אוהל זה בית

| מאת: מאיה אילה שמש

מה גורם לילדים לבנות אוהל משמיכות באמצע הסלון, איך הוא תורם להתפתחות שלהם, ומה תעשו אם האוהל לא מסתדר לכם עם הסגנון העיצובי של הסלון?

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2012/10/sizes/אוהל-זה-בית-H_wo_680_382.jpg
מה יהיה עם העברית של הילדים? | צילום: shutterstock

בעיצומה של מחאת האוהלים בשנת 2011 בנינו (שוב) אוהל בסלון. הבנות נהנו לשחק ואפילו ביקשו לישון בו, וכשהגיעו חברים השמחה היתה רבה. מאז הבנות מבקשות מדי פעם לעשות קאמבק לאוהל. הן מכניסות אליו מזרנים, בובות, צעצועים ומה לא.

כשאין לי חשק למבנה של שמיכות, כיסאות ואטבים באמצע הסלון, אנחנו מכסות בשמיכה גדולה את השולחן בפינת האוכל, והבנות מתיישבות בשמחה לשחק מתחתיו. אז מה יש באוהל בבית שילדים כל כך אוהבים? לפני שנתחיל, חשוב להדגיש שהדברים המובאים בכתבה אינם מתבססים על מחקר בנושא, אלא על ידע כללי ועל הניסיון של המרואיינות.

מרחב מוגן

"ילדים אוהבים מקומות מוגנים ומוגדרים. המרחב המוגן הזה נותן להם הרגשה של ביטחון", אומרת עידית צולמן, ראש התוכנית להכשרת גננות וגננים בגן פרטי, מכללת לוינסקי לחינוך.

"אוהל הרבה יותר מתאים לילדים בשל הפרופורציות שלו", מסבירה ד"ר גלי דה מרקס, פסיכולוגית קלינית מומחית, המכללה האקדמית לחינוך גורדון. "קחו את הפרופורציה בין בית לגובה הממוצע של ילדים בגיל הגן, ותראו שרוב הזמן הם מסתובבים באולמות. זו אותה תחושה שאנחנו מרגישים למשל, בארמון ורסאי בפריז. יש משהו נעים במבנה המתאים לגודל שלנו, כך יש לנו תחושת שליטה. במישור הפיזי, כשהפרופורציה נכונה, אנחנו מרגישים שמשהו עוטף אותנו".

כולנו מכירים את ספרה של מרים רות "הבית של יעל", המתייחס בדיוק לנושא הזה. "הספר 'הבית של יעל' מקסים, מכיוון שהוא לוקח חוויה של ילדים המנסים לחפש לעצמם פינה שמתאימה להיות בית מבחינת תחושת העיטוף, ההתאמה והביטחון, ומציג את הקושי למצוא ולקבל את המקום הזה", אומרת ד"ר דה מרקס.

משחקי תפקידים

לדבריה, מעבר לפרופורציות, המשחק באוהל מאפשר לילדים לתרגל סכמות הקשורות לבית. "באופן כללי, המשחק הסוציו-דרמטי אופייני לילדים בגיל הגן המשחקים במשחקי תפקידים ובשפה פחות מקצועית ב'משחקי כאילו'. במשחקים אלה הילדים רוכשים סכמות וידע, מפרים זה את זה, מתרגלים יחסים בינאישיים ופותרים קונפליקטים. למשל, כשילדות משחקות באמא ובת, וה'אמא' קוראת ל'בת' לבוא לאכול מכיוון שסיימה לסדר את כלי הפלסטיק, אבל ה'בת' לא רוצה לבוא – הילדה שמשחקת את האמא נכנסת לנעליים האמיתיות של אמה".

"יש למשחק הזה משמעויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות", היא מסבירה. "הוא גם נותן לילדים הזדמנות להוציא תכנים מהעולם הפנימי שלהם, לאוורר אותם, לבדוק אותם ולקבל תגובות. זהו אולי אחד המשחקים עם הכי הרבה משמעויות כמעט בכל מישור התפתחותי, והאוהל הוא חלק ממנו. הרי סכמת הבית וכל מה שקשור לבית הם חלק מהחוויות שלנו, ולהבדיל מהבית הגדול ששם אני לא יכול לעשות הכל, באוהל אני השליט".

