פרסי האופנה

פרסי האופנה 2017: פרס מפעל חיים לבן לם

| מאת: טל שץ

בן לם הכתיב את הטון בתעשייה המקומית במשך ארבעה עשורים, הכניס פסנתר כנף למים בשביל הפריים וצילם את טיירה בנקס בלי פוטושופ. על תרומתו האדירה לאופנה הישראלית בחרנו להעניק פרס מפעל חיים לצלם שעד היום מרגיש לא מוערך מספיק

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2017/09/sizes/Img43008_h_wo_680_382.jpg
בן לם: פרס מפעל חיים | צילום: איליה מלינקוב | איפור: רינת שור

בן לם לא תולה צילומים שצילם על קירות ביתו. את אלה הוא מסדר בקפדנות בערימות, בארכיון ביתי שאילתר. לם יודע מה הוא שווה: הצלם בן ה־76, שהתחיל לעבוד בשנות ה־60, נחשב במשך ארבעה עשורים לצלם האופנה המוביל בארץ. השנה הוצגה תערוכה שלו במוזיאון הרצליה שחשפה את האב הרוחני של צילום האופנה בישראל: צילומים מוקפדים, אוונגרדיים, מדויקים ומהפכניים שעיצבו את תעשיית האופנה המקומית.

"בהוליווד רקד פרד אסטר על התקרה וזה נראה לי כמו רעיון נחמד לצילומי אופנה. בניתי בסטודיו שלי חדר הפוך, מנורה הודבקה לרצפה ובתיה דיסנצ'יק החזיקה ביד אחת סולם וביד השנייה את הקיר, כדי שתראה נתמכת ולא כאילו היא עומדת ליפול" | צילום: בן לם

"בהוליווד רקד פרד אסטר על התקרה וזה נראה לי כמו רעיון נחמד לצילומי אופנה. בניתי בסטודיו שלי חדר הפוך, מנורה הודבקה לרצפה ובתיה דיסנצ'יק החזיקה ביד אחת סולם וביד השנייה את הקיר, כדי שתראה נתמכת ולא כאילו היא עומדת ליפול" | צילום: בן לם

 

בן ציון אלתרמן מעולם לא חיבב צילום באופן מיוחד, אבל ב־1964, אחרי החלמה של שנה בבית החולים בעקבות פציעה מפיצוץ מרגמה בידו, החליט שהוא נוסע לחו"ל ויהי מה. בליווי אשתו הטרייה אסתי נסע לאנגליה ללמוד צילום. שלוש שנים מאוחר יותר חזרו בני הזוג ארצה, ואלתרמן קיצר את שמו ל"לם".

התחנה הראשונה הייתה המגזין "דובשנית", עיתון נשים שהודפס על נייר משובח. ב־1967 הוקם המגזין "את", ו"דובשנית", על צוותו, נבלע בתוכו. כצלם האופנה היחיד במגזין בתחילת דרכו, נדרש לם לחדש, לצאת מהשבלונה, לעשות תחקירים ולהביא רעיונות שלא ייראו בשום מערכת עיתון מתחרה. עד היום הוא זוכר כל תמונה ותמונה.

"ציוריו של מגריט נתנו לי השראה להפקת מעילים שדבורה ביקשה. כל חלק בתמונה צולם במקום אחר, נגזר לפי הצורך והודבק אחד על השני כקולאז'. היונה וקיטי ממון צולמו בסטודיו, כל אחת בנפרד, הגדר היא חומת עכו והשמיים שמי הרצליה. היום הצילום נראה מאוד פשוט, אבל בימים ללא פוטושופ, הייתי חייב להיות מדויק מאוד עם זוויות התאורה והצילום כדי שהכול יעמוד בסוף כמקשה אחת. קיטי לא ידעה שהולכים להוריד לה את הראש. היא התאפרה והסתרקה, ורק כשהתפרסם הצילום גילתה" | צילום: בן לם

"ציוריו של מגריט נתנו לי השראה להפקת מעילים שדבורה ביקשה. כל חלק בתמונה צולם במקום אחר, נגזר לפי הצורך והודבק אחד על השני כקולאז'. היונה וקיטי ממון צולמו בסטודיו, כל אחת בנפרד, הגדר היא חומת עכו והשמיים שמי הרצליה. היום הצילום נראה מאוד פשוט, אבל בימים ללא פוטושופ, הייתי חייב להיות מדויק מאוד עם זוויות התאורה והצילום כדי שהכול יעמוד בסוף כמקשה אחת. קיטי לא ידעה שהולכים להוריד לה את הראש. היא התאפרה והסתרקה, ורק כשהתפרסם הצילום גילתה" | צילום: בן לם

 

דבורה לוין ז"ל, שהייתה עורכת האופנה והעיצוב של "את" ואחר כך עורכת המגזין, אימצה את לם כצלם הבית. בין השניים שררו יחסי אהבה־שנאה. יחד היו מתכננים הפקות מסובכות, הוגים רעיונות לצילום, ועושים סטיילינג לדוגמניות. בכל פעם חיפשו לספר סיפור מעבר לצילום הבגד עצמו. בימים שלפני הפוטושופ, זאת לא הייתה משימה פשוטה לביצוע. "הפוטושופ מקל על עבודת הצלם כי הוא לא צריך לקבל את כל ההחלטות ברגע שהוא מצלם", אומר לם היום. "בזמני היה מאתגר יותר לדייק, והיה צריך להתחכם".

