הגמר הגדול

|

מאת: רווית הררי, צלמים: אחיקם בן יוסף, ארז סגית, עודד אנטמן

כמדי שנה ביקרנו בתערוכות בוגרי האקדמיות לעיצוב במטרה להביא לכם את המגמות הבולטות ופרויקטים מהנים או מעניינים במיוחד. הבחירה הבלתי אפשרית כמעט הובילה לצמצום המבחר העצום ולהתמקדות בפרויקטים של בוגרי המחלקות לעיצוב תעשייתי ולעיצוב פנים וסביבה. מעצבי המחר - מדגם לא מייצג

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2014/08/sizes/shenkar-H_wo_680_382.jpg
  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2014/08/sizes/hit-H_wo_680_382.jpg
סד לרגל בהתאמה אישית. אור שטיינר, שנקר

HIT מכון טכנולוגי חולון

במחלקה לעיצוב פנים, שהפיקה השנה משורותיה כ־50 בוגרים, החליטו ללכת על תערוכה שונה באופייה מן התערוכות המסורתיות המבוססות על שרטוטים ותוכניות חתך. "הדגש בתערוכה השנה הוא על פיתוח חומרי ועל מיצבים בקנה מידה של 1:1, שמייצרים סביבות חווייתיות למבקר בגודל אמיתי", אומרים ראשי המחלקה החדשים, האדריכלים ניסן (ניני) ורשבסקי וגל גאון, שגישתם מתייחסת אל מעצב הפנים כאל אוצר רב תחומי המשלב תחומי יצירה שונים לכדי מיצב אחד כולל. ואכן, התערוכה שהציגו מרשימה ויוצאת דופן בנוף תערוכות עיצוב הפנים.

אחד הפרויקטים המובילים במחלקה השנה הוא מחקר חומרי של אבירם סיטיון, אשר בהשראת סגנון הבנייה הברוטליסטי של שנות ה־50 פיתח מניפולציה חומרית חדשה: בטון רך השומר על נראותו המקורית של החומר, אך מחדיר בו רכות וגמישות. הוא ערבב עם הבטון חומרים פולימריים שונים המעניקים לבטון טקסטורה של ספוג ברמות גמישות שונות והמאפשרים שימושים שונים ומפתיעים בעיצוב הבית: יציקת אריחים אקוסטיים או חיפוי קירות שלמים כך שיהיו רכים למגע, ויצירת אובייקטים שלמים כמו רהיטים או כריות, הנראים כיציקות בטון נוקשות אך מגלים רכות וגמישות. סיטיון, אשר גדל בין בנייני הבטון בשכונת יד אליהו, מספר כי הבנייה בבטון הותירה בו רושם חזק וכי הוא שאף לאתגר את הדימוי הקר והנוקשה של הבטון ולהציג חוויה רכה ומפתיעה של שימוש בו.

בטון רך. אבירם סיטיון, המכון הטכנולוגי חולון

בטון רך. אבירם סיטיון, המכון הטכנולוגי חולון

שירלי חקק ביצירתה "אור – LUZ" הציגה סדרת גופי תאורה חושניים ומסולסלים בהשראת ריקוד הפלמנקו. מחקרה התמקד בקשר שבין תנועת גוף הרקדנית לתנועת בד השמלה תוך שימוש בחומר רך – ניילון ממוחזר – המסתלסל כשולי שמלת הפלמנקו סביב שלד יציב העשוי צינורות פליז.

גופי תאורה בהשראת ריקוד הפלמנקו. שירלי חקק, המכון הטכנולוגי חולון

גופי תאורה בהשראת ריקוד הפלמנקו. שירלי חקק, המכון הטכנולוגי חולון

טניה פוטשקין הציגה את Wabi Sabi – פרויקט על גבול העיצוב התעשייתי שהציע פרשנות מרעננת לשולחן הקפה הפשוט ביותר של איקאה. היא פירקה את השולחן לערכת חלקים המציעה ארבע אפשרויות להרכיב מהם שולחנות שונים, לפי העדפת הלקוח. "אלה שולחנות שמזמינים יצירתיות", היא אומרת, ומדגישה כי אפשר לחבר את החלקים באופנים שונים וליצור מהם שולחנות שונים, וגם לצבוע אותם לפי ההעדפה האישית.

