אזהרת התמכרות: איך לזהות סימנים חשודים אצל מתבגרים?

חופשת הקיץ מאפשרת לבני הנוער לנוח, לבלות ולהנות מפעילויות חברתיות מחוץ לבית. שגרת היום משתנה והמסגרת הקבועה שמספקים הלימודים מתחלפת בהרבה זמן פנוי, בדרך כלל ללא מטלות ומחויבויות מיוחדות. טבעי שבני נוער יחפשו ריגושים, ירצו להתנסות בדברים חדשים ולמלא את שעות הפנאי הרבות שלהם. הרצון להתפרק ולהרגיש תחושת חופש משחררת והשהות הארוכה עם חברים ומחוץ לבית, מובילים רבים מבני הנוער להתנסות בשימוש בחומרים ממכרים, או להגביר ולשנות את דפוסי השימוש שלהם. במובן זה, החופשה עלולה להיות כר נרחב למצבי סיכון.

>> "להיות הורה לילד מיוחד זה להחסיר המון ימי עבודה וקושי גדול להחזיק משרה"

באופן טבעי, גיל ההתבגרות מאופיין בנטייה להתנהגויות אימפולסיביות, מצבי רוח משתנים, חיפוש אחר שייכות, קושי במתן אמון ויצירת קשרים בטוחים וקושי לפעול בשיקול דעת, להעריך את התוצאות או ההשלכות של המעשים שלהם ולהימנע מסיכונים. שימוש בסיכון מוגבר בחומרים עלול לגרום למאפיינים אלו להפוך לקיצוניים יותר ולהוביל להתנהגויות המסכנות את הנער/ה ואת סביבתו/ה, ולפגיעה בתפקוד וביחסים ואף עלול להוביל להתפתחותה של תלות והתמכרות.

נורות אדומות ומהבהבות

שימוש בחומרים ממכרים עלול לגרום להחמרה בהפרעות קשב או בהפרעות אחרות כגון, חרדה ודכאון, להאטה פסיכומוטורית – היכולה להיות מסוכנת בעת שחייה, רכיבה על אופניים או סקטבורד, נהיגה ועוד, לשינוי בתודעה ובתפיסת המציאות, להסרת עכבות ולאלימות. לאור כל זאת, חשוב להיות מודעים ומודעות להשפעות ולסיכונים, ולשים לב לשינויים התנהגותיים ולסימני האזהרה העלולים להצביע על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים:

1. תפקוד: חשוב לשים לב לשינוי משמעותי בתפקוד, שחורג מהשינויים הטבעיים בשגרת היום עקב היציאה לחופשה, חוסר שיתוף פעולה שאינו אופייני לנער/ה, איבוד עניין בתחומים או בפעילויות שאוהבים, המנעות והיעדרות מפעילויות חברתיות ומשפחתיות.

2. חברה: שינויים משמעותיים במעגל החברתי, למשל, התחברות עם קבוצת חברים חדשה, וזניחת קבוצת החברים הקודמת באופן פתאומי ובלי הסבר. הימנעות מפגישות, מפעילויות ומסיטואציות חברתיות בהם לקחו חלק בעבר בשמחה ובהנאה.

3. יחסים: שינוי ביחסים עם בני משפחה וקרובים – מריבות או ויכוחים תכופים עם ההורים או עם האחים, קושי מוגבר בתקשורת, הסתגרות שעות ארוכות החורגת מההסתגרות האופיינית לגיל, תשובות מתחמקות או תוקפניות לשאלות וחוסר סבלנות כלפי הקרובים. להבדיל מיחסים האופיניים לגיל, הכוללים התקרבות והתרחקות, כאן מדובר על הידרדרות והסלמה ללא תנועה חזרה לתקשורת רגועה ונעימה.

4. שיגרה: שינויים קיצוניים בסדר היום, מעבר לשינויים הצפויים בשגרה עקב היציאה לחופשה. החלפת יום בלילה באופן מתמשך, שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה (למשל בולמוסי אכילה), שינויים בהרגלי היגיינה, הזנחה פיזית יוצאת דופן – לא מתגלח/ת, לא מתקלח/ת.

5. הסתרות: הימנעות של הנער/ה משיח ומפגש עם ההורים ותחושת דריכות, שקרים או הסברים לא הגיוניים, היעלמות של כסף ו/או חפצים מהבית, התנהגויות שלא ברור מה מקורן, או מה פשרן.

6. תסמינים פיזיים: ריח של אלכוהול מהבגדים ומהגוף, ריח של קנאביס, עיניים אדומות או נפוחות, כלי עישון ואביזרי שימוש (ייתכן מאולתרים) בחדר/ בבית.

על מנת שנוכל לחדד ולהבחין האם התנהגות מסוימת מהווה סימן אזהרה, כדאי לשים לב לדגשים נוספים:
• משך הזמן של ההתנהגות: ככל שההתנהגות נמשכת זמן רב יותר, כך היא מהווה סימן אזהרה יותר מובהק.
• בחינת ההתנהגות ביחס למאפייני האישיות וההתנהגות של הנער/ה בתקופה האחרונה. האם ההתנהגות השתנה באופן משמעותי? הפכה קיצונית יותר?

חשוב לא להתעלם מסימני האזהרה שהוזכרו לעיל, ולבחון האם הנער/ה זקוק/ה להכוונה, תמיכה, עזרה או להפנייה לטיפול. ככל שנקדים לזהות את סימני האזהרה, כך נוכל לעזור לנער/ה ולמנוע התדרדרות.

עו"ס אביטל פרידמן, מנהלת ההכשרות של המרכז הישראלי להתמכרויות, רוני גלולה פרץ, רכזת פיתוח תוכן והכשרות