מאסט פולאו: כל עמודי האינסטגרם והפייסבוק ששווים לייק

| מאת: נועה בונה

מרגישה שאם תראי עוד פוסט גיחי-גיחי של "כשאבא ואמא בני דודים" תשתגעי? בדיוק בגלל זה בחרנו עבורך את עמודי האינסטגרם והפייסבוק שבאמת שווים את הלייק שלך, ידאגו שתהיי מעודכנת ולא ירגישו כמו בזבוז זמן מוחלט. בתפריט: אופנת פלאס סייז, חיפצון גברים והטבעונית שלא תגרום לכן לרצות לכבות את המסך

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2017/10/sizes/state-of-dress_x-3_wo_680_382.jpg
היילי גייטס ב־"State of Undress" | צילום: יח"צ

 

אקטואליה ותרבות

VICE

מה גוף תקשורת המסקר תרבות אלטרנטיבית לצד סיקורים מעניינים של פוליטיקה וחברה.

מתי כשאת רוצה להיות מעודכנת בסטייל.

מה שהתחיל ממגזין תרבות קנדי אי שם בשנת 1994 הפך לגוף תקשורת מפלצתי המסקר את כל מה שמעניין מזווית קצת אחרת. בין אם זה סרטים דוקומנטריים על ממשל אובמה, כתבות חתרניות על משברים הומניטרים, סיקור תופעות ייחודיות בעולם כמו "השכרת בן זוג" ביפן או סתם תוכנית המציגה סלבריטאים בטיפול פסיכולוגי – התכנים של VICE מקוריים, תרבותיים ולרוב בעלי אג'נדה חברתית. ערוץ הטלווזיה VICELAND הוקם בשנת 2016 בניצוחו ובניהולו האומנותי של הבמאי המוערך ספייק ג'ונס. העיצוב אסתטי, נקי ומינימליסטי, "לא עשינו סקר שוק או קבוצות מיקוד", סיפר ג'ונס לאתר VICE עם עליית הערוץ בשנה שעברה, "פשוט עשינו דברים שמעניינים אותנו, שמצחיקים אותנו, שאכפת לנו מהם". התוצאה היא ערוץ חדשני וחתרני, שמביא זוויות חדשות ומעניינות על נושאים חשובים. התכנים נעים על הטווח שבין פנאי ותרבות ועד לסוגיות הבוערות ביותר, כך למשל הסדרה המשובחת "States of Undress" המגוללת את קורותיה הדוקומנטריים של היילי גייטס, עיתונאית אופנה הנוסעת ברחבי העולם כדי ללמוד על התפתחות האופנה בתרבויות שונות ובין היתר גם הגיעה לרמאללה ועזה. גם הסרט הדוקומנטרי "Alt-Right", שצולם במהלך המהומות בשארלוטסוויל, וירג'יניה, זכה בתוך ימים ספורים לעשרות מיליוני צפיות.

ניתן לצפות ב־VICELAND בפרטנר TV או בעמוד היוטיוב של הערוץ.

קייטי פרי בטיפול פסיכולוגי, "The Therapist"

קייטי פרי בטיפול פסיכולוגי, "The Therapist"

 

אומנות

Cult_of_Dang

מה עמוד האינסטגרם של המאיירת הישראלית דנה גרייס וינדזור.

מתי כשאת רוצה לראות ייצוגים שונים ויצירתיים של נשים.

האיורים של דנה גרייס וינדזור הם יצירות סוריאליסטיות של ביטויים נשיים ורכים עם אלמנטים גבריים ובוטים. השילובים הלעיתים גרוטסקיים ולעיתים עדינים ומשעשעים מייצרים תמיד איורים מקוריים ומופרעים עם המון פרטים שתצטרכו מבט שני ושלישי כדי לתפוס את כולם. וינדזור העתיקה את חייה לניו יורק ואז ללוס אנג'לס כדי ללמוד אנימציה ולהפיח תנועה באומנות שלה. "אני עושה את זה כבר עשור, אבל כל איור עדיין מרגש אותי. הסגנון שלי מאוד הושפע מהחיים שלי בארה"ב, כאן אני יכולה לתת ביטוי לכל הצדדים השונים והמוזרים שבי, בלי גבולות או חוקים".

עמוד האינסטגרם שווינדזור מתחזקת הוא צלילה לתוך התודעה המרתקת שלה. בולטת במיוחד העובדה שהפוקוס הוא על דמויות נשיות חזקות.

כיף לראות רק איורים של נשים.

