בחירה מצוינת

| נועם שיזף

סיפור אהבה בלתי אפשרי ובלתי ממומש בספרו של תומאס מאן

הנובלה "מוות בוונציה", היא בחירה מצוינת של עורך סדרת "הספריה הקטנה". אם יש סיפור שצריך לעמוד ברשות עצמו, בספר נפרד, ולא להיטמע ולהילחץ בין סיפורים אחרים (כמו שהיה ב"מוות בוונציה וסיפורים אחרים", שיצא לאור בספרה החדשה ב-1988), זוהי הנובלה המורכבת של תומאס מאן מ-1912.

גוסטאב פון אשנבאך הוא סופר מזדקן ועטור תהילה, שספריו ומחקריו, המעלים על נס את היופי והטוהר, הם תוצאה של שנים ארוכות של עבודה מתוך משמעת קפדנית וסגפנית. יום אחד, מביא אותו מפגש מוזר בתחנת חשמלית להרהר ביציאה דחופה לחופשה. לאחר בחירה ביעד שאינו משביע את רצונו, מתגלגל הסופר לוונציה, ומשתקע בבית מלון בקרבת העיר. מהר מאוד כובשת אותו נוכחותו של נער פולני יפה תואר בשם טאדז'ו. בתחילה מנסה הסופר להשוות לתשוקתו גוון אינטלקטואלי, כמו מבקר אמנות הבוחן יצירה מרהיבה, אולם לאחר נסיון כושל לעזוב את ונציה (באמתלה של מזג אוויר גרוע), הולכים ונפרצים כל הגבולות התרבותיים והמוסריים בפני ההתאהבות של הזקן המכובד בנער הזר (שאינה מגיעה לידי מעשה, ואף לא לכדי החלפת מלה בין השניים).



מוות בוונציה / תומאס מאן. הספריה החדשה, 109 עמ', 49 ש

מוות בוונציה / תומאס מאן. הספריה החדשה, 109 עמ', 49 ש"ח.

אשנבאך עוקב אחרי המשפחה הפולנית בכל רחבי העיר; הוא מתאים את שעות ביקורו בים לאלו של טאדז'ו, צובע את שערו ואפילו מתאפר על מנת להסתיר את פגעי השנים. באותו הזמן, מורגשים בוונציה סימנים של מגפת כולירה שהשלטונות מתאמצים להסתיר, על מנת שלא לפגוע בעסקים. אולם אשנבאך בוחר שלא לעזוב את העיר או להזהיר את יתר התיירים בבית המלון – הכל על מנת שלא להרחיק את הנער טאדז'ו ממנו. אט אט לובשת החופשה בוונציה גוון סיוטי; באחד הלילות חולם הסופר שהוא נוכח בחגיגה פרועה וקמאית של צייד וזימה. אשנבאך מתעורר "רצוץ ומדובלל", ומאבד עניין בחיים שמסביבו. מקץ זמן קצר הוא נמצא מת בכסאו, ככל הנראה קורבן למגפת הכולירה (או לתשוקותיו, שכן ההקבלה בין שתי ההתפרצויות ברורה לחלוטין).

ביצירה הקצרה הזאת באים לידי ביטוי מרהיב כמה מהנושאים העיקריים שהעסיקו את מאן.

ראשית, ניכרת כמובן ההומוסקסואליות המודחקת והמפורסמת של הסופר (שגם היא לא מומשה מעולם), אותה הוא ראה כתשוקה שיש לביית דרך חיי היצירה (הרעיון לסיפור נולד בעת שחופשתו של מאן בוונציה הוטרדה ממפגש עם נער פולני יפה). מכאן נובע קונפליקט עמוק וכללי יותר, בין הצד האסתטי לבין המוסרי, או בין חיי העמל הקונסטרוקטיביים, לבין האמנות והשאיפה ליופי, שבה תמיד ישנו ממד הרסני. במשך שנות עבודתו ניסה אשנבאך למזג בין השניים, מתוך אמונה שבעזרת פרישות ומשמעת ניתן להציב רסן על התשוקה, ואף לרתום אותה ליצירת טקסטים מנוסחים היטב. מהי, אם כן, המשמעות של ההתפרצות הייצרית המביאה עליו את סופו? האם זהו עדות לקוצר ידה של המלה הכתובה ביחס למופלא, לאותו דבר שאינו ניתן לתיאור (כפי שאומר אשנבאך על יופיו של טאדז'ו)? האם זהו עונש על יוהרתו של הסופר, או אזהרה מפני הברבריות הטמונה דווקא במשיכה ליפה ולנשגב ביותר – ברבריות שבאה לידי ביטוי בחלומו הפרוע של אשנבאך, ובאדישות שהוא מגלה לגורלם של שכניו לבית המלון, ואף לגורלו שלו.

על הנקודה האחרונה ראוי להתעכב. במאמר שהתפרסם הקיץ ב"הארץ" במלאות חמישים שנה למותו של מאן, הביא אבנר שפירא דברים שכתב הסופר הגרמני במסה שלו על ניטשה:"לא יכול היה להיות דבר נוח יותר לגרמנים מאשר האסתטיציזם התיאורטי של ניטשה. ככלות הכל, מי היה יותר גרמני ממנו – שסיפק לגרמנים דגם אחר לאותן תכונות ששימשו אותם להשית אסון ואימה על העולם והוליכו אותם לבסוף לחורבנם? ניטשה הצביע על שיכרון החושים ועל הנטייה האובדנית כפגמים גרמניים אופייניים, והזהיר מפני הסכנה הטמונה בסילוק כוחות התבונה ובשחרור הרגשות ההרסניים של הגרמנים". ייתכן שבסיפורו של גוסטאב פון אשנבאך, המסמל באישיותו את פאר ההשכלה הגרמנית, ניסה מאן (שעזב את גרמניה ב-1939 ולא הסכים לשוב אליה לעולם) להציב תמרור אזהרה בפני מולדתו מפני הקטסטרופה שחיפושיה אחרי הטוהר עלולים להמיט על עצמה ועל העולם?

 

מוות בוונציה / תומאס מאן. הספריה החדשה, 109 עמ', 49 ש"ח

20.08.06

(עודכן ב – 24.02.09)

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 22:24:15