להפסיק לפחד ולהתחיל לדבר: בית הספר שילמד אותך לעמוד על במה

הילרי קלינטון | צילום: Gettyimages
הילרי קלינטון | צילום: Gettyimages

למה נשים מרצות פחות מגברים ואיך כל אישה שעומדת על במה תורמת לעולם שוויוני יותר? באקדמיית She Speaks ילמדו אותך להפסיק לתרץ, להתגבר על הפחד ולהעביר את המסר שלך באופן ברור ואמיץ

88 שיתופים | 132 צפיות

 

 

"כששואלים גבר אם הוא מוכן להרצות או להופיע מול קהל הוא קודם כול אומר 'כן', שואל 'איפה, מתי ועל מה אני צריך לדבר?' ובאותו יום עולה על הבמה ומדבר על מה שהוא רוצה", מסבירה גלית דיאמנט, שותפה מייסדת, מנכ"לית משותפת ומנהלת פיתוח תוכן ועסקים של אקדמיית She Speaks, השואפת להגדיל את נכונותן של נשים להופיע על במות בכנסים ובתקשורת. "נשים שואלות את אותה שאלה, 'על מה אני צריכה לדבר?' אבל כשהן מקבלות תשובה, הן מתחילה לעשות רציונליזציה של 'למה לא'. זה יכול לנוע מ'זה לא התחום שלי' ועד 'יש לי רופא שיניים באותו יום, ולא אוכל להגיע'".

עוד נשים שמשנות את הכללים
סתיו שפיר נלחמת בגברים הכי שוביניסטיים בכנסת
אלמה דישי לא מפחדת לדרוש את השכר שמגיע לה
אוה מדז'יבוז' תיאבק כדי שכל אחת תהיה אימא

"כל אישה שעולה על במה הופכת את העולם למקום שוויוני יותר": מישל אובמה נואמת בלי פחד | צילום: Gettyimages
"כל אישה שעולה על במה הופכת את העולם למקום שוויוני יותר": מישל אובמה נואמת בלי פחד | צילום: Gettyimages

 

עולם שוויוני ושמח


גלית דיאמנט, חנה רדו ומישל שטיין טיר מאמינות שהדרך לשוויון מגדרי עוברת בנכונות של נשים לעלות על הבמה ולדבר. הבעיה היא שיש מחסור גדול, הן מסבירות, בכמות הנשים שנענות בחיוב להצעות להשתתף בכנסים או בפאנלים. "הבנו שכדי לפתור את הבעיה עלינו לגרום לכל אישה לומר 'כן' לכל הזדמנות להופיע בכל סיטואציה תקשורתית", אומרת שטיין טיר, מייסדת שותפה באקדמיית She Speaks.

למה נשים נוטות להימנע מהשתתפות בכנסים?
"מחקרים שערכנו בנושא מראים לנו שנשים נוטות להתבטא בצורה שונה, הן מתנצלות יותר, משתמשות במילים מקטינות כמו 'אין לי הרבה ניסיון' או 'עשיתי איזשהו פרויקט'. הן לא מודעות לכך ולעובדה שזה משפיע גם על התפיסה העצמית שלהן וגם על איך שהן נראות למי שהן מדברות איתו. הן מציגות את עצמן כאנדר־דוג כי הן חושבות שאם הן יפתיעו ויתעלו על הדברים המקטינים האלה, הן יקבלו קרדיט, אבל זה לא עובד ככה".

"ככל שאנחנו יותר נאמנות לעצמנו, אנחנו עושות פרזנטציה טובה יותר". גלית דיאמנט | צילום: בן אומנסקי
"ככל שאנחנו יותר נאמנות לעצמנו, אנחנו עושות פרזנטציה טובה יותר". גלית דיאמנט | צילום: בן אומנסקי

 

