שבוע האופנה גינדי תל אביב 2015: רימה רומנו
רימה רומנו מציגה את קולקציית חורף 2016 - מהוקצעת, תפורה היטב ומוקפדת מאי פעם. היינו שמחים אם ההשראות מאלכסנדר וונג וריק אוונס היו קצת פחות בולטות על המסלול
בשנתיים בהן היא פועלת כמעצבת הספיקה רימה רומנו לגבש שפה אסתטית עקבית – הרבה שחור, הרבה ארוך והרבה מינימליסטי. עם זאת, ולצד קהל מעריצים מקומי הולך וגדל, הסגנון המובחן והאפל למדי של רומנו ספג גם חצי ביקורת. לעיתים קרובות הושוותה עבודתה עם סגנונם של שלל מעצבים אחרים, ובעיקר ריק אוונס ודמיר דומה. במילים אחרות, נטען שהיא מושפעת קצת יותר מדי, והדבר בא על חשבונו של קולה האישי.
לאור ההצלחה המקומית – לפני כחודשיים חנכה בוטיק בצפון תל אביב – ולאור העובדה כי העיצובים שלה נודעו בתפירה מוקפדת, הציפייה לקראת התצוגה שלה בשבוע האופנה בתל אביב היו גבוהות. אלא שמהר מאוד התגלה כי אלו התממשו רק באופן חלקי וכי שוב הפער בין רמת הגימור הגבוהה לשאלת המקוריות נמצא בלב הדיון.
כאמור, רומנו מגישה תוצרי אופנה ראויים. על המסלול הוצגו מערכות לבוש בשלושה גוונים בלבד – שחור, אבן ובריק. הצלליות ארוכות ונזיריות וניכר משחק בין רוך לבין קושי. מרבית העיצובים עטפו את הגוף בצורה כמעט מושלמת, ובישרו למביט בהם כי הם תוצאה של עבודה מאומצת ורצינית, עליה מנצחת אישה קפדנית התרה אחר שלמות.
לעומת זאת, בגזרת המקוריות – נרשמה אכזבה. 50 מערכות הלבוש שהוצעדו על המסלול, ביניהם ז'קטים עשויים עור, מעילים ארוכים או שמלות משי מבהיקות וחלקות, לא תובלו במידה מספקת של חדשנות, כזו המצופה מכל מעצב באשר הוא, ובפרט ממעצבת צעירה שבשבוע האופנה הקודם קטפה את תואר "המעצבת המבטיחה".
הבגדים אולי נראו אפלים או דרמטיים, אבל הם היו רחוקים מלהיות באמת כאלה. בדומה לנגנית גיטרה חשמלית שעלתה על המסלול וסיפקה שואו קטן במהלכו – העובדה שיש גיטרה לא הופכת את הדבר לרוק אנד רול. הצורך בזווית חדשה הוא קריטי.
אלא שבזאת לא תמה ההצגה. בסוף התצוגה עלו חלק מהדוגמניות כשהן אוחזות בתינוקות, על מנת להציג את קולקציית הילדים של רומנו. מעבר לעובדה שספק אם מישהו הצליח להבחין בבגדים עצמם, במקום לדבר על הבגדים, כולם נזכרו באותו הטריק שכבר בוצע בשנה שעברה בדולצ'ה וגבאנה.
