נסיך הקולינריה

| שרון בן-דוד | צילום: קרן רייטר

שיחה עם אבי קונפורטי - שף ויזם שיצירתיות היא שמו השני

 

המסעדן שלפניכם הוא דמות מלאת סתירות וניגודים. הוא לא אוהב שקוראים לו שף ולא למד לבשל מעולם – אבל סיים מינהל עסקים בהצטיינות. הוא מסעדן שמתעקש על חוויה כוללת של אוכל-משקאות-עיצוב-אווירה, ובאותה מידה פרפקציוניסט שבוחר את הדגים בפינצטה ובוחן את האלכוהול במיקרוסקופ. הוא נסע עד סין במיוחד כדי להביא מבערים "ירוקים", מעדיף שותפות נשים וחולם בגדול. לא סתם בגדול – בענק.

השף (בכל זאת, אין ברירה) אבי קונפורטי לא נח לרגע. הוא האיש שהביא לתל אביב את המרגריטות והמגדלים בצלחת ("צ'ימיצ'נגה"), את הארטבורגר של מוזס והפאסט_פוד האסייתי בזוזוברה, ומי שעזיבתו את צ'ימיצ'נגה עוררה הדים בביצה התל אביבית ואף הובילה להקמת קבוצה בפייסבוק שקוראת "להחזיר את צ'ימיצ'נגה – ולו רק ללילה אחד".

מהיכן מגיע החיבור שלך לאוכל?
"הכול התחיל מהבייביסיטר ששמרה עליי בילדותי. היא אמנם לא היתה נחמדה אבל אימא שלה בישלה אוכל עיראקי טעים שלא הצלחתי לזהות, לשייך ולהבין. מעבר לזה הסגנון שאני מבשל בו תלוי במקומות שבהם גדלתי ובהשפעות שספגתי. בבית האוכל הוא נושא מרכזי".

מתי התברר לך שזה מה שאתה רוצה לעשות כמקצוע?
"כשפתחתי את המסעדה הראשונה שלי, צ'ימיצ'נגה. המסעדות שפתחתי נועדו למלא קודם כל את הצרכים שלי. כשפגשתי את אשתי בלאס וגאס סיפרתי לה המון על ישראל, וכשבאנו לארץ היה קצת מאכזב להראות לה את מה שקורה בשטח. הלכנו למסעדות הכי טובות שפעלו אז אבל ההיצע היה מגוחך עם מנות כמו בשנות השישים. האוכל היה טוב בקנה מידה ישראלי וגם אירופי, אבל בגלל הנטייה של המטבח בארץ לפרנקופיליות, ההתקדמות נעצרה בדיוק כמו בצרפת, שאיבדה מומנטום לפני זמן רב. נכון שחומרי הגלם טובים אבל במסעדנות ובחדשנות הצרפתים הם כבר לא אלה שנותנים את הטון".

בראשית, כאמור, היתה צ'ימיצ'נגה. באמצע שנות התשעים נפתח בשולי תל אביב חלל הסעדה גדול מאוד בצבעים חמים של חמרה ועץ ותפריט בסגנון סנטה פה. המטבח התאפיין בטעמים עזים של כוסברה וצ'ילי, ואת השרפה בפה כיבו בעזרת מרגריטות קפואות עתירות טקילה. בתחילת 2007 עזב קונפורטי את צ'ימיצ'נגה בצעד שתואר בעיתונות כטריקת דלת, אם כי לטענתו העובדות סולפו והמציאות שונה לגמרי.

למה דווקא סנטה פה?
"כשלמדתי בלאס וגאס בדיוק נפתח מלון MGM גרנד ויצא לי לאכול באחת המסעדות בו שנקראת Coyote Café. זו היתה הפעם הראשונה עבורי שהדברים התחברו, החל בקונספט של האוכל שהיה טעים, מרגש ואמיתי וכלה בעיצוב ובסיפור של המקום כולו. זה היה המקום הראשון שבו שתיתי טקילה ב-80 דולר לכוס. כסטודנט זה היה לא פשוט, אבל זו היתה אחת החוויות הקולינריות היותר חזקות שלי בארצות הברית".