"נכון. אני לא מעוניינת לאייר גברים, יש מספיק מזה אבל אין מספיק נשים חזקות ומורכבות, נשים בצבעים שונים ודמויות עם מגדר לא לגמרי ברור".

איור: Cult_of_dang

איור: Cult_of_dang

 

צעירים

סח לא יבין.

מה עמוד הפייסבוק שמספק הצצה למוחם של המילניאלז.

מתי כשאת מתקשה להבין למה הבת שלך עדיין מבקשת צ'ק כל חודש.

"סח לא יבין." התחיל כבדיחה על הסצנה של צעירי תל אביב, והפך תוך כמה חודשים למראה מצחיקה אך כואבת של דור המילניאלז. מנהלת העמוד (האנונימית) כותבת הגיגים בשם כל צעיר או צעירה בני פחות מ־35 שחיים על חשבון ההורים, לא מצליחים למצוא עבודה, זוגיות, יציבות או כיוון בחיים. או בקיצור – כל בני דור ה־Y. אחד הפוסטים הפופולרים מתמצתים את החוויה של הדור: "יש לי פסיכולוגית מחר בבוקר ואין לי ממש נושאים חדשים לשיחה אז שוקלת לפברק מניירת OCD חדשה אחרת שוב נבהה אחת בשניה וזה יהיה בזבוז מטורף של הכסף של ההורים שלי".

תמונת פרופיל: סח לא יבין

תמונת פרופיל: סח לא יבין

טבעונות

Almog Shur

מה עמוד הפייסבוק של אלמוג שור, סטנדאפיסטית, מרצה על מין ואקטיביסטית טבעונית.

מתי כשנמאס לך מטבעונים לוחמניים.

בעמוד "הישראליות" היא מצלמת סרטונים ויראלים על מיקומו של הדגדגן, פגישות אצל הפסיכולוג ומילים שישראלים אוהבים להגיד ("קללל"), אבל עמוד הפייסבוק הפרטי שלה מוקדש לנושא אחר – טבעונות. שור יוצאת לשדרה חמושה במצלמה, משקפיים ורודים והר של פירות מפלסטיק על הראש ושואלת עוברי אורח, "מה הייתם מעדיפים, ללקק את בית השחי של מירי רגב, לרקוד סמבה בעירום עם אורן חזן, או לצעוד בצעדה למען בעלי החיים?". הרעיון הוא להפיץ את בשורת אורח החיים הטבעוני על ידי מיתוגו כקליל, פשוט, מוסרי ובעיקר משעשע.

"אמרתי פעם לטל גלבוע שהפות מריח יותר טוב אם את טבעונית, ושאם נפיץ את המסר הזה כולן יהיו טבעוניות"

היא לא אימצה את השיטה שלך.

"אני בחיים לא אזלזל באקטיביזם הישיר כי הוא אכן טבען המון אנשים, אבל הדרך שלי היא יותר קומית ועם הומור".

למה להיות טבעונית?

"אנשים שוכחים שטבעונות זה כיף. זה לא משחקי הכס. טבעונות דוגלת ברעיונות של אהבה וחופש שהם דברים מאוד כיפים. אני חושבת שאנשים ישמחו להצטרף למאבק שהוא יותר ורדרד ונעים. אני מפיצה את המסר בדרך היחידה שאני מכירה: צחוק והומור. אני מאמינה שגם שטויות וצחוקים יכולים לקדם מודעות".

אלמוג שור | מתוך עמוד האינסטגרם @almogshur

אלמוג שור | מתוך עמוד האינסטגרם @almogshur

 

חפצון גברי

הרווח בין הגבר לחולצה

מה עמוד הפייסבוק שמספק מאגר תמונות של גברים חתיכים.

מתי כשאת בדאון בבוקר יום ראשון במשרד.

ממש כמו שאנחנו אוהבות כלבים חמודים אנחנו גם אוהבות גברים שריריים. במקום לחפש בגוגל במחשב המשרדי תמונות של ראיין גוסלינג ולדמיין אותו לוחש לנו בלילה "היי גירל", אפשר פשוט לקפוץ לעמוד הפייסבוק "הרווח בין הגבר לחולצה". כאן תמצאו גן עדן של חפצון גברי: מיטב התמונות של חתיכי העולם, לצד דעותיהן האישיות של מנהלות הקבוצה ודיונים משעשעים בתגובות. הבונוס: מגוון הגברים שם כל כך רחב כך שכל אחת תמצא את מה שהיא אוהבת. העמוד מחפצן בין היתר ראשי ממשלות (היי ג'סטין טרודו), נשיאים (שלום לך אנריקה פנה נייטו נשיא מקסיקו) וכמובן, שחקנים הוליוודים (שלום לכולם).

הקבוצה נולדה בקיץ 2014, במבצע צוק איתן, עם מטרה נעלה – להקליל את האווירה המתוחה. "מטרתו המקורית הייתה להיות 'המרגיע הלאומי' ולהעלות את המורל בקרב הנשים", מספרת מרינה קיגל, מנהלת הקבוצה, "אחרי שהמלחמה הסתיימה העמוד המשיך להתקיים כי החיים קשים וצריך הסחות דעת פה ושם. אני מעלה תמונות של גברים מפורסמים, שחקנים, מוזיקאים ופוליטיקאים. בין הפייבוריטים שהופיעו ניתן למצוא את תום הארדי, אידריס אלבה וחוויאר ברדאם – שהוא גם תמונת הפרופיל, ואפשר לומר גם הפנים והמפשעה של העמוד. אבל הכי מכולם אנחנו חוגגות כאן על ראיין גוסלינג".

מה עם קצת החפצה לאומית?

"היה פוסט אחד לכבוד ראש המוסד החדש, יוסף היפה וגם פרגנו לג'ודוקה שגיא מוקי".

מה גורר הכי הרבה תגובות מהעוקבות?

"לרוב פוסטים שמוקדשים לגבר אחד אבל לפעמים אני מעלה קונסטלציות שמוקדשות לאותו נושא, למשל: 'ידיים וזרועות' או 'נחשי למי שייך הישבן שבתמונה' ועוד. הכי מצחיק אותי לקרוא תגובות כי אז מבינים שנשים הן אלופות בלהחפיץ, הרבה יותר מגברים. הפנטזיה שלנו עשירה יותר ולכן יש המשכים מאוד מגוונים למשפט 'מה הייתי עושה לו!'".

ראיין גוסלינג | צילום: GettyImages

ראיין גוסלינג | צילום: GettyImages

ג'סטין טרודו | צילום: GettyImages

ג'סטין טרודו | צילום: GettyImages

 

העצמה נשית

Gala Rachmilevitch

מה עמוד הפייסבוק של גאלה רחמילביץ׳, סטייליסטית למידות גדולות ויוזמת שבוע אופנת הפלאס סייז.

מתי כשאת צריכה זריקת תזכורת שיופי בא בכל מיני צורות.

בעמוד הפייסבוק הססגוני, רחמילביץ' מעלה סרטונים בעלי אופי פמיניסטי, טיפים למתלבשות, תמונות של הפקות אופנה בהן היא משמשת כסטייליסטית או כדוגמנית – והכול באווירה נשית מחבקת. היא הייתה הראשונה ליזום בישראל את שבוע אופנת הפלאס סייז ולהתעקש ש־40 היא לא מידת "פלאס". גירל פאוור!

איך הפכת להשראה בקרב נשות הפלאס סייז?

"אני אוהבת אופנה, אני סטייליסטית ובמקרה אני במידת פלאס סייז. מעולם לא ניסיתי לנהל עמוד בעל אג'נדה חזקה אבל הוא נוצר מתוך סיפור חיי ומתוך השיח עם העוקבות שלי. חשוב לי להעביר דרך התוכן בעמוד את העובדה שאופנה היא לכולן: צעירות, מבוגרות, רזות, שמנות, גבוהות, נמוכות. כולן רוצות להתלבש בבוקר ולהרגיש טוב עם עצמן".

התגובות בעמוד מגוונות מאוד.

"יש את הנשמות הטובות שמסבירות כמה שומן זה מכוער ו'עדיף שלא יראו אותך'. ולצידן יש את התגובות שהכי כיף לקבל, נשים שכותבות לי שהן פעם ראשונה מרגישות יפות, ונערות שכותבות לי שהן עכשיו יכולות להתלבש כמו כולן בכיתה שלהן. לרוב אני מקבלת תגובות חיוביות".

למה את חושבת שהפוסטים שלך מעוררים כאלה רגשות חזקים?

"מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהרשתות החברתיות החלו לשים לנו מראה מול העיניים. פתאום נשים כמוני קיבלו במה והזכירו לנשים אחרות שהן לא לבד, שזה בסדר לראות את הפנטזיה, וזה גם בסדר לחגוג את המציאות. רוב הנשים לא נראות כמו אידיאל היופי, אחת ככה ואחת ככה. נשים תמיד יהיו בטוחות שהן דבות, אני מאמינה שצריך לשים את הדברים בפרופורציה. זה בסדר להרים לעצמך".

