ללכת עם, להרגיש בלי: הזוגיות של מיכל ליבדינסקי ושי אביבי

"התפקיד שלי הוא לקריין אותה החוצה. זו לא זוגיות לשימוש עצמי". שי אביבי ומיכל לבידנסקי | צילום: שרבן לופו
"התפקיד שלי הוא לקריין אותה החוצה. זו לא זוגיות לשימוש עצמי". שי אביבי ומיכל לבידנסקי | צילום: שרבן לופו

ישנים בחדרים נפרדים, נמשכים לאחרים, נפרדים וחוזרים, לפחות בנתיים. מיכל ליבדינסקי לא מפחדת לקרוע את המונוגמיה לגזרים ולשים על הבמה את התחתונים שלה ושל בן זוגה שי אביבי. הזוגיות שמסתכלת לשיעמום בלבן של העין - הקריאה לאמיצים בלבד

88 שיתופים | 132 צפיות

 

כשאני שואלת את מיכל ליבדינסקי מתי ידעה שהיחסים עם שי אביבי הופכים לרציניים, היא שולפת בבת צחוק, "מבחינתי זה עדיין לא רציני". מתברר שגם אחרי 17 שנה ושני ילדים אין צורך למהר להתחייב. אפשר גם להשתעשע ברעיון שלמעשה מדובר כאן בסטוץ שפשוט נמשך קצת יותר מהמתוכנן. "זה מה שחשבתי בהתחלה, שזה עומד להיגמר בכל רגע", היא מסבירה. "במשך שנים, כל הזמן חשבתי שתכף ניפרד. אוקיי, אז עוברים לגור ביחד, אבל בטח תכף נפרק את זה. מתחתנים, אבל זה לא אומר כלום. יש ילדים, ועדיין, אפשר להתגרש. לקח לי הרבה זמן להבין שזה זה. ועדיין, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר".

באמת? אחרי כל מה שעברתם עדיין לא יודעים?

"לא. הבחירה שלי היום היא להיות איתו, אני לא יודעת מה אבחר ביום אחר".

"אנחנו לא ישנים ביחד. להגיד את זה מרגיש כמו יציאה מהארון". מיכל לבידנסקי | גלבייה של gallabia במחיר 990 ש"ח | צילום: שרבן לופו
"אנחנו לא ישנים ביחד. להגיד את זה מרגיש כמו יציאה מהארון". מיכל לבידנסקי | גלבייה של gallabia במחיר 990 ש"ח | צילום: שרבן לופו

יש זוגות שהופכים לאחד – מדברים דומה, מתנהגים דומה, חולקים אותן דעות. על הנייר, אביבי, 52, וליבדינסקי, 43, הם מועמדים טבעיים להיות זוג כזה. אחרי הכל, יש להם את המגנט האולטימטיבי – הם יוצרים ביחד, מתפרנסים ביחד, עומדים ביחד על במה. אבל נושא היצירה שלהם הוא דווקא השונות. המופע "באושר ועושר" מתחיל בסוף של רוב האגדות. מדובר, לטענתם, בהבטחה שלא התממשה, כי מה שהמציאות מחייבת זו עבודה. צריך לעבוד קשה כדי להישאר ביחד, ובמקרה שלהם – צריך גם לדעת איך להיות לחוד. ליבדינסקי, למשל, מאוד אוהבת להיות לבד, אבל לקח לה זמן להודות בזה.

"נקודת המפנה הייתה לפני כמה שנים, כששי לקח את הילדים לסוף שבוע לבד, משהו שלא קרה עד אז. נשארתי לבד בבית 24 שעות והייתי בשוק, זה היה מיינד בלואינג. שכחתי מה זה להיות לבד, עם עצמי, בבית שלי. מחסן של געגוע אליי נפרץ".

מיכל לבידנסקי, מתוך צילומים להצגה "באושר ובעושר" | צילום: נועה זני
מיכל לבידנסקי, מתוך צילומים להצגה "באושר ובעושר" | צילום: נועה זני

מה עשית?

"כלום. זה כל היופי. הצלחתי לא לעשות כלום, ישבתי ואכלתי פיצוחים והייתי בהלם מהדבר הזה. קלטתי כמה אני הולכת כל הזמן עם רצונות של אחרים, שם התחיל הניעור של כל החיים שלנו עד אז".

ליבדינסקי עשתה את מה שהיא יודעת לעשות – כתבה את זה. יחד עם עוד מערכונים ששכבו אצלה במגרה נזרעה אצל שניהם המחשבה על ערב של שיח אחר על זוגיות. הם העלו אותו לראשונה במסגרת פסטיבל שהפיקו בפרדס חנה, שבמסגרתו הזמינו אורחים לשמוע אותם קוראים טקסטים בסלון שלהם. "חשבנו שזה יהיה משהו חד פעמי, אבל כל מי שלא היה שם שמע שזה טוב וביקש שנעלה את זה שוב. לא הפסקנו לרוץ מאז. מחצי שנה אצלנו בסלון הגענו למצב שאנחנו ממלאים אולם של 500 איש. זה פלא, כי אני לא שחקנית ולא רציתי להיות שחקנית אף פעם, אבל אני מרגישה מאוד נוח ונעים על הבמה. וככל שזה ממשיך, אני עפה יותר".

בחודש הקרוב, שבו חוגגים את ט"ו באב, הם מתכוננים להפיץ את הבשורה במרתון הופעות ברחבי הארץ. את כל השיווק הם עושים בעצמם, בפייסבוק, בטקסטים חושפניים שהצליחו לבנות להם קהל מעריצים, ואולי אפילו למתג אותם כמובילי דעה בתחום המונוגמיה ושברה. התדמית הצינית של שי אביבי מ"החמישייה הקאמרית" הרי נזנחה כבר מזמן – הוא רוצה לדבר על רגשות ורוח, והוא עושה זאת גם במופע מיוחד לגברים, "גבר אמיתי", שמועלה במקביל למופע נשי של ליבדינסקי, "כל הדרך אליי", המלווה גם בספר באותו שם, עם הרהוריה על נשיות.

"כילדה רציתי להיות כלה. היום אני מבינה שלרדוף אחרי זוגיות זה לא פסגת חייו של אף אחד". מיכל לבידנסקי | שמלה hal bob לבוטיק gossip במחיר 1,850 ש"ח | צילום: שרבן לופו
"כילדה רציתי להיות כלה. היום אני מבינה שלרדוף אחרי זוגיות זה לא פסגת חייו של אף אחד". מיכל לבידנסקי | שמלה hal bob לבוטיק gossip במחיר 1,850 ש"ח | צילום: שרבן לופו

"באושר ועושר" סוטה מהמיינסטרים, אבל לא באלימות. יש שם קצת מכל מה שאנחנו מכירים על יחסי גברים ונשים – התחשבנויות שקשורות בסקס, כסף ומי יכין כריך לילד. אבל יש גם כמה חידושים שמיוחדים רק להם. הדיון על יחסים פתוחים, למשל, מקבל כאן תפנית כשנכנסים למפרט הטכני של המושג. הגבה מתרוממת בשעשוע כשכל אחד מהם מפרט מה הוא מוכן ולא מוכן שהשני יעשה עם מאהב/ת, והיא נשארת מורמת כשהם חושפים שליבדינסקי לקחה את "חדר משלה" של וירג'יניה וולף באופן מאוד מילולי.

"אנחנו לא ישנים ביחד", היא אומרת. "זה משהו שנמשך כבר שלוש שנים, ולאחרונה החלטנו, בעצת מטפלת זוגית, לחשוף את זה במופע כדי להקל על זוגות שבחוץ. זה מרגיש ממש כמו יציאה מהארון. הרי מלא זוגות לא ישנים יחד, הם פשוט לא מדברים על זה. גם אני הכי התביישתי. חברות קרובות וההורים שלי לא ידעו. כבר יותר מקובל לבגוד אחד בשני מאשר מה שהחלטנו".

איך זה התחיל?

"אני הייתי זקוקה לספייס הזה בלילה, אז הצעתי לו לישון קצת על הספה, וזה המשיך בחדר שהוא עבר אליו. בהתחלה היה לו קשה, אבל היום הוא מכור לזה. שי אוהב לקרוא ספרים עד מאוחר והיום אין מי שמציקה לו בקשר לאור. אנשים חושבים שאם לא ישנים ביחד אז זהו, נגמרה האהבה, אבל זה לא ככה. החדררים הנפרדים הוציאו אותנו מהמובן מאליו. לכל אחד יש את החדר שלו, אני יכולה להזמין אותו לישון איתי והוא יכול להזמין אותי".