מדוע לדעתך יצרה העזיבה שלך את צ'ימיצ'נגה כזה הד תקשורתי?
"קודם כול לא עזבתי אלא מימשתי את החלק שלי, וזו הבחנה שחשוב לעשות. מסעדה היא לא חברה שעוזבים. חוץ מזה, צ'ימיצ'נגה היתה משהו אחר, עב"ם שנחת בשמי תל אביב ויצרה תהודה כמגה-מסעדה הראשונה בארץ. קרוב ל-500 איש אכלו במסעדה כל יום, המחזורים היו גדולים והיה בה אייקון ייעודי – בר הטקילות הכי גדול בארץ, שמכר מרגריטות בכמויות חסרות תקדים בישראל. צ'ימיצ'נגה נתנה חשיפה למסעדנות אחרת שלא היתה קיימת אז. באותה תקופה היא היתה סופר-חדשנית מבחינה קולינרית ועסקית, בהשקעה של כמיליון דולר על שטח של 500 מ"ר . הגישה והטכניקה היו חדשניות והאוכל היה מתוחכם".



"רק כשעשיתי את הדברים שאני אוהב והמשכתי מהנקודה שבה ההיפנים נעצרו – הקהל נהר אחריהם"

באילו צדדים של העסק אתה מעורב?
"בכולם, כולל בפן הפיננסי. בכל אחת מהמסעדות עובדים 100-150 איש. המעורבות שלי מתחילה בשם ובקונספט, אני האב הרוחני של כל המקומות ועובד בשיתוף פעולה עם אלו שאני קורא להן 'הנשים שבחיי'. ענת (לאופר) עזרה לי לפתוח את צ'ימיצ'נגה ועם יעל (אורנשטיין) פתחתי את זוזוברה ומצאנו שותפים פיננסיים – לא רעיוניים, לא ניהוליים, אך ורק פיננסיים".

דווקא נשים?
"לנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה והן חכמות יותר מאתנו הגברים. גברים עובדים בדינמיקה אחרת ומתמקדים בעשייה. עם נשים אין ענייני אגו ובוויכוחים הטונים לא עולים. אני מוצא את עצמי מתנהג כמו ג'נטלמן וכל ההתנהלות הרבה יותר מוצלחת. מה שלוקח לשותפות שלי שבוע, לשותף גבר היה לוקח שלושה חודשים".

במבט ראשון צפרה וזוזוברה די דומות: בשתיהן העיצוב מודרני ונקי, המטבח פתוח לשמחת הלקוחות, והתפריט מזרח אסייתי בטוויסטים כטוב לבו של קונפורטי עליו. אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים והיזם/בעלים/שף קובע שמדובר בשתי מסעדות שונות לגמרי.

"צפרה נותנת ספקטרום הרבה יותר רחב של המטבחים באסיה לעומת זוזוברה", הוא אומר, "בצפרה יש כל מה שיש בזוזוברה אבל בצורה מוגזמת במובן החיובי של המילה עם 60-80 מנות. התפריט נפתח כמו בתוכנת חלונות וקוד כמו 'קונפורטי סשימי' פותח צוהר למנות שמשתנות כל יום". מעבר לאוכל, שהוא כאמור הציר שעליו בנוי הקונספט, צפרה היא "מקום עם הרבה פנים ותרבויות, מקום שמח עם קונספט בריא ולא מתנשא", טוען קונפורטי, ומציין שאפילו הלוגו מעורר אמפתיה. "כשלקוח נכנס הוא לא פוחד אלא מתגרה ומתעניין", הוא אומר, "צפרה סקסית בצורה טובה ולאוכל יש די.אנ.איי. בסיסי של טריות".

יש באג'נדה של צפרה גם מודעות בריאותית – בישול מינימלי וערך קלורי נמוך יחסית; מודעות חברתית – הגשה למרכז השולחן וטבחים אסייתיים בעלויות גבוהות; ומודעות אקולוגית – מטבח חסכוני באנרגיה, שימוש בחומרי גלם זמינים בהתאם לעונות השנה ואפילו בחירה מושכלת של מוצרים בניסיון לצמצם את השינוע.

אתה ידוע כיוצר קונספטים. איך אתה הוגה אותם?
"כל הדברים שאני עושה מבוססים על ציר מרכזי, שהוא הקונספט הקולינרי של המקום. אותו קונספט סדור אצלי בראש כבר שנים ואני יודע מה אני רוצה לעשות. ברור לי איפה הקונספט הבסיסי מתחיל אבל אף פעם לא איך ייגמר. היכולת למתוח את הגבולות ולהפוך דברים לשלי היא שעושה את הייחוד".

מה קודם למה, זיהוי טרנד מסוים והפיכתו לקונספט או להפך?
"קודם כול הקונספט הקולינרי. לפניו אין כלום מפני שהיזם הוא אני ולא ארכיטקט. ארכיטקט יוצר את הבמה לאוכל ולחוויה והתפקיד שלו חשוב ביותר. זוזוברה וצפרה זכו בפרסים בינלאומיים על העיצוב – זוזוברה צוינה על ידי המגזין 'Wallpaper', האורים והתומים העולמי לעיצוב ולסגנון, כ-first designer noodle bar Israel's, וצפרה קיבלה הכרה כאחת מחמש המסעדות היפות בעולם לשנת 2007".

מה מעורר בך את היצירתיות?
"החיים. ספרים, סרטים, ריחות, אנשים. אני אוהב את החיים". שפים אחרים ומסעדות אחרות, לעומת זאת, לא עושים לו את זה. "אף פעם לא אכלתי במסעדת שלושה כוכבי מישלן ואין לי המניירות של לנסוע לחו"ל לאכול דווקא במסעדת יוקרה", הוא אומר, "אני אוהב יין ויכול להוציא עליו סכומים לא מוצדקים, אבל אני לא איש של מסעדות שלושה כוכבים. אני נהנתן אבל לא בסגנון ראוותני".



"אף פעם לא אכלתי במסעדת שלושה כוכבי מישלן ואין לי המניירות של לנסוע לחו"ל לאכול דווקא במסעדת יוקרה"

ובכל זאת, הכנסת אוכל עממי למסעדת עילית…
"עשיתי אותו קונפורטיס. קונפורטיס זו שפה שכולם דוברים אותה, והיא הדרך המילולית שבה אנחנו רואים את העולם. למשל ביס מאוזן, שהוא ביס שבו טועמים מכל המרכיבים. אני יוצר שכבות של טעמים. אם לדוגמה בסשימי מסוים אני משתמש בארבעה סוגי שמן שונים, הכי נכון היה להכניס את כולם לבקבוק בכמות היחסית, לערבב ולשפוך. אבל זה לא מה שאני מחפש. ברגע שמניחים את החומרים בשכבות יש גם שכבות של טעם, ואז בביס אחד יש הרעננות של הצ'ילי, התוקפנות של הכוסברה, נשיכה של סלק כבוש עם ג'ינג'ר וכך הלאה. כל החוויה נעשית הרבה יותר מעניינת".

כשם שהאוכל שלו מאוזן כך קיים בקונפורטי איזון בין המסעדן לאיש העסקים. הוא אוהב את שני התחומים ואומר ששניהם קשורים אצלו זה בזה. "זו הדרך היחידה שלי לבשל", הוא מסביר, "אין לבישול שלי הצדקה אם אני לא מעורב בפן העסקי".

מה אתה הכי אוהב לעשות? לבשל? לנהל?
"לכל פן יש החן שלו, אבל החלק הכי רומנטי וסקסי הוא ה'בקרוב' – שלב התכנון המלווה בפרפרים בבטן, במיוחד בשל העלויות הבלתי נתפסות. לא תכננתי להקים את המסעדה הכי יקרה בארץ (2.2 מיליון דולר, ש.ב.ד), אבל אני לא מתפשר. מכיוון שאני גם הבעלים וגם נמצא במטבח, לא להשקיע מספיק במטבח זה בלתי אפשרי מבחינתי. המטבחים אצלי, בניגוד למקומות אחרים, עולים יותר מאשר המסעדה. המסעדות מנוהלות כמו בנק, רק שבמקום כסף יש אוכל".

יש חלום שעוד לא הגשמת?
"כל מי שמכיר אותי יודע שכשפרויקט אחד נגמר הפרויקט הבא כבר בשלבי הקמה. אני לא רעב לכסף. קיבלנו הצעות לפתוח צפרה בניו יורק, רומניה, מוסקבה, לונדון ופריז, אבל אני חייב להתחשב בילדים שלי. גם ככה אני לא נמצא בבית רוב הזמן כי מסעדנות היא אורח חיים, לא מקצוע. בקרוב ייפתח בצפרה שירות משלוחים וצ'ימיצ'נגה החדשה מתוכננת להיפתח בעוד שנתיים וחצי לערך, בהנחה שלא יהיו שינויים. בין לבין צפויים להיפתח גם סניפים נוספים של מוזס וזוזוברה ומוזס סטיישן, קונספט חדש של מקום שאליו יבואו לתדלק וללכת. רעיונות לא חסרים".

