חשיפה טוטאלית: ריאיון אינטימי עם צלם השנה דודי חסון

דודי חסון | צילום: דודי חסון
דודי חסון | צילום: דודי חסון

בגיל 35 אחרי שנבחר לצלם את קמפיין החורף היוקרתי של המעצבת מארה הופמן בניו יורק - הצלם שמיצב את גל גדות בתודעה הלאומית וחתום על ההפקות המפורסמות בארץ מספר על התבגרות, אינסטגרם וחלומות כמוסים על מעבר לים

88 שיתופים | 132 צפיות

 

לפעמים לגורל יש דרכים לא צפויות לעמת אותנו עם פנטזיות כמוסות. בחודש מאי האחרון קיבל צלם האופנה דודי חסון, מהשמות הבולטים בישראל בדור האחרון, אימייל ממעצבת האופנה הניו יורקית מארה הופמן ובו הזמנה מפתה – בוא לצלם את קמפיין הסתיו החדש שלי.

גם אם לחסון ניסיון לא מבוטל בחו"ל – הופמן עצמה נחשפה אליו דרך צילומים שעשה למעצבת ניו יורקית אחרת – זו התגלתה כהצעה קריטית משלוש סיבות. האחת, הופמן, שהשיקה את המותג הנושא את שמה בשנת 2000, היא מותג גדול. עיצוביה נמכרים בבוטיקים נחשבים ובאתרים כמו נט־א־פורטה ויש לה קווי כלות, בגדי ים, בגדי ספורט ושלל פריטים שמגלים חולשה ניכרת לכל דבר שהוא אתני. עבור חסון, שצילומיו כבר מעטרים כל פינה באתר הבית של המעצבת, המשמעות היא חשיפה יוצאת מגדר הרגיל.

דודי חסון | צילום: דודי חסון
דודי חסון | צילום: דודי חסון

 

שנית, הופמן, בביטחון ששמור אולי רק למותגים שעובדים בקליבר כזה, אפשרה לחסון חופש אמנותי מוחלט. "היא לקחה אותי בגלל סגנון מסוים שהיא אהבה", מציין חסון בזמן שהוא חושף את תמונות הקמפיין, מרהיבות ומשונות במופגן, אם לשפוט על פי תנוחות הדוגמנית, הסטיילינג או הסט עצמו – בית מכושף ואקלקטי בצפון מדינת ניו יורק. "הרגשתי שהיא נותנת לי לעשות את מה שאני הכי אוהב, ושיש לנו שפה משותפת. יש מצב שיש לה יותר סטייל ממני, והחלטתי לנצל את ההזדמנות הזו כדי להעז. לא רציתי להפסיק לצלם. צילמתי כמו מטורף".

אלא שההתנסות הזו, וטעם החופש שמאפשר העולם הגדול באמת, עשו גם דבר נוסף – הציתו בו מחדש את התקווה לכבוש את העולם ואת הפרדוקס שכמעט כל כישרון גדול בתחום האופנה בישראל נתקל בו. "העבודה עם מארה מאוד השפיעה עליי. החוויה הייתה מדהימה ואני חושב שמשם אני יכול להתפתח. תשמע, יש לי פה ימים מאוד קשים, שאני שואל את עצמי לאן אני עוד יכול להתקדם. אני צריך לקבל החלטות בשנה הקרובה, להחליט מה קורה איתי. יש סיכוי גדול שאעבור ויש סיכוי שלא. בגדול זו המטרה שלי כרגע. אני עוד לא מדבר על זה אבל יש מצב שסוכנת מאוד גדולה בניו יורק לוקחת אותי. אני מקווה שבשלב הראשון אוכל לגור בארץ ולעבוד בחו"ל. הכיוון שלי הוא החוצה".

מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ
מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ

 

דילמת הדג והאקווריום – כאן אתה שם ענק, ושם מי יודע.

"אני אדם שעובד מגיל 15 בעבודות הזויות, ואני לא אפרט איזה, וברמה ההישרדותית אני אדם חרדתי. אני לחוץ. אני לא יכול לשבת ולהסתלבט שבועיים ולצאת לטייל. אני צריך לעבוד. זה לא כי אני חייב כסף אלא זה משהו מהבית. גדלתי ככה, שצריך לעבוד. זה תוקע אותי הרבה פעמים ואולי גם מה שתקע אותי בארץ המון שנים. אנשים אומרים לי שנים – דודי, אתה חייב לעזוב. ואני כבר לא יכול לשמוע את זה יותר. זה אפילו מעצבן. אני יודע שאם אני נוסע אני חייב 'לשבת' שם ולהבין שצריך המון המון סבלנות. אתה יכול לשבת שם שנה, שנתיים ושלוש ולא קורה כלום. ומה קורה עם כסף? אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. אני עובד קשה כבר המון שנים, מפרנס את עצמי. אם אני קם ונוסע לחו"ל אני בולע את כל החסכונות שלי. לנסוע לחו"ל זה הימור ואולי צריך לקחת אותו".

