הבית הלבן

| מאת: עדי פוגל הולנדר

עיצוב הבית במושב עין ורד שבשרון כולל הרבה מאוד צבע לבן הבא לידי ביטוי בחומרים ובמרקמים שונים. התוצאה היא בית נקי ומואר אך בהחלט לא מנוכר

עיצוב פנים: לילך מורבר
שטח בנוי: 160 מ"ר (בנחלה המשפחתית)

טביעת ידה של המעצבת לילך מורבר ניכרת מיד בכניסה לבית שעיצבה במושב עין ורד שבשרון. ביקור מקדים בביתה הפרטי, השוכן גם הוא במושב הוותיק, מגלה שפה עקבית וייחודית העוברת כחוט השני בין הפרויקטים שלה. מורבר אוהבת קווים נקיים וצבע לבן. הרבה לבן. עם זאת, הלבן בבית הזה הוא חם ומזמין והשילוב בין פריטי טקסטיל לבנים לרהיטים מחומרים חמים כעץ טבעי וכראטן יוצר מראה נעים ומלטף, שלדבריה הוא על-זמני.

דור רביעי במושב

מדובר בבית מלבני בן יותר מ-80 שנה, שהיה ביתם של סבה וסבתה של בעלת הבית, דור רביעי במושב. עיצוב הבית ענה על צורכי הילדים – שלושה מתבגרים הזקוקים לפרטיות – ועל דרישתה של בעלת הבית להפרדה משמעותית בין חדרי הילדים לחדר ההורים.

מגבלות השטח והתקציב הובילו לכמה שינויים מרכזיים במבנה הישן, בהם שינויים במעטפת החיצונית ובחלוקה הפנימית של החדרים, כדי לאפשר לכל ילד את המקום הפרטי שלו ועם זאת לשמור על הפרדה מחדר ההורים. השינוי המשמעותי ביותר היה הוספת ממ"ד, סגירת החזית הקדמית הפונה אל הרחוב ופתיחה כמעט מלאה של חזית חדשה. המעטפת החדשה, בעלת הקווים המודרניים והפתחים הגדולים שמוסגרו בפרופיל בלגי לבן, מזמינה הרבה אור טבעי ורך פנימה.

הבדלי גבהים בקרקע יצרו שני מפלסים בבית: מפלס הכניסה והחצר. מפלס הכניסה מוגבה, מחופה בבטון מוחלק, בדומה לרצפת הבית, וכולל פינת ישיבה מראטן וחמישה זוגות עציצים שהוצבו במקצבים שווים על הרצפה. המפלס הנמוך יותר משמש כחצר, שעץ קלמנטינה ותיק עומד בה כזיכרון למה שהיה שם קודם. לצד עץ הקלמנטינה נשתלו עצי תפוז צעירים שיגדלו לכדי פרדס קטן בקדמת הבית. בעלת הבית העדיפה לחפות את הקרקע שבין העצים באבני חצץ לבנות ולא בדשא, וכך נוצרה חזית בהירה ונקייה.


הבית מבחוץ – טובל בירוק


הכיור, שניצב בעבר בחדר הכביסה של הסבים, נצבע בלבן ושולב במטבח

החלל הציבורי

הכניסה לבית מובילה היישר אל פינת האוכל והמטבח הנמצאים עם הסלון בחלל המרכזי והפתוח. שולחן האוכל, שנרכש בחנות הומאז' בשוק הפשפשים, מפריד בין המטבח לסלון. סגנונו הכפרי-רומנטי והחומר שממנו הוא עשוי – עץ מלא, מכניסים הרבה רוך וחום לחלל הלבן. השולחן מזמין את הבאים להתיישב סביבו ולפתוח בשיחה, ותמונות משפחה שמוסגרו במסגרות לבנות שונות וניצבות בקצהו מעניקות פן אנושי לפינה ורומזות על נוכחותם של הדיירים.

לצדי השולחן עומדים כיסאות שקופים ולבנים המחברים בין החומרים החמים לחומרים הקרים החיים בהרמוניה בבית הזה (הכיסאות הלבנים הם רפליקות של כיסאות בעיצוב האחים איימס ונרכשו ב-IDdesign, ואילו הכיסאות השקופים הם בעיצוב מקורי ונרכשו בהביטאט). הדיאלוג בין היקר לזול נעשה כאן בחוכמה ומעיד על הבנה בתחום ועל היכולת לשלב ולהתאים את העיצוב לכיסם של הדיירים.

