מחוברים לחיים

| מאת: רוני שני

מחשב נייד, סמארטפון ואינטרנט אלחוטי - זה כל מה שהנוודים המודרניים צריכים כדי לנהל עסק שיאפשר להם לטייל ברחבי העולם כדרך חיים. ואולם, לצד יתרונות כמו תחושת חופש מתמשכת והיכרות עם עולמות חדשים, החיים בתנועה מזמנים גם אתגרים לא מעטים, ובהם ניתוק מהמשפחה וחוסר יציבות. מחשבים מסלול כל יום מחדש

בית קפה בבנגקוק החביב על נוודים דיגיטליים. צילום: shutterstock

״לפני יותר מעשר שנים היה לי חלום: לחיות חצי שנה בארץ וחצי שנה בחו"ל. נוודות דיגיטלית (Digital Nomadism) מאפשרת לי להגשים אותו״, מספרת טל ברייט (37, רווקה) ישראלית שמטיילת בעולם כמה חודשים בשנה ובשאר הזמן גרה בתל אביב – ״מגדלת ירקות בגינה, מתופפת, מתקלטת, מצלמת ומלמדת אנשים איך לנהל את הזמן שלהם״, כפי שהיא מעידה על עצמה.

לפני שהחלה לנדוד, הייתה ברייט רכזת מתנדבים בעמותה, ובמקביל ניהלה עסק קטן של תרגומים ומכרה תצלומים באינטרנט. "בקיץ הגיעו מתנדבים מחו"ל ומהם קיבלתי את הרעיון לחפש אפשרויות התנדבות בחו"ל", היא מספרת. "ישבתי שעות על האינטרנט עד שהגעתי להבנה שאני בעצם רוצה להיות חופשייה ולא מחויבת למסגרת, ואז נפל האסימון. תרגומים אפשר לעשות מכל מקום – זה לא מסבך אותי עם חוקי הגירה ואת הכסף על התמונות אני מקבלת בלי קשר למיקום. לקח לי זמן להגיע למצב שבו צברתי מספיק לקוחות טובים שמשלמים בזמן – ואז ארזתי ונסעתי. זאת הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי בחיים. מאז, במשך כמה שנים, אני חיה ומטיילת בכל קיץ במקום אחר בעולם ובסתיו חוזרת לארץ עד הקיץ הבא. אני מתפרנסת מתרגום ומוכרת את התצלומים שלי. בחלק מהזמן עבדתי גם בבניית אתרים באינטרנט – עוד מקצוע טוב לנדודים. עכשיו אני גם מלמדת סדנת פרודוקטיביות בשם 'זה הזמן' (zehazman.net), שבניתי כעסק נודד שאפשר להעביר גם בסקייפ. הרבה מהידע ומהניסיון שלי בנושאי פרודוקטיביות צברתי במהלך הטיולים כנוודת דיגיטלית. זהו אורח חיים שמחייב ניהול זמן ומשמעת עצמית״.

קול קורא לנדוד

המונח ״נוודים דיגיטליים״ מתאר את מי שנעזרים בטכנולוגיה ובעבודות שהיא מאפשרת לעשות כדי לנדוד בעולם בלי כתובת קבועה. העבודות הפופולריות בקרב מי שעושים זאת הן, בין היתר, כתיבה, צילום, עריכה (טקסט או וידאו), שיווק מקוון, עיצוב גרפי ופיתוח תוכנות, אתרים ואפליקציות. נוסף לכך, בין הנוודים אפשר למצוא גם בעלי מקצועות חופשיים כגון אדריכלים ומתרגמים, אנשי מכירות ומכירות מקוונות ואנשים המייצרים הכנסות מאתרים אישיים ומבלוגים (חסויות, תוכן שיווקי, לינקים ממומנים), מהרצאות, מאימון או מלימוד מרחוק ואפילו מכתיבת סקירות וביקורות כצרכנים סמויים. כל העיסוקים האלה אינם תלויים במיקום פיזי. אינטרנט אלחוטי, סמארטפונים, מחשב, ענן ושירותי תקשורת זולים או חינמיים מאפשרים לעבוד ולחיות בכל מקום.

