עיצוב פנים: וילה בהרצליה פיתוח בתכנון פיצו קדם

| מאת: שרון בן דוד

משחקי כוחות של כובד מול קלילות, שכבתיות מול אווריריות וגבריות מול נשיות לוקחים כולם חלק בתכנון אדריכלי מדויק וטוטאלי של פיצו קדם עבור משפחה שוחרת עיצוב. בית שלא נותן שיתעלמו ממנו

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2016/07/sizes/SHABAT_HOUSE_031_h_wo_680_382.jpg
אזור הסלון הוא כ-אי צף. קיר זכוכית וחלונות אורכיים מאפשרים חדירת נוף ובריזה | צילום: עמית גרון

 

תכנון פיצו קדם אדריכלים
תכנון ראשוני אירנה גולדברג ופיצו קדם
אדריכל אחראי רז מלמד
שטח המגרש 1,000 מ"ר
שטח בנוי 600 מ"ר
משך הפרויקט שלוש שנים
תכנון תאורה אורלי אלקבס 
פיקוח וביצוע אסף לופו

חלונות הציר יוצרים דינמיקה מעניינת בחלל ואפשר ליצור איתם דינמיקה ומשחק | צילום: עמית גרון

חלונות הציר יוצרים דינמיקה מעניינת בחלל ואפשר ליצור איתם דינמיקה ומשחק | צילום: עמית גרון

 

הרצליה פיתוח ידועה כמעוז של אוכלוסייה אמידה. רחובותיה משובצים בתי מידות בסגנונות שונים, מווילות מטויחות בשפריץ צהוב זכר לשנות ה-80 ועד למפגני עושר ארכיטקטוניים עתירי מטרז'. על רקע זה בולט בקוויו הישרים בית פרטי שתוכנן על ידי פיצו קדם אדריכלים. טביעת האצבע של המשרד הדוגל בטוטאל דיזיין באה לידי ביטוי כבר ברחוב: שלט ברזל תלת ממדי יוצר צל ו"כותב" את עצמו על החומה המקיפה את הבית בכל פעם בצורה אחרת, בהתאם לזווית השמש.

בבית מתגוררים הורים וארבעת ילדיהם. "הלקוחות הם אנשים עם תשוקה חזקה לאדריכלות ופנו אליי במטרה להשיג אדריכלות מהודקת מאד", משחזר קדם. לאחר שיחות על אודות אורח החיים של המשפחה גובשה פרוגרמה של בית המתפרש על שלוש קומות: קומת כניסה ובה אזורים ציבוריים וסוויטת שינה ראשית, קומה עליונה המיועדת לחדרי הילדים וקומת מרתף כחדר משפחה. הקומה העליונה עשויה בטון ומאופיינת בנראות מסיבית, בשעה שקומת הקרקע מטויחת לבן ונראית קלילה כמעט. משחקי כובד ושכבתיות מאפיינים את עבודתו של קדם ויוצרים מתח ועניין. בנוסף לכך, לתיבה העליונה יש נוכחות "גברית" לעומת קומת הקרקע האוורירית וה"נשית". תמה זו משתקפת גם בעיצוב הפנים ומוסיפה עוד נדבך ותוכן ליצירה האדריכלית.

שלט ברזל תלת ממדי יוצר צל ו"כותב" את עצמו על החומה המקיפה את הבית בכל פעם בצורה אחרת, בהתאם לזווית השמש | צילום: עמית גרון

שלט ברזל תלת ממדי יוצר צל ו"כותב" את עצמו על החומה המקיפה את הבית בכל פעם בצורה אחרת, בהתאם לזווית השמש | צילום: עמית גרון

 

תכנון בשכבות

הכניסה לבית היא דרך שער עשוי סרגלי עץ סידר הקבוע בחומת בטון הפונה לרחוב. מדרכי גרניט רחבים ובריכת שיקוף החובקת את חזית הבית יוצרים מראה דרמתי. הם מובילים אל מבואה חיצונית ויוצרים בכך מעבר הדרגתי מהשטח הציבורי (הרחוב) לפרטי (הבית). "רציתי לייצר שכבות. שכבת הכניסה מורכבת קודם כל מחזית סרגלי העץ שנותנת הצצה ראשונה, יוצרת פרטיות ומסננת קרני שמש. הסרגלים מייצרים אזור חיץ בין פנים לחוץ שהוא האזור הפרטי הראשון, וגם מאגדים את הבית למקשה אחת וממסגרים אותו".