לבידנסקי ואביבי על הבמה במופע "באושר ובעושר". לכל אחד מהם גם מופע יחיד משלו | צילום: יואב איחיאל
לבידנסקי ואביבי על הבמה במופע "באושר ובעושר". לכל אחד מהם גם מופע יחיד משלו | צילום: יואב איחיאל

ואם מישהו מסרב?

"אז מסרבים, וזה בסדר. לא נעלבים. קרה שהוא לא רצה לישון איתי, וקרה שאני לא רציתי לישון איתו. יכולים לעבור חודשיים בלי שהזמנו ויכול להיות שנזמין הרבה. אנחנו הרבה ביחד במהלך היום וזה לא דחוף שנישן ביחד. כבר היה לי נקע בכתף שמאל כי ישנתי עם הגב אליו שנים, והיום אני מרגישה הרבה יותר טוב".

אני חייבת להודות בפנייך שקצת ריחמתי על שי במופע. לפעמים נדמה שאת פשוט לא בעניין שלו.

"תראי, זה נכון שאני הסקרנית וההרפתקנית מבין שנינו. אני זו שמנערת את הזוגיות וצועקת 'המלך עירום והזוגיות בעייתית'. כל הדברים שאני אומרת, אנשים רגילים שגברים אומרים אותם. אני נותנת ביטוי לנשיות שאין לה מקום בחברה מתפקדת, הרי אסור לאישה נשואה להגיד שהיא נמשכת לגבר אחר, פעם היו סוקלים על כזה דבר".

לא שאביבי הוא פראייר, חשוב לליבדינסקי להדגיש. הוא, לדבריה, היה הראשון שדיבר על משיכה לנשים אחרות, וזה קרה בתקופה שבה ליבדינסקי הייתה פחות משוכללת מהיום, ולא ידעה איך להתמודד. "בפעם הראשונה ששמעתי את זה ממנו אמרתי עזוב אותי, אני לא רוצה לשמוע. יש לך חברים, דבר על זה איתם. זה בלבל אותו כי עד אז הייתי מאור חייו, והוא פחד שהוא גמר לאהוב אותי. היום שנינו מבינים שהרגשות האלה הם הכי טבעיים, אבל השאלה היא מה עושים איתם".

מיכל לבידנסקי ושי אביבי, מתוך צילומים להצגה "באושר ובעושר" | צילום: נועה זני
מיכל לבידנסקי ושי אביבי, מתוך צילומים להצגה "באושר ובעושר" | צילום: נועה זני

לא הגיוני לרצות שהגבר שלי ירצה רק אותי?

"לא. לרצות כזה דבר זה חלום שכדאי להתעורר ממנו מהר, אין לזה קשר עם המציאות. אולי אצל נשים זה פחות בולט, באופן טבעי יש בנו משהו יותר מונוגמי, למרות שאחרי כמה וכמה שנים גם העיניים שלנו נפקחות החוצה. אצל גברים זה יותר קריטי, כי המנגנון של המסכנים החמודים האלה פשוט בנוי אחרת. יש להם זרע לפרוק ולהפיץ בעולם. זה לא עניין של רצון אלא של הגוף שחזק מזה. ואז הם בוחרים – התחתנתי ואני רוצה אותה. בחרתי אותה. אנחנו מדברים הרבה על אהבה, אבל מעל האהבה עומדת הבחירה. היא הדבר החשוב".

שתי המילים "יחסים פתוחים" לא מפסיקות לדפוק להם על הדלת. הן אפילו לקחו אותן לכפר של חילופי זוגות בפורטוגל ויצאו משם עם סיפור מעניין אבל לא עם אקשן אמיתי. אחר כך החליטו להיפרד לשלושה חודשים, לראות איך זה. גם כאן, גברי העולם ונשותיו התאכזבו – ליבדינסקי מדווחת שהם לא עשו כלום עם אף אחד אחר. "זה היה מפתה, כי אחרי כל כך הרבה שנים עם שי פתאום מותר לי לנסות עם מישהו אחר, אבל רציתי לבלות רק איתי".