גאלה רחמילביץ' בקמפיין לשבוע אופנת הפלאס סייז

גאלה רחמילביץ' בקמפיין לשבוע אופנת הפלאס סייז

 

פמיניזם

שיער מיותר? אני אבחר

מה קבוצת פייסבוק הדוגלת בחופש של נשים לבחור האם הן מעוניינות להסיר שיער מגופן.

מתי כשאת רגע לפני דייט ונזכרת שלא הורדת שיער.

גולשות הקבוצה פותחות לדיון סוגיות הקשורות לחופש הגוף. הן משתפות כתבות, סרטונים ואף תמונות אישיות של גופן הלא מגולח ולא חלק. הקבוצה מציגה את דרישות החברה העגמומיות כלפי נשים וקוראת להן להילחם בהן, לעשות מה שהן רוצות ולהחשיב את גופן לאימפריה שהן הדיקטטוריות שלו. את אחד הפוסטים הפופולרים בעמוד כתבה אסנת איטה סקובלינסקי, עיתונאית וממייסדות הקבוצה. הפוסט הגיע כתגובה לחברת סכיני גילוח שפרסמה את מוצריה, תחת הסלוגן "מוכנה לים": "אני תמיד מוכנה לים (כשאין מדוזות) והגוף שלי תמיד מוכן לקיץ (עם מקדם הגנה), לא כי השתמשתי במוצרים של חברת גילוח או כי נרשמתי לחדר כושר. הגוף שלי מוכן לביקיני, מוכן לים, מוכן להכול כי הוא נולד ונוצר מוכן".

"בחברה שלנו אומרים לנו בכל מקום אפשרי, הן מכיוון תעשיות היופי המסחריות והן מצד הנשים והגברים בחיינו, מהו אידיאל היופי שבו עלינו לעמוד", אומרת איילה לוינגר, מהאדמיניות של הקבוצה, "נתח רב מהאידיאל הזה הוא ששיער גופנו מיותר. אנחנו נחשפות לזה בהרבה צורות, בין אם במפורש, במרומז או באופן סמוי. הקבוצה באה להציג אפשרות אחרת של יופי נשי ויופי בכלל".

אני יכולה להיות בקבוצה אם אני מסירה שיער?

"אין בקבוצה תכנים שלועגים למי שבוחרת להסיר שיער כי הרעיון הוא בחירה אישית של כל אחת, אבל יש הכרה בכך שזאת דרישה חברתית מנשים להסיר שיער. אנחנו מודעות לכך שיש מחיר חברתי לבחירה שלא לעמוד באידיאל היופי ולהעברת ביקורת חברתית".

מיילי סיירוס מדגמנת שיער בית שחי | צילום: GettyImages

מיילי סיירוס מדגמנת שיער בית שחי | צילום: GettyImages

 

הומור

Tamar Blumenfeld

מה תמר בלומנפלד, אושיית פייסבוק, מאיירת הומוריסטית, עומדת מאחורי הבלוג "קשקושי רחוב", הטור השבועי "לשון הרע" המתפרסם במוסף גלריה שישי, והרומן הגרפי הראשון שלה, "אין א ריליישנשיפ".

מתי כשאת צריכה לצחוק על הקלישאה שהיא החיים שלך.

"קשקושי רחוב" – כשמו כן הוא, הגיגים, שיחות וסיטואציות מחיי היום יום, מהרחוב, מהיחסים הכושלים, מהחיים העמוסים. תמר בלומנפלד מדייקת באיורים ובקומיקס משעשע וכן ומצליחה להעביר את חוויות היום יום הפשוטות והמוכרות ביותר. היא מתייחסת לנישואין, גירושים, מין מזדמן, בעיות ביחסים, היריון, ובעצם כל חוויות החיים האפשריות עם גישה פתוחה, חופשית, נשית ומאוד לא פוליטיקלי קורקט. "קיוויתי שהקומיקסים שלי יגיעו להרבה אנשים ואני מרגישה שאף פעם לא מספיק לי. לא כולם מתחברים להומור שחור, ניבולי פה ונונסנס וזאת מדינה שחייבים בה סוג כזה של הומור".

מה נשאר לך לחלוק בפייסבוק?

"אני מתה עליו. הפרופיל שלי הוא כמו קריקטורה – יותר כעס יותר שמחה, יותר זוויות צילום משונות".

איור: תמר בלומנפלד

איור: תמר בלומנפלד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 1f069ee9e277ce7f9c8 at 06:54:01