אתי אנקרי: "הקדוש ברוך אומר לי – אל תפני גב למה שהיית פעם. אלו לא שני עולמות, זו את"

"בתחילת דרכי כזמרת הייתי זקוקה מאוד להכרה ולהצלחה", מתוודה אתי אנקרי, "עמלתי בשביל זה שנים. וכשכביכול קיבלתי את מה שרציתי, המשיכה לכרסם בי תחושה של חוסר שביעות רצון. אומנם הייתי בהכרת תודה על ההצלחה אבל הרגשתי שיש משהו שעדיין לא מצאתי, שעדיין לא הגעתי אל ביתי הפנימי, אל שמחתי".

כיום, אנקרי (55) נמצאת במקום אחר. כבר לא מככבת ברשימות ההשמעה של תחנות הרדיו כבעבר, מופיעה מול נשים בלבד, אבל אחרי 20 שנות תשובה מדווחת כנהוג בז'אנר על תחושה הרבה יותר שלמה. היא עדיין מכירה בחוקי המשחק ומתראיינת כדי לקדם את אלבומה "יא-אמנא", "אימנו" בתוניסאית, שעליו עמלה בחמש השנים האחרונות. אנקרי החילונית, זו של "לוליטה", "רואה לך בעיניים" ו"לך תתרגל אותה", כתבה מילים אמיצות. אנקרי של היום עוסקת דווקא במתן כבוד למסורת בת אלפי שנים של שירת נשים תוניסאיות, אך כבר אינה כותבת בעצמה.

אתי אנקרי לובשת חולצה ושמלה של אתא | צילום וסטיילניג: תמר קרוון, איפור: אסנת בית-און

עוד כתבות מעניינות
לוסי דובינצ'יק בטוחה שהנפילה מקומה רביעית זה הדבר הכי טוב שקרה לה
שי גבסו שינה את השם לרנה ומחפש בן זוג. או בת זוג
גלית גוטמן: "מי שרוצה להרוויח את הקמטים – בבקשה, אני הרווחתי כסף לטיפולים הכי יקרים"

שירת אישה

מלאכת הריאיון איתה אינה פשוטה. היא כמעט ולא עונה על שאלות אישיות ומרבה לצטט דברי רבנים כתשובה ולתת להם את הבמה.

יש דברים שכתבת לפני שחזרת בתשובה ואת מתחרטת עליהם?
"יש דברים שעלו בי במהלך התשובה שאני נזכרת בהם, גם מקצועית וגם ברובד האישי, שעשיתי מתוך אי ידיעה ואני מתחרטת עליהם. אבל אם יש שיר שחשבתי שטעיתי כשהוצאתי אותו, אני מבינה היום, בדיעבד, שגם בטעות יש משהו. כאילו הקדוש ברוך הוא אומר לי 'אל תפני גב למה שהיית פעם, זו את, אלו לא שני עולמות שונים'. בכל פעם שאני מגיעה למקום שמזכיר לי את העבר, אני מבינה שאני בעצם מתנגדת לאני שלי היום. הוא מלמד אותי חמלה על עצמי וזאת הדרך שהייתי צריכה לעבור כדי להבין שכל צעד חדש הוא תוצאה של הצעד הקודם".

אלבומה החדש של אנקרי נולד כשהגיעה למושב שרשרת בנגב, שם חיים תוניסאים יוצאי האי ג'רבה הנמצא בים התיכון, בצידה הדרומי של תוניסיה. תושבות האי ומשפחותיהן הקימו מושב דתי־חקלאי והן משמרות שירת נשים בת אלפי שנים, שעל פי המסורת נמסרה להן לפני דורי דורות על ידי רוח הקודש. אנקרי שרה בתוניסאית, ולמרות שהיא לא מכירה ביטויים עכשוויים כמו מהפכת Me Too, היא עדה למהפכת התרבות המזרחית שמתרחשבת בימים אלה.

"קרה וקורה פה משהו. זה משמיים, זו השגחה. אני עדה בשנה האחרונה להתעוררות של קיבוץ הגלויות מג'רבה. נתתי לאלבום הזה את השם יא-אמנא, אימנו, כי הרגשתי שהולכות איתי כל האימהות – משרה אימנו ועד האימהות מתוניסיה".

בצד התעוררות של גאווה שורשית יש הרבה תלונות על אפליה עדתית.
"אני לא תמיד מעודכנת כי אני לא יושבת על כלי התקשורת, אבל הרבה דברים שבאו מעדות המזרח וקשורים במהות המזרחית אכן נדחקו מהתרבות הישראלית. הצורה שקיבלו את המזרחיות היה בה קיפוח. ניסיתי להסתכל על זה בצורה חיובית ואחת הצורות שעליהן חשבתי היא שצריך היה לעבור הרבה זמן כדי שהתרבות הזאת תתקבל. זה כמו משהו שנגנז עד שיגיע מישהו שיבין אותו".

את עצמך חווית קיפוח על רקע מזרחי־מגדרי?
"אני מכירה את זה ולא רק כספרדייה אלא כאישה, כאדם וכיהודיה".

אתי אנקרי לובשת חולצה ושמלה של אתא | צילום וסטיילניג: תמר קרוון

הדרך לתשובה

אנקרי מתגוררת כיום באיזור מודיעין, אך לא מוכנה לומר בדיוק היכן. היא נשואה מזה 25 שנה לדורון ליניק שחזר בתשובה בעקבותיה וכיום מכהן כמנהלה האישי. לשניים ארבעה ילדים (16, 22, 26, 28) ששניים מהם מופיעים עימה, יחד עם אימה בת ה־80 שמשתתפת באלבום. סדר היום שלה מורכב מתפילות ולימוד תורה בחברותא של נשים. היא גם מבשלת למרות שאין לה חיבור אמיתי למטבח והיא לא מצופי מאסטר שף, אין לה טלוויזיה (עוד לפני שזה הפך לטרנד היפסטרי) אבל יש לה הסבר מעניין לסיבה שבעטייה היא מבשלת. "כדי לדעת מה התפקיד של האישה ושל הגבר צריך ללמוד", היא מסבירה, "אישה לומדת שהיא צריכה לבשל כי זה בעצם לא רק בישול אלא קיום של מצווה עמוקה יותר".

למה זאת מצווה חשובה בעינייך?
"אנחנו דור שקצת התנתק ואנחנו צריכים ללמוד ולהבין. אז נגיד שבאופן טבעי אני לא רוצה להיכנס למטבח אבל אם אני לומדת כמה הכנת התבשילים לשבת הוא אור גדול מאוד ועצם המעשה הוא כלי לקבלת האור של שבת, זה עושה לי יותר חשק לעשות. אני צריכה הבנה כדי לקבל את תפקידי".

איזה תגובות את מקבלת ממעריצים שלך מפעם על חזרתך בתשובה?
"אני בדרך כלל פוגשת אנשים, מכל החלקים בעם, שמאוד מכבדים את הדרך של התשובה. כשאני נתקלת בהתנגדות אני מבינה שכנראה המצווה שלקחתי על עצמי עדיין לא במידתי, כמו בגד שגדול עלי, וזה מזמין אותי להתבונן שוב ולתקן את מידותיי. באורח פלא, אחרי שהעניין מתיישב בליבי, התגובות שבאות אלי מתהפכות מהתנגדות להתקרבות".

כשהיית צעירה פלירטטת עם המוזיקה המזרחית, אבל עכשיו זה ממש סיפור אהבה.
"כשהייתי מאוד צעירה הרגשתי שמוסיקה מזרחית היא לא מספיקה ולא דבר שגאים בו. הרגשתי רתיעה ממנה ולכן הלכתי ללמוד ולחקור. עוד לפני החזרה בתשובה והלימוד עשיתי לעצמי תרגיל קטן והלכתי למוסיקה השורשית, חקרתי אותה וגיליתי שהיא מוסיקה קלאסית".

מה מיוחד בערבית התוניסאית?
"זאת שפה שאני דוברת מהבית. יש משהו במילים שנוגע בי בצורה שונה. יש משהו בשפה הערבית־יהודית שגורם לי לדמוע. הרגשתי כמו ענייה שמצאה את האוצרות שלה".

אתי אנקרי לובשת חולצה ושמלה של דורין פרנקפורט | צילום וסטיילינג: תמר קרוון