למי שאין עבר אין עתיד

| גיל רוביו

יאיר דלאל אורג השפעות מוזיקליות שונות מרחבי המזרח הקרוב

למי שאין עבר, אין עתיד. נדמה שאין משפט שמיטיב לתאר את הקריירה המוזיקאלית של יאיר דלאל. מעבר לעיסוק המוזיקאלי בשורשים האתניים, דלאל מצליח לשכנע כי חיפוש המכנה המשותף של עמי המזרח התיכון, החבוי במסורות ובתרבות, הוא המפתח לעתיד טוב יותר לשכנינו ולנו.

דלאל (50), נולד בישראל להורים שעלו לארץ מעירק ומילדותו נחשף לסגנונות מוזיקאליים מגוונים, הנעים מאתני-מסורתי ועד לרוק ולג'אז. השכלתו המוזיקאלית הקלאסית מחד וקירבתו לתרבות הפייטנות והאלתור מאידך, הרחיבו עוד יותר את יכולתו של דלאל להצטרף לכמעט כל הרכב מוזיקלי שהוא. כור ההיתוך התרבותי הזה, שהתקיים בדלאל הלכה למעשה, הוביל אותו לגבש לעצמו קול ייחודי משלו, שהוא אולי ראשיתו של צליל חדש: קולה של המוזיקה הישראלית. עם השנים, התמחה דלאל בנגינה על עוד וכינור, כלים הקרובים זה לזה בצורת הנגינה (בשל צווארם החלק וחסר הגשרים) המשלימים זה את זה כחברים קבועים בכל אנסמבל אתני-מזרח תיכוני. בראשית שנות התשעים, התגורר דלאל בקיבוץ סמר שבערבה, ולמחייתו עבד כפקח של רשות שמורות הטבע. המפגש עם המדבר, תושביו ואורחותיו השפיעו רבות על יצירתו, סיפר בעבר, המפגש הזה הביא אותו גם להוציא לאור בשנת 92' את אלבומו הראשון – "סאלאם". אמונתו כי בכוחה של המוזיקה להביא מרגוע לתלאות הנפש הועצמה באותם ימים של ראשית תהליך השלום עם הפלשתינאים והשלום המיוחל הפך, במתכוון או שלא, לאחד המוטיבים המרכזיים ביצירתו. בשנת 95' ראה אור אלבומו "עלעול" (על שם אותה רוח מדברית מסתורית שהאגדות מייחסות לה תכונות אנושיות) אותו הקליט עם אנסמבל שהקים לו העניק את אותו שם.



"והשלום, אינשאללה, יושר בכל פה ללא הבדלי דת, גזע ולאום".

הכמיהה התמידית לשלום ואהבת המדבר המשיכו להדהד בנושאים בהם בחר דלאל לעסוק, אך גם השפיעו ישירות על בחירת הנגנים עמם שיתף פעולה והמקומות בהם הופיע והקליט. כך, לדוגמה, הרבה לנגן עם מוזיקאים יהודים וערבים, ישראלים ופלשתינאים, והקליט אלבום עם בני השבט הבדואי אל-עזזמה. בספטמבר 94' הוזמן דלאל להשתתף בטקס הענקת פרסי נובל לשלום לרבין, פרס וערפאת, שם ביצע את "זמן אל-סלאם" בביצוע מרגש אליו חברו מאסטרו זובין מהטה, התזמורת הפילהרמונית של אוסלו ושלוש מקהלות ילדים: ישראלית, פלסטינית ונורווגית. בשנת 2000 הוציא דלאל אלבום ייחודי נוסף, "שחרות", שהוקלט כולו באוהל בהר שחרות הצופה לבקעת עובדה שבערבה.

שיתופי הפעולה של דלאל בארץ כללו מוזיקאים רבים מקשת רחבה של יצירה – המשורר רוני סומק (לו הלחין יאיר מספר טקסטים דוגמת "סולו ערק"), נגן כלי ההקשה זוהר פרסקו, יובל רון ואפילו זמר הרוק ברי סחרוף. אך הצלחתו של דלאל הגיעה לו דווקא מחוץ לגבולות ישראל, או כפי שהוא מגדיר זאת גם הוא לא יהיה נביא בעירו. כישרונו הגדול והחשיפה העולמית לה זכה עוררו סקרנות גדולה בקרב גדולי המוזיקאים בעולם, המגיעים מתחומי יצירה שונים. כך, לשם הדוגמה בלבד, שיתף דלאל פעולה עם היוצר הטורקי הנודע עומר פארוק טקבילק ועם זמר הרוק האנגלי פיטר גבריאל שהוא גם הבעלים של חברת תקליטים קטנה העוסקת במוזיקת עולם.

רשימת הקונצרטים המיוחדים בהם נטל חלק מאז שנת 94', ובכלל זה בפסטיבל המוזיקה האתנית הנחשב בעולם, ה- Womad, בגלגוליו השונים בכל רחבי העולם, מעוררת השתאות של ממש וממצבת את דלאל כאחד המוזיקאים הישראלים העסוקים ביותר מעבר לים. בארץ הקים דלאל את סטודיו "עלמיא" ביפו, בו הוא מנגן, מופיע עם שלל הרכביו ומעביר כיתות אמן לתלמידיו הרבים.

בנובמבר 2004, במסגרת פסטיבל העוד שנערך בבית הקונפדרציה שבירושלים, קיים דלאל מופע מיוחד "אינשאללה שלום", הרואה אור בימים אלו על גבי אלבום כפול בלייבל Magda, מבית האוזן השלישית. כהרגלו, העלה דלאל לבמה אנסמבל מרתק של נגנים ומוזיקאים, יהודים וערבים, חילונים ודתיים. האלבום הוא מחווה לשירי העם של המזרח התיכון, על הלאומים והשבטים השונים שהם חלק ממנו החולקים למעשה תרבות מוזיקאלית משותפת. השירים באלבום מושרים בעברית, ערבית, ארמית, דיאלקטים עירקאים ומרוקאיים ועוד. האלבום מציג שילוב נדיר של פיוטים מן המסורת היהודית, כמו הפיוט "יה ריבון עלם", יחד עם שירי עם בערבית. בין המוזיקאים המשתתפים באלבום ניתן למצוא את הזמרת ליאורה יצחק שמתמחה בשירה הודית קלאסית, נגן העוד סמיר מח'ול, הפייטן דוד מנחם והזמר חיים אנקרי (אחיה של הזמרת אתי אנקרי). אחד הרגעים המרגשים באלבום הוא הביצוע המופלא לשיר "יד ענוגה" של זלמן שניאור, בשירתה הייחודית של ליאורה יצחק, המבוססת על מסורת הודית קלאסית. עוד ניתן למצוא באלבום את "זמן אל סלאם" וכן ביצוע לשיר העם העירקי/בדווי "פוג אל נחל".

קשה שלא להתאהב בצליל הייחודי, החם והכן אותו מספקים דלאל וחבריו שעל הבמה. ההקלטה עצמה, על אף מעידות טכניות פה ושם, מצליחה לתעד בצורה אותנטית את החיבור הנפלא שהתרחש לפני מספר חודשים בירושלים. וגם מסר האחווה בין העמים, שהמציאות המקומית סודקת לא אחת, נשמע כמעט אפשרי ובהישג יד. היכולת לאלתר, להשלים זה את זה, להקשיב איש לרעהו ולכבד את השונה כמו גם את המשותף – יש בה כדי לחזק את האמונה כי השלום (המוזיקאלי והממשי) בוא יבוא. או כמו שאומר זאת דלאל עצמו:

"והשלום, אינשאללה, גם הוא כמו שיר עם שמתנגן לו בצורה עממית ופשוטה, יושר בכל פה ללא הבדלי דת, גזע ולאום, מין שיר עממי שכזה, כמו שיר פשוט. אמן".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 11:19:44