בלי כאב בטן: מה ההבדל בין אלרגיה לחלב לרגישות ללקטוז?
מוצרי החלב חשובים לבריאות שלנו, אבל לעיתים עלולים לגרום לחוסר נוחות או לסיכון בריאותי, אז לרגל שבועות, חג הגבינות - מה ההבדל בין אלרגיה לחלבון החלב לבין אי סבילות לסוכר החלב ומהם התחליפים?
בשבועות, חג הביכורים והקציר, נוהגים לאכול מאכלי חלב למיניהם. מוצרי החלב חשובים לבריאות שלנו, טעימים ומהווים חלק מהתפריט הישראלי, אך עבור רבים ורבות מאתנו הם מעוררים תחושת אי נוחות ובמקרים מסוימים אף סיכון בריאותי. אז מה ההבדל בין אלרגיה לבין אי סבילות או רגישות, מתי מדובר באלרגיה וכדאי להימנע ממוצרי חלב, ומתי זו רגישות ומהם התחליפים שקיימים?
>> לא השתגעתי: אל תדברו איתי, אני במחזור
אלרגיה לחלב Vs אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב)
אלרגיה לחלב ולמוצריו היא תגובה חיסונית, כלומר כאשר אדם עם אלרגיה לחלב נחשף לחלבוני החלב, המערכת החיסונית שלו מזהה אותם כגורם זר ומזיק ומשחררת נוגדנים מסוג IGE. אלו מפעילים את מערכת החיסון שמובילה לשחרור חומרים שונים וביניהם היסטמין. חומרים אלה מעוררים תגובה שיכולה להתבטא בתסמינים כמו גרד, פריחה, כאבי בטן, הקאות, שלשולים, נזלת, שיעול, קשיי נשימה ובמקרים חמורים אף תגובה אנפילקטית מסכנת חיים. הטיפול הראשוני במצב של אלרגיה לחלב הוא הימנעות מוחלטת מחלב וממוצריו בדרך כלל. קיימת חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של התסמינים וקבלת טיפול מתאים, רפואי ותזונתי לטובת מציאת תחליפים ובניית תפריט מאוזן.
סקרים אפידמיולוגים שבודקים שכיחות אלרגיה לחלב בישראל, מצאו כי זוהי אחת האלרגיות הנפוצות למזון בקרב ילדים עד גיל שנתיים ושכיחותה אף עולה. יחד עם זאת, השכיחות יורדת עם הגיל. למרות השיח הרב על התופעה, שיעור האלרגיים לחלב עומד על 2-5% באוכלוסייה בישראל בלבד.
לעומת האלרגיה, אי סבילות או רגישות ללקטוז היא תגובה שאינה חיסונית, אלא נגרמת בגלל ירידה ברמת האנזים לקטאז, שאחראי על פירוק הלקטוז שהוא סוכר החלב (לא החלבון שלו) במעי הדק. לקטוז לא מעוכל יכול לגרום לתסמינים במערכת העיכול כגון: נפיחות וגזים, שלשולים, כאבי בטן, התכווצויות, ובחילות. הטיפול הוא הימנעות מצריכת לקטוז על ידי צריכת מוצרי חלב דלים או נטולי לקטוז. אופציה נוספת היא שימוש באנזים לקטאז ממקור צמחי (תוסף תזונה שניתן לרכוש ללא מרשם).
חלב ומוצריו מהווים מרכיב חשוב בתזונה שלנו. הם מקור לרכיבים תזונתיים חיוניים כמו חלבונים באיכות גבוהה. צריכה מאוזנת של מוצרי חלב יכולה לסייע בשמירה על בריאות העצם, השרירים, הלב, מערכת העיכול והחיסון. השוק רווי במוצרי חלב דלי או נטולי לקטוז בעבור הרגישים ללקטוז.
מה האלטרנטיבה כשאין אחת כזו?
לרגישים ללקטוז ולאלרגים לחלב יש כיום תחליפים רבים מהם ניתן לקבל את הוויטמינים ואת החלבונים הקיימים בחלב. מקורות לא חלביים לחלבון כוללים קטניות, טופו, חלב סויה ללא תוספת סוכר, ביצים, דגים, עופות ובשר רזה בכמות מתונה. מקורות לסידן כוללים טופו, משקה סויה מועשר בסידן, טחינה גולמית מלאה, ברוקולי, כרוב, שעועית לבנה ושקדים.
ויטמין D ניתן לקבל על ידי חשיפה יומיומית לשמש לפחות כ-15 דקות עם זרועות חשופות ללא קרם הגנה או על ידי צריכת טופו ומשקאות תחליפיים לחלב ללא תוספת סוכר. בנוסף, ניתן לשקול נטילת תוסף ויטמין D. ויטמין A קיים בירקות ובפירות כתומים כמו דלעת, גזר, בטטה, מנגו, דגים שומניים וביצים. ויטמין B12 ניתן למצוא בבשר, דגים, ביצים, מוצרי סויה מועשרים, וגם כאן ניתן לשקול נטילת תוסף B12 במידת הצורך. מגנזיום קיים בקטניות, ירקות בעלי עלים ירוקים, ברוקולי, דלעת, קישואים, גרעינים, אגוזים, שקדים. מקורות לאומגה 3 הם דגים, אגוזי מלך, זרעי פשתן וזרעי צ׳יה.
גם בשולחן החג וגם ביום יום מומלץ לאכול מצורה מאוזנת ובריאה. הימנעו מהמזונות האלרגניים, אך מצאו תחליפים טובים ואזנו את התפריט בעזרת אנשי המקצוע אליהם כדאי לפנות לייעוץ, הערכה, טיפול ומעקב.
הכותבת סבינה לובינקר, דיאטנית קלינית במאוחדת מחוז דרום