טאבלט לכל זאטוט?

| מאת: סמדר סלומון |

צלם: nadezhda1906 - fotolia

יותר ויותר פעוטות צמודים במשך שעות למסכי האייפד, הטאבלט והסמרטפון. האם כדאי לקבוע הגבלת גיל לשימוש באייפד או לזרום עם הקידמה? המומחים של הורים וילדים ראש בראש

הטלוויזיה, המחשב, הסמרטפון והמסכים הניידים הם חלק בלתי נפרד מחיינו | צלם: nadezhda1906 - fotolia

נגד: בעיות בתקשורת

סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי ומרצה בבר אילן: "השנים הראשונות בחייו של הילד הן המשמעותיות ביותר להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית, ובהן הוא לומד את מיומנויות התקשורת הבסיסיות, לומד להתבונן בסביבתו וליהנות מחברה. בשנים אלה נוצרים במוח קשרים נוירולוגיים הקובעים בהמשך את ההתמחות החברתית והשכלית. ההצפה של המסכים השונים מגיעה גם אל הילדים הצעירים. אם לארבעה שהגיעה אליי להדרכת הורים, דיווחה שבתה בת השנתיים וחצי 'אלופה בטאבלט'. הטאבלט הפך להיות הבייביסיטר האולטימטיבי, והאם מרגישה שבתה הצעירה גם עסוקה וגם מחכימה. אלא שיש קישור ישיר בין ילדים השוהים מול המסך מגיל צעיר לבין קשרים חברתיים נמוכים. ההתמקדות מול המכשיר אמנם מפתחת כישורי שליטה במחשב, אבל 'מבזבזת' את השנים הראשונות של הילד לפיתוח כישורים חברתיים. התקשורת בין ההורים לילדים פוחתת, מכיוון שכל אחד שקוע במסך אחר, וההזדמנות להתאמן בשיח ובחיברות מתפספסת. אט-אט מתפתח דור שאינו מתאמן בשיחה, בעימות, במריבה, בהשלמה ובוויתור. כל אותם מרכיבים שכה חשובים לזוגיות ולחיים בחברה. הייתי ממליצה להניח בצד את הטאבלט ואת הסמרטפון – הם לא יברחו לשום מקום ויחכו לזאטוטים, שבינתיים יתאמנו ברכישת מיומנויות חברתיות".

ההתמקדות מול המכשיר אמנם מפתחת כישורי שליטה במחשב, אבל 'מבזבזת' את השנים הראשונות של הילד לפיתוח כישורים חברתיים. צילום:
Goran Bogicevic, Fotolia

בעד: חלק בלתי נפרד מהחיים

רוני מרץ, פסיכולוגית ומרכזת התוכנית לפסיכותרפיה בילדים ובנוער של מרכז עפרוני בסמינר הקיבוצים: "אנחנו חיים בעידן שבו הקידמה שולטת. המציאות הדיגיטלית מתבטאת בצריכת מדיה רב-תחומית, הכוללת צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשבים ובסמרטפונים וכדומה. אנחנו לא מצפים מילדינו שישתמשו באסימון כשהם מתקשרים אלינו, ואנחנו לא שולחים אליהם מכתב במעטפה עם בול. העולם משתנה ואין ספק שלקידמה יש מחירים רבים: אנחנו פעילים פחות פיזית, אוכלים יותר מזון מהיר, וסביר להניח שקוראים פחות ספרים. עם זאת, הטלוויזיה, המחשב, הסמרטפון וכדומה – הם חלק בלתי נפרד מחיינו. אבל שוב אנחנו עסוקים בציד מכשפות וגם הפעם מתבלבלים כשמעלים על המוקד את הסמרטפונים ואת הטאבלטים. המוקד בהורות צריך פחות לעסוק במותר ובאסור אלא יותר בהכוונה, במינון, בהתאמה. לעתים אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים כשאנחנו בוחרים בפתרון הדיכוטומי – לאפשר או לאסור. הרבה יותר קשה להכיר בכך שהמציאות מורכבת, שגידול ילדים כרוך בבחירה, בסמכות, בקביעת מינונים, בתיווך. אין אסון אם ילד בן שנתיים אוחז בטאבלט ומשחק בו, אבל התמכרות מכל סוג שהוא אינה מומלצת. חשוב שהילד יהיה עסוק גם בדברים אחרים – במשחק עם חברים, בבילוי בגן שעשועים וכדומה. בנוסף, חשוב שהתוכן יהיה מותאם לילדים, ובעיקר שההורה יוכל להרגיש בטוח בהצבת גבולות, בכך שהקשר עם הילד הוא המשמעותי ושהוא ההורה המכוון והמגדל, ולא הטאבלט".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 14:02:56