הפטיו המוסתר מספר את סיפור הבית: הוא גובל בתיבה האפורה שמונחת על גבי התיבה הלבנה, ודרך שני קירות נמתח קו מבט עד לבריכת השחייה שבחצר האחורית. את האזור הזה, מעין קובייה ש"נמתחה" אל תוך החצר, מדמה קדם לאי צף. "קוביית הסלון יושבת בין הפטיו, שהוא החצר הראשית הראשונה, ובין החצר האחורית. כך נוצר אי בין שתי החצרות". קיר הזכוכית הפונה לחצר האחורית מורכב מחלונות אורכיים הנפתחים על ציר מרכזי נסתר. מעבר להיותם אלמנט דקורטיבי יש להם פונקציונליות סביבתית שחשובה כל כך לקדם. "הפיבוטים יוצרים זווית מעניינת בחלל ואפשר ליצור איתם דינמיקה ומשחק. הם פונים מערבה ומקבלים משחקי אור יפים. בנוסף, הרוח מגיעה ממערב, ואם פותחים אותם נוצרת הרגשה מאווררת".

הפטיו הוא מעבר הדרגתי בין המרחב הציבורי (הרחוב) לפרטי (פנים הבית) | צילום: עמית גרון

הפטיו הוא מעבר הדרגתי בין המרחב הציבורי (הרחוב) לפרטי (פנים הבית) | צילום: עמית גרון

 

עיצוב הפנים נשען על אותם עקרונות ויזואליים. ריצוף טרצו לבן ביציקה ("חומר שאינו סופח כלום ולכן מתאים מאוד לבית עם ילדים") מתכתב עם התקרה הלבנה, שבתוכה נעוצים גופי תאורה דמויי צינורות. ריהוט בגוני אפור שהלקוחות בחרו יחד עם קדם בולט על הרקע הבהיר. "הלקוחות אוהבי דיזיין אמיתיים, ומעבר לעובדה שהם רצו ריהוט נוח, העיצוב היה חשוב להם מאוד. הם רצו דברים שיתאימו לבית ויהיו קלים, מרחפים, כמו הבית עצמו. אני מאמין באדריכלות שאין לה קו מפריד בין חוץ לפנים ושהיא מקשה אחת ושפה אחת. לכן אנחנו עושים גם עיצוב פנים". נקודות הצבע מגיעות ברובן מבחוץ, מהצמחייה הירוקה והבריכה, למעט פריטים צבעוניים בודדים כמו כרזות ממוסגרות של מוזיקאים משנות ה-70, שמוסיפות קריצה הומוריסטית.

עיצוב הפנים משלים את החזון המשותף למשרד וללקוחות בריהוט "מרחף" בקווים גיאומטריים נקיים | צילום: עמית גרון

עיצוב הפנים משלים את החזון המשותף למשרד וללקוחות בריהוט "מרחף" בקווים גיאומטריים נקיים | צילום: עמית גרון

המטבח (בופי) מורכב מיחידת ארונות נסתרת בצבע לבן ומאי מרכזי בשחור, אליו הוצמדו כיסאות בר שחורים בעלי רגלי עץ (MDF Italia). תשומת לב רבה הוקדשה למיקום עמודי התמך. "אני תמיד מקפיד שהעמודים יהיו פנימיים, אם כי במקרה זה יש עמוד אחד חיצוני. אני אוהב להציב את העמודים לא כחלק מהחזית אלא בפנים או בחוץ ולשחרר את המסילות שנושאות את הוויטרינות. כך נוצר חיבור מושלם בין חיפוי הפנים והחוץ שעונה על בקשת הלקוחות שהחצר תהיה חלק מהבית". הפינה הפתוחה מגבירה את תחושת האווריריות של החלל ויוצרת אשליה כאילו הקומה העליונה מרחפת באוויר.

קובייה פתוחה ואוורירית נמתחת אל החצר ויוצרת משחקי כובד ופרופורציות | צילום: עמית גרון

קובייה פתוחה ואוורירית נמתחת אל החצר ויוצרת משחקי כובד ופרופורציות | צילום: עמית גרון

 פתיחת הפינה גורמת לכך שהקומה העליונה נראית מרחפת באוויר | צילום: עמית גרון

פתיחת הפינה גורמת לכך שהקומה העליונה נראית מרחפת באוויר | צילום: עמית גרון

 

קנה המידה האנושי

קומת הכניסה נחלקת לאזור ציבורי הכולל את הסלון, המטבח ושטחי החוץ, ולאזור פרטי שבו נמצאת הסוויטה הראשית. בנקודת המפגש, סמוך למעלית, מוקמו שירותי האורחים. חיפוי כהה מאבן טבעית מפוספסת יוצר נראות דרמטית שמודגשת על ידי כיור מסדרת objects by us – ליין שפותח על ידי קדם וגולדברג. "כאדריכלים יש לנו סוגי מפגש שונים עם מצבים, שאחד מהם הוא עם קנה המידה האנושי. כשאדריכל נוגע בכולם הוא מתפתח, ופיתוח מוצר שקשור בהפעלה יוצר חלל טוב יותר". כיור T SINK נוצר בהשראת זנב לווייתן ומעוצב באותם קווים נקיים המאפיינים את יוצריו. הוא עשוי מבזלטינה וחצוב ביחידה אחת ממש כמו פסל. מעליו נתלתה מראה מאותה קולקציה, טייק אוף הומוריסטי על הפריט השגרתי (גם אם קצת קשה להיעזר בה כדי לתקן את השפתון). גופי תאורה צינוריים מדגישים את הכיור כיצירת אמנות בגלריה ויוצרים משחקי אור וצל ביחידת המראות.

כיור בהשראת זנב לווייתן ומראה בעיצוב קדם וגולדברג מוסיפים הומור לנראות הדרמתית בשירותי האורחים | צילום: עמית גרון

כיור בהשראת זנב לווייתן ומראה בעיצוב קדם וגולדברג מוסיפים הומור לנראות הדרמתית בשירותי האורחים | צילום: עמית גרון

 

הסוויטה המרכזית ממרכזת את עיצוב הבית בזעיר אנפין. יש בה קיר בטון וקיר טיח לבן שמשחזרים את משחקי הכוחות זכרי/נקבי, רצפת טרצו ופלטת גוונים מונוכרומטית, שמופרת רק על ידי קוביות דקורטיביות על השידה שלצד המיטה. גופי תאורה עוברים בקו גיאומטרי על הקיר והריהוט "מרחף" ממש כמו בסלון. מהוויטרינות נשקפים סרגלי העץ הזכורים מקדמת הבית. "אנחנו אוהבים לקחת אלמנטים של חוץ ולשלב אותם בפנים". הסרגלים מטשטשים את קו התפר בין פנים לחוץ ויוצרים פרטיות ומשחקי אור וצל גם בחדר הרחצה הצמוד. הם משתקפים במראה אופקית ומשכפלים את נראות העץ בארון הנושא כיור שקוע מפוסל. אמבט אליפטי כמעט מתמזג עם רצפת הטרצו, והקירות הכהים נותנים פרשנות מינימליסטית למושג אינטימיות.

 סרגלי עץ מאפשרים פרטיות בסוויטה הראשית ותורמים לחיבור בין חוץ ופנים | צילום: עמית גרון

סרגלי עץ מאפשרים פרטיות בסוויטה הראשית ותורמים לחיבור בין חוץ ופנים | צילום: עמית גרון

חדר הרחצה הצמוד לסוויטה הראשית. הקירות הכהים נותנים פרשנות מינימליסטית למושג אינטימיות | צילום: עמית גרון

חדר הרחצה הצמוד לסוויטה הראשית. הקירות הכהים נותנים פרשנות מינימליסטית למושג אינטימיות | צילום: עמית גרון

 

קדם מספר שהוא אוהב לעבוד עם חתכים "כמו בצילום רנטגן", דבר שבא לידי ביטוי בגרם המדרגות. פרט זה, המורכב למעשה משני גרמי מדרגות המשכיים, "חותך" את הבית ומאפשר לחוות את כולו עד למרתף. קיר בטון מול קיר מטויח בלבן מתייחסים לחומרים המרכיבים את הבית, וסקיילייט מסרגלי עץ מאפשר חדירת אור מסונן. מעקה דמוי גדר מברזל שהותקן בקומה השנייה וקורות מסיביות שמחברות בין שני הקירות מדגישים את הניגוד בין קל לכבד. על קיר המסדרון נתלו צילומים משפחתיים ממוסגרים, המבטאים את המקום המכבד שהאדריכלות של קדם מזמנת לחוויות האישיות של הלקוחות.

גרם מדרגות חותך את המבנה ומאפשר קו מבט עד למרתף | צילום: עמית גרון

גרם מדרגות חותך את המבנה ומאפשר קו מבט עד למרתף | צילום: עמית גרון

שאיפה לפרטיות

קומת המרתף מוקדשת לחדר משפחה. בירידה אליה תוכנן מעקה פסים שממלא תפקיד דקורטיבי ופונקציונלי כאחד. "לא היו לנו מספיק עמודים ולא רציתי להכניס עוד עמודים לחדר המשפחה. לכן החלטנו ליצור מעקה מ'סכיני' ברזל שיישא את הבית. קומת הקרקע והקומה השנייה נחות על מעקה המדרגות שהוא הקונסטרוקציה המרכזית של הבית. לפעמים אנחנו אוהבים שפונקציה אחת עושה שני דברים".

מעקה דמוי גדר מברזל שהותקן בקומה השנייה וקורות מסיביות בין שתי הקירות מדגישים את הניגוד בין קל לכבד | צילום: עמית גרון

מעקה דמוי גדר מברזל שהותקן בקומה השנייה וקורות מסיביות בין שתי הקירות מדגישים את הניגוד בין קל לכבד | צילום: עמית גרון

 

בקומה העליונה תוכננו ארבעה חדרי ילדים שלכל אחד מהם צמוד חדר רחצה וחדר ארונות קטן. קדם מסביר שתחושת ה"כובד" שהמסה מייצרת מרמזת על שאיפה לפרטיות. "הקומה הזו תחומה יותר. יש לה מעקה בנוי והיא שונה מהקלילות ומהאופן ספייס של הקומה הציבורית. בקומה הפרטית אני מחפש להיות עטוף ואוהב להרגיש מחובק". החדרים פונים למרפסת משותפת המהווה נקודת מפגש. כצפוי הם אינם מעוצבים בוורוד וכחול אלא בפלטת גוונים התואמת את הבית.

יש שיאמרו שהלקוחות של קדם מתמסרים לחלוטין לעיצוב המודרניסטי הטוטאלי שלו, אך הוא דוחה את הטענה מכל וכל. "אנו משרד שמאמין בדיאלוג. טביעת האצבע של הלקוחות ניכרת קודם כל באורח החיים ובמפגש בין בני המשפחה. אנו גמישים וקשובים לרצונות ולצרכים של הלקוחות, ומעירים רק כשמסתמנת טעות. יש לנו דימוי של משרד עקשן פשוט כי אנחנו דייקנים", הוא אומר בחיוך. ואיך ילדים מסתדרים בבית שכזה? "ילד צריך בסך הכל שטחים פתוחים, מפגש עם ההורים ולפעמים פרטיות. אנו משתדלים לעבוד עם חומרים קלים לניקוי אלא אם הלקוח דורש אחרת. אני תמיד מציף את הנושא, בפרט מאז שיש לי ילדים משלי".

מבט לילי | צילום: עמית גרון

מבט לילי | צילום: עמית גרון

 

צילום עמית גרון
סטיילינג לצילום אתי בוסקילה

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1f069ee9e277ce7f9c8 at 04:55:21