ארגז הכלים של השף

חמשת הדברים שאבי קונפורטי לא יכול בלעדיהם במטבח:

  • שום. משתלב כמעט בכל המנות, החל משום "חי" דרך חרוך, מבושל, אפוי ומאודה וכלה בשום ברסק, שמן, חומץ, ציר ומיונז.
  • צ'ילי. על כל גווניו ורבדיו. יש המון סוגי צ'ילי והוא הבסיס והנדבך העיקרי של הטעמים והתחושות שאני אוהב לקבל באוכל.
  • ג'ינג'ר מעניק לאוכל חדווה, חדות ומגע של רעננות. יחד אתו נמצאים בקבוצה גם עשב לימון (למון גראס?) וכוסברה.
  • מבער הווק. בצפרה הוא ייחודי ותוצר של מחקר ארוך. כל מבער שוקל 200 ק"ג (במקום חצי טונה בדרך כלל), הלהבה ישירה וחזקה מאוד וצריכת האנרגיה נמוכה בהרבה.
  • תנור קיטור אסייתי. התנור חוסך את הצורך בהסמכות, רטבים עשירים וטעמים זרים והאוכל יוצא נקי, שקוף, טבעי ובריא.

קרפצ'יו בקר בוויניגרט עשבי תיבול

כשר, קל, מהיר

החומרים ל-4 מנות:

  • 400 גר' סירלוין איכותי, מיושן ונקי משומן וגידים
  • מיקרו עשבי תיבול (כוסברה, נענע, חמניות, ריחן וכו')
  • בוטנים, שבורים
  • ויניגרט עשבי תיבול:
  • 1 כפית שום, קצוצה
  • 1 כפית ג'ינג'ר, קצוץ
  • 1 כפית בצלי שאלוטס, קצוצים
  • 1 כפית צ'ילי אדום, קצוץ
  • 1 כפית רסק צ'ילי-שום תוסס
  • 1 כפית רסק פולי סויה תוססים
  • 1 כפית טבסקו
  • 1/4 כוס שמן שומשום
  • 1/4 כוס שמן תירס
  • 2 כפות חומץ קנה סוכר

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את חומרי הוויניגרט בצנצנת.
  2. פורסים את הבשר לפרוסות דקות ומסדרים את הפרוסות זו לצד זו על צלחת הגשה. יוצקים את הוויניגרט על פרוסות הבשר ומפזרים מעליהן מיקרו עשבי תיבול ובוטנים.

חזרה למעלה



סלט עוף וייטנאמי בוויניגרט

כשר

החומרים ל-4 מנות:

  • 4 כפות אורז דביק, יבש קלוי וטחון
  • שמן בוטנים לטיגון
  • 320 גר' חזה עוף/פרגיות, קצוצים בסכין
  • 1 כוס תערובת עלים (כוסברה, נענע, ריחן פרסי, בזיליקום סגול)
  • 1 בצל אדום, פרוס לפרוסות דקות

ויניגרט וייטנאמי:

  • 50 מ"ל (⅓3 כפות) מיץ ליים, סחוט
  • 50 מ"ל (⅓3 כפות) נאם פלה (רוטב דגים)
  • 10 עלי קפיר ליים, טריים וקצוצים
  • 1 כף שום, קצוץ
  • 2 כפות גזר, קלוף ומגורר דק
  • 4 כפות צ'ילי אדום, קצוץ
  • 1 עשב לימון (למון גראס), פרוס
  • 1 כף סוכר דקלים

אופן ההכנה:

  1. מחממים מחבת יבשה וקולים אורז דביק יבש, עד לקבלת צבע ענברי. מקררים וגורסים במערבל בפולסים קצרים לקבלת פתיתים.
  2. מחממים במחבת עמוקה את השמן ומטגנים את העוף במחבת עד לדרגת הצלייה הרצויה. מניחים את העוף במסננת כדי שיגיר נוזלים.
  3. מערבבים את כל חומרי הוויניגרט בצנצנת ומערבבים עם העוף. עורמים בצלחת ומפזרים את פתיתי האורז.

