דבר העורכת: מה הבעיה של גלית גוטמן עם דוגמניות צעירות?

השבוע שודרה בערוץ 2 התוכנית של גלית גוטמן שעוסקת בדוגמניות צעירות: "אימא, אני רוצה להיות דוגמנית". במהלך התוכנית גוטמן נראית נסערת מאוד, היא מראיינת את הילדות באמוציות גדולות, ובאופן טהרני משהו, כמעט היסטרי, היא תוקפת את רותם גור, הסוכנת של סופיה מצ'טנר ושל דוגמניות צעירות נוספות מטעם הסוכנות של רוברטו בן שושן, על כך שהם לא מספקים מספיק הגנה לילדות הצעירות.

מצ'טנר, למי שלא זוכר, היא ילדה בת 15 וקצת, נערת השער של גיליון פסח החגיגי של "את", שהתגלתה בקיץ האחרון על ידי ראף סימונס, המעצב הראשי של דיור, הפכה להיות הפרנזטורית של מותג העל, פתחה תצוגות בפריז, שרדה גם את עזיבתו של סימונס ושמה שתי רגליים יציבות בטופ של הדוגמנות העולמי.

כשצפיתי בסדרה היה נדמה לי שגוטמן מדברת בעיקר על עצמה, שהתוכנית נועדה בעיקר כדי לעזור לה לסגור מעגל עם הקשיים שהיא חוותה כדוגמנית צעירה. היא מספרת, למשל, איך נסעה לבדה בגיל צעיר לחו"ל ומצאה את עצמה על סט שבו היא מצולמת בעירום. היא מרגישה חרטה גדולה על האירוע הזה, ומאשימה את הוריה שנתנו לה לנסוע לבד ולא היו לידה על הסט והגנו עליה.

ובכלל, המסקנה של גוטמן מכל התחקיר הזה הוא שחייבים נוכחות הורית שתגן על הילדות. זו אמירה נכונה וכללית באופן מגוחך. באותה מידה היא הייתה יכולה להגיד שהשמש צריכה לזרוח כל בוקר אחרת העולם יחרב ואיתו גם תעשיית הדוגמנות. כן, להיות נערה צעירה ויפה, לפעמים רק בבגדים תחתונים על סט שמורכב כולו ממבוגרים – זו חוויה קשה שמחייבת שמירה צמודה. רצוי מאוד של הורים.

בתוכנית של גוטמן הוצגו שני מודלים של דוגמניות צעירות: מאי תגר היפה בת ה-16 זוכה לליווי צמוד של אבא שלה לכל נסיעה לחו"ל, ואילו סברינה, בת ה-15 וסופיה נאלצות להסתפק בליווי של רותם גור כי האימהות שלהן עסוקות מדי בניקוי בתים. ההורים של מאי הם ילידי הארץ, מצבם הכלכלי לא מפורט בכתבה אבל זה מאוד ברור שהם לא חייבים לנקות בתים כדי לשרוד. אצל סופיה וסברינה מוצגות שתי אמהות שלא חיות עם האבות (אבא של סופיה מעורב בחייה ואילו אביה של סברינה נטש את המשפחה כשהיא הייתה קטנה). שתיהן עלו מברית המועצות לשעבר והן צריכות להתמודד עם החיים הדפוקים שצפויים למהגרים משם בישראל.

כולנו מכירים היטב את החיים האלה, את האימהות של סופיה ושל סברינה, רוב הסיכויים שהן מנקות לכן את המשרד או את הבית ממש ברגע זה. בטח גם לגוטמן יש מנקה רוסייה, או לפחות עובדת קבלן ששוטפת את האולפנים של תוכנית הבוקר אחרי שהיא מסיימת להוריד את האיפור. "הרבה פעמיים המניע הוא כסף", אומרת גוטמן בבוז, ושוכחת את החיים הנוחים שלה, החיים הטובים כל כך שהדוגמנות איפשרה לה. היא מסכמת שההבדל בין דוגמנות "טובה" לדוגמנות "טראומטית" הוא בליווי של ההורים.

את תעשיית האופנה עצמה היא בכלל לא שופטת. היא לא מציגה את החקיקה בנוגע לילדות דוגמניות, היא לא מדברת על המצב הקיים או על השינויים האתיים או החקיקתיים הדרושים כדי להגן על הנערות הצעירות. את כל כובד האחריות היא מפנה כלפי ההורים.

אין ספק שאימא של סופיה הייתה מעדיפה להצטרף אליה לפריז וללות אותה מקרוב, אבל בחוזי העסקה של עובדי קבלן עדין אין סעיף שמאפשר לקבל משכורת גם על חשבון ימי התלוות בפריז לבת הדוגמנית. אז אולי במקום לשפוך כל כך הרבה קיתונות של זעם על הורים שלא נוכחים בחייהן של הבנות, גוטמן הייתה צריכה להפנות את הזרקור העיתונאי שלה למציאות שגורמת לאימהות צעירות להשתעבד לניקיונות במקום לפקח מקרוב על הילדות המתבגרות שלהן ולאופן שבו ממשלת ישראל הביאה אותן לכאן אבל שכחה לספר להן על קשיי הפרנסה והקליטה, על הממסד הדתי שישפיל אותן ולא יתן להן להתחתן כשוות וכו' וכו'.

את האימהות של סופיה ושל סברינה לא צריך לשפוט על זה שהן "נטשו" את בנותיהן, צריך לתת להן יד, צריך לעזור להן להפסיק להיות שקופות עבור רוב החברה הישראלית שכמו גוטמן, נהנית מאוד כשהן שוטפות את המשרד, אבל מצקצקת בפולניות כשהילדות שלהן מצטלמות בשמלה שקופה.