בחיים כאלה טמונים כמובן לא מעט אתגרים. חלקם רגשיים, כגון עזיבת משפחה וחברים, היעדר בית ומסגרת קבועה וההכרח לקיים שגרה בעת מה שנתפס פעמים רבות כחופשה מתמשכת. הבדידות, או ליתר דיוק היעדר המעגל החברתי והמשפחתי הקרוב, ותחושת התלישות הקבועה שנלווית אל סגנון החיים הזה של חיים בדרכים הן מכשלות מהותיות למדי, שעמן מתמודדים מפעם לפעם אפילו העצמאיים והקוסמופוליטיים ביותר שבין הנוודים. כל אחד צריך מדי פעם לקיים איזו שיחת נפש פנים אל פנים, לנהל ויכוח פוליטי עסיסי או סתם להעלות זיכרונות (ומוטב בעברית). כל אחד מתגעגע לפעמים לריחות, לטעמים או לאווירה שקשה לשחזר – ואין זה משנה עם כמה שקדי מרק יצאתם מהארץ. עם זאת, ואף שקשה לדבר בהקשר הזה על קהילות (כי הרי העיקרון הוא לנדוד), אפשר להכליל ולומר שרבים מהנוודים, במיוחד אמריקאים ואירופאים, מתרכזים במדינות דרום-מזרח אסיה, פשוט כי בתור מי שמרוויחים בדולרים או באירו – החיים שם זולים שבעתיים. ברייט למשל, מטיילת הרבה באירופה ושהתה תקופות מסוימות במדינות הזולות יותר שבמזרחה. אם בכל זאת חסרה לכם חברותא, גם אם זמנית, נסו להיעזר באתרים שעליהם ממליצה ברייט ברשימת הטיפים (ראו מסגרת), ובראשם Nomad List של המפתח ההולנדי פיטר לבלס, נווד דיגיטלי מצטיין.

לצד אלה יש גם קשיים ביורוקרטיים, בין היתר: הצורך בביטוח בריאות בינלאומי ובהיכרות והבנה של החוקים המקומיים (סוגיות מיסוי, אשרות עבודה וכדומה). חלק ממי שמנהלים עסקים נודדים עם מחזורים גדולים מתבססים על מה שנקרא Flag Theory ((flagtheory.com, שיטה כלכלית שמסייעת להם ליהנות מהפרשי עלויות מחיה וממדיניות מס מקלה או מתגמלת במדינות שונות.

״רבים חושבים שנווד דיגיטלי חייב להיות יזם עצמאי, אבל אפשר גם להיות שכיר ולעבוד מרחוק. רואה חשבון או מנהל חשבונות למשל, יכולים לעבוד מרחוק באמצעות תוכנות בענן ולתקשר מול המטה הראשי״, מסבירה נורה דאן, לשעבר בעלת עסק לתכנון פיננסי, באתר Medium. דאן, שעזבה את קנדה ב-2006 והחלה לנדוד, מתפרנסת מכתיבה (ספרים, פוסטים, כתבות במגזינים), מהכנסות עקיפות מבלוג (theprofessionalhobo.com) ומהוראת אנגלית. כמו אחרים, גם היא התמקצעה במזעור ההוצאות באמצעות התנדבות וטקטיקות אחרות.

החיים בתנועה זולים יותר

מרבית הנוודים הדיגיטליים מגלים שהחיים בתנועה זולים הרבה יותר, הודות לחלופות כמו התנדבות תמורת מגורים והוצאות מחיה, אירוח אצל מכרים או זרים (CouchSurfing, WWOOF וכיוצא באלה), שהייה בערים או במדינות שערך המטבע שלהן נמוך ביחס לזה שבו אתם מרוויחים ועוד. בשורה התחתונה, מרביתם מעריכים שנדרשים להם כ-5,000 שקל בחודש כדי ליהנות כמעט כל רגע, גם בעבודה וגם מחוצה לה.