"התמונה היא מתוך סדרה שצולמה בחוף גבעת אולגה, עם איריס דוידסקו, בתיה דיסנצ'יק ושתי בובות, אחת אדומה ואחת כחולה. חיפשתי ניגודים בין מציאות לבין פנטזיה. ניסיתי ליצור תמונה בתוך תמונה: הבנות על שפת הים וברקע צילום אחר שלהן, כמעין תמונה קיימת שתלויה בנוף מולן. שוב היה צורך בתכנון מדויק של הפוזיציה, כדי לייצר המשכיות לסלעים ובשביל התחושה שהתמונה באמת עומדת באותו המקום" | צילום: בן לם

"התמונה היא מתוך סדרה שצולמה בחוף גבעת אולגה, עם איריס דוידסקו, בתיה דיסנצ'יק ושתי בובות, אחת אדומה ואחת כחולה. חיפשתי ניגודים בין מציאות לבין פנטזיה. ניסיתי ליצור תמונה בתוך תמונה: הבנות על שפת הים וברקע צילום אחר שלהן, כמעין תמונה קיימת שתלויה בנוף מולן. שוב היה צורך בתכנון מדויק של הפוזיציה, כדי לייצר המשכיות לסלעים ובשביל התחושה שהתמונה באמת עומדת באותו המקום" | צילום: בן לם

 

השוק גדל והתפתח ולם הפך מצלם הבית, יקיר המערכת, לאחד מני רבים. הוא התחיל לבסס את מעמדו בעולם המסחרי וצילם מודעות יוצאות דופן. עם תקציב שהרגיש אינסופי ותשוקה לגרנדיוזיות, חברת גוטקס הביאה אותו לשיא. "אז לא צילמו סתם בחורה על רקע הים", הוא מחייך. "כל צילום היה מושקע ברמות מאוד מורכבות – מהדוגמניות ועד ההפקה עצמה".

לקטלוג שצולם בדהב שבסיני הוריד פסנתר כנף והציב אותו במים עם פסנתרן ודוגמניות ברזילאיות, לקטלוג אחר הביא במיוחד מלונדון כובעים סיניים ומניפות ענק. אבל האטרקציה האמיתית, הוא אומר, הייתה הדוגמניות. "בגוטקס זכיתי לעבוד עם טופ מודלס כמו אל מקפירסון וטיירה בנקס. "טיירה הייתה מדהימה, אישה יפה מאוד עם גוף יוצא מן הכלל. היא הביאה איתה ספר צמרת וסטייליסט משובח ובמשך שלושה ימים הייתי צריך רק לצלם אותה".

" לא אהבתי את ההפקה הזאת, לא יודע להגיד למה. אבל אני זוכר שהלא-דוגמניות נהנו ממנה מאוד. היא צולמה בבית אבות ברחוב העבודה בתל אביב, בניין שאהבתי מאוד. היום לא הייתי מצלם צילום כזה, כשהדוגמניות יושבות כמו בובות והנשים המבוגרות הן הרוח החיה בתמונה. הייתי יוצר יותר שיתוף פעולה בין הצעירות הזקנות לבין הזקנות הזקנות. מה שכן אני בטוח שלמקלות ההליכה אני דאגתי. משום מה אהבתי מקלות הליכה" | צילום: בן לם

" לא אהבתי את ההפקה הזאת, לא יודע להגיד למה. אבל אני זוכר שהלא-דוגמניות נהנו ממנה מאוד. היא צולמה בבית אבות ברחוב העבודה בתל אביב, בניין שאהבתי מאוד. היום לא הייתי מצלם צילום כזה, כשהדוגמניות יושבות כמו בובות והנשים המבוגרות הן הרוח החיה בתמונה. הייתי יוצר יותר שיתוף פעולה בין הצעירות הזקנות לבין הזקנות הזקנות. מה שכן אני בטוח שלמקלות ההליכה אני דאגתי. משום מה אהבתי מקלות הליכה" | צילום: בן לם

 

לפני 15 שנים עזב את עולם האופנה והיום אין לו אפילו מצלמה משלו. "האופנה לא כל כך חסרה לי", הוא מודה. "אף פעם לא התגעגעתי למה שנעשה בעבר כי אני תמיד חושב על הדבר הבא".

ומה אתה חושב על היחס לצילום אופנה בישראל?

"בכל העולם צלמי אופנה מציגים בכל המוזיאונים הכי גדולים, אבל פה צילום אופנה הוא מין ילד חורג של אומנות הצילום. זה מכעיס אותי".

"נחמה לב הייתה אחת הדוגמניות המדהימות שעבדתי איתן. צילמתי אותה בסטודיו בעזרת פילם אינפרה אדום שהובא במיוחד מחו"ל. לעומת פילם רגיל, שנותן צבעים אותנטיים, פילם אינפרא אדום קולט את החום שבא מהחומר, קולט צבעים שונים ממה שהעין רואה. התוצאה מתאימה לנועזות הפקת בגדי הים של 'את', שהייתה חריגה בנוף של אותה תקופה" | צילום: בן לם

"נחמה לב הייתה אחת הדוגמניות המדהימות שעבדתי איתן. צילמתי אותה בסטודיו בעזרת פילם אינפרה אדום שהובא במיוחד מחו"ל. לעומת פילם רגיל, שנותן צבעים אותנטיים, פילם אינפרא אדום קולט את החום שבא מהחומר, קולט צבעים שונים ממה שהעין רואה. התוצאה מתאימה לנועזות הפקת בגדי הים של 'את', שהייתה חריגה בנוף של אותה תקופה" | צילום: בן לם

 

צילום הפקות בן לם מתוך מגזין "את" בשנות ה־60-70

רשימת הזוכים המלאה

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: ed78d3cc32f7 at 20:31:53