ארבע אפשרויות להרכיב שולחן קפה. טניה פוטשקין, המכון הטכנולוגי חולון

ארבע אפשרויות להרכיב שולחן קפה. טניה פוטשקין, המכון הטכנולוגי חולון

במחלקה לעיצוב תעשייתי הוצגה תערוכה מרשימה במיוחד בחלל גדול בעל מראה תעשייתי שמוקמו בו 55 עמדות ששימשו כבמות להצגת 55 פרויקטים מגוונים, המתאפיינים בקו פלורליסטי וביישום של טכנולוגיות חדשות לניצול משאבים מוגבלים. "מעל הכל עומדת ההכרה בכך שעיצוב תעשייתי נעשה על ידי בני אדם, באמצעות בני אדם ועבור בני אדם", אומר ראש המחלקה דודי ראב"ד. בכל עמדה שולב "ארון פלאות" אישי שבתוכו הוצגו מקורות ההשראה של הסטודנטים: חפצים, סקיצות וייצוגים חומריים המעשירים את הצפייה בפרויקטי הגמר ומספקים הצצה אל עולמו האישי של כל סטודנט. בפרויקטים הבולטים המדגימים שימוש חכם ויעיל בפיתוחים טכנולוגיים נמצא גם פרויקט הגמר של נועם קולמן, שפיתח שיטה לשימוש במדפסות תלת ממדיות כמשלימות ייצור סדרתי ולא כמחליפות אותו. הוא הציג משקפי ראייה כמקרה מבחן שבו החלקים הבאים במגע עם הפנים מיוצרים בטכניקה של סריקה והדפסה תלת ממדית כדי למקסם את ההתאמה האישית לפנים. שאר חלקי המשקפיים מיוצרים בייצור תעשייתי רגיל.

משקפי ראייה בהדפסה תלת־ממדית. נועם קולמן, המכון הטכנולוגי חולון

משקפי ראייה בהדפסה תלת־ממדית. נועם קולמן, המכון הטכנולוגי חולון

רועי יהלומי הציג פיתוח חומרי (בשיתוף אור חצרוני) שהפך סלעי בזלת שנטחנו לאבקה לחומר גלם קרמי, ויצר מהחומר כלי נגינה בעל איכויות צליל ייחודיות בשל סוגי המתכת והזכוכית השונים שקיימים בבזלת. כמי שמגיע מתחום המוזיקה הוא מספר כי התעניין בפוטנציאל האקוסטי שבחומר, ויצר סט של 20 פעמונים שצורתם וגודליהם השונים מכתיבים את גובה הצליל.

כלי נגינה מסלעי בזלת טחונים. רועי יהלומי, המכון הטכנולוגי חולון

כלי נגינה מסלעי בזלת טחונים. רועי יהלומי, המכון הטכנולוגי חולון

רוית צדיק ודודי תבורי מדגימות כיצד חודר תחום העיצוב התעשייתי אל תחומים שלא היה נוכח בהם קודם לכן, כמו עיצוב אופנה ותכשיטים: צדיק מתחה את טכנולוגיית כיפוף העץ המוכרת מתחום הרהיטים אל עולם התכשיטים, והציגה תכשיטים המשלבים פורניר ועץ גושני, ואילו תבורי מדגימה ניצול של פסולת עור בתעשיית ייצור הנעליים ליצירת נעליים חדשות.