ובפנטזיה שלך, אם דברים מסתדרים, אתה עוזב?

"כן. חשבתי על זה המון. בהתחלה חשבתי שזו תהיה פריז, אבל אני נוטה לניו יורק. בניו יורק אני רואה את עצמי מסתדר יותר. הבעיה היא שזה קצת רחוק מהמשפחה וזה כנראה הדבר שיהיה לי הכי קשה. אני מאוד מחובר אליהם".

הפקת אופנה שפורסמה במגזין The Ones2watch | צילום: דודי חסון
הפקת אופנה שפורסמה במגזין The Ones2watch | צילום: דודי חסון
מתוך הפקת אופנה שתפורסם במגזין ID בקרוב | צילום: דודי חסון
מתוך הפקת אופנה שתפורסם במגזין ID בקרוב | צילום: דודי חסון

 

אופנה שהיא דוקו

ייתכן שחיבוטי הנפש וחישוב המסלול מחדש לא קורים עכשיו במקרה. חסון, אשקלוני במקור שגדל ברמת השרון, מציין בימים אלה עשור בתעשיית האופנה בארץ. חמוש בשיער ארוך, משקפי שמש נצחיים ואינספור קעקועים, הוא פרץ לתודעה בגיל 25, כשכמעט משום מקום וללא השכלה פורמלית זכה בקמפיין הנחשק ביותר דאז בתעשייה – זה של קסטרו. החיבור עם הרשת הישראלית הגדולה הביא לו הישג נוסף – הוא היה חלק מהצוות האחראי למיצוב של גל גדות בתודעה המקומית, אולי הדוגמנית המצליחה ביותר שיצאה מישראל עד היום.

לצד שורה של פסגות מסחריות ואמנותיות – חסון צילם מאז עשרות קמפיינים נוספים, שערי מגזינים והפקות אופנה – הוא ביסס לעצמו כתב יד מובהק שמאופיין בישירות בוטה, כמעט פורנוגרפית, שמזגזגת בין כמיהה לתיעוד של רגעים אנושיים אקסצנטריים ליופי חריף. שילוב מושלם עבור האופנה במאה ה־21, שהייתה שבעה כבר מצילומים מצועצעים וכמהה לאותנטיות.

"הצילום, כמו שאני מצלם אותו, זה כמו דוקו. כשאני בוחר את התמונות זה תמיד יהיה איזה תיעוד של רגע לא מתוכנן", הוא מסביר את הפילוסופיה שמאחורי האמנות שלו ומצביע על סדרת צילומים שבמרכזה אישה בוגרת ושחורה, עירומה לגמרי, שכאילו מתועדת ברגעיה האינטימיים ביותר. "ביום הצילום למארה סיימנו את הצילומים ונוצר לי חיבור מדהים עם בעלת הבית שצילמנו בו. צילמנו אותה בעירום. היא כתבה לי מייל שהיא בחיים לא הרגישה יפה כמו שנתתי לה להרגיש. זו הייתה חוויה יוצאת דופן. אתה מדבר איתי ויש לי צמרמורת. ברגעים האלה אני כל כך שמח שאני מצלם".

מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ
מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ

 

השאלה מה עושים עם הצילומים האלה, יפים וכנים בצורה חריגה, אנושיים אך ספציפיים כל כך, נוגעת בנקודה כואבת. בישראל, כמו בישראל, המקום לאמנות האופנה הוא מוגבל. "אתה מבין שמה שאני מראה לך עכשיו על המחשב אין לי איפה לשים אותו בארץ?", שואל חסון רטורית. "החלום שלי הוא להציג במוזיאון ישראל או תל אביב, שייתנו לצלם אופנה להציג במקום נחשב. בלוס אנג'לס צלמי אופנה מציגים בגלריות הכי נחשבות. בארץ מתייחסים לזה בזלזול מוחלט. איך זה הגיוני שאף צלם אופנה לא הציג במוזיאון כאן? זה מטורף. למה לא?".

לפני שנתיים הכרזת שאתה רוצה להוציא ספר ותערוכה. מה קורה עם זה?

"הרגשתי שאני לא מוכן לזה עדיין. לא רציתי לייצר ספר שהוא סתם אלבום תמונות. אני חושב שגם לגבי תערוכה, שמאוד רציתי לעשות, איכשהו הרגשתי שאני לא מוכן לזה עדיין. זה עוד מתבשל. עצוב לי שמוזיאונים הם לא אופציה. הכל כאן קשור לצילום פוליטי".

