תמיד אישה

צילום: Jacob lund,shutterstock.

עקבים, מחוכים, פערים, מטרידים מינית, ועוד לא דיברנו על הריון. שתי נשים ישבו לשיחה נוקבת שבסופה נולדה רשימת הדברים הכי מעצבנים שאישה צריכה להתמודד איתם

3 בדצמבר 2013

88 שיתופים | 132 צפיות

הפעם במדור מתארחת אושיית אופנה, צלמת אינסטגרם מוכשרת, ליידי עם אג'נדה ועט מושחזת, ואחת הסיבות העיקריות לכך שסיימתי תואר ראשון – החברה שלי דנה יקותיאל.

רעות: בנות אוהבות לעשות דברים ביחד, לעשות שופינג ביחד, ללכת לשירותים ביחד, לאכול ביחד דברים משמינים ולבכות ביחד שהן משמינות. ואני, תמיד הייתי קצת מפגרת בדברים האלה – שונאת לעשות שופינג שנמשך יותר משעה, שונאת לעשות פיפי בציבור ומעדיפה לאכול את כל השוקולד לבד. אבל השבוע, המדור לובש חג – אני כותבת עם חברה.

דנה: יש! סופסוף אני מגשימה חלום וזוכה לכתוב עם רעות, הכותבת המחוננת בעלת הכישרון האדיר בכתיבה. אגלה לכם סוד, הבלוג שלה הוא עוד אחת מהתירוצים שלי לדחות דברים שממש חשוב לעשות ואין לי כוח. בניגוד אליה, אני אוהבת לעשות הכול עם חברות (טוב, נו, כמעט): שופינג תמיד טוב בשתיים, לעולם לא תמצאו אותי אוכלת לבד, ובכי השמנה? חה חה. אני המצאתי אותו.

1. עקבים

רעות: נכון, שבתור ילדות, כולן אוהבות להתהלך עם הנעלי עקב של אמא בבית ולעשות רעש? אז אני עדיין לא נגמלתי מההרגל המגונה. יש לי איזה 7 זוגות של נעלי עקב. בכל בוקר שני בערך, אני קמה, פושטת הפיג'מה ושמה נעלי עקב. "כן, זה נוח לי", אני אומרת לעצמי בחוסר אמינות. "אני יכולה ללכת עם העקבים האלה כל היום!", אבל בסוף, רגע לפני שאני יוצאת מהבית, אני נבהלת. הפקקים, הדרכים, נהגי האוטובוס המאיצים בלי התראה מוקדמת. בבושת פנים אני מורידה את נעלי העקב, נכנסת לסנדלים השטוחות שלי והולכת.

לפעמים אני מסתכלת על כל הבנות האלה עם העקבים – הרגליים הארוכות, האשליה של הגוף הרזה, בעוד שהרגליים שלי מתבוססות בכפכפי אצבע מצ'וקמקות – אין מה לומר, זה מחמיא. אז השבוע אזרתי אומץ, יצאתי מהבית עם העקבים. מקץ 750 מטר, בפעם הרביעית שכמעט נפלתי, חזרתי לבית יחפה, זרקתי את העקבים וחזרתי בשמחה אל השטוח והבטוח.

דנה: אוקיי, הבנתי. עקבים זה לא נוח. עקבים זו דרכם של הגברים לשלוט בנו ובאיך שאנחנו נראות. עקבים זה עסק לא בריא. עקבים זה יפה – וגם נוח! אל תנסי לשכנע אותי: אני אלופה בהליכה על עקבים. גם לרוץ כשצריך. ובכלל, זו אמנות. אני שונאת את המחשבה על להסתובב בכפכפים רוב שעות היממה, ועם נעלי בובה אני מרגישה בת 16. אפילו שזה "הכי נוח בעולם". אף אחת לא מושלמת גנטית, ואלה שכמהות לגובה משלמות על זה לא רק בבריאות, אלא גם בזמן היקר שאתם מבזבזים לה בחפירות על זה. השאלה: " זה באמת נוח לך?!" מיותרת. כן, נוח לי. וגם אם לא, אז לפחות הרגליים שלי נראות סופר רזות, זה מטשטש לי קצת את הבטן ומגשים את חלום הילדות שלי: לצעוד כמו דוגמנית.