תכשיט מעץ מכופף. רוית צדיק, המכון הטכנולגי חולון

תכשיט מעץ מכופף. רוית צדיק, המכון הטכנולגי חולון

נעליים מפסולת עור. דודי תבורי, המכון הטכנולגי חולון

נעליים מפסולת עור. דודי תבורי, המכון הטכנולגי חולון

שני פרויקטים מקסימים של עיצוב לילדים שהעלו חיוך: פיקבו – אוהל משחק שעיצבה עפרי צנג, שנתלה מעל מיטת הילדים ושאת שוליו ניתן לתחוב בקלות מתחת למזרון. האוהל הופך את המיטה לחלל משחק מהנה.

אוהל למיטת ילדים. עפרי צנג, המכון הטכנולוגי חולון

אוהל למיטת ילדים. עפרי צנג, המכון הטכנולוגי חולון

ומעשה בכסא – פרויקט הגמר של לירון והב – מציג ערכת ריהוט לילדים בני 4־7, שמטרתה ליצור עבורם חוויה מהנה וזמן איכות ויצירה עם הוריהם. הערכה מכילה חלקים שניתן להרכיב מהם רהיטים שונים לפי העדפה – כיסא, מכונית או סוס נדנדה. מאחר שהמטרה היא יצירה משותפת עם הילדים, דרושות לפחות שלוש ידיים כדי להרכיב את הרהיטים, ולדף ההוראות מצורף דף ובו סיפורים קצרים כדי להפוך את חוויית ההרכבה לאישית אף יותר.

ערכת ריהוט לילדים. לירון והב, המכון הטכנולוגי חולון

ערכת ריהוט לילדים. לירון והב, המכון הטכנולוגי חולון

בצלאל

המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בראשות חיים פרנס הפיקה משורותיה 41 בוגרים ותערוכה שהיו בה לא מעט רגעים יפים. בתערוכה עיצובים של רהיטים "קלאסיים" כמו כיסאות, מכתבות או צעצועי ילדים; המצאות פשוטות ומעלות חיוך כמו כוסות חד פעמיות מניילון או עציצי בד; וכמה פיתוחים חומריים המיושמים בעיצוב רהיטים וכלים.

אבי פדידה למשל החליט להשתמש בנייר השיוף כמרכיב עיקרי בסדרת הרהיטים שעיצב, תוך התערבות בתהליך השחיקה של הנייר ויצירת שחיקה בגוונים שונים. הנייר בעל הטקסטורה המיוחדת והגוונים העמוקים משמש כחיפוי חיצוני של משטחי רהיטים שנבנו בנגרות אמן ויוצר מראה מיוחד, לדברי פדידה, "כמו קמטים בפניו של קשיש או טבעות בגזע העץ".

רהיטים מחופים בנייר שיוף. אבי פדידה, בצלאל

רהיטים מחופים בנייר שיוף. אבי פדידה, בצלאל

דוד בורדה יצר רהיט שמשנה את צורתו ואת תכליתו עם גדילת הילד. מערכַּת החלקים שיצר ניתן להרכיב ארבעה רהיטים שונים בהתאם לגיל התינוק – עריסה, כיסא אוכל גבוה, פינת יצירה ובה שולחן וכיסא נמוכים או כיסא נדנדה זוגי. המוצר יוצא נגד בזבזנות היצר וצריכת היתר בשנותיו הראשונות של הילד.

רהיט שגדל עם הילד. דוד בורדה, בצלאל

רהיט שגדל עם הילד. דוד בורדה, בצלאל

רהיט שגדל עם הילד. דוד בורדה, בצלאל

רהיט שגדל עם הילד. דוד בורדה, בצלאל

מוצר מקסים נוסף לילדים היא Holiboo – משחק הרכבה שיצרה יערה בר שי מתוך חוויות ילדותה ממשחק עם בתי צעצוע שלעתים הרגישה שהם "מוכנים מדי". בבסיס המשחק חרוזי עץ עגולים ושטוחים המאפשרים בנייה תלת ממדית על ידי חיבורם בחוטים. מהחלקים השונים ניתן ליצור סביבת בית עם רהיטים, חפצים ודמויות הניתנות לשינוי במגוון אפשרויות ושילובים. הילד יכול להרכיב את הרהיטים לפי ההוראות המצורפות או ליצור עולם דימויים וחיבורים משלו.