המטבח עוצב בקווים נקיים ולבנים ויוצר על ידי נגר. במקום ארונות עליונים שולבו בו שני מדפים ארוכים המשמשים לתצוגה של כלים ושל ספרי בישול, ואילו המסה העיקרית של שטחי אחסון נמצאת באי הרחב המשמש כמשטח עבודה מרכזי. אחד הפריטים המיוחדים במטבח הוא הכיור ששימש בעבר את חדר הכביסה של הסבים. מורבר צבעה אותו בלבן וכעת הוא ניצב במטבח החדש ומחבר את הבית לשורשים.

הסלון נמצא בקצה החלל, באזור המוסתר על ידי קיר החזית. הוא משלים את המראה הרך והבהיר ומרוהט בספת בד לבנה ורכה ועליה מגוון כריות לבנות במרקמים שונים. על השאלה כיצד הכל נשמר צחור כשיש ילדים בבית, עונה מורבר שחשוב להפריד את הכביסה לצבעים, ושבכביסה הלבנה, במקום לשים מרכך כביסה, היא שמה אקונומיקה. לדבריה, "הכי קל לנקות לבן". עוד בסלון דלת עץ ישנה שהושענה על הקיר ויוצרת פסל סביבתי, שטיח שעיר אפרפר וכורסה והדום מראטן בריפוד לבן. שלושה שנדלירים התלויים מהתקרה ברחבי החלל תורמים גם הם לריכוכו ולאלגנטיות שהוא משדר.


הסלון, פינת האוכל והמטבח חולקים חלל מוארך בצורה הרמונית ופרקטית

מבט מהסלון לפינת האוכל והמטבח. שילוב של חומרים חמים עם צבע לבן יוצר חלל חמים

האזורים הפרטיים

חדר השינה של ההורים מופרד מחדרי השינה האחרים בבית והכניסה אליו נעשית דרך המטבח. ארון עץ גדול ורחב שניצב בכניסה אליו יוצר הפרדה נוספת, פרט לדלת שבין החלל הציבורי לפרטי, ומסתיר את אזור המיטה. צדו האחורי של הארון חופה במראה שתורמת לתחושת המרחב בחדר. כיוון שהארון אינו מגיע עד התקרה נכנס אור רב לחדר ונוצר חלל אוורירי ופונקציונלי.

פתח מעבר הממוקם מול חזית הכניסה מוביל לחדרי הילדים, לחדר הרחצה שלהם ולשירותי האורחים. שלושת חדרי הילדים עוצבו בהתאמה למינם ושומרים על הסגנון העיצובי של כלל הבית. בחדרי הבנות שולבו שני ארונות עץ לבנים עם דלתות תריס, פריטי טקסטיל לבנים וכיסא מראטן, המשתלבים נפלא עם רצפת הבטון ויוצרים ניגוד מעניין ולא מנוכר.

בחדרו של הבן, לעומת זאת, ניתן דגש רב יותר על הצבע האפור, אם בשטיח ואם במצעי המיטה, אך גם בו השילוב של העץ יצר חיבור נעים ונכון. מפאת גודלם של החדרים והרצון להימנע מעומס ולשדר אווריריות, נבחרו לחדרי הבנות שולחנות שקופים מפרספקס, ולחדרו של הבן נבחר שולחן לבן עם רגלי מתכת. בשני חדרי הרחצה, זה של הילדים וזה של ההורים, הותקנו שידות מעץ שנרכשו בחנות מרקופולו והותאמו להתקנה של כיור.

מורבר עשתה שימוש רב בצבע הלבן, יצרה בית נעים, מזמין ולא מנוכר. השכבות, הטקסטורות והחומרים הלבנים השונים יוצרים עומק, והניגוד בין המלוטש להרוס ובין החומרים העכשוויים לחומרים הישנים יוצר את המראה האקלקטי והייחודי. לדבריה, היכולת לשלב בין הניגודים הללו דורשת מחשבה ותכנון וכרוכה בעבודת איסוף מוקפדת. היא אינה אוהבת סטים וכל פריט בבית נרכש או נאסף ממקום אחר. מה שחשוב בסופו של יום, מסבירה מורבר, הוא שפנים הבית יהיה מאוד מזמין ופרקטי. הדבר לא בא על חשבון האסתטיות אלא נוסף על כך.


בחדרי הבנות שולבו ארונות עץ לבנים עם דלתות תריס, פריטי טקסטיל לבנים וכיסא מראטן


צדו האחורי של הארון בחדר ההורים חופה במראה התורמת לתחושת המרחב בחדר


בחדרי הרחצה הותקנו שידות מעץ שנרכשו בחנות מרקופולו והותאמו להתקנת כיור


ארון עץ גדול ורחב שניצב בכניסה לחדר ההורים משמש מעין הפרדה בין החלל הציבורי לפרטי

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 07:02:33