עוד ב-ZOOG:
* טעויות לשוניות שגברים חייבים להפסיק לעשות>>
* מדריך מיוחד: איך לא לעצבן נשים>>
* תכונות שלגברים כדאי לאמץ>>

עקבים זה לא נוח! או שכן? צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Forewer – Fotolia.com

2. המחזור החודשי

דנה: את קמה בבוקר כשהגב התחתון שלך שולח חיצים שלא היו מביישים את קופידון. הבטן מכווצת ואת נראית כמו גרסת הזומבי של עצמך. את רגישה, עצבנית וקוטרית, וכל דבר קטן גורם לך לבכות. וזה עוד כלום, הגוף שלך כל כך נפוח ולא רואים שדווקא החודש היית במכון הכושר 3 פעמים בשבוע! ומה כל אלה לעומת החשקים שהמוח שלך מייצר?! 3 קרואסון שוקולד בבקשה! "אני במחזור" – את מתרצת לעצמך, להזמין המבורגר ב-12 בלילה עם תוספת צ'יפס אקסטרה מטוגן, "אני בדיוק אחרי מחזור" – את משקרת לעצמך. איכשהו, כל מערכת העיכול שלך נתונה לתכתיבים הורמונאליים ולביצית מתוסכלת.

רעות: לקבל מחזור זה באסה. אני ממש מקנאה בבנות של הפרסומות לטמפונים. איזה מחזור מגניב יש להן – הן יפות, רזות וחלקות, והשיער שלהן מסתדר. הן יכולות ללכת לים ולקפוץ בנג'י ולהציל את העולם בלי שיבוא להן אפילו פעם אחת לבכות, לטחון שני פסק זמן או סתם להכות אדם זר שעבר לידן והוא ממש מעצבן. אבל זה אף פעם לא קורה. אני כנראה מחסרות המזל שסתם יוצא להם חצ'קון ויש להן כאבי גב שגורמים להן לדבר לא יפה לאנשים חביבים באוטובוס. מה שכן, את הסלוגן "שיהיה לך מחזור שמח", בטוח המציא גבר, אף אישה לא הייתה מסכנת את חייה ואומרת משפט כזה לבחורה שבדיוק קיבלה.

3. הטרדות מיניות

רעות: אנחנו חיות בתקופה מבלבלת. לפני 100 שנה, נשים לא יצאו בכלל מהבית, אז לא היה מקובל ללטף להן את התחת. לפני 40 שנה נשים אמנם יצאו מהבית, אבל מבחינת ההגמוניה הגברית הן היו אמורות להגיד על זה תודה, ולשתוק כשמלטפים להן את התחת.
היום, נשים רבות מבינות שתחת זה לא איבר שמלטפים סתם כך, וכך גם רוב הגברים. אבל אלה שלא מבינים, הם הבעיה. אלו בדרך כלל גברים חזקים, חשובים, כאלה שבטוחים שהם עומדים בראש פירמידת האנושות, ושכל אישה תשמח לתת להם איזה נתח מגופה.
לצאת נגד גברים כאלה, זה עדיין, מעשה אמיץ. זה אולי נראה כאילו הנשים האלה זוכות לתמיכה גורפת, אבל האמת היא שהן גם זוכות להרבה ביקורת ולהאשמות בגין אורך החצאית, מידת החיוך ועומק המחשוף. הרבה אנשים עדיין בוחרים להאשים נשים שהוטרדו, מאשר להודות שיש גברים שפשוט מרשים לעצמם יותר מדי ושזה לא צריך להיות כך.

דנה: בואי נודה בזה. את יכולה להמשיך להשקיע בקריירה ובלימודים, ו עדיין תרוויחי פחות מגברים ששווים לך, ולעיתים גם נחותים ממך. ולא רק זה, גם תמשיכי לקבל מבטים נוקבים אם תלבשי משהו צמוד, קצר או חשוף. וככל שהשנים יעברו, כך הדיכוי יעמיק. זה נראה שעדיין לא הצלחנו למגר את המחלה הנוראית הזו. ככל שעולים בדרגה כך יורדים בסולם הערכים, כך הופכים לדורסניים יותר, סקסיטיים ושוביניסטיים יותר. אבל התפקיד שלנו, של מי שעוד רגע תיכנס בעצמה לעולם של הגדולים, הוא לזכור ולהזכיר שזאת לעולם לא אשמתך שיש גברים ששוכחים את הגבולות.

