הפרי האסור: מתח מיני מחוץ לנישואים – מזל טוב, את אנושית

"את לא מבינה מה עובר עליי", אומרת נטע בעודה נכנסת לקליניקה, מורידה את התיק ומתיישבת על הספה. "זוכרת שסיפרתי לך על האבא מהגן? אז גם הבוקר ראיתי אותו והפעם הוא ממש ניגש אליי ודיברנו בדרך החוצה אחרי שהכנסנו את הילדים. אמרתי לך שיש שם איזה מתח בינינו. יש מצב שהוא מתזמן את שעת ההגעה כדי שניפגש. אני אפילו לא יודעת על מה דיברנו כי רוב הזמן הראש שלי היה עסוק בלהרגיע את הפאניקה ממה שזה אומר", היא אומרת וחיוך קטן משתרבב על פניה. המילים שלה אולי מביעות דאגה, אבל שפת הגוף והחיוך השובבי מעידים אחרת. 

>> "ווארט": איך אומרים "חתונמי" בחרדית? ריבוינו של עוילם

נטע מכירה את עידו מהיום הראשון של תחילת השנה. הילדים שלהם הולכים לאותו גן, אבל אין ביניהם קרבה מיוחדת. הם נתקלו זה בזו פה ושם, אבל אף מפגש כזה לא הותיר עליה חותם מיוחד. זה התחיל להשתנות במסיבת פורים, כשכל ההורים התמקמו מאחורי הילדים שלהם, ועידו ישב מאחורי הבן שלו בדיוק מול נטע. תוך כדי המסיבה, נטע שמה לב שבכל פעם שהיא מיישרת את הראש, היא נתקלת במבט של עידו. בהתחלה זה קצת הציק לה כי היא הרגישה מובכת, אבל אחרי כמה פעמים כאלה היא התחילה להרגיש שמשהו מתעורר בה, משהו שהיא כמעט שכחה שקיים בה.

אם הסיפור הזה היה מסתיים בכמה פרפרי התרגשות בבטן, הכל היה יכול להיות טוב ויפה. קצת פנטזיה, קצת רענון, קצת חיבור לאנרגיה המינית, עד כאן הכל בסדר. אבל נטע הרגישה שמשהו בעידו הופך את כל הסיפור הזה למסוכן, והיא ידעה שגם מדרון תמים יכול להיות מאוד חלקלק. היא לא רצתה לפגוע בבן הזוג שלה, שהיא אוהבת יותר מאת החיים עצמם, לא רצתה לפגוע באשתו של עידו שנראית לה מקסימה במיוחד, ונחרדה מהתוצאות ההרסניות שיכולות לקרות לה ולמשפחתה אם המתח המיני המתגבר הזה בינה לבין עידו לא ייעצר עכשיו ומיד.

"אם הסיפור הזה היה מסתיים בכמה פרפרי התרגשות בבטן, הכל היה יכול להיות טוב ויפה. קצת פנטזיה, רענון, קצת חיבור לאנרגיה המינית, אבל נטע הרגישה שמשהו בסיפור עם עידו הופך את הכל למסוכן"

אני מקשיבה לדברים שנטע אומרת וחושבת על כמה אלמנטים מגבירי תשוקה שמתבטאים בסיפור שלה ושל עידו: חידוש – כשקורה משהו שהוא שונה מהמוכר והרגיל, ומכניס ריגוש והתרגשות לשגרה שלנו (כמו לפני  מסיבה או הופעה טובה). סקרנות – כשאנחנו מזהים משהו חדש שאנחנו לא מכירים ומעניין אותנו לחקור ולגלות אותו (כמו כשאנחנו מגיעות למקום בחו"ל שעוד לא היינו בו). איסור – כשיש משהו שאסור לעשות אותו, ודווקא האיסור הוא זה שמעורר את הרצון (כמו כשאנחנו בדיאטה ומציעים לנו עוגה טעימה).

על תשוקה ורגישות

בספרה המצוין "סיפור מהצד" מאת אסתר פרל, גורו הזוגיות והמיניות הבינלאומית מפרטת, בין היתר, גם על הנושא הזה (זכויותיו בעברית שייכות לכנרת זמורה דביר – מוציאים לאור בע"מ). פרל לוקחת את המילה "תשוקה", פורטת אותה למרכיבים ומסבירה מה המשמעות של המילה, מתי אנחנו משתוקקים למשהו? ומה גורם לנו לרצות משהו? פרל מסבירה שלהשתוקק למשהו זה אומר שאין לנו אותו עכשיו, ושיצר החקירה והסקרנות (שקיים בכל אדם בצורה שונה) הם גורמים מעוררים ומניעים מאוד מבחינה תשוקתית.

ואם נחזור רגע לנטע, אז נבין ששלושת האלמנטים האלה מתקיימים בצורה ברורה ובעוצמה רבה בסיפור שלה מול עידו, ולכן עצם ההתעוררות שהיא חווה ביחס אליו נורמלית וטבעית. העניין הוא לא התשוקה, אלא מה שעושים איתה – עד כמה מבינים שהמדרון חלקלק ולכן חשוב להתרחק ממנו? עד כמה זוכרים את המחירים של הטווח הארוך כשנתקלים בפיתוי של הטווח הקצר? עד כמה מצליחים לתעל ולייצר את האנרגיה המתעוררת לתוך הזוגיות האוהבת עם בן הזוג שלה? וכולי. 

גם ספר "משלי" נוגע בנקודה הרגישה הזו, כשהוא עוסק ב"מים גנובים ימתקו" – הטבע האנושי שנמשך למה שאסור והמתיקות שאנחנו מייחסים למה שלא שלנו. הרעיון הוא לא להלקות את עצמנו על הצדדים האנושיים שקיימים בנו, או להילחם בהם, אלא להכיר בהם קודם כל, ואחר כך למצוא את הדרך הנכונה לנו ולזוגיות שלנו. 

ומה בתכלס? פתרון אפשרי לקושי שנטע מציגה הוא חמלה וקבלה של המכלול האנושי שבנו. כמו בכל תהליך של גילוי עצמי ושל הגברת המודעות המטרה היא להכיר את עצמנו טוב יותר. מהמקום הזה אפשר לסנכרן בין הפעולות שלנו לבין מה שנרצה להשיג בטווח הארוך. אין פתרונות קסם, יש הסתכלות, קבלה ובחירות שלצידן מחירים.

"חמלה וקבלה של המכלול האנושי שבנו". חדי אקסלרד | צילום: אור פרבוזניק

הכותבת היא חדי אקסלרד, מרצה בתכנית התואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל אביב יפו, יועצת זוגית, מגישת הפודקאסט Update העוסק במערכות יחסים. קישור לאתר: hedi.co.il