נפרדות משנת 2016: מלחמת העורכות בבלוגריות

| מאת: נעמה ביבי

עורכות עיתוני האופנה האשימו בלוגריות ברצח בדם קר של הסטייל האישי. אולי הן פשוט לא מבינות את כללי המשחק החדשים?

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2016/12/sizes/2S3A0750_11aa11_H_wo_680_382.jpg
הבלוגרית נרגין מירשליי, מילאנו | צילום: אסף ליברפרוינד

 

זעמם המבעבע של עיתונאי האופנה הבינלאומיים על בלוגרי האופנה בהן הוא לא דבר חדש, אבל השנה הוא הגיע לנקודת רתיחה. בשבוע האופנה של מילאנו שהתרחש בספטמבר האחרון, הביעו עורכות ווג זלזול בבלוגריות (מובילות דעת קהל המסקרות את תעשיית האופנה באופן עצמאי, ללא משכורת מגוף תקשורת רשמי), ועלבו בהן ללא רחמים במסגרת אייטם שעלה לאתר המגזין. בין ההאשמות נשמעו כינויים כמו "פתטיות" ו"נואשות". הבסיס לכך הוא העובדה שאלה אושיות המקבלות תשלום כדי ללבוש בגדים מושאלים, מה שגורם להן להעמיס על עצמן בגדי מותגים מלוא החופן באופן המטשטש את הסגנון האמיתי שלהן. תקוותן האמיתית, לפי אותן עורכות, היא לתפוס את תשומת ליבם של צלמי אופנת הרחוב ולשלשל כסף לכיסן, ומאחר ואין שמץ של כנות באופן בו הן מתלבשות, הן מואשמות ב"מותו של הסטייל האישי". תחת מתקפת האש שספגו, הבלוגריות לא נשארו חייבות. הן השתמשו במדיה החברתית – שהפכה באופן טבעי לכלי מרכזי בהתמודדות עם שיימינג, והאשימו את אותן עורכות בצביעות. לדבריהן, אין הבדל בין לבישת בגדים מושאלים לבין סיקור מותגים המשלמים כסף עבור שטח פרסום בעמודי העיתון. טענה נוספת היתה, שמגזין ווג בכבודו ובעצמו קידם את הבלוגרית המצליחה בעולם, קיארה פראני, כשבחר בה כנערת שער כדי למכור עיתונים. היד האחת מלטפת והשניה מכה?

צריך לחדד: מאז מותו של הפפרצי בחסות האינסטגרם, בלוגריות האופנה הן גורם מרכזי בהחייאת צילומי אופנת הרחוב. הצלמים אורבים להן, מחכים לתעד את הסטייל שלהן, ואלה מפלרטטות עם המצלמה בחזרה ומספקות סיבה טובה להמשיך לתור אחריהן. האאוטפיטים שהן רוקחות הם לפעמים, במידת מה, קרקסיים – רחוקים שנות אור ממינימליזם ובעיקר נעדרי בושה ופחד. הן גם מאיישות את השורות הראשונות של התצוגות, ובכך לפעמים דוחקות את העיתונאים לשורות שאחריהן באופן המעמיד בסימן שאלה את מעמדם. אבל האמת היא, שתפקיד מבקרי האופנה משתנה לא רק בגלל הבלוגספירה, אלא בגלל שינוי השיטה: אם ברברי מציגים קולקציה הנמכרת למחרת בחנויות ובאתר האינטרנט, יש פחות חשיבות לסקירת קולקציה כזו או אחרת, כי הקהל מצביע ברגליים ובלפטופ. באופן דומה, הוא יכול ללמוד על הקולקציה המדוברת של טומי הילפיגר וג'יג'י חדיד לא רק דרך ביקורות האופנה אלא באמצעות פיד האינסטגרם, שמראה לו בדיוק איך לובשות אותן בלוגריות את הבגדים ואיך הם נראים על הגוף. זאת דמוקרטיזציה של האופנה, שכבר לא נשלטת על ידי המבקרים והקניינים אלא מאפשרת לציבור להגיד את דברו. באותו אופן, ראוי שהציבור, בין אם הוא משתכר מכך או לא, ילבש מה שמתחשק לו.

מה עוד היה לנו בשנת 2016?

התחלנו לדבר על בוטוקס בפינת הקפה בעבודה
הפסקנו להתבייש במחזור שלנו
המילניאלס הרגיזו את כל העולם
הסטוריז השתלטו על הרשתות החברתיות
מגפת ההטרדות המיניות גבתה מאיתנו מחיר יקר
הזן קפיטליזם עשה לנו חשק לעתיד
דחיית הסיפוקים שלנו הושלמה
המגדר יצא מכלל שליטה
לנה דנהאם הפכה מפמיניסטית לפריבלגית מנותקת
והתאהבנו במעצבים סובייטים
אז איך אפשר לסכם את מצב הנשים ברחבי העולם?

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 0f00216a3828e at 14:52:14