מי מפחד מפמיניזם חרדי: למה המועמדות החרדיות לרשויות המקומיות מצאו את עצמן בחוץ?

במקור, הכתבה הזאת הייתה אמורה להיות שונה לחלוטין. קיץ 2018 היה שייך לפמיניזם החרדי – התחלנו לשמוע על נשים חרדיות במדיה, בתעסוקה וגם בפוליטיקה. הן קצרו הישג חסר תקדים כאשר תנועת "נבחרות" ניצחה בבג"ץ, שהורה למפלגת אגודת ישראל לשנות את התקנון שלה כך שנשים יורשו להיות חברות מפלגה. בהשראת הניצחון החליטו כמה נשים חרדיות אמיצות ולוחמניות להעלות הילוך. הן קפצו ראש אל תוך הפוליטיקה המוניציפלית והצטרפו למרוץ לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו ב־30 באוקטובר ברחבי הארץ. הן כיתתו רגליהן, קידמו את האג'נדה של הרשימות שלהן, עשו חוגי בית, דיברו עם תושבים וגם התראיינו והצטלמו ל"את". אבל ערב סגירת הגיליון, חודש לפני הבחירות, שתיים מתוך שלוש הנשים מצאו את עצמן מחוץ לרשימות שעבורן עבדו כל כך קשה. פנינה פויפר והילה לפקוביץ' חסן, כבר לא יהיו, ככל הנראה, חברות מועצה בחמש השנים הקרובות – ולא מתוך בחירה. איך זה קרה?

פנינה פויפר

לשעבר מקום שלישי ברשימת "ירושלמים" המתמודדת למועצת העיר ירושלים, בראשות רחל עזריה. כעת מקום לא ידוע ברשימה המשותפת של זאב אלקין

פנינה פויפר הייתה האס ברשימה של חברת הכנסת רחל עזריה שהכריזה על מועמדותה לראשות העיר ירושלים. לפויפר (39) חרדית, גרושה ואימא לשתי נערות, דמות מוכרת בעולם האקטיביסטי של הפמיניזם החרדי החדש, רזומה מרשים. בהיילייטס: היא הייתה שותפה להקמת התא החרדי במפלגת העבודה וניהלה את ארגון הבוגרים של “פוליטיקווה", שנועד להטמעת חרדים בציבוריות הישראלית. פויפר שובצה במקום השלישי המכובד ברשימת “ירושלמים", ועמדה לעשות היסטוריה בתור חברת המועצה החרדית הראשונה בירושלים.

אבל ערב סגירת הרשימות הסופיות, הסירה עזריה את מועמדותה לראשות העיר והודיעה שתתמוך בזאב אלקין. מתוך רשימת "ירושלמים" נבחרו שני נציגים להתמזג ברשימתו של אלקין – ופויפר אינה אחת מהן. "התקבלו החלטות ושיקולים שהם לא שלי", אומרת פויפר בתגובה, "המציאות היא שאין לי טווח זמן לפעול במסגרת רשימות אחרות, אז אני כבר לא אהיה חברה במועצה הזו".

"פעלתי באמונה שאני עושה את הדבר הכי נכון פוליטית וערכית, לא יכולתי להתכונן לתוצאה כזו", פנינה פויפר, התמודדה למועצת העיר ירושלים | צילום: ינאי יחיאל, סטיילינג: שיר פלד

מה עומד מאחורי ההחלטה הדרמטית הזאת?
"אני לא יודעת. אני לא חושבת שזה קשור להיותי אישה, אבל אולי זה בגלל הדעות הפוליטיות שלי. אני מאוד מאוכזבת אבל משתדלת להסתכל קדימה. פעלתי באמונה שאני עושה את הדבר הכי נכון פוליטית וערכית, לא יכולתי להתכונן לתוצאה כזו".

לפני ההדחה, נשמעה פויפר הרבה פחות דיפלומטית. היא התכוונה להביא רוח חדשה למועצה וגם תקעה מקלות בגלגלים של החברה החרדית כאשר הקניטה בעמוד הפייסבוק שלה את גופי התקשורת החרדיים שנמנעים מלפרסם תמונות של נשים, גם כאלה שרצות לפוליטיקה. "העדר התמונה מגרש את הנשים מהזירה הפוליטית החדשותית", כתבה בתגובה. זה לא היה המכשול היחיד שבו נתקלה פויפר, שנאלצה גם להדוף את הקולות ששאלו אם קישטה את הרשימה רק כדי למשוך מצביעים חרדים. עכשיו התהיות האלה נשמעות מאוד מבוססות, אבל עד לא מזמן היא התכחשה לכך לחלוטין: "כולם בירושלים רוצים את הקולות של ‘החרדים החדשים'. ברשימות אחרות בעיר יש חרדים כסוג של קישוט, כי עכשיו זה הטרנד – אבל אני לא גימיק".

מה זה "חרדים חדשים"?
"אלה הם חרדים שלא מחויבים למפלגות החרדיות. זאת קבוצה של כמאה אלף איש, בני 20 עד 40, שמעדיפים שהילדים שלהם יקבלו חינוך והשכלה כלליים. הם ישלחו את הילדים לצבא, יעשו תואר אקדמי ויצאו לעבודה. הם אנשים עצמאיים, כאלה שלא שואלים את הרב שלהם אם לפתוח חשבון בפייסבוק. זאת לא קהילה אחידה אלא יחידים שמפוזרים בין קהילות, מעמדות ואזורים".

איך התכוונת לייצג את האוכלוסייה הזו?
"רציתי לעשות שינוי בחינוך. החינוך החרדי חייב ללכת לכיוון ממלכתי־דתי עם תוכני לימוד כלליים שהם מעבר ללימודי הליבה. אגב, יש נשים שניסו להתמודד בבחירות הקודמות בירושלים ופרשו רגע לפני המרוץ כי איימו עליהן שלא יקבלו את הילדים שלהן למוסדות החינוך שהן רצו. מלבד זאת, רציתי לתת לנשים החרדיות סל תרבות ולהפסיק עם ההפרדה בין גברים לנשים בכל פעם שיש אירוע ציבורי לחרדים. פוליטיקאים חרדים יגידו שאני לא מייצגת את האישה החרדית הממוצעת. הם צודקים, אני באמת לא דומה לנשים שלהם".

איך זה התקבל בחוץ?
"עליתי פעם לריאיון מול אחד המתלהמים התורנים של תנועת ‘דגל התורה', שאמר שאני לא צריכה להתמודד לתפקיד ציבורי. לא התרגשתי מזה כי ידעתי שבסיעה שלי מבינים שחשוב שיושמעו כמה שיותר קולות. הם לא פנו לחרדים מעולם, אלא לציונות הדתית־ליברלית. אני מקווה שבקדנציה הבאה תהיה אישה חרדית, גם אם היא לא תהיה אני". 

לא התקבלה תגובה מרחל עזריה ורשימת "ירושלמים".

הילה חסן לפקוביץ'

לשעבר מתמודדת ברשימת "יש יום חדש" למועצת כפר יונה, בראשות שושי כחלון כידור. כעת מחפשת בית פוליטי חדש

להילה חסן לפקוביץ' (38) היה חלום – להיות חברת מועצה בכפר יונה ולקדם אג'נדות בחינוך וברווחה הנוגעות לנשים חרדיות שחיות לידה ושקולן לא נשמע. היא חברה למועמדת שושי כחלון כידור המתמודדת לראשות המועצה עם הרשימה "יום חדש", ובנתה על מקום גבוה בה. אבל ערב הכרזת הרשימה הסופית של כחלון כידור, התאכזבה לגלות שהיא בחוץ. "לא חשבתי שזה יגיע לזה, אבל אני יודעת שהרבה חילונים בתוך הרשימה התנגדו להיותי שם", אומרת חסן לפקוביץ' ומביעה את אכזבתה הקשה, “הפגינו נגדי, ובסוף שושי נכנעה ללחץ. כשנודע שאני בחוץ היו כאלה שניגשו אלי ואמרו שזה מאוד חבל להם, ואחרים חייכו ושמחו. אני אישית מאוד מאוכזבת".
חסן לפקוביץ' לא ויתרה בקלות. עוד באותו ערב, הרימה טלפונים לנציגי רשימת ש"ס ושאלה אם תוכל להשתלב ברשימתם. "הם רצו אותי, אבל היו צריכים לקבל אישור מהרב. הרב הראשי של כפר יונה הסכים שאתמודד במסגרת ש"ס אבל היה צריך את אישורו של הרב שלום הכהן, שלא מסכים לפגוש נשים. העברתי לו פתק דרך העוזר שלו וחיכיתי עד שלוש בבוקר לתשובה – והיא הייתה שלילית. המשמעות היא שלא מאפשרים לי להתמודד במסגרת ש"ס".

מה עם רשימה עצמאית?
"מאוחר מדי לזה. אין לי מספיק כסף, ואני מניחה שלא אעבור את אחוז החסימה לבד".

"אני מוכנה לנשוך שפתיים ולהצביע בעד שוויון לכל האזרחים. זה התפקיד, גם אם ברמה האישית אני מאמינה בדברים אחרים", הילה חסן לפקוביץ' | צילום: ינאי יחיאל, סטיילינג: שיר פלד

האכזבה של חסן לפקוביץ' צורבת במיוחד. היא אישה חרדית שעשתה מסלול העצמה משלה, בוגרת תוכנית המנהיגות של תנועת "נבחרות" הפועלת לשילוב נשים חרדיות בפוליטיקה, אבל ברגע האמת גילתה שהיא נמצאת בין הפטיש לסדן – אין לה בית לא במפלגות החרדיות ולא בחילוניות. "נתקלתי לא בתקרת זכוכית, אלא בבטון משוריין", אמרה לנו, עוד לפני ההדחה מהרשימה.

גם את המתיחות מול החילונים ראתה מבעוד מועד. "מסתבר שגם בעולם החילוני הנאור יש המון פחד וחרדות ולא רוצים להכניס חרדים. שושי קיבלה על הראש מחברי הרשימה שלה, שמה פתאום יש אישה חרדית בסיעה. אני כל הזמן חזרתי ואמרתי לחברי הרשימה שלי שהחרדי שממנו הם מפחדים, זה שלא רוצה להתערבב עם חילונים, לא היה בא לגור בכפר יונה כי זה יישוב עם צביון חילוני. את מצפה מאנשים פתוחים שיקבלו את כולם, במיוחד כשהם אומרים שאנחנו החרדים אטומים ולא מקבלים את האחר".

חסן לפקוביץ' בהחלט הביאה איתה משהו אחר. היא הגיעה אל הפוליטיקה אחרי סיבוב בעולם החילוני – לאחר נישואיה הראשונים התגרשה, יצאה בשאלה, בילתה שבע שנים כחילונית ואז חזרה לדת והתחתנה שוב.

גם עיסוקיה המקצועיים סימנו אותה כחרדית מסוג שונה – בשנים האחרונות עבדה כמורה לנערים בסיכון, רכזת תרבות במעון לנכים ומאמנת אישית. אז למה לה פוליטיקה עכשיו? "אני גרה בכפר יונה רק שנתיים אבל זה מספיק לי כדי לדעת שאני רוצה לעשות שינוי", היא אומרת נחרצות. בדומה לפויפר הירושלמית, גם מטרתה המוצהרת של חסן לפקוביץ' היא לעשות רפורמה בחינוך כקונטרה למוסדות החינוך של ש"ס. כמובן שזה לא נתן לה קרדיט בקרב חברי ש"ס, אך עם זאת היא חשבה שאולי הרקע שממנו היא מגיעה ישפוך אור שונה. "אבא שלי, אילן חסן, היה חבר מועצה של ש"ס בגני תקווה וכיהן כסגן ראש המועצה וכאחראי על תיק הרווחה", היא מספרת, "אריה דרעי היה מגיע אלינו הביתה לכל האירועים ואפילו ישבתי פעמיים לשיחה אישית עם הרב עובדיה".

מה עוד מטריד אותך מלבד חינוך?
"רווחת התושבים, בעיקר הנשים החרדיות שלא משמיעות את קולן. הן לא יכולות לפנות לגבר לגבי המקווה או אלימות במשפחה. גם כל נושא ההתייחסות לפגיעות מיניות לא קיים כמעט. השיח מתקיים רק מאחורי מקלדות ומחיצות והוא מפולג בין דתיים לחילונים, זה כואב לי. אני מאמינה שכולם צריכים לחיות יחד, דתיים וחילוניים, כמו שהבן הגדול שלי לא דתי וגר איתנו בבית. צריך לתת מענה לכולם, גם ל־400 המשפחות הרפורמיות שגרות כאן ואין להן ייצוג".

כחרדית, התכוונת לתמוך גם ברפורמים?
"אני מוכנה לנשוך שפתיים ולהצביע בעד שוויון לכל האזרחים. זה התפקיד, גם אם ברמה האישית אני מאמינה בדברים אחרים".

עד עכשיו לא התקבלה תגובה משוש כחלון כידור ורשימת "יש יום חדש" או ש"ס.

עליזה בלוך

מתמודדת עצמאית על ראשות העיר בית שמש

אם יש עיר שמצטיירת כפחות וומן פרנדלי – זוהי בית שמש. רק בשנה האחרונה חייב בג"ץ את עיריית בית שמש להסיר שלטים שקוראים להדרת נשים מהמרחב הציבורי, נערות דתיות נרדפו ברחובות על ידי המון חרדי בגין לבוש "לא צנוע" וחברות כנסת הותקפו וכונו "שיקסע". אם כן, זאת תהיה מהפכה של ממש אם בבית שמש תיבחר אישה לראשות העיר. עליזה בלוך רוצה להיות האישה הזאת ולהחליף את ראש העיר המכהן, משה אבוטבול מש"ס. היא אומנם מגדירה את עצמה כאישה דתייה ולא חרדית, אבל משוכנעת שיש לה את מה שצריך כדי לסחוף גם את המצביעים החרדים הרבים בעיר.

"המצוקה בעיר כל כך גדולה, התושבים מחפשים מי באמת ידאג להם ולא מעניין אותם אם הוא חרדי או לא", היא נחרצת. "אני תושבת העיר 26 שנה. באתי לגור כאן כי רציתי לגור בעיר מעורבת ומגוונת, אבל עם הזמן השתנה המאזן הדמוגרפי ומעיר שיכולה הייתה להיות פנינה נעימה במרכז הארץ היא הפכה לסמל לעוני, לניכור ושנאה, ולמאבקים בין חרדים וחילונים".

מה הסיכוי שמצביעי ש"ס יצביעו לאישה?
"הרבה מהם מרגישים שניצלו אותם, שהרגילו אותם לכך שהם חייבים להצביע באופן מסוים גם אם הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. יש הרבה חרדים שמשלמים ארנונה ועובדים קשה ולא רוצים להיות נתונים לעסקנות, הם רוצים לקחת אחריות על עתידם".

"תמיד היה פמיניזם דתי וחרדי, אבל לא קראו לזה פמיניזם", עליזה בלוך | צילום: ינאי יחיאל, סטיילינג: שיר פלד

בלוך (50) היא אימא לארבעה, וזו ההרפתקה הפוליטית הראשונה שלה. היא אשת חינוך במקצועה – בעלת דוקטורט בחינוך וניהול, בעברה ניהלה את רשת בתי הספר ברנקו וייס והקימה בית ספר להכשרת מנהלים במכללת לוינסקי. "אני לא פעילה פוליטית מטבעי שרגילה להתרוצץ במסדרונות. אבל אם אנחנו, אנשי החינוך, כל הזמן מדברים על איך לייצר מציאות יותר טובה, אנחנו צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו", היא מסבירה את הטוויסט בעלילה.

איך זה להיות אישה מנקודת המבט הזאת?
"יש כאלה שאומרים שזה יתרון – שכאישה אני לא עסוקה באגו ויש לי יכולת לרדת לפרטים. יש נושאים שקשורים לנשים דתיות וחרדיות שמעסיקים אותי ובטח פחות מעסיקים אחרים – תעסוקת נשים למשל".

את גם ערה לגל הפמיניזם החרדי החדש?
"תמיד היה פמיניזם דתי וחרדי, אבל לא קראו לזה פמיניזם. בחברות שלנו נשים הן העובדות והמפרנסות מזה שנים".

איך זה מתיישב עם הדרת הנשים בעיר?
"יש רעש גדול סביב זה והעניין איבד פרופורציה. יש דברים שצריך לטפל בהם, המרחב הציבורי צריך להיות מגן ומוגן ולאפשר לכל אחד לחיות את חייו, בין אם הוא חרדי או היא חילונית – יש כאן איזון עדין שצריך להיעשות וזה האתגר שלי".

פנינה פויפר, עליזה בלוך והילה חסן לפקוביץ' | צילום: ינאי יחיאל, סטיילינג: שיר פלד