סיפור מסגרת

| נועם שיזף

אידיוט כפרי אחד חושף את את ערוותה וצביעותה של החברה

תיאודור, ממסגר תמונות מכפר קטן בשבדיה, מזהה במכירה פומבית שולית תמונה לא מוכרת של הצייר הנודע נילס דארדרל. רכישת התמונה – בה משקיע המספר את כל חסכונותיו – מוציאה אותו באחת מהשיגרה המנומנמת בה ניהל את חייו, מקנה לו פרסום ארצי ומביאה אספנים וסוחרים לעלות לרגל לביתו. בד בבד, מתרחש אירוע נוסף המטלטל את עולמו, עת חברת ילדות שלו בשם פאולה הופכת לזמרת הלוהטת והנחשקת ביותר במדינה, בעידודה של אם אובססיבית ואמרגן ערמומי. אומללותה של פאולה והזיוף שבחייה ברורים רק לממסגר התמונות, המנסה לשווא לחלצה מגורלה; במקביל, הוא נאבק לשמור על יצירת המופת שהשיג ברשותו, גם כשמתעורר ספק באשר לזכותו החוקית עליה.

מהי אמנות? מי אחראי ליצירת האמנות, ולמי יצירת אמנות שייכת? מה ההבדל בין יצירה אמיתית לזיוף, ובין האמנות לחיים "האמיתיים"? – אלו הנושאים העומדים במרכז "בשבחי האמת" של הסופר השבדי טורגני לינדגרן. המספר, תיאודור, הוא מעין "אידיוט" שכזה – דמות פשוטה וישרה עד כדי גיחוך, שכמו ברומן של דוסטויבסקי, מאפשרת לחשוף את טיפשותה וצביעותה של החברה. תמימותו של ממסגר התמונות גורמת לו ליפול שוב ושוב למלכודות שטומן לו העולם, בדמות פקידי מס ציניים או שודדים אלימים, אולם היא גם זו המחלצת אותו מכל צרה, ומביאה דווקא על יריביו המחוכמים את סופם.



בשבחי האמת / טורגני לינדגרן. ספריית פועלים, 211 עמ'. מתוך כריכת הספר.

בשבחי האמת / טורגני לינדגרן. ספריית פועלים, 211 עמ'. מתוך כריכת הספר.

המהלך המרכזי הטוען את סיפור ההרפתקאות המודרני הזה במשמעות עמוקה יותר הוא ההקבלה בין ה"מדונה עם הפגיון" (שמה של יצירת המופת) לזמרת פאולה. על שתיהן מרגיש המספר סוג של בעלות. ברגע מסוים, הוא מנסה לרכוש את פאולה מידי האמרגן שלה, כמו שרכש את התמונה המצוירת. בין השניים מתעורר ויכוח, שבסופו מצהיר האמרגן שלעולם לא ימכור את פאולה – ממש באותן המלים שבהן ענה המספר לסוחרי התמונות שביקשו לקחת ממנו את המדונה. באופן דומה, גם הספק לגבי האותנטיות של התמונה, שמתעורר בהמשך, מקביל לספק לגבי הזמרת: מיהי פאולה האמיתית: הכוכבת מתמונות הרכילות בעיתונים או הילדה שעימה המספר גדל? ככל שהסיפור מתקדם, מתברר שהגבול בין האותנטי למזויף שברירי יותר ויותר, ושהניסיון לתפוס בעלות על משהו אמיתי – יצירת אמנות או אדם, כמעט תמיד נידון לכישלון.

ברומן ישנם רמזים וסמלים רבים נוספים לעיסוק בקו הגבול בין אמת לשקר. חוקר המס מודיע לתיאודור שהוא "ישר ותמים מדי", אולם גם לא מאמין לאף מילה שלו; פאולה מתאהבת במנתח פלסטי מסתורי, המקבל את לקוחותיו בקליניקה מחוץ לעיר (ושאליה הם מובלים בעיניים עצומות); המספר משנן את "ספר השיאים של גינס", ומרבה לצטט ממנו עובדות מופרכות ו"אמיתיות" כאחד; ומעל לכל, סגנונו של הרומן עצמו מוליך את הקורא שולל: לכאורה יש כאן תיאור ישיר ופשוט, בגוף ראשון, של האירועים, אולם גם כאן האמת והדמיון מתחכמים זה לזה. כך, למשל, נזכר תיאודור בעכברושים שהיו במרתף ביתו בעת שהיה ילד (עמ' 17), רק כדי לגלות לקוראים, כמה שורות אחר-כך, ש"לא היו אלה עכברושים", אלא קולות התסיסה והביעבוע שעלו ממזקקת האלכוהול המאולתרת שהקים שם אביו.

לעתים, דמותו של המספר ממסגר התמונות אינה משכנעת לחלוטין. יש בו מיזוג בלתי אפשרי – שהרומן טורח להדגיש – בין השכלה רחבה ובורות, תמימות וערמומיות (הנחשפת לקראת סופו של הספר) – עד שלעתים מתקבל הרושם שהוא יותר סמל או רעיון מאשר יצירה חיה. אלא שהשנינות, העלילה המפתיעה וכושר ההמצאה של טורגני לינדגרן הופכים את "בשבחי האמת" לספר מהנה למדי, גם כשאינו מצליח לרגש או לטלטל באמת.

 

בשבחי האמת / טורגני לינדגרן. ספריית פועלים, 211 עמ', 82 שקל

20.08.06

(עודכן ב – 24.02.09)

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 8af272d at 22:39:46