דיאמנט ורדו הכירו לפני כמה שנים בפלטפורמה האינטרנטית "סלונה" שבה כתבו בלוגים אישיים. החיבור ביניהן (יחד עם עוד 9 שותפות) הוליד את המיזם המבורך "סופרסונס" (Supersonas), מאגר מומחיות אינטרנטי שמטרתו לשמש מקור עבור מארגני כנסים ועורכי תקשורת למומחיוֹת בתחומים שונים כדי להגדיל את ייצוגן. אך מאגר לבדו, כך התברר להן, לא מספיק כדי להביא לשוויון מגדרי בכנסים ובהופעות בתקשורת. "בנקודה מסוימת הבנו שקידום אג'נדה זה חשוב, אבל לא מספיק על מנת לחולל שינוי", אומרת דיאמנט, מייסדת ומנכ"לית משותפת, מנהלת פיתוח תוכן ועסקים ב-She Speaks ומומחית לכתיבה ולהסברה, "שנה אחרי שייסדנו את סופרסונס גילינו כי הסיבה שקולן של נשים לא מושמע היא לא רק היעדר מודעוּת של מארגני כנסים, אלא משום שלנשים, באופן כללי, יש כל מיני סיבות ותירוצים שמונעים מהן להופיע, גם כשמזמינים אותן".

"אני מאמינה ב'רוצות שינוי – עושות שינוי'", מוסיפה רדו, יו"ר She Speaks, משנה ליו"ר קבוצת מקאן תל אביב ויזמית חברתית, "כשהקמנו את סופרסונס, המטרה הייתה שוויון מגדרי בכנסים. כשהבנו שנשים נרתעות מלעמוד על במה הקמנו את She Speaks. אנחנו מאמינות שאת הרעיון של שוויון מגדרי בכל נקודות ההשפעה שווה לנסות כאמצעי לשנות את העולם כך שיהיה טוב יותר, שוויוני יותר, יפה יותר ושמח הרבה יותר".

את מישל שטיין טיר, הכירו רדו ודיאמנט אחרי שהתווספה למאגר סופרסונס. שטיין טיר היא מומחית לרטוריקה, לפסיכולוגיה קוגניטיבית ולתקשורת מול קהל ומצלמה, ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובמרכז הבינתחומי הרצליה, "אני מלמדת נשים וגברים מכל התחומים רטוריקה, וקל להבחין בדפוסי התנהגות שמאפיינים נשים", אומרת שטיין טיר, שעבודת הדוקטורט שלה ברטוריקה פוליטית מטעם אוניברסיטת בר אילן עסקה בנושא "מה הופך נאום למשכנע", "בדרך כלל לנשים יש פחד קהל ומצלמה יותר מאשר לגברים. זה נובע מכך שמחנכים אותנו אחרת, בן מחונך לרוץ קדימה ולבעוט בכדור, ומבת מבקשים לשבת בשקט ליד שולחן היצירה. כולם מתרגשים לקראת הופעה מול קהל, אבל את הנשים ההתרגשות עוצרת מלהתקדם".

מה הם הדפוסים שאתן מנסות לשבור?
"בקורס אנחנו מנקות את הדיבור שלנו מ'מילות הפרזיט', המילים המקטינות, ועובדות על להיפטר מפאוזות בדיבור ועל לעמוד זקוף. במפגשים אנחנו מתחילות בהעלאת המודעות, ובמשך הקורס מתַרגלות עד שזה מוטמע".

"קל להבחין בדפוסי התנהגות שמאפיינים נשים". מישל שטיין טיר | צילום: דרור סיתהכל
"קל להבחין בדפוסי התנהגות שמאפיינים נשים". מישל שטיין טיר | צילום: דרור סיתהכל

 

הדור הבא של הפמיניזם

מאז נפתח הקורס הראשון בנובמבר 2016 הביקוש הולך וגובר, והיום הן בעיצומו של הכשרת המחזור התשיעי. "לקורס הראשון שפתחנו נרשמו 20 נשים מתוך הקהילה של סופרסונס, ומאז, בכל פעם שקורס נגמר, נפתח מייד אחריו קורס חדש", אומרת שטיין טיר. קורס ההכשרה מורכב משבעה מפגשים, והנושאים שעל סדר היום מגוונים ונרחבים: הופעה מקצועית בכל סיטואציה תקשורתית, יצירת רושם ראשוני חיובי, משפטי פתיחה חזקים ומשפטי סיום שמניעים לפעולה, בניית מסרים מילוליים בהירים ומדויקים, שליטה במסרים לא מילוליים – שפת גוף, קול וקשר עין – שימוש יעיל באינטליגנציות רטוריות להנעת רגשות הצופים, סיפור אישי כמנוף ליצירת הזדהות, כלים להתמודדות עם חרדת קהל ומצלמה, תפעול מכלול העזרים להופעה על במה ומול מצלמה וניהול דפוסי רטוריקה מגדרית. נוסף על השיעורים, יש התנסות מעשית המשלבת דיבור מול קהל ודיבור מול מצלמה, ובאירוע הסיום החגיגי של הקורס כל משתתפת מציגה הרצאה בת חמש דקות שכתבה.

"אנחנו לא מנסות לשנות את הנשים. לכל אחת יש את תבניות ההתנהגות שלה", אומרת דיאמנט, "להפך, ככל שאנחנו יותר נאמנות לעצמנו, אנחנו עושות פרזנטציה טובה יותר. אנחנו מנסות להקנות לנשים כלים והרגלים חדשים, ועיקר העבודה היא מודעות, לפעמים מנסים להקטין אותנו, ואנחנו לא תמיד יודעות איך להגיב, אבל עצם העובדה שאת מגיעה מוכנה עם אג'נדה ברורה ומתאמנת מראש גורמת לך לשדר הרבה יותר סמכות".

מגיעות נשים רק מתחום העסקים?
דיאמנט: "ל־She Speaks מגיעות נשים איכותיות מכל שדרות העשייה הישראלית: מנהלות, יזמיות, נשות עסקים, עצמאיות ושכירות, הייטקיסטיות, נשות אקדמיה, מדעניות, מומחיות טכנולוגיה, אומניות, פעילות חברתיות ועוד. נשים שכבר מרצות ורוצות להתמקצע ונשים שחולמות לרכוש בסיס ידע כדי להפוך למרצות ולהיות נוכחות במיטבן בכל סיטואציה תקשורתית. נשים עם סיפור אישי שרוצות למנף אותו למסר שיש לו ערך לאחרים".

דיאמנט: "לאחרונה השלמנו תוכנית מיוחדת עם עמותת 'הותיר אחריו חבֵרה' – העמותה לתמיכה נפשית בחברות של חללי צה"ל. זאת הייתה הכשרה מיוחדת ומרגשת במיוחד שהשתתפו בה כ־20 נשים, רובן בסביבות גיל 30, שביקשו ללמוד איך לספר את הסיפור האישי שלהן כמנוף להעברת המסר של חשיבות פעילות העמותה".

"אני מאמינה ב'רוצות שינוי – עושות שינוי'". חנה רדו | צילום: בן אומנסקי
"אני מאמינה ב'רוצות שינוי – עושות שינוי'". חנה רדו | צילום: בן אומנסקי

 

לצד ההכשרות והטמעת השינויים בקרב נשים בוגרות בשוק העבודה, יש הבנה גדולה שהפער נפער בגיל צעיר ושאם אנחנו רוצות שינוי אמיתי, עלינו לתפוס אותו ברגעים הראשונים. "אני עובדת עכשיו עם תלמידות בית ספר בכפר סבא ונדהמתי לגלות שבנות הדור החדש לא שונות מהבחינה הזאת מנשים מבוגרות", מספרת שטיין טיר, "אומנם הן חשופות להרבה מידע ולהרבה תכנים פמיניסטיים ומחזקים, אבל הן עדיין מאמצות את אותם דפוסים מגדריים שגורמים להן לפחד, להצטנע ולהימנע. ואת זה אנחנו חייבות לשנות. חשוב שלדור הבא תהיה נוכחות שוויונית יותר בין גברים ונשים ושנשים לא יילחמו כל הזמן לפרוץ את תקרת הזכוכית. המודעות כיום היא מצוינת, אבל המספרים מראים שיש עוד על מה לעבוד".

בינתיים, הן מאמינות, השינוי יגיע בזכות כל אישה שתסכים לעלות על במה, לפתוח את הפה ולשנות בנוכחותה את המאזן המגדרי בציבור. "יותר מ־200 בוגרות סיימו את התוכנית", מסכמת דיאמנט, "מצטרפות אליהן מאות נשים שעברו הכשרות ארגוניות. כלומר יש כמה מאות נשים בישראל שכבר התחילו להשמיע את קולן באומץ בכל סיטואציה תקשורתית: בכנסים, בפאנלים, סביב שולחן הדיונים או בדיוני השכר שלהן. ככל שיותר נשים ייקחו אחריות אישית, יסכימו לצאת מאזור הנוחות, לחזק את שריר האומץ ולכבוש את במות חייהן המקצועיות והאישיות – כך נוכל לקדם נוכחות נשית מאוזנת בכל מוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות".