הגיע הזמן שלוסי אהריש תפסיק להיות ערביית המחמד שלכם

חתונה מעורבת של ערבי/ה ויהודי/ה תמיד גורמת לי לריקוד נצחון קטן בלב, תחושה שמבעד לפוליטיקה, האהבה חזקה וחיה, והיא, בסוף היום  – זו שאחראית על השפיות במקום המוזר הזה שלנו. אנחנו יודעים על זוגות מפורסמים מעורבים – יוסף סוויד ועדי שילון, נסרין קדרין (שהתגיירה לאחרונה) ואביעזר בן מוחא, והודא נקאש ("הישרדות") ורועי מולא, אבל למעשה, זוגות מעורבים חדשים נוספים לרשימה תדירות, בלי סוכן או תכנית ריאליטי, אבל עם מציאות משל עצמם, שעוברת דרך הפגנות של להב"ה מחוץ לטקס וקללות בפייסבוק – ובסוף, מנצחת. בני אדם שחיים באותו מקום, נפגשים ומתאהבים, היש משהו טבעי ונורמלי יותר מזה?

חתונה מעורבת היא שמחה, אבל במקרה של חתונתם של לוסי אהריש הערביה וצחי הלוי היהודי, שהודיעו על נישואיהם השבוע, אחרי ארבע שנים של יחסים סודיים – מסתמן שנזדקק למאמצים מיוחדים כדי לשמור על אופטימיות. שטף הגזענות המכוערת שנחשפנו אליה בתגובה לפרסום דבר החתונה היה קפיצת מדרגה תקדימית ומסוכנת. מדובר בגזענות ממוסדת, ממלכתית, מאורגנת – הפעם אי אפשר להאשים את פעילי להב"ה או את הצל חמום המוח  – אלה הם נבחרי ציבור שמתבטאים על החתונה באופן אלים וחסר אחריות. אורן חזן היה הראשון לכתוב בפייסבוק שלוסי "פיתתה נפש יהודי כדי לפגוע במדינתנו", אחריו הגיע שר הפנים, אריה דרעי, וקרא פומבית ללוסי להתגייר. אליהם הצטרף כמובן הגזען הקבוע, בצלאל סמוטריץ', עם תלונה לגלי צה"ל בטוויטר: "תחנת הרדיו הצבאית הממלכתית של המדינה היהודית, זו שממומנת מהכסף של כולנו, פותחת את שידוריה בשמונה בבוקר בשיר הלל חשוך להתבוללות". גם קידומי ציוציו של סמוטריץ', אגב, ממומנים מכספי הבוחר. אין דרך אחרת לתאר את האידיאולוגיה שמבטאים כאן דרעי, חזן וסמוטריץ' מלבד טוהר הגזע. והם לא עושים זאת כאנשים פרטיים, אלא כחברי קואליציה, אותה קואליציה שנבחרה אחרי שנתניהו הזהיר כי "הערבים נוהרים לקלפיות" וממשיכה את הקו עם שלטי החוצות של הליכוד בתל אביב, שקראו "זה אנחנו או הם".

נכון לכתיבת שורות אלו, מהזוג אהריש-הלוי טרם שמענו פומבית. יש לקוות שהסיבה היא כי הם עושים חיים יחד במקום מבודד ורומנטי, אבל אני סקרנית לדעת כיצד והאם יגיבו בעתיד, למהומה שעוררו. לוסי, שתמיד הייתה דמות חזקה ומסקרנת בתקשורת הישראלית, יכולה בעצם לקחת את המתקפה הזו כמחמאה. היא כנראה באמת "עשתה את זה", אם נדרש שר במדינת ישראל כדי לגנות את עצם קיומה הערבי. או שאולי היא תרגיש שאכזבה את חזן ודרעי באופן אישי, ולכן הם כל כך להוטים כנגדה היום. אחרי הכל, לוסי תמיד הייתה הערבייה "שלהם". ערבייה מהסוג שגם ימנים אוהבים, כזו שמדברת בהתלהבות על מדינת ישראל ועל השילוב של ערבים בתוכה, שמגנה את החמאס בזמן "צוק איתן" ואפילו נוסעת למשלחת של סטודנטים בעולם כדי להלחם ב-BDS. אלה כנראה דברים שלוסי באמת מאמינה בהם – אבל מי שעקב מקרוב, שמע אותה מביעה דעות נחרצות ולא תמיד קלות לעיכול, מתארת את המורכבות של מצבה, מספרת שיש לה חבר יהודי, ומצהירה שהיא לעולם לא מתכוונת להתגייר. "אנשים צריכים להתרגל לנוכחות הערבית במדינה", אמרה בראיון ל"את", "הערבית כבר לא קשורה רק בחומוס וצ׳יפס. אנחנו פה והנוכחות שלנו קיימת, בהוויה, בשפה ובתרבות". אולי היה לגזענים נוח להתעלם ממי שלוסי באמת, להניח שהיא תהיה תהיה "ערבייה טובה" בדיוק עד הגבול שמתאים להם. מה שבטוח זה שאת המחיר על חשיפת האמת לוסי תשלם לבדה – אבל זו חובתנו להגן עליה.

לוסי אהריש | צילום: מיכאל טופיול

אני מחכה לתגובתה של לוסי, מחכה לראות האם השנאה הממוסדת שהיא נאלצת להיחשף אליה, תשנה במשהו את המשך דרכה. יש להניח כי זו לא הפעם הראשונה שאהריש פוגשת גזענות בחייה, אבל כשאלה הם המימדים – אולי הגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש. האם דמותה הטלוויזונית תהפוך להיות יותר מיליטנטית ונחרצת, אחרי שהתמודדה עם שר פנים שמסית נגדה? האם התגובות לחתונה יבהירו לה כי מאז ומתמיד היא הייתה אזרחית סוג ב', כזו שכיף להשתמש בה כדי להתהדר בשיוויון הזדמנויות – אבל שלא תעז לגעת בבחורים הטהורים שלנו? האם נשמע אותה מזדהה יותר עם סבלו של העם הפלסטיני, שאותם מנהיגים שרוצים לשלול ממנה את אסלאמיותה – מבצעים סיפוח, מבטלים תרבות, ומוחקים את שפתו? אין לנו אלא לעקוב כדי לראות. בינתיים ניתן לה ולצחי ליהנות מירח הדבש, ולקוות בשבילם שהוא מתקיים במקום עם ווי פיי חלש מאוד.