ושי? השתרלל?

"לא. זה כמעט קרה אצלו אבל בסוף לא. זה כנראה המזל שלנו, בקלות הוא יכול היה להתאהב במישהי אחרת או שאני הייתי מתאהבת באחר, ואז היינו נפרדים לתמיד. בכל מקרה, הפרידה הייתה מדהימה. הוא שכר בית והילדים היו חלק מהזמן אצלו וחלק אצלי, אז כשראיתי אותם הייתי פנויה אליהם לגמרי, יצאתי מהמוד האוטומטי הזה של סנדוויץ' וחוגים ולישון, ממש הייתי איתם. וגם את שי ראיתי אחרת. הסתכלתי עליו ואמרתי – איזה בן אדם מדהים הוא".

"הפרידה שלנו הייתה מדהימה. פתאום אחרי כל כך הרבה שנים מותר לי לנסות עם מישהו אחר". מיכל לבידנסקי | חולצה ומכנסיים etro לאמור | נעליים עודד ארמה | טבעת אוסף פרטי | צילום: שרבן לופו
"הפרידה שלנו הייתה מדהימה. פתאום אחרי כל כך הרבה שנים מותר לי לנסות עם מישהו אחר". מיכל לבידנסקי | חולצה ומכנסיים etro לאמור | נעליים עודד ארמה | טבעת אוסף פרטי | צילום: שרבן לופו

לשחרר את כולם

הפרידה לא תפסה, אם כן, וספק אם אי פעם היה לה סיכוי. החיבור ביניהם כנראה חזק מהכל, למרות שבפעם הראשונה שדרכיהם הצטלבו, היא בכלל הייתה זקוקה למתורגמן. היא הייתה אז בת 25, בוגרת לימודי טלווזיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שמצאה עצמה בפני הזדמנות לא רעה כעבודה ראשונה – תסריטאית בלייט נייט בערוץ 2, "מקרה לילה" עם הסטאר אביבי. "כשפגשתי אותו בפעם הראשונה חשבתי שהוא מזעזע", היא משחזרת. "לא הבנתי אותו, הוא דיבר ודיבר ופשוט לא הבנתי מילה ממה שהוא אומר. מישהו היה צריך להסביר לי מה הוא רוצה. הוא היה מוזר לי, באנו מעולמות שונים. אני הייתי חננה נורא, לא הרגשתי שייכת לתעשייה, וגם שנים אחר כך לא הרגשתי שם בבית, תמיד הייתי אאוטסיידרית".

אבל התקבלת.

"כן, התקבלתי לכתוב מערכונים והתחלנו לעבוד יחד. לשי הייתה אז בת זוג וגם לי היה בן זוג אז כלום לא התפתח. אחרי העונה הוא לקח אותי לעבוד איתו על עוד פרויקט, ובמהלכו שנינו נפרדנו מבני הזוג. ואז התחילה תקופה שהיינו מגיעים בכל יום לעבודה עם חולצה באותו צבע, זה היה מטורף ואפילו מביך. אני לובשת ירוק, הוא בירוק, אני באדום, הוא אדום, אני תכלת, הוא תכלת. זה היה סוג של איתות".

ואיך זה קרה לבסוף?

"סיפרתי לו שקראתי ספר של דויד גרוסמן, 'שתהיי לי הסכין', ושיש שם התכתבויות, ואני מתגעגעת למנהג הזה. אז החלטנו להתחיל להתכתב. היינו משאירים אחד לשני מכתבים במגרה, וכבר במכתב השלישי הוא כתב שאני מוצאת חן בעיניו, ושהוא לא יודע אם הוא ישים את המכתב הזה במגרה. אבל הוא שם. והשאר היסטוריה".

שי ומיכל | צילום מתוך אינסטגרם
שי ומיכל | צילום מתוך אינסטגרם

זה לוהט!

"התאהבות זה דבר כל כך חזק. לא עניין אותי שהוא מפורסם ואני לא, או הפרש הגילים והעולמות שלנו. הרי הכניסה לעולם שלו הייתה מורכבת, זה לא היה העולם שלי".