משחק הרכבה מחרוזי עץ. יערה בר שי, בצלאל

משחק הרכבה מחרוזי עץ. יערה בר שי, בצלאל

שני פרויקטים של עיצוב כיסאות משכו את העין בחינניותם ובהומור הנושב מהם: ANDA ("רוח" בשבדית) של תהילה גיא – כורסה שקופה מתנפחת בעלת קונסטרוקציית עץ הנחשפת דרך הריפוד השקוף, שנוצרה בהשראת ריהוט מתנפח זול ששודרג; ופרויקט הכיסאות המואנשים המשעשע של יערה דקל שיצרה כסאות המגלמים את נוכחות האדם היושב בהם גם בהיעדרו עד כי נדמה שיש להם חיים ואופי משלהם: כיסא שכריות הריפוד הרכות שלו גולשות מעבר למושב כמו כרס משתפלת, הכלאה בין גוף עץ של כורסה ביתית קלאסית לבד של כיסא חוף מתקפל, וכיסא עץ שהצל המוטל על ידי מסעד הגב שלו נראה כפני שד מאיימים.

כורסה מתנפחת. תהילה גיא, בצלאל

כורסה מתנפחת. תהילה גיא, בצלאל

כיסאות מואנשים. יערה דקל, בצלאל

כיסאות מואנשים. יערה דקל, בצלאל

עידן נויברג הציג את פרויקט New Label בעל המטרה האקולוגית שבו עיצב כוסות חד פעמיות גמישות מניילון, המותאמות לבקבוקי משקה פופולריים שונים ומשווקות יחד עמם. הכוסות מגיעות כפיסות ניילון שטוחות, הן מקבלות נפח עם מזיגת המשקה, ובסיום השימוש מתגלגלות ליריעת ניילון צרה הנתחבת אל פי הבקבוק הריק ובכך מצמצמות את כמויות האשפה.

כוסות חד פעמיות מניילון. עידן נויברג, בצלאל

כוסות חד פעמיות מניילון. עידן נויברג, בצלאל

גל בולקא עיצב כלי אוכל שטוחים אשר במגע עם האוכל משנים את צורתם באופן עצמאי והופכים לתלת ממדיים. לשם כך אימץ טכנולוגיה המאפשרת הדפסה תלת ממדית של פולימרים בעלי זיכרון, אשר במגע עם הלחות הנמצאת באוכל באופן טבעי מתכווצים ומשנים את צורתם בהתאם לחיתוכי הכלים.

כלי אוכל שמשנים את צורתם במגע עם האוכל. גל בולקא, בצלאל

כלי אוכל שמשנים את צורתם במגע עם האוכל. גל בולקא, בצלאל

שנקר

גם השנה, בדומה לבשנה שעברה, התרכז פרויקט הגמר של המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, בהגדרה מחדש של חלל הקניות החדש בעידן האינטרנטי, בשיתוף גזית גלובס, חברת נדל"ן המתמחה בבניית קניונים. כל סטודנט הציע את הפרשנות העיצובית שלו לחלל הקניות הרלוונטי. נדמה כי הנושא שנבחר מיושן מעט באופיו וכי ההתמקדות בו הגבילה את היצירתיות ואת אופן התצוגה. כל פרויקט הוצג בעמדה נפרדת שבה נפרשו תוכניות, הדמיות ודגמים בהשראות שונות. מיפוי המגמות הבולטות בעיצוב מעלה כמה נושאים שחזרו על עצמם בפרויקטים המוצגים: ביטול או צמצום המחיצות בין הקניון לסביבתו, שילוב טכנולוגיות של רשתות חברתיות בתוך הקניון לשדרוג ולעדכון חוויית הקנייה, החדרת מרכזי תרבות ותוכן או פעילות קהילתית אל בין כותלי הקניון, והחדרת דינמיות ותנועה אל חוויית הקנייה באמצעות חזית דינמית משתנה או אופניים ומסלולי מכוניות ששולבו בקניון.

