ממשכית ועד אלבר אלבז: תערוכה חדשה מסכמת 100 שנות אופנה ישראלית

מעיל המדבר של משכית, מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: בן לם
מעיל המדבר של משכית, מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: בן לם

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל מנסה לענות על השאלה מה זו בכלל אופנה ישראלית, עם שלל פריטים אייקונים שיפרטו היטב על נימי הנוסטלגיה: החל ממעיל המדבר של משכית ועד השמלות של אלבר אלבז. "הסיפור של האופנה הישראלית עוד לא סופר. אפילו הנון סטייל נוצר פה מאידיאולוגיה" מספרת האוצרת תמרה יובל ג'ונס בערב הפתיחה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

דגלנים, משואות וסנסציות פוליטיות בצד, הדובדבן האמיתי בחגיגות יום הולדת שבעים לישראל הוא תערוכת אופנה ייחודית וראשונה מסוגה בארץ שנפתחת הערב (רביעי) במוזיאון ישראל בירושלים – "מקום לאופנה", וכשמה כן היא: עושה הרבה מקום וכבוד לאופנה ישראלית. אם תערוכות אופנה הן הבון טון של הרגע ומסומנות כרבי המכר של המוזיאונים החשובים בניו יורק, פריז ולונדון, הרי שאין מומנטום מדויק מזה להרחבת היריעה המסקרת יצירה כחול לבן.

כרזה מקורית של אתא – מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
כרזה מקורית של אתא – מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר

עוד כתבות מעניינות
15 פאשניסטות שיתנו לכן השראה
הלוקים הכי יפים משבוע האופנה בפריז
מוטי רייף: "העולם צריך להתעורר, דוגמנית היא כל מי שיש לה נוכחות וכריזמה"

בתחילת השנה נפתחה התערוכה שהוקדשה לסטייל של היוצרת ואושיית האופנה רונית אלקבץ והציגה פריטים אייקונים מארונה, אך נדמה שתערוכה שמוקדשת אך ורק לאופנה ישראלית טרם נראתה בארץ, ודאי במימדים כאלה. "כבר שמונה שנים אני רוצה לעשות תערוכה", סיפרה יוזמת התערוכה תמרה יובל ג'ונס במסיבת העיתונאים שהתקיימה טרם הפתיחה. "העולם מלא תערוכות אופנה, כולם נוסעים במיוחד לראות אותן והסיפור של אופנה ישראלית לא סופר. לפני שנתיים וחצי החלטתי לנסות. חברות שלי מהמקצוע ריפו את ידיי, אמרו לי שהבגדים הישראלים פשוטים, זה לא מקווין, זה לא (אזאדין) אלאייה. אבל יש פה משהו אחר. הרגשתי צורך להראות את היצירתיות שיש בארץ. הרי איך אנחנו תמיד מזהים ישראלים בחו"ל? יש משהו. אפילו הנון סטייל פה נוצר מאידיאולוגיה מסוימת".

שמלת עין גדי בעיצובה של פיני לייטרסדורף – מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: פיטר הרצוג
שמלת עין גדי בעיצובה של פיני לייטרסדורף – מתוך התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: פיטר הרצוג

תחת ניצוחה של יובל ג'ונס, שבשנה שעברה פרשה מתפקידה כראש המחלקה לאופנה וצורפות בבצלאל וחינכה דורות של מעצבים, נאספו 150 פריטי לבוש של 60 מעצבים וחברות מימי קום המדינה ועד ימינו, שזורים זה בזה לצד מקבץ לא גדול של צילומים וסרטונים הם מזגזגים בין עבר להווה לאורך 100 השנים האחרונות ועונים בקול צלול: כן, יש דבר כזה אופנה ישראלית. כזו שמתכתבת עם האקלים, ההוואי והתמהיל התרבותי והדתי הסבוך של המקום, הכולל רקמות פלסטיניות לצד ציציות כפי שמוצג בתערוכה עצמה. כזו ששואבת השראה מתרבות ואידיאולוגיה, בין אם השפע של ימינו או הסוציאליזם והצנע של קום המדינה, ועומדת איתנה כנגד כל הסיכויים, גם לנוכח קריסת התעשיה בשנות השמונים ובהיעדר תמיכה מוסדית. כך למשל, מעילי המדבר של פיני לייטרסדורף למשכית שנוצרו לראשונה בשנות החמישים והפכו לפריט האופנה האייקוני ביותר של ישראל בכל הזמנים, עומדים לצד פרשנות עכשווית לפריט שעיצבה שרון טל, המנצחת על בית האופנה היום.

תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר

בגדי העבודה של אתא בגווני כחול וחאקי מוצגים אל מול שמלה מברוקאד זהוב שעיצבה הקוטוריסטית הנודעת לולה בר ללאה רבין; שמלת הכאפייה של רוז'י בן יוסף עומדת לצד שמלה מאותו בד של דודו בר אור ומזכירה לכל מי ששכח מי ביטאה קודם את האספירציה לדו קיום; ושמלה של אלבר אלבז, הישראלי המצליח בזירת האופנה הגלובלית בכל הזמנים, מוצגת באופן מרגש לצד שמלה של עמיר מרק, שרק ב-2016 הציג את פרויקט הגמר שלו בשנקר, שנוצר בהשראת חגורות ההצלה שנשא על גופו בזמן שירותו בחיל הים. אגב, מרק הוא המצטיין של המסלול שלו, מה שזיכה אותו בפרס השנתי על שם פיני לייטרסדורף. כי בישראל כמו בישראל, הכל קשור וכרוך בהכל.

דגם של עמיר מרק מקולקציית הגמר שלו לשנקר "קמיעות מזל" – מתוך תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
דגם של עמיר מרק מקולקציית הגמר שלו לשנקר "קמיעות מזל" – מתוך תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אלי פוזנר
אופנה ישראלית אז והיום: דגם של המותג המקומי Muslin Brothers – מתוך תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אסף עיני
אופנה ישראלית אז והיום: דגם של המותג המקומי Muslin Brothers – מתוך תערוכת "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל | צילום: אסף עיני

במידת מה, נקודת החוזקה של התערוכה היא גם חולשתה: ההחלטה לקלוע בין הווה לעבר ולא להציב את הפריטים על טיימליין כרונולוגי יוצרת לפרקים תחושה שהצופה אבוד בזמן. אם אין לו ידע וכלים להשלים את האינפורמציה החסרה הוא עלול להתבלבל, ובהיעדר טקסטים מגובשים שמסבירים למה רואים את הדברים ביחד, האפקט המתקבל עלול להיות חסר. כך למשל, בעוד חלל אחד מבטא בהצטיינות ובאופן בהיר את הניגוד בין תקופת הצנע אל מול השפע של ימינו, הפרק שלאחריו עוסק בקריסת התעשיה דרך סרטון לא מספיק ברור ויוצר תחושה של חור בעלילה עבור מי שלא מצוי בפרטי המשבר. ולמרות כל הנאמר, זוהי תערוכה מרחיבת לב ויפה למראה שראוי להגיד עליה תודה. תודה שהיא קיימת, ותודה על כך שיש לה יצירה מפוארת, מרתקת ומלאת רגש להשען עליה.

מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי
13 ביוני 2018 עד ינואר 2019, מוזיאון ישראל, ירושלים. עוד פרטים באתר

אוצרות: דייזי רקח-ג'יברה (אוצרת אחראית), נגה אליאש-זלמנוביץ' ואפרת אסף-שפירא.
יוזמת ויועצת התערוכה: תמרה יובל ג'ונס.