בהקשר הזה מעניינת האבחנה של ריקה ג׳יין (27), פסיכולוגית מניו יורק, שעובדת כמעצבת גרפית עצמאית ומשווקת במדיה חברתית. בשמונת החודשים האחרונים היא מטיילת בעולם, חולקת את חוויותיה בבלוג ״סטייה מהנורמה״ (deviatingthenorm.com) וחוקרת תרבויות. לפני עזיבתה היא חיה ממה שהיא מגדירה כהכנסה ״עלובה״ של סטודנטית לתואר שני, אבל הייתה נחושה להתחיל בחיים של מסע מתמיד. נכון להיום היא מתנדבת בניו זילנד בעמותה שמסייעת לאזרחים ולמהגרים. בריאיון עמה הסבירה כי יש המון יתרונות וחסרונות לסגנון חיים כזה, אבל הדבר הכי משמעותי הוא העובדה שהיא מרגישה פרודוקטיבית גם בחופשה. "פעם חשתי אשמה כשיצאתי לחופשה, אבל כנוודת דיגיטלית אני יכולה לקחת את המחשב הנייד שלי ולעבוד בכל רגע", היא מספרת. "אחר כך אני יכולה לטפס על הר, לשכב על החוף או לשתות עם חברים בלי לחוש אשמה. החיסרון המשמעותי נובע מהתלות הבלתי נמנעת בטכנולוגיה ומהצורך להישאר מחוברת. מציאת האיזון בין עבודה לפנאי בדרכים מאתגרת בדיוק כמו בבית. שמעתי מחלק מהנוודים הדיגיטליים שהם חוששים לנסוע למדינות מסוימות כי הם אינם יכולים להיות בלי תקשורת אלחוטית במשך יותר מיממה. אני חושבת שזו הנקודה שבה עליך לשקול את הסיבות המקוריות שבגללן הפכת לנווד דיגיטלי מלכתחילה, ולהחליט מה חשוב יותר – החוויה והמסע או העסק".

ריקה ג'יין. נחושה להתחיל בחיים של מסע מתמיד

ריקה ג'יין. נחושה להתחיל בחיים של מסע מתמיד

גם ברייט מציינת כי החסרונות והיתרונות שזורים אלה באלה: "לא תמיד ברור מה היעד הבא, איך הוא יהיה, איפה אמצא מקום לישון, אילו אנשים אפגוש, איך אסתדר שם, האם תהיה לי מספיק עבודה. עם זאת, ללמוד לחיות עם חוסר הוודאות ועם השינויים הבלתי צפויים זה אחד הכישורים הכי טובים שאפשר להפיק מאורח החיים הזה. יש לכך השפעה על התמודדויות עם מצבים מלחיצים ועל היכולת לשמור על שלווה כללית". ברייט מציינת כאחד המניעים ליציאה למסע הנדודים שלה את הרצון להתרחק מציניות ("ובארץ אין זה קל במיוחד") ומונה עוד הבדלים רבים אחרים בין החיים בדרכים לחיים בישראל. לצד היבטים בנאליים משהו כמו יוקר המחיה, שלמעט במדינות מעטות הוא כמעט תמיד נמוך מישראל, או ההיצע הבלתי נתפס של נופים, תרבות ופנאי, היא מדברת על המגוון האנושי הזמין בחו"ל, ודאי במסעות, על השחרור מסיר הלחץ המכונה "מדינת ישראל" ועל היכולת להביט בכל מה שמתרחש בארץ מבחוץ, דרך עיניהם של זרים. זרים אלה, שגם אם הם אינם אובייקטיביים הם לפחות שופטים הכול בעיניים שונות לחלוטין, הם נכסים אמיתיים המתגלים שוב ושוב בכל מקום חדש ואינם מפסיקים להפתיע.

טיול במשרה מלאה

"העבודה כל כך גמישה שאין זה משנה איפה אני נמצאת – כל עוד יש אינטרנט כמובן", עונה ברייט בתשובה לשאלה מה ההבדל בין תכנון מסע כזה ובין תכנון נסיעה למקום אחד לזמן ממושך. "אני עושה תוכנית כללית והיא משתנה במהלך הטיול בהתאם לאנשים שאני פוגשת. לפעמים אני יכולה להיות בשתיים-שלוש מדינות בחצי שנה, לפעמים ב-14. אני עושה Couchsurfing, ישנה על ספות של חברים שפגשתי בעבר ולעתים שוכרת חדר בדירה. המטרה אינה רק לחסוך – אני מחפשת קשר עם מקומיים כדי לראות את המקום דרך העיניים שלהם, לצאת לבילויים מקומיים וללמוד על החיים, על ההיסטוריה ועל הפוליטיקה דרך שיחות עם האנשים החיים במקום. זה הרבה יותר מעניין ואותנטי מאשר לקרוא על זה בספר. לפעמים מוזר למארחים שאני יושבת כמה שעות במטבח ועובדת במקום להסתובב בחוץ, אבל הרבה מבקשים ממני עצות לחיים כאלה. משום שאין לחץ להספיק דברים, העבודה משתלבת בלי להפריע לטיול. גם אם נתקעתי סוף שבוע שלם עם פרויקט גדול ודדליין מאיים לא הפסדתי יומיים, כי יש לי זמן ואיני ממהרת. זאת גישה הרבה יותר מאוזנת לטיול".

גם ג'יין, אף שהיא אינה נוודית דיגיטלית "קלאסית" וטרם מתפרנסת כל צורכה בדרכים, מצליחה לתמרן: "אני מתפרנסת מעבודות דיגיטליות עבור לקוחות מניו יורק, אבל זה עדיין אינו מייצר הכנסה שתאפשר לי לטייל לנצח. אני תלויה בכספים שהרווחתי 'בבית' כדי להתקיים. העסק שלי בתהליכי התהוות אבל פיתחתי דרכים להפוך טיול במשרה מלאה לאפשרי. לדוגמה, הרווחתי עשרות אלפי מיילים חינם וטסתי ליעדים שונים, הצטרפתי ל-Couchsurfing ושמרתי על בתים כדי ליהנות מלינה בזול או בחינם".

איזה תהליך מחשבתי נדרש כדי להיות נווד מבחירה?

"הצעד הראשון הוא להניח בצד את כל הרעיונות שהכניסו לך לראש באשר לאופן שבו אתה אמור לחיות. זה לא סגנון חיים טיפוסי או נורמטיבי והוא מנוגד לנורמה החברתית של 'להתיישב'. נווד מבחירה חייב לשנות את סדר העדיפויות וללמוד לחיות בדרכים. למרבה המזל, השביל הפחות מתויר הזה אינו חף מעקבות. רבים בחרו 'לסטות מהנורמה' ולהפוך לנוודים, והבלוגים שלהם עזרו לי מאוד – לא רק לקבל את הרעיון של חיי מסע, אלא גם לגבש תוכנית כלכלית. נווד דיגיטלי אינו מטייל בידיעה שבית ועבודה מחכים במקום המקורי שממנו יצא לדרך – ביתו הוא בכל מקום שאליו הוא מגיע. העסק שלו הולך איתו או שהוא מתכנן לייצר עסקים ולהרוויח כסף תוך כדי טיול, לא רק כשהוא חוזר לנקודת ההתחלה".

ברמה הפילוסופית יותר היא מאמינה "שאפשר לשנות נורמות חברתיות רק כאשר פרטים מנסים משהו חדש ומבינים או מקבלים התנהגויות של אחרים אף שהן שונות משלהם. סטיות מהמסלולים הנורמטיביים מספקות הזדמנות להתפתח, להשתפר ולהתקדם – כפרטים וכחברה". לדידה, המשמעות המיידית הייתה ויתור על האקדמיה, אבל היא מזכירה לעצמה כל העת שהמטרה היא התנסות. "אני מעדיפה לטשטש את הגבול ולשלב בין נסיעות ארוכות טווח לתקופות של קינון, לפי מה שמתאים לי בכל רגע. אין זה משהו לינארי".

בין אלה שיצאו לדרך בלי יעד ובלי תאריך חזרה, מסקרן במיוחד הוא נייט רוברט, שעזב ב-30 ביולי 2012 את ביתו ומאז ביקר ב-60 מדינות וכתב על טיולים, צילום, אדריכלות, אוכל ועוד שלל נושאים, הן בבלוג שלו (yomadic.com) והן בכמה כלי תקשורת מוכרים. מאז השנה שעברה הוא מדריך מסעות ייחודיים. נווד מעניין אחר הוא טים צ'ימוי, אדריכל ומעצב עצמאי גרמני, שהרצון שלו לעצמאות ולחופש הוביל אותו לנדודים, וכיום הוא מפעיל אתרים וחנויות מקוונות, מנחה סדנאות וכותב (בלוגים וספרים, בגרמנית בלבד – earthcity.de). לצד אלה הוא עורך מפגשי הנחיה ואימון ברחבי העולם, שבמסגרתם הוא מלמד הקמת עסק שאינו תלוי מקום. סבסטיאן קאנאווס, לעומתם, נע ונד מאז ילדותו וכיום מתפרנס כמרצה, כיועץ שיווק, כסוקר שירותים ומוצרים בתשלום וכמחבר ספרי טיולים (off-the-path.com).

משפחה בדרכים

לא רק רווקים צעירים מעזים לעשות שינוי כזה. ארין בנדר, בעלה ג'וש ושני ילדיהם – מיה וקאיוס (בני חמש ושש) – עזבו במאי 2012 את ביתם בפרת', אוסטרליה, לטובת נוודות. היא טיילה הרבה לבדה והשניים ערכו מסעות יחד לפני שהיו להם ילדים, אבל ב-2011 החליטו לא לחזור לאוסטרליה. ״אנחנו מסתגלים למחשבה שבית אינו מקום, הוא איפה שאנחנו נמצאים, יחד. זה אופן מחשבה אחר", סיפרה בריאיון.

משפחת בנדר. צילום: Travel with Bender

משפחת בנדר. צילום: Travel with Bender

בעבר תיארה את שגרת השבוע שלהם שמתחלקת לשניים: יום לימודים ויום ללא לימודים. ביום לימודים הילדים קמים בין שש לשבע בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר ומתארגנים. עד 10:00 הם מגיעים למסגרת חינוכית מקומית כלשהי, "כדי שיתחברו, ילמדו את השפה וישחקו". בזמן הזה השניים עובדים ואחרי ארוחת הצהריים הם הולכים לאסוף את הילדים. "אחרי מנוחת הצהריים אנחנו מחליטים איך להמשיך את הערב". ב-19:30 הילדים נכנסים למיטות והם חוזרים לעבוד (חלק מהלקוחות אוסטרלים ולעתים יש הפרשי שעות). כשהילדים אינם הולכים לבית ספר "הכול לוקח קצת יותר זמן" והלו"ז חופשי למדי: הולכים לבריכה, צופים בסרטים, מטיילים וכדומה. בעת מנוחת הצהריים של הילדים הם עובדים ובערב מבלים יחדיו. "אין חלוקה קבועה – הילדים יכולים להיות איתנו כל יום, שלושה ימים בשבוע או יום אחד, ובשאר הזמן 'נשחק בתיירים'", סיפרה.

מה גרם לכם לעשות זאת ובאילו אתגרים נתקלתם?

״רצינו חיים טובים יותר. לילדים יש שני הורים במשרה מלאה והם עושים דברים מדהימים", ממשיכה בנדר. "בתי בת החמש עשתה סנפלינג מצוק במלטה. הרבה פעמים אנחנו מתאהבים במקום כלשהו, ואיננו חייבים לעזוב תוך שבוע כדי לחזור לעבודה. הדברים האלה חשובים יותר מכל התמודדות עם אתגרים שבצעד כזה, ויש לא מעט כאלה – במיוחד כשמדובר במשפחה עם ילדים קטנים. למשל, ציוד – תיקי גב אינם מתאימים כשצריך לשאת טיטולים ומגבונים, צעצועים וספרים. בשנה הראשונה סחבנו המון ציוד – לקחת את הבית לכל מקום שאליו את הולכת יכול להיות מייגע, אבל במהלך השנים השתפרנו. עזבנו כשילדינו היו בני שנתיים ושלוש, כך שבתחילה בית ספר לא היה בעיה. אבל אנחנו עדיין מטיילים ובגילים חמש-שש מתחילים לחשוב על החינוך שנרצה להעניק לילדינו. להיות ביחד כל הזמן – זה גם מאתגר. אני אוהבת את בעלי ואת ילדיי, אבל לא תכננתי לבלות איתם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע – אין זה פשוט. נוסף לכך, יש יעדים מסוימים שהייתי שמחה לבקר בהם לבדי, אבל מאז שיש לי ילדים קטנים שתלויים בי הפכתי זהירה יותר בנוגע למקומות שאני מבקרת ולפעילויות שאני עושה. בילויים בלילה? תזכירי לי מה זה – כמעט איננו יוצאים בערבים. הילדים זקוקים לשגרה בסגנון חיים נוודי כזה, ואנחנו משתדלים להשכיב אותם לישון מוקדם. אנחנו לרוב מחמיצים את חיי הלילה או אפילו את השקיעה".

איזה תפקיד משחק האינטרנט בחייכם?

"לא היינו יכולים להתחיל במסע בלי האינטרנט. כשעזבנו ניהל בעלי את חברת עיצוב האתרים שלו ותקשר עם לקוחות באופן מקוון. כל מה שצריך כדי לפרנס את המשפחה מכל מקום בעולם זה מחשב ואינטרנט אלחוטי. מאז שיצאנו לדרך הקמתי את Travel With Bender (travelwithbender.com), בלוג עם חוויות מהטיול המשפחתי שלנו ועם טיפים על טיול כזה, שהפך למשהו הרבה יותר גדול ממה שחשבתי. כשאנחנו מחפשים מקומות להתאכסן בהם אחת השאלות החשובות היא 'האם יש לכם Wi-Fi?', ואחריה: 'באיזו מהירות?'". אף שאין למשפחה תוכניות לשוב ולהשתקע, הנסיבות מחייבות האטה. "כיוון שבימים אלה הילדים צריכים יותר השקעה בכל הנוגע להשכלה, אנחנו מתכננים להישאר במקום כלשהו זמן רב יותר, כדי לחקור אותו ולדאוג לעבודה שלנו ושלהם. אבל בעתיד הנראה לעין אין סוף לנדודינו".

רוני שני – עיתונאית, מתרגמת ועורכת עצמאית

טיפים לנוודים דיגיטליים

בבלוג של ארין בנדר תמצאו טיפים לנסיעה, לרבות המלצות לטיסה עם ילדים (bit.ly/1OIGVhv).

הנה כמה מהן:

– "אל תתכננו כלום. טיול נוודי פירושו לחיות את הרגע וליהנות מהרגעים האלה. אל תזמינו טיסות חצי שנה מראש, נסו לקחת את הדברים באיזי – אין זו חופשה של שבוע אז אין מה למהר. במיוחד עם ילדים: הם זקוקים לזמן מנוחה, אז שקללו את זה בתוכנית".

– "הזמינו כרטיסים לכיוון אחד ולא הלוך ושוב, ונסו למצוא מסלולים קצרים יותר שיחסכו כסף".

– "אל תבקרו במקומות בשיא עונת התיירות – תוכלו לחסוך כסף על לינה ולהישאר זמן רב יותר".

לברייט יש טיפים נוספים:

– "חסכו סכום שיספיק לכמה חודשים או לשנה, ובמקביל בנו עסק נודד. לפעמים צריך לטייל עם מחשב חזק ויקר, אבל זה אפשרי".

– "למדו לשווק ולסנן לקוחות שאינם משלמים בזמן – הרדיפה אחריהם היא עבודה בפני עצמה".

– "פתחו כוח רצון וכישורי ניהול זמן טובים, שדרושים בכל עסק עצמאי ונדרשים אף יותר בעסק נודד, שבו הרבה פעמים הפיתויים של הטיול מושכים יותר מהעבודה".

– "אפשר לבחור יעדים לפי חלומות אישיים (כמו ללמוד שפה), יוקר מחיה או מדריכים שכתבו נוודים דיגיטליים אחרים. בדקו כמה אתרים במקביל כדי לקבל תמונה מאוזנת יותר: nomadlist, numbeo, expatistan.

– "בחרו מקומות עם אינטרנט זמין ובדקו מראש. לפני כמה שנים טיילתי באוסטרליה ולפעמים צעדתי רחוב שלם כדי למצוא בית קפה עם אינטרנט. אפשר לעבוד גם בספריות ציבוריות, הרבה פעמים יש בהן אינטרנט מהיר, וכמובן בחללי עבודה משותפים, שפופולריים בהרבה מקומות. זו דרך טובה לפגוש עוד נוודים דיגיטליים. אפשר להכיר אנשים ב-meetup, בקבוצות פייסבוק ובקהילות ייעודיות, כמו nomadforum.io, nomadproject ו-findanomad.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 8af272d at 04:12:04