אבל העולמות התמזגו. הם עברו לגור בפרדס חנה, והתחילו, כל אחד בדרכו, להתעניין בשיטות רוחניות, להתנסות בטבעונות ("עכשיו אנחנו פלקסיטריאנים, זה אומר להיות גמישים אבל עם מודעות לסבל של בעלי החיים") ולצאת ממשחק החיים הרגיל. אביבי נותר בתודעה הציבורית – הוא זגזג בין אחורי הקלעים לפרונט עם תפקידים מדוברים כמו בסרט "אדמה משוגעת" והסדרה "תמרות עשן". ליבדינסקי כתבה וביימה פרומואים ושימשה כתסריטאית בתכניות שונות. נולדו להם שני ילדים, איתי (9) וזהר (12), וגם סדרה אחת לגמרי שלהם, "בשורות טובות", שליבדינסקי יצרה וביימה ואביבי שיחק בה בתפקיד עצמו, כטאלנט הנקרע בין הציניות התל אביבית לחיפוש אחר אמת רוחנית. הפרויקט האחרון של ליבדינסקי בטלוויזיה היה כתיבה לסדרה "אחד העם 101", והיא לא מתגעגעת לעוד.

"התפקיד של הטלוויזיה הוא לספק בריחה ולא לספק רעיונות חדשים. לתת לאנשים שעבדו במשך היום והגיעו הביתה ממוטטים משהו לשבת מולו. אני תמיד ניסיתי להכניס משהו אחר אבל היום זה לא מעניין אותי, ממש לא. מעניין אותי להקים מרכז קהילתי בפרדס חנה. כבר העברתי כמה סדנאות לנשים ואני רוצה עוד. החלום שלי הוא שיהיה לי שרביט קסמים ואוכל לעבור ולגעת בגברים ונשים ולהוציא אותם לחופשי".

להוציא לחופשי ממה?

"מהאטימות. כולם חייבים לנצל את הזמן בכל רגע, ובורחים לסלולרי בכל מקום. אין לנו זמן בהייה יותר. זה מאוד עצוב, וזה קורה גם לי. אני לא מצליחה לייצר לעצמי זמן להחליף דעות ורעיונות, אני מרגישה שכל הזמן החיים מחזיקים אותי עם רגל על הראש ולא נותנים לי לגדול ולהתרחב. החיים הם מתנה מטורפת ואסור לזרוק אותה לפח. צריך לדעת להגיד 'רגע, לא טוב לי, אני מאמינה לעצמי שלא טוב לי'. הרי לאישה יש כל כך הרבה יותר מלהתחתן ולגדל ילדים, יש לה רעיונות, עובר דרכנו כל כך הרבה טוב ואנחנו עסוקות בלתפקד כל הזמן".

אבל אחרי הכל, לא נחמד יותר לעבור את החיים האלה בשניים?

"אני לא יודעת. אין לי אג'נדה בעד זוגיות. העבירו לנו תבנית שצריך להתחתן ולעשות שני ילדים ולישון ביחד מחובקים בכל לילה. כילדה, ראיתי שההורים שלי לא סבבה ביניהם אבל לא דיברו על זה. ובכל זאת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה זה כלה, לא חשבתי על מעבר לזה. היום אני מבינה שלרדוף אחרי זוגיות זה לא פסגת חייו של אף אחד. זה נכון שאני נמצאת בזוגיות, אבל אולי אני נמצאת בה כי התפקיד שלי הוא לקריין אותה החוצה, לספר לאנשים מה עובר עליי. זו זוגיות לא לשימוש עצמי בלבד".

מיכל: שמלה דולצ׳ה וגבאנה לאמור, צמיד אוסף פרטי | שי: חליפה etro לאמור, חולצה דולצ׳ה וגבאנה | צילום: שרבן לופו
מיכל: שמלה דולצ׳ה וגבאנה לאמור, צמיד אוסף פרטי | שי: חליפה etro לאמור, חולצה דולצ׳ה וגבאנה | צילום: שרבן לופו

צילום שרבן לופו | סטיילינג רגב וגבע חזן | איפור אילונה סבו | שיער אלי סופר