המרוץ אחר קוסמטיקה טבעית

האם קיים מוצר טיפוח טבעי שבאמת נקי מכימיקלים?

88 שיתופים | 132 צפיות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

בין אם החלטנו לנסות לעצור את השעון המתקתק ולהילחם נגד פגעי הזמן או רק להקפיד על ניקיון וטיפוח בסיסיים, תמיד נתלבט באיזה קרם, סבון ושמפו להשתמש. האם להושיט את היד ולשלוף אחד מהמוצרים שמציע הסופרמרקט, לנדוד עד לחנות הטבע ולהשקיע במוצר שמתהדר בתואר טבעי או אורגני או להיענות להמלצתה של רחל טל-שיר, כוהנת הטבע של עיתון "הארץ", ופשוט לחפוף את הראש עם חומץ. האם לקנות קרם מחברה ידועה ומוכרת, קרם לא ממותג בחנות הכל בדולר (כי ממילא אין הרבה הבדל וקרם זול עושה לפעמים עבודה טובה יותר מקרם יקר) או לרקוח לנו תכשיר במטבח הביתי שלנו?

מי שומר עלינו?

החיפוש אחר מוצר קוסמטיקה טבעי, נקי מכימיקלים, הוא משימה מורכבת. רבים מהמוצרים מתהדרים בהגדרה של קוסמטיקה טבעית, אך בתגובה לפנייתי כותבת דוברת משרד הבריאות: "במשרד הבריאות לא קיימת ההגדרה של 'קוסמטיקה טבעית'. מדובר בהגדרה שיווקית".

איננו יכולים לדעת את מקורם של חומרי הגלם הטבעיים המופיעים בתכשיר ואיזה מניפולציות הם עברו

עוד היא אומרת כי "משרד הבריאות עוקב באופן מתמיד אחר פרסומים הנוגעים לבטיחות השימוש במרכיבי התמרוקים. כל אחד מהתמרוקים בארץ חייב לפני שיווקו לקבל את אישור משרד הבריאות. רשימת המרכיבים המאושרים לשימוש בתמרוקים כוללת את אלה שנמצאו בטוחים על ידי גופי רגולציה בארה"ב ובאירופה. משרד הבריאות אינו מאשר מרכיב שיש לו פוטנציאל ידוע לנזק בריאותי. כל המרכיבים שהוצאו משימוש בעולם הרחב הוצאו גם בארץ. יש חומרים רבים המוגבלים בכמויותיהם בתמרוקים" .

אך בניגוד להצהרה זו, מביאה רינה רוזנברג בכתבתה ב-""The marker (ספטמבר 2008), "אל תקראו לי אורגני: כיצד מנצלות חברות הקוסמטיקה את הגל האקולוגי על חשבון הצרכן?", דברים שאומרת רונית נחום, נטורופתית ומרצה לתזונה ולקוסמטיקה טבעית במכללות לרפואה טבעית, הטוענת ש"יצרניות מוצרי הקוסמטיקה אינן מחויבות להצהיר שמוצריהן מחלחלים לתוך העור, ואם היו עושות זאת, היה עליהן לסווג את המוצרים כתרופה, ולפיכך לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר. מפעלים למוצרי טיפוח אישי יכולים להשתמש במרכיבים מסוכנים שלעולם לא היו מאשרים אותם בשימוש בתרופות, כיוון שהם נקלטים בגוף דרך העור".



אפשר לסמוך על הטבע (אילוסטרציה: ASAP Photos)

אפשר לסמוך על הטבע (אילוסטרציה: ASAP Photos)

הבט רפואי ואידיאולוגי

שלומי סמלסון הוא מומחה לארומתרפיה, רפלקסולוגיה ופרחי באך, במרכז מגמת רוקחות וקוסמטיקה טבעית בקמפוס ברושים ומעביר סדנאות בנושא לקהל הרחב.

אני שואלת אותו מדוע בעצם לפנות אל הקוסמטיקה הטבעית. הוא מסביר שעבורו יש לעניין שני היבטים: האחד רפואי והשני אידיאולוגי. בהתייחסו להיבט הרפואי, אומר סמלסון שהרבה מהאלרגיות שאנשים מודעים להן או אינם מודעים להן, כמו גירוים בעור ובמקרים נדירים יותר גם כאבי ראש, נגרמות ממוצרי קוסמטיקה. "גם מוצרים המוגדרים לא אלרגנים, הנקיים לרוב מבושם, מכילים לעתים חומרים שעלולים לגרום לאלרגיה, שלא לדבר על חומרים מזיקים ממש, כמו SLS ואלומיניום, המצויים בדאודורנטים".

רכיבים שעושים טוב לעור

חומצה גליקולית המופקת מקני סוכר – מעודדת התחדשות העור, נחשבת לאנטי אייג'ינג, מטפלת בקמטים וקמטוטים, מעלה את רמת הלחות בעור.

חומצה אסקורבית (ויטמין (C המופקת מפירות הדר – מונעת הזדקנות מוקדמת של העור. נחשבת לאנטי אייג'ינג ואנטי אקוסידנט.

ויטמין E – אנטי אוקסידנט, מזין.

שמן אשכוליות – מטהר, ממצק ומבהיר.

שמן אגוזי לוז – מונע את הזדקנות העור.

חומצה לקטית המופקת מחלב – מבהירה את העור ומעלה את רמת הלחות בעור. מומלץ לפיגמנטציה.

חמאת שיאה – עשירה בוויטמינים A ,F ,E, מזינה, מרפאה נגעי עור ומגינה.

Horsetail– מקור לסיליקון טבעי המשפר את אלסטיות העור.

רטינול המופק מוויטמין A – מחדש, ממצק ומצעיר את העור.

רוזמרין – מחדש את העור.

Squalen המופק מזיתים – משמש למקור טבעי של ויטמין A ו-D, אנטי אייג'ינג.

קוויאר – עשיר בחומצה גלוטמית, גליצין (חומצת אמינו), לאוצין (חומצת אמינו), Serine (חומצת אמינו), ארגינין – כולם מקור לקולגן טבעי המשמש אנטי אייג'ינג רב עוצמה.

ההיבט האידיאולוגי חשוב לא פחות, לדבריו. הוא מוצא משמעות בכך שאפשר לסמוך על הטבע ולקחת ממנו את מה שיש לו להציע ולהימנע ככל האפשר ממניפולציות כימיות. "כשיש לי מוצר קוסמטי שמכיל שמן זית, אני יודע שהוא נמצא במטבח, שהוא בריא, מוכר ומלווה את האדם במשך אלפי שנים", הוא אומר.

לתפישתו של סמלסון, אין יתרון מהותי למוצרי הקוסמטיקה הטבעית המיוצרים בייצור תעשייתי ואין בינם לבין הקוסמטיקה ה"רגילה" הבדל מהותי. סמלסון מצביע על מספר נקודות מעוררות מחשבה:

א. חברות רבות מצהירות על אחוז גבוה מאוד של רכיבים טבעיים במוצרים שלהן (לעתים עד 90-99 אחוזים). גם אם זה אכן כך, אותם אחוזים שאינם טבעיים עלולים להכיל חומרים מזיקים.

ב. איננו יכולים לדעת את מקורם של חומרי הגלם הטבעיים המופיעים בתכשיר ואיזה מניפולציות הם עברו. כדוגמה לכך מביא סמלסון את חמאת השיאה – רכיב נפוץ בקוסמטיקה הטבעית התעשייתית. לדבריו, לחמאת שיאה צבע צהבהב וריח דומיננטי, אך במרבית המוצרים היא לבנה ובעלת ריח נעים, תוצאה מתהליכי העיבוד שהיא עוברת, המורידים כ-13 אחוזים מהחומרים החיוניים לעור וכך מפחיתים מיעילותה. חומר נוסף הוא שעוות דבורים המשמשת כמתחלב טבעי, כלומר חומר הקושר בין מים לשמן. כתוצאה מתהליכי ניקוי וסינון שעוברת הכוורת (20 או 30 פעם תלוי ביצרן), מתקבלת שעוות דבורים שעברה הלבנה ומגיעה כפתיתים הרחוקים מאוד מהחומר המקורי.

איפה מוצאים קוסמטיקה טבעית?

כמומחה לארומתרפיה, סמלסון טוען שצריך לגייס את מרכיב הריח בהכנה של מוצרי קוסמטיקה להפקת תועלות משולבות. לדבריו, שילוב שמנים ארומתרפיים עשוי להועיל הרבה מעבר לשמירת העור וטיפוחו. חוש הריח פועל באופן מיידי ומגיע למוח הלימבי – התת קוגניטיבי, מהר יותר משאר החושים. אפשר, למשל, להפיג מתח באופן מיידי בעזרת שמן אתרי.

בהכללה ניתן לומר שריחות של הדרים גורמים לשמחה ומעוררים את צ'קרת מקלעת השמש, ואילו ריחות מתוקים כבדים ושרפים למיניהם מקרקעים ויוצרים תחושת נמנום (משולבים לרוב בבשמים המיועדים לערב ולחורף, להבדיל מריחות קיציים או בשמים לשעות הבוקר). עם זאת, הוא מתריע שיש להתייחס בזהירות לשמנים ארומתרפיים, ולא לצרוך אותם ללא הדרכה מקצועית או למכור אותם ללא פיקוח.

מי שמחפש קוסמטיקה טבעית איכותית, ימצא את מבוקשו בבתי מרקחת המתמחים בהכנת תרופות ותכשירים הומיאופתיים, או בבתי טבע קטנים המנוהלים על ידי בעלי ידע רחב ומכוני קוסמטיקה אמינים. לעתים ניתן למצוא יצרנים קטנים ואיכותיים באינטרנט. במקרה זה, כדאי לחפש מידע על החברה ולברר היכן מוצריה משווקים.

המשותף לחברות אלו הוא הניסיון לבדל את עצמן ממדפי הפארמים הצפופים. אחת מחברות האלו היא חברת הקוסמטיקה "פבוניה בוטניקה", www.pevonia.com

המשווקת, לדברי מיכל חטואל, מנכ"ל החברה המייבאת ומשווקת את המוצרים, רק במכוני קוסמטיקה מורשים, מאחר שתכשיר לא מתאים עלול לגרום נזק לעור. לדברי חטואל, מרבית הקרמים הנמכרים בשוק מורכבים מ-90 אחוז מים, שהם גם המרכיב הנמצא בראש רשימת הרכיבים על התמרוקים. לדבריה, הצרכנים אינם יכולים לדעת מה איכות המים שבהם משתמשים היצרנים.



"ככל שחלקיק קטן יותר, כך יגיע רחוק יותר" (אילוסטרציה: ASAP Photos)

סוגיה נוספת שהיא מעלה היא האם המים הם רכיב אורגני. לדבריה, מדענים עוד לא הכריעו בסוגיה, ולכן חברות הטוענות שהן משתמשות ברכיבים אורגנים בלבד, מטעות את הציבור. "מוצר אורגני הוא כזה שגדל בבית גידול מבוקר. כשיש במוצר מרכיבים נוספים כמו אצות, למשל, הוא אינו יכול להיכלל בהגדרה זו", היא מסבירה. עוד היא מציינת שאף חברה לא כותבת מה אחוז החומרים הטבעיים במוצריה וכי המידע הזה מצוי רק במשרד הבריאות.

ננו טכנולוגיה – זה טוב או רע?

חטואל מציינת בגאווה שמוצריה של החברה מיוצרים בעזרת ננו טכנולוגיה, מה שמגביר את כושר החדירה והספיגה של החומרים לעור. הצגתי לחטואל מאמר שכותרתו היא "מתקפת החלקיקים", שפורסם בעיתון "הארץ" לאחר שהופיע ב"ניו יורק טיימס". "ככל שחלקיק קטן יותר, כך הוא יכול להגיע למרחק רב יותר בתוך הרקמה, לאורך נתיבי האוויר או בכלי הדם", טוען במאמר ד"ר עדנאן נאסיר, מרצה לדרמטולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. "הננו חלקיקים מצטברים בגוף ואינם נשטפים החוצה במערכת חילוף החומרים. אם הם מצטברים באיברים, הם עלולים לחבל בתפקודם". והוא מוסיף: "הננו טכנולוגיה היתה להיט, אבל עכשיו מתברר שיש סיבה לחשש".

על דברים אלו מגיבה חטואל ואומרת: "לא כל המוצרים מיוצרים בטכנולוגיה זו, בכללם מוצרי ההגנה מפני השמש המשמשים להגן מקרניים מזיקות ולא נועדו לחדירה לעור. כמו כן, כל מוצרי הניקוי אינם מיוצרים בטכנולוגיה זו, כיוון שאינם צריכים לחדור לעור, אלא לנקות אותו בשכבה העליונה בלבד. פבוניה משתמשת בננו טכנולוגיה בגודל של 3-5 מיקרון, שאינו מסוגל לחדור מעבר לשכבת העור העליונה. מכאן שגם הראטין A אינו מצטבר או שוקע באיברים הפנימיים, כיוון שאינו מסוגל להגיע אליהם".

העובדה היא שעדיין אין תקן לגודל בטוח של חלקיקים למוצרים המיועדים לשימוש על העור, וגם חברת פבוניה עצמה לא מצהירה על גודל החלקיקים על אריזת מוצריה. אני מתרשמת שהצרכנים לא מכירים מספיק את התחום ומה הפוטנציאל החיובי והשלילי הגלומים בו.

בחלק השני של הכתבה: על התאמת מוצר קוסמטי לפי סוג הדם של הלקוח, וגם: מה חושבת מומחית עור טבעית על ההבדלים בין קוסמטיקה טבעית ללא טבעית»

 

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה