כיועצת ראש הממשלה בנושא מעמד האישה במשך שש שנים וכיו״ר הרשות, סיימה את תפקידה לפני כשנתיים. זמן מה אחרי עזיבתה היא התראיינה לתחקיר ״עובדה״ וטענה שם כי במהלך תפקידה כמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה היא התבקשה לגייס את ארגוני הנשים כדי לפעול נגד מני נפתלי שתבע את אשת ראש הממשלה ואחר כך נחשד בהטרדה מינית. הדרישה לא מצאה חן בעיניה, והיא פוטרה מתפקידה לאחר עימות עם שרה נתניהו. מאז מושבה נותר ריק. בריאיון שהעניקה לערוץ הכנסת במרץ 2017 שאלה סוויד: ״איך קרה שלא מונתה מנהלת לרשות במשך שנה ורבע? האם ייתכן מצב שבו לא ימונה רמטכ״ל או ראש מוסד במשך כל כך הרבה זמן?״

לאור הדברים שנאמרו, אולי המינוי שלך פוליטי, ולמעשה זהו גוף חסר שיניים שנתון למניפולציות של משרד ממשלתי?
״מוניתי להיות יו״ר הרשות השנייה כשביבי היה שר התקשורת. התנהלתי מולו בסאגת ערוץ עשר, נלחמתי כדי שהערוץ הזה ישדר והוכחתי את העמידות שלי. הייתי בבית שלו כמה פעמים בזמנו ואני זוכרת ששרה הייתה שם ונופפה לשלום, וזאת הייתה האינטראקציה היחידה שלי איתה. הרשות עברה להיות כפופה למשרד לשוויון חברתי עם מינויה של גילה גמליאל לשרה במשרד. אנחנו בוחנים אפשרות שהגוף הזה יהיה עצמאי עם כוח של רגולטור כי צריך לחזק את יכולת האכיפה שלנו״.

בישראל של 2018 יש צורך בגוף הזה?
״תחום האחריות של הרשות הוא בעיקר לעבוד על עניין המודעות הציבורית. החל מנושא ההטרדות המיניות במקומות העבודה ועד למינוי שופטות בבית המשפט העליון. יש שם כיום 15 שופטים שביניהם רק ארבע נשים, כולל הנשיאה. העניין המגדרי חייב להיות חלק מהבחירה כי שופטים מביאים איתם אג׳נדה לתהליך השיפוט. כבר קרה ששופט שאל מתלוננת אם היו לה פנטזיות על אונס. אנחנו גם מקדמים את נושא ייצוג הנשים בבחירות המוניציפליות שיתקיימו באוקטובר. כיום יש רק שש נשים המכהנות כראשות עיר ומועצות מתוך 284 רשויות. אנחנו קוראות לבוחרות לא להצביע לרשימות שאין בהן נשים. מהלך נוסף הוא שינוי שם הרשות מהרשות לקידום מעמד האישה לרשות לשוויון מגדרי. כרגע שם התפקיד מקטין נשים. אנחנו לא גטו, אנחנו 51 אחוז מהציבור. אף אחד לא עושה לנו טובה ולא צריך לקדם אותנו. נקודת המוצא שלנו היא שבכל תחומי החיים יהיה שוויון הזדמנויות. אנחנו גם מבקשים לייצג את הקהילה הלהט״בית ואת המגזרים החרדי והערבי, שבהם הנשים למעשה מוחלשות כמה פעמים. כשביקשתי להתמנות לתפקיד הזה אנשים הרימו גבה ותהו איך אני עוזבת מקום כמו הרשות השנייה, אבל אני רואה בתפקיד הזה שליחות וציונות״.

אוה מדז'יבוז | צילום: ענבל מרמרי
אוה מדז'יבוז | צילום: ענבל מרמרי

בתור מי שהובילה את ערוץ 2 לפיצול ל״רשת״ ו״קשת״, את מרוצה מהייצוג הנשי על המסך? מי לדעתך ישרוד את הפיצול?
״כשהייתי יו״ר הרשות השנייה הובלתי את השינוי בייצוג הנשי בפאנלים. כבר לא רואים היום פאנל פרשנים שמורכב רק מגברים. יצאתי גם נגד השיימינג שעשו לקרין גורן על המשקל שלה. את הרשות השנייה עזבתי חודש בדיוק לפני הפיצול, כשכבר הכול היה סגור ומוכן. יש לי תחזית שהיא גם משאלת לב. יעציב אותי מאוד אם אחד הערוצים לא ישרוד כלכלית כי אני חושבת שבאמת יש לנו טלוויזיה מצוינת עם המוחות הכי יצירתיים במדינה. כרגע, עם כל הריאליטי, אין מקום לכולם. בקצב הזה אחד הערוצים לא ישרוד, ואני מניחה ששני ערוצים ייאלצו להתמזג למרות מלחמות האגו, והכי מתבקש שאלה יהיו 'עשר' ו'רשת'. לגבי התאגיד – הוא לא עומד בציפיות, וזה אולי המזל של הגופים המסחריים, כי הוא לא נוגס ברייטינג שלהם. אני מאמינה בשידור הציבורי וחושבת שהם צריכים להשקיע בדוקו אמיתי״.

קמפיין METOO# התפוצץ במקביל לכניסתך לתפקיד. הוא  משפיע על פעילות המשרד?
״אנחנו מגייסים 10 מיליון ש"ח להקמת ועדה שתבנה את ׳התוכנית הלאומית למלחמה בהטרדות המיניות׳. לפני שלושים שנה לא דיברו על זה, ועכשיו בזכות הקמפיין של METOO# זה צף. במקביל אנחנו מייצרים מאגר של נשים שמתאימות לכהן בדירקטוריונים ובוועדות ציבוריות. חייבת להיות שם נוכחות הרבה יותר גבוהה כדי שדברים ישתנו מבפנים, אנחנו גם רוצים לפתוח גני ילדים עם חינוך לשוויון מגדרי, בלי אימא או אבא של שבת״.

אם היית הופכת לאימא בגיל צעיר יותר, את חושבת שהיית במקום אחר בקריירה?
״כקרייריסטית ברור שאני משלמת מחיר בעניין זוגיות ומשפחה. האם הייתי מגיעה לאותו מקום אם הייתי אימא בגיל צעיר יותר? אני חושבת שזו פונקציה של אישיות. יכולת ההכלה והסבלנות שלי כיום הן הרבה יותר גבוהות. האימהוּת סידרה לי את הדברים בפרופורציה הנכונה. אני נורא טוטאלית ולא יודעת איך הייתי מתפקדת כאימא צעירה. אני מאמינה שהדברים קורים כשהם צריכים לקרות. עצם זה שאני חד־הורית לא גורע מהרגשת המימוש שלי, וזה עדיין משאיר לי את החלום על זוגיות פתוח״.

צילום: ענבל מרמרי
סטיילינג: נטלי צ'יזיק
איפור ושיער: אור יאיר ביטון במוצרי IL MAKIAGE
צולם בקומה הרביעית, חלל לאירועים