חזרה למעלה



נתחי דג בוויניגרט צ'ילי

כשר, קל, פרווה

החומרים ל-4 מנות:

  • 4 דגים (מוסר, אמנון, דניס) כ-600 גר' ליחידה
  • שמן בוטנים
  • 4 כפות קמח
  • גבעולי כוסברה
  • בלילת טמפורה:
  • 200 מ"ל מי קרח
  • 1 חלמון ביצה אורגנית
  • 100 גר' קמח אורגני
  • ויניגרט צ'ילי יוזו וג'ינג'ר:
  • 50 מ"ל (⅓3 כפות) יוזו
  • 50 מ"ל (⅓3 כפות) מים
  • 50 מ"ל (⅓3 כפות) נאם פלה (רוטב דגים)
  • 1 כף סוכר דקלים
  • 1 כף שום, קצוצה
  • 1 כף ג'ינג'ר, קצוץ
  • 3 כפות צ'ילי צהוב, קצוץ
  • 1 לימון, קלוף ומגורר בפומפייה גסה (הבשר בלבד)

אופן ההכנה:

הוויניגרט:

  1. מערבבים את כל חומרי הרוטב ומעבירים לקערה.

בלילת הטמפורה:

  1. מערבבים את החומרים (רצוי בעזרת מקלות סיניים) לתערובת לא גושית ולא אחידה.

הדגים:

  1. מפלטים את הדגים ומסירים את העור והעצמות (בעזרת פינצטה). חותכים לנתחים בגודל 4X4 ס"מ.
  2. מחממים במחבת עמוקה שמן, מקמחים את נתחי הדג, טובלים את הנתחים בבלילת הטמפורה ומכניסים נתח אחר נתח למחבת. מטגנים עד שהדגים מזהיבים ומעבירים לנייר סופג.

מגישים: עם גבעולי כוסברה מעל ורוטב ויניגרט בצד.

חזרה למעלה

מרק פירות אקזוטיים

כשר, פרווה

החומרים ל-4 מנות:

לג'לי:

  • 3 דפי ג'לטין
  • 400 מ"ל (⅔1 כוס) מיץ אשכוליות אדומות
  • 200 מ"ל מיץ פסיפלורה, ללא גרעינים
  • 2 כפיות סוכר

למרק:

  • 500 מ"ל מיץ תפוזים סחוט
  • 50 מ"ל מיץ לימון
  • 50 מ"ל רסק פסיפלורה
  • 2 כפות סוכר חום
  • 1 כף מונין אדלרברי (Edelberry)

לסלסת הפירות:

  • 1 אפרסק, מגולען וחתוך לקוביות קטנות
  • 1 קיווי, מקולף וחתוך לקוביות קטנות
  • 1 אננס, מקולף וחתוך לקוביות קטנות
  • 1 סברס, מקולף וחתוך לקוביות קטנות
  • 1 קוקוס טרי, מקולף וחתוך לקוביות קטנות
  • 1 אצבע ג'ינג'ר, קלופה וחתוכה לרצועות דקיקות

להגשה:

  • 10 עלי נענע חתוכים לרצועות דקיקות
  • 4 עלי בזיליקום סגול חתוכים לרצועות דקיקות

אופן ההכנה:

הג'לי:

  1. משרים בקערה את דפי הג'לטין עד שמתרככים. מערבבים את מיץ האשכוליות ומיץ הפסיפלורה. מביאים לרתיחה עדינה בסיר 1/2 מכמות הנוזלים עם הסוכר.
  2. מסירים מהאש ומערבבים את כל הנוזלים עם דפי הג'לטין הרכים (ללא המים) ומערבבים עד להמסת הג'לטין בנוזלים. יוצקים את הנוזלים ל-4 מכלי פלסטיק חד-פעמיים ומעבירים למקרר עד שהג'לי מתייצב.

מרכיבים את המנה:

  1. מערבבים את חומרי המרק בקערה. מערבבים בקערה נפרדת את פירות הסלסה.
  2. מוציאים את ג'לי הפירות מהכלים ומניחים במרכז צלחת עמוקה. יוצקים את המרק סביב הג'לי,
  3. מניחים את הפירות מעל הג'לי ומפזרים את עלי הנענע והבזיליקום.

