"פדינגטון 2" הוא הסרט שהילדים שלכן צריכים לראות בפסח הקרוב

החגים הם שעת הכושר של סרטי הילדים וכך גם לקראת פסח עלו בבתי הקולנוע המוני כותרים עם שמות מטופשים יותר ופחות ("לעוף על אפריקה"? "הנה בא הגראמפ"?? "נגנב על הזנב"?!?!?). "פדינגטון 2", לעומת זאת, הוא אחד הסרטים הבולטים והאיכותיים בקבוצה, יש לו רק בעיה אחת: הוא לא כשר לפסח. המאכל האהוב ביותר על הדוב הבריטי החביב הוא כריך עם ריבה כתומה ודביקה והוא אפילו מחזיק אחד בפוסטר, אך כדי לא לפגוע ברגשות הציבור הוחלף הסנדוויץ' במצה. ובכן, מודעה, לא תעבדי עלינו – לא רק שאין אף מצה שתשרוד מריחת ריבה, גם בלתי אפשרי להחביא אותה בתוך כובע כדי לשמור לאחר כך כפי שמקפיד לעשות פדינגטון מיודענו.

הסרט "פדיגנטון 2" | צילום מסך מתוך הסרט

עוד כתבות מעניינות
11 דברים שיהפכו את הילדים שלכן למבוגרים מאושרים
סופר נני עם הטיפים שיעזרו לכן לשרוד את החופשה המשפחתית
איך מגדלים ילדה עם ביטחון עצמי?

האנקדוטה המקומית החביבה הזו לא לגמרי לבד, שכן סרטי "פדינגטון" שמבוססים על סדרת הספרים של מייקל בונד (שמת בדיוק בסיום צילומי הסרט השני), מבוססים על דברים בלתי סבירים אפילו פחות. בסרט הקודם הדוב פדינגטון (בדיבוב השחקן בן ווישאו, ומיכאל אלוני בעברית) הגיע ללונדון מפרו בספינה, כשהוא ניזון בעיקר מלחם וריבה ואומץ ע"י משפחה חביבה שפגש בתחנת הרכבת. נוכחותו לא עוררה שם תשומת לב מיוחדת, אפילו העובדה שהוא מדבר אנגלית כמעט ולא עוררה שאלות. הכל הגיוני יותר כשזוכרים שפדינגטון הוא דוב מטאפורי ושמדובר בסיפור על מהגר מארץ רחוקה, לא על חיית בר עם אינטלקט גבוה.

בסרט השני בסדרה פדינגטון הוא כבר חבר פעיל בקהילה המקומית שמיודד עם שכניו לרחוב, לא כולל הגזען השכונתי. כשמגיע יום הולדתה של דודותו האהובה לוסי, פדינגטון חולם לשלוח לה מתנת יום הולדת מושלמת – ספר מזכרת עתיק עם עמודים קופצים המתארים את האתרים המוכרים של לונדון, כדי שתזכה להכיר את העיר בעצמה. כדי לשלם על המתנה היקרה עליו לצאת לעבוד, מה שכצפוי הופך לרצף של רגעי סלפסטיק חמודים.

החמידות נקטעת כששחקן עבר נרקיסיסט ויהיר (יו גרנט) חומד את הספר לעצמו – לא בשביל האיורים המקסימים, אלא כיוון שמדובר במפת אוצר. הוא גונב את הספר ומפליל במעשה את פדינגטון, שמוצא את עצמו בבית הסוהר. לא בדיוק מהלך מובן מאליו בסרט ילדים (אולי שאולי בעצם כן? זה קרה גם לאלאדין ולאלזה).

הדב פדיגנטון | צילום מסך מתוך הסרט

יו גרנט ב"הפדינגטון 2" | צילום מסך מתוך הסרט

גם בבית הסוהר פדינגטון ממשיך בדרך המזוהה איתו יותר מכל – הכרה בקושי שבמצב, אבל בלי לוותר על אופטימיות, אהבת אדם והומור. פדינגטון הוא אולי קורבן של המערכת במקרה המסוים הזה, אבל הוא משוכנע שהשינוי צריך, תמיד, להתחיל אצלו – תעשה טוב, תקבל טוב בחזרה. לא כמוטו של סטלנים וגם לא כאמונה כללית בקארמה – בפועל. כשפדינגטון צובע בטעות את המדים של כל האסירים בוורוד, מתבהרת גם העובדה שתכונותיו החיוביות ביותר של הדוב הן דווקא כאלה שמזוהות מסורתית עם נשיות: אדיבות ונדיבות, הכלת הרגשות של האחר לצד הכרה ברגשות של עצמך. בסרטים אחרים זה היה מושא לבדיחה, כאן זה בדיוק מה שהיה חסר לבית הסוהר ואסיריו – פירוק של הגבריות הרעילה והאלימה, דבר שרק דוב קטן ותמים עם מעט מאוד עניין בתפקידים מגדריים יכול לעשות.

ראויה להערכה היכולת של יוצרי הסרטים הללו לקחת את המצבים המטורללים שהם כותבים עד הקצה, בין אם מדובר בסצנה קומית שבה פדינגטון שולף סולם מתקפל ממזוודה או מפגש מאיים עם הטבח המפחיד של הכלא. הם משתמשים בכל אמצעי העומד ברשותם כדי לסחוט עד הסוף (ולא טיפה יותר מדי) את הפוטנציאל הדרמטי או הקומי של כל סיטואציה, משל היה תפוז בשל שממתין להפוך לריבה. וכמו כל ריבה, גם כאן יש הרבה מאוד סוכר: העיצוב הווינטג'י הופך את הסרט למעין ווס אנדרסון לילדים ובניית העולם חיובית להדהים כך קשה לא להיסחף בתוכה. "פדינגטון 2" הוא סרט ילדים מובהק בהרבה מרוב סרטי פיקסאר של השנים האחרונות, שמתאימים בקלות גם לצופה המבוגר. באותו נשימה יש לומר שהורים שילוו את הצאצא/ית שלהם לבית הקולנוע לא יתבאסו ממנו. הוא הרבה יותר מעודן מסרט ילדים ממוצע, ההומור לא מעיק גם כשהוא פונה לסלפסטיק ואפילו יש לו מסר הומניסטי שאפשר לקשר לבחירת טראמפ ולברקזיט. גם אם כל זה לא יעניין אתכם במיוחד, אפילו סתם לבהות בסרט המדהים ויזואלית הזה תהיה חוויה מספקת. ועוד בונוס נחמדה הוא הופעת האורח של אשת הנשיא נחמה ריבלין בתור מדבבת.

הדב פדיגנטון 2 | צילום מסך מתוך הסרט

ובכל זאת, לפני שאתן לוקחות את הקטנים לסרט החמוד של החג, חשבו פעמיים האם הם גדולים מספיק (לפחות בני 4) בשבילו. או שכמו הפעוטה בהקרנה בה נכחתי, גם הם יפרצו בבכי קורע לב כשפדינגטון ייעצר ע"י המשטרה. ועוד נקודה חשובה לסיום – פסח. בסרט רואים המון חמץ מכל סוג שהוא. צבעוני, מתוק, מרוח בריבה או מעוצב למשעי. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים להכיל מנהגים גם של אחרים. אבל אל תופתעו אם אחרי הסרט לא תהיה ברירה לעצור בעצמכם לאיזו גלידה או עוגה.