מה יהיה בספר ובתערוכה בסופו של דבר?

"הכל, מהשראות ועד פורטרטים. אני חושב שהספר הזה הולך להפתיע המון אנשים. אני הולך לחשוף את עצמי מאוד. אני מופיע בספר, ואני מקווה שכל מי שצילמתי בעבר יסכים לקחת בזה חלק. אותי זה מסקרן לראות איך זה יצא. באמת. לראות את התהליכים שעברתי, את ההתבגרות – אם זו זוגיות, אם זו משפחה, אם זו עבודה. אני מחכה לזה".

מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ
מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ

 

היום אתה כבר לא יודע מה יפה

אירוני, אבל הדחף של חסון להשיג שברירים יפים של אותנטיות מגיע דווקא בזמן שדור ה־Y, שחסון נמנה עליו, והמילניאלס, הדור הצעיר יותר, עסוקים באופן בלתי פוסק בתיעוד עצמי. חסון, שיחגוג בדצמבר הקרוב 35, גדל בתעשייה במקביל להשתלטות הרשתות החברתיות, אלה שנותנות לכל אחד, ובכל מקום, מצלמה, וגם מאלצות מותגי אופנה לשווק את עצמם ללא הפסקה 24/7.

"אני מתגעגע לימים שבהם לא היה אינסטגרם ולא היה פייסבוק", הוא פורט בנוסטלגיה. "לחזור לצלם בפילם. כשאתה רואה צילומים מוצפים כל היום באינסטגרם, ויש 20 אלף פרזנטורים, נהיה לך קצת יותר קשה. אתה מוצף היום בתמונות שכבר בא לך להקיא. אתה כבר לא יודע מה יפה. אין לך את גורם ההפתעה, זה חסר".

אני חושב שלפעמים פשוט קשה ככה להבחין בין מה בעל ערך ומה חסר ערך. אתה חושב שזה מצב הפיך?

"לא. זה לא הפיך. צריך להתרגל לזה. זה כמו שהעולם עבר מפילם לדיגיטלי".

מה הפתרון? להפסיק לצלם ככה?

"הייתה תקופה שהחלטתי לסגור את האינסטגרם. הרגשתי שזה משבש אותי. אבל תוך שנייה חזרתי".

למה?

"כי אני לא מסוגל שלא להיות בזה. אם אתה לא שם אתה לא קיים, במיוחד מבחינת צילום. אנשים לא קונים היום ספרי צילום. אתר אינטרנט זה חרטא ברטא. אני לא חושב שאנשים נכנסים לאתרים של צלמים, לדוגמה. אנשים רוצים נוחות, שזה יופיע להם בפיד. הם חסרי סבלנות".

אז משלימים עם המצב?

"לא ויתרתי, אבל אני חי בדיסוננס. יש אהבה־שנאה עם האינסטגרם. אני מבחינתי רוצה שכמה שיותר אנשים יראו את העבודה שלי".

אבל זה הפרדוקס – אנחנו רוצים שכולם יצרכו אותנו, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים לעשות את מה שכולם רוצים לצרוך.

"נכון, אבל מה שמשבש את זה זה מאגר התמונות העצום. הייתי שמח לראות קצת פחות תמונות באופן כללי".

גם  היית רוצה לצלם קצת פחות?

"(צוחק) לא. אני לא יכול. אני לא יכול לצערי. אם יש לי שבוע קצת רגוע אני על סף חִרפון".

צילום מתוך הקמפיין למארה הופמן | צילום: דודי חסון
צילום מתוך הקמפיין למארה הופמן | צילום: דודי חסון

 

רוק סטאר בתחת שלי

הדעתנות של חסון, שהפכה לשם דבר בתעשייה, מטופחת אף יותר עם הגינונים המאפיינים אותו, אם כי בשיחה איתו מתברר שחלקם הגדול הם מצג שווא שנוצר מסמיכות ולא מכוונה. הקרבה שלו למוקדי הכוח בתעשייה, לדוגמניות הידועות, החזות המוכרת, הבחירה שלו לצלם נושאים נפיצים והעובדה שהוא מתועד במדורי הרכילות משווה לו לעתים מראה של כוכב מהסוג שלא נפוץ בסצנה המקומית. העובדה שהוא ממעט באופן קיצוני להתראיין, והמנהג שלו כמעט ולא לדבר עם אורחים על סט צילומים תרמו כמובן לתדמית המרוחקת.