קניון טכנולוגי. אפרים סיון, שנקר

קניון טכנולוגי. אפרים סיון, שנקר

השנה, שנת סיום הקדנציה של אלכס פדואה כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, סיימו 18 בוגרים את לימודיהם במחלקה. בפרויקטים הבולטים גם כאלה שהתייחסו לפרטים מהביוגרפיות האישיות של יוצריהן. סשה לייקין, עולה חדשה מבלארוס שהיגרה ארצה לפני ארבע שנים בלבד, עיצבה מערכת שמע בהשראת תרבות בלארוסית. היא יצרה רמקולים מנייר מקומט במקום מבד, שעליהם דגם גיאומטרי המזכיר רקמה מסורתית. יריעת הנייר, המתפקדת כממברנה מייצרת קול, כלואה בין שתי טבעות הנראות כחישוק המשמש למתיחת הבד בעת פעולת הרקמה ומדגיש את הדמיון לעולם הרקמה המסורתית. על הנייר מודפס מעגל חשמלי גמיש, הכולל מעבד, רכיב Bluetooth, מגבר ו־LED.

רמקולים מנייר מקומט. סשה לייקין, שנקר

רמקולים מנייר מקומט. סשה לייקין, שנקר

הדר תדהר, סטודנט ממוצא תימני, עיצב סדרת מוצרי חשמל ביתיים בהשראת עולם העיצוב האסלאמי בעבר ובהווה. הפרויקט צמח מתוך חקירת התרבות והמורשת המשפחתית, והוא מבקש לשלב בין שפת העיצוב האסלאמית המסורתית לזאת המערבית־עכשווית. תדהר חקר מבנים ואלמנטים אדריכליים ערביים, פישט את הערבסקות ואת דגמי הקישוט שלהם, ויצר רמקולים, מאוורר תקרה ומנורת קיר בהשראת משרביות ושיבוצים דמשקאיים.

מוצרי חשמל בהשראת האיסלאם. הדר תדהר, שנקר

מוצרי חשמל בהשראת האיסלאם. הדר תדהר, שנקר

שנהב הדס, שבעברה הייתה דיילת אוויר במשך שש שנים, עיצבה ערכה לארוחות המוגשות בטיסות המתמודדת עם אילוצי האכילה בסביבה צפופה ולא שגרתית. עיצוב המגש וכלי האוכל מבקש לצמצם את תנועות המשתמש ובכך לאפשר את השמירה על מרחב פרטי קטן בחלל המשותף. המגש, על מרכיביו השונים, עוצב בקווים ישרים ונקיים בהשראת הנוף האורבני הנשקף מחלון המטוס בשעת הטיסה.