"ילדים ופעוטות משחקים במשחקי דמיון, המאפשרים להם לברוח מהמציאות לעולם פרטי", מוסיפה צולמן. "כשהילד בונה לו מקום מיוחד ופרטי הוא יכול לברוח לעולם הדמיון, ולהרגיש שהמקום הזה מיוחד ורק שלו. במקום הזה הוא יכול לדבר אל עצמו, לדבר עם הבובות שלו וגם לשחק עם חברים".

מה ההבדל בין משחק לבד באוהל למשחק עם חברים?
ד"ר דה מרקס: "כשהילד משחק לבד, הוא מתרגל סכמות מעולמו הפנימי, מארגן את פינת המטבח, מחליט איפה כל בובה תישן ויוצר אולמות וחללים. במשחק עם כמה ילדים יש תרגול מרשים מאוד של כל מה שקשור בבית, במשפחה, בחלל ובחלוקה שלו".


האוהל הוא ממלכת הדמיון הפרטית של הילד. אילוסטרציה: ingimage

המקום שבו הילד שולט

האם יש משמעות למיקום האוהל בסלון, שהוא מרכז הבית?
"אפשר לראות ילדים שבונים אוהלים גם בחדרים שלהם, אבל באופן כללי ילדים רבים אוהבים לשחק בסלון, מכיוון שבו המשפחה נמצאת. הם גם בדרך כלל מרכיבים את הפאזל על השטיח בסלון. הם משחקים בחדרים שלהם עם חברים או כשההורים יושבים איתם בחדר שלהם. בעיקרון ילדים אוהבים להיות איפה שהמשפחה נמצאת. בבתים רבים גם הטלוויזיה נמצאת בסלון ברקע והיא חלק מהפעילות היומיומית".

האם עדיף לבנות אוהל שהילד יוצר בעצמו משמיכה ואטבי כביסה, או להשתמש באוהל צעצוע או בבית מפלסטיק?
ד"ר דה מרקס: "אוהל צעצוע ובית מפלסטיק מכתיבים את החלל. באוהל שהילד יוצר הוא שולט יותר. הוא זה שמייצר אותו, הוא מחליט איזה חלל הוא מצמצם ואיזה הוא פותח, איפה הוא פותח דלת ואיפה חלון. להשקפתי, ככל שהילד יתנסה במגוון של אפשרויות זה תמיד לטובה. יש שיגידו שהבית מפלסטיק מצמצם את הדמיון, אבל אני חושבת שכשנותנים לילד מבחר, מאפשרים לו מגוון הזדמנויות".

אין מדובר רק באוהל או בבית פלסטיק. לצורך העניין אפשר להשתמש גם בארגז גדול (כזה שלא ניתן לסגירה מטעמי בטיחות) או במרחב מתחת לשולחן. בנוסף, אם בורכתם בשטחי חוץ – בית על העץ שהוא בטיחותי, מעניק גם הוא את תחושת "המקום שלי בו אני שולט, יוצר ומחליט" עבור ילדים בוגרים יותר, הנהנים ממנו עד גיל ההתבגרות. "הבית או האוהל החיצוניים הם כבר שלב שבו מתווסף גם נושא הנפרדות והעצמאות, שיגדל עוד יותר עם יצירת 'זוּלות' בגיל ההתבגרות, ובהן החבר'ה נהנים לרבוץ ולהרגיש את הנפרדות והעצמאות שלהם מההורים", מציינת ד"ר דה מרקס.

ד"ר דה מרקס וצולמן מסכמות, שכהורים תפקידנו לעודד את הילדים לשחק במשחקים שהם יוזמים ואף לזמן להם את האפשרות לעשות זאת. אם אתם לא אוהבים את הבלגן בסלון, מצאו חלל אחר בבית שאפשר להקים בו אוהל. אז מי הולך להביא את השמיכות?

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 13:36:42