רג'סטאן של המלכים

| מוטי אפשטיין, מסע עולמי

בראג'אסטן שפע ארמונות ומבצרים

הרכבת עוזבת את דלהי הצפופה ומזדחלת אל מרחבי רג'סטאן, ארץ המלכים. אט אט הולך הנוף ונעשה צחיח, ואני חולף על פני בתי בוץ וצופה בעדרי עיזים ופרות שדופות, באיכרים לבושי לבן, ובנשים עטופות בבדים צבעוניים. מראות החומות הבצורות ושרידי הארמונות הם כעדות לתהילת העבר שחלפה.

השם רג'סטאן נגזר מן המילה רג'ה – מלך בסנסקריט. חלקים נרחבים של הודו נשלטו על ידי מהראג'ות (מהא – גדול בסנסקריט) שהקימו ממלכות רבות. ברג'סטאן קיבלה התופעה ביטוי בדמות עשרות ממלכות קטנות, שבראש כל אחת מהן עומד מהראג'ה שהקים לעצמו צבא, ובנה עיר מבוצרת, שבטבורה ארמון גדול ומסביבה נחלות וכפרים מעלי מס.

מסעי הוביל אותי בעקבות הראג'פוטים (בני המלכים), שבטי לוחמים שהפציעו על במת ההיסטוריה במאה השישית לספירה, לפני יותר מ- 1,000 שנים. הם אימצו את דת ההינדו ומינו עצמם למגיני האמונה. כשבטי לוחמים עלה ביד הראג'פוטים להשתלב במערכת המעמדות ולהתקבל לקאסטת הקשאטריה – מעמד הלוחמים היוקרתי. כדי לטשטש את מוצאם הלא ברור אומץ מיתוס המתאר אותם כצאצאי אל השמש סוריה ואל הירח צ'נדרה.

טיפ עולמי של איל

במרכז הכפר לוני הרוחש פעילות מסורתית, נמצא מבצר צ'אנווה, שבנה אציל מקומי (כ- 40 ק"מ דרומית לג'ודפור). בעליו הפכו אותו למלון יפהפה והשהיה בו היא חוויה מיוחדת המאפשרת הצצה אל חיי המותרות של השליטים והכרות עם המסורת הכפרית של האזור. פרטים נוספים בטלפקס: 0291-32460 ובאתר האינטרנט »

המיתוס מספר על בת ברהאמין (כוהן דת) יפהפיה, שהיתה יורדת מדי לילה לרחוץ בנהר. צ'נדרה, אל הירח, לא עמד בפיתוי. לילה אחד ירד אל הנהר וגילה לנערה את אהבתו, הרגיע אותה, והבטיח שהבן שיוולד לה יהיה מייסדה של שושלת גדולה.

ב-1947, עת השתחררה הודו מעול השלטון הבריטי, איבד המיתוס הראג'פוטי השמיימי מכוחו, והמהראג'ות נאלצו להצטרף לפדרציה ההודית. למרות זאת, רכושם והכבוד שרחש להם העם, נשמרו. ב-1975 חל פיחות נוסף במעמדם כשאינדירה גנדי, ראש הממשלת הודו דאז, החליטה להפוך את המהראג'ות לאזרחים משלמי מיסים, ולהחרים את אדמותיהם. כדי לשרוד נאלצו רבים למכור את ארמונותיהם, לנטוש אותם או להסב את ייעודם.

התכשיט שבלב האגם

אט אט גולשת הרכבת אל תחנת העיר ג'איפור, בירת רג'סטאן, ואני נשאב אל המולת העיר. כמה דקות של נסיעה מובילות אותי אל בין חומות "העיר הוורודה" – הכינוי שניתן לג'איפור העתיקה שנצבעה כולה בוורוד, צבע הכנסת האורחים, לכבוד ביקורו של הנסיך אלברט, יורש העצר הבריטי.

העיר העתיקה של ג'איפור נבנתה ב-1727 על ידי ג'אי סינג, נצר לשושלת קאצ'אווה השולטת באזור מאז המאה השמינית. היא תוכננה על פי עקרונות השילפה שסטרה (ארכיטקטורה הינדואית מסורתית), ומוקפת חומה ובה שבעה שערים. רחובותיה ניצבים זה לזה, ולאורכם בתים מעוטרים בגילופי אבן ובזארים צבעוניים. במרכז נמצא מכלול הארמון של המהראג'ה, המשתרע על כחמישית משטח העיר. חיל המשמר עדיין שומר על פתחי הארמון.

כיום מושכר רוב שטח הארמון לכל דיכפין. חלקו האחר משמש כמוזיאון, ובצמוד לו מצפה כוכבים עתיק. בארמון המרכזי עדיין מתגורר המהראג'ה.

12 ק"מ מזרחית לג'איפור נמצאת אמבר. הדרך אליה חולפת על פני ג'אל מהאל, ארמון המים, ששימש כארמון הקיץ של המהראג'ה. אל מבצר אמבר, שאותו בנה המהראג'ה מאן סינג במאה ה- 16, מגיעים באמצעות פילים. מאן סינג כרת ברית עם אכבר הגדול, הקיסר המוגולי של הודו, ואף השיא לו את אחותו, ובהסכם ניתנו שטחי הכיבושים לקיסר בעוד מאן סינג זכה בשלל. העושר הרב מוצא את ביטויו בארמון שבתחום המבצר: כיפות מעוטרות, קשתות, עמודי שיש מגולפים ופאביליונים. קירות הארמון מכוסים בציורי קיר מרהיבים וחלקם מצופים במראות זכוכית. באגף הנשים, הזאנאנה, יש מערכת מעברים סודית, שאיפשרה מעבר דיסקרטי בין חדרי הנשים לחדריו של המהראג'ה.

