פוסט אמת, פוסט אופנה: קיץ 2017 של קסטרו
תצוגת האביב של קסטרו הציגה אולי קונספט חדשני, אבל לא בטוח שאפשר להגיד את אותו הדבר על פריטי הקולקציה החדשה
בלי גל גדות ועם תצוגה תכליתית יותר של הבגדים, קסטרו חשפה קולקציית קיץ חדשה שהלכה על בטוח – גוונים וורודים ותכולים, השראות מעולם הספורט וקריצה לימים שעברו. השאלה שנותרה פתוחה היא מה צריך לעשות כדי להפוך את העיצובים לכאלה שתזכרו?
קולקציית הקיץ של קסטרו שהושקה אמש (ראשון) באולם גדול סמוך למשרדי החברה בבת ים, כללה גם הפעם מראה נוסטלגי מהורהר עם קמצוץ ספורטיבי, והוכיחה עד כמה תעשיית האופנה נמצאת בשלב של חיפוש עצמי.
אי אפשר להאשים את קסטרו, אלא לכל הפחות לציין שהיא קוראת נכון את המפה. בעוד שבזמן האחרון אוהבים כולם לשרבב את צמד המילים "פוסט-אמת", כעדות לכך שהמציאות שלנו בנויה מסטטוסים בפייסבוק ולא מאירועים אובייקטיביים, אפשר לומר בביטחון גמור כי האופנה הייתה שם הרבה קודם. למעשה, אנחנו נמצאים בפוסט-אופנה כבר יותר מעשור. למה הכוונה? לכך שמיתוג ופרזנטורים, התמקדות במחירי בגדים ו"מי-לבש-מה?" נעשו הרבה יותר חשובים מאשר הבגדים עצמם או ממקוריות עבודת המעצבים. אחרי הכל, מה זה משנה אם החולצה משעממת להחריד כאשר רוכשים אותה ב-69 שקלים והיא נלבשה על ידי דוגמנית צמרת? בקיצור, זה כבר לא מה לובשים, שזוהי מציאות אובייקטיבית, אלא מה אומרים על זה, שזוהי כבר פרשנות.
זו הסיבה שעבודת רשתות האופנה, נעשתה לכל כך מסובכת. במקום להכריז בכל עונה על עיצוב וסגנון חדשים, פרי עבודת מחקר והשראות, הם צריכים להשקיע את האנרגיה, הכסף והפיתוח באינספור אמתלות שיווקיות וסיפורים, מתגי מחיר בולטים באדום ועד לצילומי פפראצי "אקראיים" של הפרזנטורית בבגדי המותג. וכאשר משקיעים את האנרגיה בסיפור, ולא בתוכן עצמו, מה שבסופו של דבר יתפתח וישתנה מעונה לעונה הוא הסיפור, העטיפה החיצונית, ולא התוכן. לא במקרה מעצבים רבים אוהבים להשתמש בביטוי "טוויסט על הקלאסיקה", שמשמעותו נוגעת בדיוק לאופנה בעידן פוסט האופנה – מפיקים את אותו הבגד המוכר עונה אחר עונה, רק עם מחיר חדש, פרזנטורית חדשה או אופן הצגה חדש. וכך כבר שנים ניכר שהאופנה אינה משנה באמת את פניה – אותם ג'ינסים צרים, אותו רטרו, אותן השראות צבאיות ואותו אפיל ספורטיבי הו-כה-קולי.
אופן ההצגה החדש, שתפס בהדרגה את מרכז הבמה על חשבון העיצוב, אכן הפך ללב העניין. הוא נתפס כה משמעותי, שמותגי אופנה רבים הרימו הרים וגבעות בניסיון לפצח אותו. וכך, במקום להתייחס לבגדים ולפתח אותם, הם משקיעים הון כלכלי ואנושי עצום כדי לנסות ולהפיח בבגדים המוכרים לעייפה משמעות חדשה באמצעות תפאורה, פירוטכניקה ואלכימיה של מיתוג. לראייה, רק בספטמבר האחרון קסטרו יצאה מגדרה כדי לחגוג את קולקציית הג'ינס באירוע פומפוזי שלא היה לו שום קשר לג'ינס ושום בשורה אופנתית כנה (מלבד שלומי שבן בג'ינס).
אלא שהגישה הזו, שמכונה פה פוסט אופנה, מתחילה לגלות סימני עייפות קשים. מרוב עודף של התרחשויות ורעש, שפעמים רבות מנותקות לגמרי מהמוצר עצמו, הקהל נעשה אדיש ושבע. זו הסיבה לכך שמותגים בכל העולם החליטו בשנה האחרונה לבחון מחדש את השאלה איך להציג את הקולקציות העונתיות. אחת התשובות שחוזרת על עצמן היא – "קצת פחות מסביב, קצת יותר תכל'ס".
בין אם מדובר בסיבות כלכליות ובין אם בסיבות אסטרטגיות, היה זה מרענן לגלות שקסטרו אימצה גישה דומה בנוגע לחשיפת קולקציית הקיץ החדשה. במקום תצוגת ענק בתל אביב היא בחרה באירוע ממוקד, מאוזן ויעיל הרבה יותר בהשוואה לאלה שקיימה בשנים האחרונות, שהתקיים כאמור בבת ים והשאיר המון מקום לאמירה העיצובית העונתית. גם התפאורה מסביב, שדימתה בריכת שחייה מרוקנת ובוהקת, הייתה במינון הולם מספיק כדי לחולל במקום אווירת קיץ מינימליסטית, אך מבלי להאפיל על ההתרחשות.
כמובן שהפחתת הרעש המיתוגי (אגב, על פי השמועות גם רנואר לא צפויה לקיים תצוגה פומפוזית העונה) חידדה את המבט לבגדים עצמם. כאן התברר שקסטרו מילאה בינתיים רק חצי מהמהלך. אמנם העובדה שלא הייתה זו תצוגה של ממש אלא מיצג מושקע ומתחלף של דוגמנים ודוגמניות גרמה לכך שהיה קל להתרשם מקרוב מהעיצובים עצמם, אבל הקולקציה עדיין לא הוכיחה שתועלו אליה כל האנרגיות שנחסכו מאירוע שהיה יכול להיות גדול פי כמה.
במילים אחרות, החשודים המידיים כולם שם וההשראות המוכרות כולן שם, אך היה חסר דבר מה – הצעה לשילוב ייחודי או מוטיב עיצובי יוצא דופן – שיהפוך את הקולקציה הזו לקולקציה ספציפית. כפי שנרמז מהשם שניתן לה, "שחיית לילה", המראה לנשים ולגברים תפר יחדיו השראות ספורט לצד נימת רטרו מעודנת. הגוונים מאובקים, מצייתים להכתרתם של התכולים והוורודים כצבעי השנה (שעברה), והגזרות נינוחות למדי ומאפשרות תנועה. בלטו בין היתר סוויטשרטים לגברים שנרקמה עליהן כתובת בולטת, ג'ינסים רפויים מעט ונטולי לייקרה במראה שנות ה-90 לשני המינים והבלחות של פריטים מטאליים או הדפסים פרחוניים בצבעי מדבר לנשים.
כל אלה היו נאים למדי, ולבישים מאוד, אבל ספק האם הם ייצרו בחנויות חוויה שתיחקק בזיכרון הקולקטיבי. כרגע עונת קיץ 2017 של קסטרו תיזכר בעיקר כעונה בה סוף כל סוף נמצאה שם הדרך להציג את העיצובים בצורה רלוונטית ושפויה; מצד שני, על מנת שהאופנה עצמה תותיר חותם אמיתי יצטרכו ברשת המקומית לשכלל קצת יותר את הקונספט העיצובי העונתי. השאלה איך הופכים את הבגדים לאירוע עדיין נותרה פתוחה.