חזרה למעלה



ספרינג רול ירקות ובשר

כשר

החומרים ל-4 מנות:

למילוי:

  • שמן בוטנים, לטיגון
  • 2 בצלצלי שאלוט, קלופים ופרוסים לפרוסות
  • 100 גר' בשר עגל/עוף, קצוץ גס בסכין
  • 1 גזר קלוף, חתוך לז'וליינים ומאודה כ-2 דקות
  • 100 גר' אטריות צלופן, מבושלות
  • 1 כפית רסק צ'ילי בשום
  • קורט מלח
  • קורט פלפל לבן, טחון

ל"דבק":

  • 1 כפות קמח
  • 3 כפות מים
  • לספרינג רול:
  • 4 עלי בצק מקמח חיטה
  • שמן תירס, לטיגון עמוק

דבש פירות חריף:

  • 1/4 כוס דבש
  • 1/4 כוס חומץ תפוחים
  • 4 כפות מים
  • 2 משמשים או אפרסקים, מגולענים
  • 1 צ'ילי אדום חריף, קלוי, מקולף וללא זרעים
  • קורט מלח

אופן ההכנה:

המילוי:

  1. מחממים במחבת כף שמן בוטנים ומטגנים את בצלצלי השאלוט עד הזהבה, מסננים ומניחים בנייר סופג. מערבבים בקערה את הבצל המטוגן עם כל חומרי המילוי.

הדבק:

  1. מערבבים את הקמח והמים ומכינים דבק במרקם נוזלי.

הספרינג רול:

  1. פותחים עלה בצק, מניחים כ-2 כפות מלית ומקפלים את שולי העלה לכיוון המרכז, מהדקים ומגלגלים. מורחים את הקצה הסוגר של העלה ב"דבק ", מדביקים וסוגרים. מכינים באותו אופן את כל הרולים.
  2. מחממים במחבת שמן עמוק ומטגנים את הרולים עד הזהבה.

הדבש:

  1. מרתיחים בסיר את כל החומרים, למעט הדבש ומבשלים עד שהפירות מתרככים. מסירים מהאש ומוסיפים תוך כדי ערבוב את הדבש. מרסקים את הרוטב במערבל עד לקבלת מרקם חלק ומוסיפים מלח לפי הטעם. אפשר לדלל את הרוטב במים במידת הצורך.

מגישים: את הספרינג רול עם רוטב הדבש בצד.

חזרה למעלה



סלט עגבניות בורמזי

החומרים ל-4 מנות:

  • 1 סלסילת עגבניות שרי
  • 1 צרור עלי כוסברה
  • 1 בצלצל שאלוט
  • 3 כפות אגוזי קשיו, קלויים
  • 1 פלפל צ'ילי טרי

לרוטב:

  • 100 מ"ל סויה
  • 100 מ"ל דבש
  • 25 מ"ל (5 כפיות) חומץ
  • 1 כוכב אניס, שבור
  • 1 שן שום, מעוכה

אופן ההכנה :

  1. הרוטב (מכינים יום מראש):
  2. מרתיחים בסיר את כל חומרי הרוטב ומבשלים כ-3 דקות. מסירים מהאש ומעבירים למקרר ליממה.
  3. מוציאים מהמקרר, מסננים את התבלינים ושומרים את הנוזלים בלבד.

הסלט:

  1. חוצים את עגבניות השרי, מקלפים את בצלצל השאלוט ופורסים לפרוסות דקות. מסדרים את עגבניות השרי והבצל בצלחת הגשה. חותכים את פלפל הצ'ילי לחצי, מרוקנים מהזרעים וקוצצים דק.

מגישים: יוצקים את הרוטב על הסלט, מפזרים את הצ'ילי ומקשטים בעלי כוסברה ואגוזי קשיו.

חזרה למעלה



קוקטייל קרה קרה

תפוזי קרה קרה עשו עלייה לארץ ישראל בצפרה והפכו למשקה הפופולרי בבר המיצים שלנו. כיום מעט קשה יותר להשיג הדרי קרה קרה בארץ כיוון שחלקם הגדול מיועדים ליצוא, לכן אפשר להחליפם בתפוזים רגילים, אבל המקור עדיף.

כשר, קל, מהיר, פרווה

החומרים ל-4 מנות:

  • 300 מ"ל (¼1 כוס) מיץ תפוזים
  • 100 מ"ל מיץ אפרסק
  • 100 מ"ל מיץ פסיפלורה
  • 1 מנגו, קלוף ללא גלעין
  • 100 מ"ל מיץ אננס
  • 200 מ"ל תה יסמין, מרוכז

אופן ההכנה:

  1. טוחנים את כל החומרים במערבל. מוזגים לכוסות עם קרח.

חזרה למעלה

 

מתוך: מגזין דרך האוכל

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 12:30:10