ערכה לארוחות בטיסות. שנהב הדס, שנקר

ערכה לארוחות בטיסות. שנהב הדס, שנקר

המכללה למינהל

תחת השם מחולל 4.0 הציגה תערוכת הגמר של בית הספר לעיצוב של המסלול האקדמי פרויקטים שמטרתם לחולל שינוי בקהילות שונות. "שם התערוכה מזוהה עם עולם האינטרנט ומסמן את הרשת החדשה של קוד פתוח, זכויות יוצרים משותפות ושיתוף מידע", מסבירה כרמלה ווילק, ראש בית הספר, "שכן בית הספר פועל בסביבת קוד פתוח המבוסס על מודל דמוקרטי של שיתוף שיטות וידע, ומוביל גישה של הנגשת מידע ושל יצירת שדות פעולה לשיפור חיי היום יום של קהילות שונות". בתערוכה הוצגו פרויקטים שונים שהתבקשו להתמודד עם סביבות ציבוריות שונות כדי לשפר את איכות חייהם של התושבים, המחולקים לארבעה נושאים: בסטודיו אחד התבקשו הסטודנטים להציע רעיונות תכנוניים לשימושים באתר המחצבה ההיסטורית בבאר שבע, שממוקמות סביבו שכונות מגורים. במסגרת פרויקט הגמר הציעו הסטודנטים פתרונות עיצוביים לשיפור מרחב המחיה של התושבים בשכונות הסובבות את המחצבה, כמו בניית תחנות איסוף של תחבורה ציבורית, יצירת מסלולי הליכה מוצלים, הזנה של מערכות מים וחשמל במרחב הציבורי לטובת פעילות קהילתית, ועיצוב מחודש של המקלטים הציבוריים על ידי האוכלוסייה הוותיקה וסטודנטים מקומיים. סטודיו שני עסק בניסיון למצוא פתרון עיצובי ותכנוני להזנחה של סביבת הלימודים בבית הספר דרור לנוער בסיכון ברמלה. בסטודיו שלישי ניסו הסטודנטים למצוא פתרונות שיאפשרו להפוך את אזור התעשייה בבת ים לחלק אינטגרלי מהעיר, ויכניסו בו תכנים חדשים וחדשניים שיחיו את האזור. בין הפתרונות שהוצעו: העברת תיאטרון בת ים אל תוך אזור התעשייה, הקמת מושבת מגורי אמנים, שימוש בהאנגרים קיימים והפיכתם למגורי סטודנטים וצעירים, הקמת מרכז קהילתי ועוד. בסטודיו הרביעי עסקו הסטודנטים בפיתוח שירותים פונקציונליים ותוכן חדש לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. בין התוצרים ניתן למצוא חליפת חישה לכבדי ראייה, מכשירי שמע המתרגמים קול לדימוי, מכשיר טיפולי המציע פתרון להפחתת מעגל הכאב הפיזי והנפשי עבור אנשים בעלי בעיות בטווח התנועה.

שיפור מרחב המחיה של התושבים. ליטל פרץ, המכללה למינהל

שיפור מרחב המחיה של התושבים. ליטל פרץ, המכללה למינהל

סמינר הקיבוצים

המחלקה לעיצוב של סמינר הקיבוצים הציגה השנה פרויקטים של 23 בוגרים בתחומים עיצוב מוצר, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, לבוש ואביזרים. ראש המחלקה רונן לייבמן מסביר, "מספר רב של פרויקטים בחרו השנה לעסוק בנושאים הקשורים לאורבניות ולאורבאניות החדשה, ובוחנים את התפקיד של העיר בעיצוב התרבות העכשווית. הדבר מצטרף למגמה הולכת ומתחזקת של חזרה לעיסוק באמירות חברתיות רחבות, שמוּנעות ממודעות חברתית ותרבותית. בנוסף ניתן לזהות יותר ויותר פרויקטים הנוטים לעשייה שהיא פונקציונלית, ולא רק תרבותית קונספטואלית".בפרויקטים גם Small Spaces של סטיבן יונסף, המציג ריהוט מתקפל ומינימליסטי לחדר המדרגות – כמו מתקן ישיבה, שולחן, מדף וגוף תאורה – שכשאינם בשימוש מתקפלים אל הקיר ואינם גוזלים מקום.

ריהוט מתקפל לחדר המדרגות. סטיבן יונסף, סמינר הקיבוצים

ריהוט מתקפל לחדר המדרגות. סטיבן יונסף, סמינר הקיבוצים

שני דרשן הציגה תחת הכותרת "להניק בשיק" אביזר גוף לאם צעירה המשלב בתוכו תכשיט צוואר וסינר הנקה גם יחד, שבתנועה קלה יכוןלה האם להפוך את העדי לסינר המאפשר לה להיניק את תינוקה בציבור בצניעות. הסינר עשוי בד בטכניקת אוריגמי וניתן בקלות להפריד בין חלק הסינר לתכשיט.

סינר הנקה ותכשיט. שני דרשן, סמינר הקיבוצים

סינר הנקה ותכשיט. שני דרשן, סמינר הקיבוצים

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 04:11:51