גבורתה של הנסיכה קרישנה

מג'איפור מובילה אותי הרכבת דרומה אל צ'יטורגאר, הבירה העתיקה של שושלת מוואר, המסמלת את מסורת הגבורה של הראג'פוטים שעיקרה נאמנות, אבירות, אומץ ונכונות למות למען המטרה, ערכים שמתבטאים במנהג הג'והאר.

על פי המנהג היו הלוחמים הראג'פוטים, בהיווכחם שהתבוסה בלתי נמנעת, לובשים בגדי קודש כתומים, ופורצים אל שורות האויב לקרב אחרון. בו זמנית, היו הנשים שנשארו מאחור קופצות עם ילדיהן למדורת המוות, כדי להמנע מחרפת השבי. שלוש פעמים נכבשה העיר ושלוש פעמים קויים המנהג. שרידי השושלת, ובראשם אודאי סינג, הצליחו להימלט, והקימו מחדש את ממלכתם באודייפור.

אודייפור נוסדה במאה ה- 16 והיא מוקפת הרים. האגדה מספרת שאודאי סינג פגש קדוש הינדואי שישב על ראש גבעה במרכז העמק, והיה שקוע במדיטציה. "כאן", יעץ לו הקדוש, "עליך להקים את ארמונך".

הרכבת הגיעה ליעדה הסופי. נהג הריקשה מוביל אותי חיש קל דרך שער השמש המונומנטלי אל תוככי העיר העתיקה. בראש הגבעה ניצב ארמון המהראג'ה אדיר הממדים, מהמפוארים והמרשימים שבהודו. זהו קומפלקס מסובך של אינספור חדרים ומסדרונות המעוטרים במיטב האומנות ההודית. החדר היפה בארמון מעוטר כולו בציורי קיר נדירים ומוקדש לקרישנה, בתו היפה של המהראג'ה. שני מלכים גדולים חשקו בנסיכה, מלך ג'איפור ומלך ג'ודפור. כדי למנוע מלחמה בלעה הנערה רעל ושמה קץ לחייה, כמיטב המסורת הראג'פוטית.

מחלונות הארמון נשקף אגם פיצ'ולה. במרכז האגם ארמון יפהפה צבוע לבן – זהו ארמון הקיץ המשמש כיום כמלון יוקרתי. שיט על האגם מוביל אל ג'אג מנדיר, גן התענוגות המלכותי, בו נהגו לבלות באי חצר המלכות. שעשוע אהוב על נשות החצר היה להאכיל את התנינים ששרצו באגם.

על הר גבוה הנשקף ממול ניצב ארמון המונסון, בו התענג המהראג'ה על מראה העננים בתקופת המונסון. אגדה מקומית מספרת שמהראג'ה גדל ממדים בנה את הארמון הרחק מהעיר, כדי שלא ישמעו צעקותיהן של הפילגשים המסכנות, שנאנקו תחת כובד משקלו. לבסוף נמצאה "המאושרת", טבחית שמנה ממטבח הארמון, שמידות גופה הפכו אותה לפילגשו החביבה של המהראג'ה.



ג'איפור היא בירת ראג'אסטן. <br /> stock.xchng" src="https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/608/1608/jaipur.jpg?1155756686" />                             </p>
<div>ג'איפור היא בירת ראג'אסטן. <br /> stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>קללת האיש הקדוש</h2>
<p>אני ממשיך מערבה לג'ודפור, בירת שושלת ראטור, שהגיעה לאיזור במאה ה-13. מבצר מהרנגאר, משכנה של השושלת, הוא הגדול במבצרי רג'סטאן. הוא נבנה במאה ה-15 על ידי ג'ודה סינג, וחומותיו האדירות הגנו עליו מפני כובשים.</p>
<p>ליד השער העליון ניתן לראות את טביעות כפות ידיהן של 36 נשות המהראג'ות שבצעו את מנהג הסאטי, והצטרפו למדורת המוות של בעליהן. 15 מהן הן נשותיו של מהראג'ה אחד. מעמדות התותחים נשקף נופה של ג'ודפור, גבב אינסופי של בתים מסורתיים צבועים בכחול, שהעניקו לעיר את כינויה "העיר הכחולה".</p>
<p>שביל עקלקל יורד מן המבצר הישר אל סמטאות העיר העתיקה, ואני נמשך אל השווקים ההומים. כל שוק ותחום התמחותו: שוק לגרעינים, לכלי עבודה, לתבלינים, לבדים. כאן תוכלו עדיין לפגוש בזמרים נודדים, במספרי סיפורים, בלהטוטנים ובשאר בעלי מלאכות.</p>
<p>ימי המהראג'ות הולכים ונשכחים. צאצאיהם עדיין זוכים לכבוד ואף מחזיקים ברכוש רב, אך רבים מהם ירדו מנכסיהם. ארמונות רבים ננטשו והם עומדים בשממונם, טרף לסוחרי העתיקות. לפיכך ברוכה המגמה לשמר את הארמונות העתיקים. ארמונות ראג'פוטיים בכל רחבי רג'סטאן מחדשים ימיהם כקדם והופכים למלונות יפהפיים. צאו למרחבי רג'סטאן והתענגו על הארמונות הציוריים. זוהי ההזדמנות שלכם להיות מהראג'ות ליום אחד.</p>
<p> </p>
<p><strong><em>מוטי אפשטיין הוא מרצה לתרבויות המזרח ומדריך טיולים בחברה הגאוגרפית.</em></strong> </p>
<p style=

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 13:44:35