הקליקו כאן להצטרפות לעמוד הפייסבוק של ZOOG, ותוכלו לקבל עדכונים חמים ולהשתתף בפעילויות נושאות פרסים>>

כשאת במחזור, כל מערכת העיכול שלך נתונה לתכתיבים הורמונאליים. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב | Yuganov Konstantin, Shutterstock

4. חובות טיפוח

דנה: זה הולך ככה: אנחנו קמות בבוקר כשהבגדים מוכנים על הכסא (האמיצות בינינו יחליטו מה ללבוש בספונטניות), ומתחילות לסדר את השיער, להתאפר, להתלבש, להתאים נעליים, להתאים תיק, ואז נחליף נעליים כי הן לא מתאימות לתיק, נחליף בגדים כי הם לא מתאימים לנעליים, נחליף לחזייה מרימה יותר, נגלה שבגרביונים יש רכבת ונחליף לאחרים, נסדר שוב את השיער ונצא מהבית.

שגרת הטיפוח שלנו, הנשים, הרבה יותר מסובכת מזו של הגברים. נקודה. בזמן שהם מסתבנים וחופפים עם אותו שמפו, אנחנו צריכות לדאוג לסדרות של מוצרי טיפוח לכל חלק אפשרי בגוף, להסרת שיער בשיטת עינויים כזו או אחרת לבחירתך, למריטת שפם ולסידור גבות, לקניית איפור, לקניית הלבשה תחתונה ועוד. לפעמים פשוט בא לי לעזוב את הכל ולהיות טבעית. ככה. קבלו אותי עם שפם, מה יש?

רעות: זה לא בא לי בטבעיות. יש בנות כאלה, שמגיל 8 יודעות להוריד שפם בחוט, לעשות שעווה עם יד אחת תוך שביד השנייה הן עושות לעצמן פרנץ'. לעומתן, כשאני מורחת לק זה נראה כאילו הלק הקיא את עצמו על האצבעות שלי: כתמים מכתימים על כל פינה, ובסוף זה מתקלף, אתן יודעות.

הבעיה עם טיפוח היא שהסטנדרטים כל הזמן גדלים. פעם, באירופה, היה מספיק ששטפת ידיים ופנים ושמת בושם – אפילו על מקלחת ויתרו לך! היום יש כל כך הרבה תכשירים, מכשירים, קרמים, זריקות, אמפולות, קפסולות, קרם ליום, ללילה ולבין הערביים. אני לא עוקבת, לא מרוויחה מספיק ולא מובטלת מספיק בשביל להספיק למרוח את כל אלה על הפנים שלי.

5. ציפיות למולטיטסקינג

רעות: בסוף מכל הכתבה הזו אני מבינה שאני בעצם גבר מבולבל. סתם, אבא אל תיבהל. אני פשוט מבינה שעוד תכונה נשית מובהקת פסחה עליי. אני בכלל לא מולטיטקסיג – או איך שלא אומרים את זה. מי שמצפה את זה ממני, מבין די מהר, שלא כדאי לו. האמת, חשבתי על זה: אני יודעת מתי אני מסוגלת לעשות כמה דברים במקביל – כשאני עושה בייביסיטר. יד אחת אוחזת תינוק, יד שנייה אוחזת בקבוק, ספר, רעשן, חיתול בד ומפתחות, ועם האצבע של הרגל אני מרימה את השקית של הבמבה.

אם היינו שואלים את אלוהים, הוא בוודאי היה מודה שבדיוק לזה הוא התכוון כשהוא ברא את הנשים להיות רב משימתיות – אחרי הכל: להרים דברים מהרצפה עם הרגליים זו תכונה חשובה לאימהות. עד שאני אהיה אמא, אני מקפידה להתרכז כל פעם במשימה אחת. ככה אני – לא מפותחת לגילי.

דנה: כן, אני אישה. כן, אני בנויה פיזית ונפשית לעשות כמה דברים בו זמנית, ומתוכנתת כמו סופרוומן. יש לי את היכולת המדהימה הזו לדבר בטלפון, לסמס בוואטסאפ ולהקליד בפייסבוק בו זמנית. וכשאת מזכירה, זה גרוע יותר: בזמן שאת עושה את כל הנ"ל, אנשים שעוברים לידך גם מצפים שתבחיני בהם ותביני מה הם רוצים. וזה אפשרי, אבל פעם אחת בחיים בא לי שלא ייצפו ממני למולטיטסקינג. בא לי לעשות רק משהו אחד, בלי לתמרן בין עוד 1000 משימות. מה, רק לגברים מותר?