כדרכם של כישרונות גדולים, ואולי משום שהוא עצמו רומז לכך שהוא שבשיאו של תהליך התבגרות נוסף, הוא מגלה יחס אמביוולנטי כמעט בנוגע לכל נושא. הוא לא מפסיק להרעיף מחמאות על קולגות ("אני חושב שיש פה אנשים סופר מוכשרים, בעיצוב, בצילום באמנות. אני מצדיע לכל המעצבים הצעירים שעושים את זה נטו מתשוקה"), מדבר שוב ושוב על הקשר ההדוק שיש לו לישראל ולמשפחה, אבל גם יודע לגעת היטב במציאות המורכבת ובהיעדר כללי של אוויר.

"היום, אם יש דבר אחד שאני בטוח בו, כי ביחס להרבה דברים אחרים בחיים אני מבולבל ולא החלטי, זה הצילום. וזה מזל, כי אם לא הייתי מתחרפן. וזה מזל".

לראייה, הוא מסרב לתת לדיונים ציבוריים שנעשו פופולריים בשנים האחרונות להשפיע עליו או לחבל ביצירת האמנות.

"אתה יכול לכתוב את זה גם – לא מסוגל לדבר על אנורקסיה, רזות, שמנות. זה פשוט לא מעניין. זה הנושא הכי מאוס שיכול להיות. אין נושא יותר מאוס מזה. זה לא רלוונטי לכלום. יש שמנה. יש רזה. שתיהן מהממות".

מה משעמם אותך כאן?

"קודם כל, בארץ יש מעט מאוד מגזינים שאפשר לעבוד איתם. זה מאוד מתסכל. צילמתי עכשיו כתבות אופנה לעצמי. שלחתי אותן לחו"ל, למגזינים. גם חסרה לי בעיקר השראה. אני טס המון רק כדי לחוות, לקבל. אני מקבל את ההשראה שלי מאנשים, ברחוב, רואה איך הם מתלבשים, ופה זה מאוד קשה. ברמת האופנה זה מתסכל".

אתה מאוכזב ממה שקורה כאן?

"סיימתי להתאכזב. אין לי כוח להיות ממורמר".

ומה גרם לשינוי הגישה?

"קודם כל התבגרתי. הבנתי דברים. נרגעתי באופן אישי ממה שהייתי פעם. עברתי תהליך מסוים. אני כבר לא מתעצבן".

כבר לא רוק סטאר?

"בתחת שלי רוק סטאר. יש דבר כזה רוק סטאר פה? אין רוק סטאר בישראל. אני חושב ששחררתי את זה. אני לא אצליח להציל את זה. אני מבין שדברים לא יקרו פה בדיוק כמו שהייתי רוצה מבחינת אופנה. אני פשוט רוצה לצעוד קדימה. אני חושב שיש לי מה להציע. תמיד שואלים אותי אם בגיל 60 אני אתחרט על משהו. אני לא מהטיפוסים האלה. הגשמתי חלום וזה שאני בכלל מצלם. אם זה יקרה (עזיבה לחו"ל, ל"ש), זה יהיה מדהים ואם לא אז זה גם בסדר. יש עוד דברים שמעניינים אותי בחיים. אני משער שאני אמשיך עם זה כמה שאני יכול. אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. אולי מגדל – באיזושהי פנטזיה, אם הייתי אדם רגוע יותר – חמורים בצפון. אבל זה לא יקרה".

מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ
מאחורי הקלעים של קמפיין הסתיו של מארה הופמן | צילום: יח"צ

 

המועמדים הנוספים בקטגוריית צלם השנה

אייל נבו הצלם המועדף על בר רפאלי.יוצר פריימים בעלי אופי קולנועי ופנטסטי.
אלה אוזן צלמת מבטיחה עם ניסיון של ארבע שנים. צילומיה מאופיינים בחולמנות, רכות ונשיות.
יניב אדרי ידוע בסגנון צילום ספונטני וטבעי. צילם השנה הפקות ל״ווג״, לואי ויטון ו-H&M.
רון קדמי מבכירי תעשיית האופנה המצלם מדי שנה בין היתר את קולקציות הבוגרים של שנקר.
תמר קרוון אמנית וצלמת, בעלת סגנון אישי וצבעוני השואב השראה מעולמות הפופ.

[tobutton text="%22%u05DC%u05E8%u05E9%u05D9%u05DE%u05EA%20%u05D4%u05D6%u05D5%u05DB%u05D9%u05DD%20%u05D4%u05DE%u05DC%u05D0%u05D4%22" link="%22http%3A//atmag.co.il/%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2599-%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2594/%25D7%2598%25D7%25A7%25D7%25A1-%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2599-%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2594-2016-%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259E%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%2596%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2594%22" theme="pink" target="blank" wrap="p" ]