בלי הגדרות

| מאת: שרון בן דוד

נעמה הופמן מנסה לשנות את האופן שבו אנו חושבים על אור ולשם כך היא בוחנת את הנושא מזוויות שונות. לדבריה, היא יוצרת אובייקטים שמחזיקים אור (לא מנורות) ומודעת לכך שהגופים שהיא מייצרת אינם תמיד קומוניקטיביים

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2015/01/sizes/1-h1_wo_680_382.jpg
חישוק שכולא פיסת בד | צילום: יעל אנגלהרט

תעודת זהות

שם: נעמה הופמן

מגורים: יפו

לימודים: עיצוב תעשייתי בשנקר

אתר: naamahofman.com

נעמה הופמן | צילום: מתוך האתר של המעצבת

נעמה הופמן | צילום: מתוך האתר של המעצבת

כששואלים את נעמה הופמן במה היא עוסקת, היא מתלבטת: "אני לא מגדירה את עצמי כמעצבת תעשייתית ואפילו בורחת מההגדרה הזו עד כמה שאפשר. אני בכלל מנסה לברוח מהגדרות, כדי להשאיר לעצמי מרחב עשייה ולא להיות מחויבת לשום דבר".

הופמן (32) הגיעה לעיצוב במקרה. "חברה סיפרה שהיא נרשמת למכינה בעיצוב ושאלה אם אני רוצה להצטרף. מכיוון שבאותו זמן, כמשוחררת טרייה מהצבא, לא היה לי מה לעשות, החלטתי להצטרף. לא היה לי שום כיוון", היא משחזרת. היא נרשמה למכינה בסטודיו B6 ומשם המשיכה לשנקר. פרויקט הגמר שלה החל בקיפולי נייר אך התפתח לעיסוק באור. "אני כבר לא זוכרת איך הגעתי לתוצר הסופי אבל הוא היה מעגל חשמלי מודפס על נייר – שכשקיפלו אותו נדלק אור. האור מאוד סיקרן אותי".

בשנתיים שאחרי תום הלימודים לא עסקה הופמן כלל בתחום, ורגע לפני חישוב המסלול מחדש החליטה לתת לעיצוב עוד צ'אנס. היא התמקדה בפס לד והופמן ובפיתוח שפופרת אקרילית שתחזיק אותו. "לקח לי המון זמן להבין איך להכניס את הלד לשפופרת בלי שייראו את נקודות האור שלו ועד שהבנתי את האורך, הרוחב והצביעה". למרות ההצלחה היא לא הייתה בטוחה שעיצוב גופי תאורה הוא העיסוק הנכון לה. התשובה באה מהשטח כשהעבודה התפרסמה באתר designboom וזכתה להתעניינות רבה.

תאורה שנותנת נפח | צילום: איליה מלניקוב

גוף תאורה שמטרתו לתת נפח לחלל | צילום: איליה מלניקוב

נפח בחלל

בשנת 2010 פנה ארגון הבוגרים של שנקר אל הופמן בהצעה לנסוע להשתלמות במילאנו. היא נסעה וחזרה מבולבלת, אך הבינה שחשוב לה לא ליצור גופי תאורה. "אני עושה אובייקטים שמחזיקים אור, לא מנורות", היא מדייקת את ההגדרה. קהל הלקוחות שלה מורכב בעיקר מאדריכלים ומעצבי פנים. "כשקונים גוף תאורה יש לו בדרך כלל מטרה – להאיר שטח או פרט מסוים. אצלי מטרתו לתת נפח לחלל". היא מנסה לשנות את האופן שבו אנו חושבים על אור תוך התייחסות לאספקטים כמו תרבות וטכנולוגיה. "הטכנולוגיה משתנה והצורה חייבת להשתנות בהתאם אליה. בגלל שאני משתמשת בלדים אני צריכה לעצב אובייקטים שיתאימו לאורך ולחשוב חכם". הופמן מודעת לכך שהגופים שהיא מייצרת לא תמיד קומוניקטיביים. "אנשים לא מצליחים להבין את הגופים והשאלה הראשונה שהם שואלים היא 'אבל איפה אני שם את זה?'", היא צוחקת. "אני יודעת שאני מאתגרת מהבחינה הזו ושזה פוגע בי כלכלית אבל לא מתכוונת להתפשר".

מקורות השראה

את תהליך העבודה הלא שגרתי של הופמן מובילה השראה לא שגרתית: "ההשראה שלי מגיעה מהמקום שאליו אני מכוונת את המוח לחשוב". היא מרבה לצלם, מחפשת דימויים באינטרנט ובונה לעצמה את ההשראה. נקודת הפתיחה היא תמיד שאלה. "במקרה של גוף התאורה 006, למשל, שאלתי את עצמי איך נראה אובייקט בלתי נראה". גוף התאורה 009 מורכב מחישוקים שכולאים פיסת בד ורצועת נורות לד. "התחלתי עם החישוק והבנתי שאני רוצה לכלוא בתוכו בד, ונשאלו השאלות – איזה בד? איזה דימוי? הבנתי שאני צריכה מעצבת טקסטיל ונעזרתי בדקלה בן ארי, חברה שלי שלמדה את הנושא". לאחר בדיקת סוגי בד שונים החליטו הופמן ובן ארי להשתמש בטייוואק, חומר שמשמש בעיקר לתפירת ביגוד לחדר ניתוח. "אף בד אחר שהכרנו לא נראה טוב מספיק. חשבנו להדפיס דימויים אבל מהר מאוד הבנתי שזה צריך להיות צבע". כל גוף מודפס לפי הזמנה והופמן משחזרת: "זה הניסיון הראשון לעשות משהו קצת יותר מתקשר כי רציתי למכור".

חישוק שכולא פיסת בד | צילום: יעל אנגלהרט

חישוק שכולא פיסת בד | צילום: יעל אנגלהרט

נגד הזרם

נורות לד, בעיקר בפס, הן חומר הגלם הבסיסי בתהליך היצירה של הופמן, ואליו מתווספים צינורות ברזל, פרספקס, זכוכית ופליז. היא אינה מייצרת את הגופים בעצמה ונעזרת באנשי מקצוע. "גוף 008 עשוי משיש חרוט. עבודה בשיש מורכבת ומצריכה איש מקצוע מיומן – לא סתם מישהו שעושה שיש למטבחים. לכן הגוף יקר מאוד ועוד לא נמכר". טכנולוגיות חדשות מסקרנות ומאתגרות אותה וכיום היא חוקרת פאנלים של אור שנקראים o-led. "אני שואלת את עצמי איך לגשת לדבר הזה באופן מעניין. הרבה פעמים זה גם טריגר ליצירה. אני מנסה לשחק בנפחים ובצורות כדי שהגוף יהיה מעניין". למרות התנגדותה להגדרת העבודה שלה כאמנות, הכיוון שאליו העבודה של הופמן הולכת הוא ההפך ממסחרי. "זה הולך ונעשה יותר קיצוני", היא מסכמת בחיוך. "אני פחות ופחות מתחשבת בכמות האור, בעלות הייצור ובנוחות השימוש בגוף. הוא נהיה פחות שירותי, פחות מכוון לקוח. כרגע בא לי לעשות גוף תאורה שאין לו אור בכלל – גוף תאורה שמשתמש באור טבעי שיש בחדר וכולא אותו. אין לי עדיין מושג מה זה אומר אבל אחשוב על כך".

נורות לד כחומר גלם | צילום: תום מרשק

נורות לד הן חומר הגלם הבסיסי בתהליך היצירה של הופמן | צילום: תום מרשק

קצרים

מוטו אף פעם לא אעשה מנורות.

המוצר הראשון שלי גוף 001 – פס לדים בתוך שפופרת אקרילית. זו הדרך הכי פשוטה להחזיק את הקו.

מעצב מוערך בסטודיו טרויקה בלונדון עושים עבודות מעניינות. כמעט עשיתי אצלם סטאז'.

עוד עשר שנים אני רואה את הסטודיו עוסק עדיין בטכנולוגיה ובאור – וגם בשוק הפרטי – אבל עדיין קסטום מייד. אני תמיד אשאר בתאורה. כשעוסקים במשהו לאורך זמן נהיים מומחים בו.

טיפ למעצב מתחיל לא לחשוב על הכיוון העסקי – להבין את מהות העשייה ולהתאים לכך את המנגנון הכלכלי.

איפה אפשר להשיג את המוצרים בסטודיו.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 11:58:49